Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
||
Line 55: | Line 55: | ||
<p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | <p>הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink></mekorot> | ||
− | <point><b>זיהוי החטא</b> – | + | <point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/> |
<ul> | <ul> | ||
− | <li><b> | + | <li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>This is the literal interpretation of Bereshit 9:4. For more, see <a href="$">Prohibition of Eating Blood</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>The prohibition of eating blood was a very significant one for the Qumran and Damascus Sects, and it played a central role in their disputes with the Pharisees. For more, see <a href="$">Prohibition of Eating Blood</a>. Thus, it was no coincidence that they chose this to be the sin that the Israelites committed.</fn></li> |
− | <li><b> | + | <li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>See Tanchuma below for the additional sin of tale-bearing. According to the categorization here, the Tanchuma (and Shemot Rabbah) view the bondage and Paroh's decrees as a punishment, and this seems to be the implication of the words they cite from Hoshea ("בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). However, it is also possible that the intent of the Midrashim is that Hashem caused Paroh to hate the Israelites in order to prevent them from assimilating further, rather than to punish them. See below that this is the reading of the Netziv.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>See Shemot Rabbah below for the additional sin of tale-bearing.</fn>  ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>Tanchuma and Shemot Rabbah present the abrogation of circumcision in the context of the Israelites' desire to assimilate ("נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a class="רגילה" href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li> |
− | <li><b> | + | <li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>See note above for Radak's critique of the position that Avraham sinned.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>The Nimmukei Yosef links the verses in Yechezkel to the description in Tehillim 105:25 of Hashem's causing the Egyptians' persecution.</fn> ו<multilink><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn>This is Seforno's understanding of the cause of the slavery. See below for his understanding of the need for the exile.</fn> מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ':א'-י'</a>. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.<fn>For discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot. Ramban and Abarbanel above maintain that the idolatry began only after the bondage, and therefore could have been responsible only for its lengthening.</fn></li> |
− | <li><b> | + | <li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>See Tanchuma above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>See Shemot Rabbah above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>Ralbag's explanation of the cause of the slavery includes internecine feuding and refusal to accept rebuke. See below for his understanding of the need for the exile.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>For sources which disagree and praise the Israelites for refraining from tale-bearing, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a>.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>עונש מידתי?</b> | + | <point><b>עונש מידתי?</b> החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.</point> |
− | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – | + | <point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שמנובא לפני שהחטא אירע.<fn>See the issues raised in the analysis above of Abarbanel's similar parallel to Devarim 4:25-26.</fn> רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.<fn>He thus explains why the bondage did not start until after the death of the righteous generation of Yosef and his brothers. It is possible that according to Ralbag, despite the Divine prophecy, the slavery might still have been avoided entirely had the Israelites in Egypt not sinned, but he does not say this explicitly. See Ralbag's formulation "כי טוב הבחירה ינצח זה הסדור" and see <a href="$">Free Will</a> for further discussion of his stance.</fn></point> |
− | <point><b>מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה?</b> | + | <point><b>מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה?</b> גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, <fn>See Vayikra Rabbah 7:1 which notes that Hashem waited 900 years between the Exodus and Yechezkel before disclosing the Israelites' idolatry.</fn> על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.<fn>Other approaches also must account for why the Israelites' idolatry is described only in Yechezkel 20 (and perhaps Yehoshua 24) but not in the Torah. However, they could explain that it was only a small minority of the nation. It is more difficult to give this answer, though, if the sin led to a national punishment.</fn> אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.<fn>In Shemot 1-2 there is also no discussion of Hashem's role in bringing about the slavery (cf. Tehillim 105:25). See <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a> that this may also be to keep the focus on the Egyptian culpability.</fn></point> |
− | <point><b>למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו?</b> ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).<fn>Compare to Devarim 31:19-26.</fn></point> |
− | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהבטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.<fn>See below for elaboration on both of these approaches.</fn>  לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים<fn>The Damascus Document attributes sins to both Yaakov's sons and to their descendants in Egypt.</fn></point> |
− | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> | + | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.</point> |
− | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – | + | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.<fn>This is true even if they repented, but it would be especially true if one maintains that the sins persisted until the Exodus – see above.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> |
Version as of 07:47, 4 January 2015
Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
23: <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום<fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן <multilink>ב<multilink data-aht="<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a>"><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a></multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>See E. Urbach, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (Jerusalem, 1969): 489-490 (n. 88*) and Avioz (see note above) who read this statement as a manifestation of R. Yochanan's generally positive attitude toward proselytizing. Interestingly, R. Eliezer Ashkenazi maintains that Avraham, in fact, kept the people and only returned the material possessions to the king of Sedom.</fn></li>