Purposes of the Egyptian Bondage/2/he
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
- In Bereshit 15, Avraham displayed a lack of faith in Hashem when he asked for a sign that he would inherit the land ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – Shemuel in Bavli Nedarim, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, R. Yochanan b. Zakkai in Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger).
- In Bereshit 14, Avraham acted inappropriately in drafting Torah scholars for battle – R. Elazar in Bavli Nedarim.2
- After his victory in the War of the Kings in Bereshit 14, Avraham squandered a golden opportunity to keep the people of Sedom3 as part of the spoils, absorb them into his household, and convert them4 – R. Yochanan in Bavli Nedarim.5
- During the famine in Bereshit 12, Avraham demonstrated a lack of faith in Hashem by leaving the land of Israel for Egypt and endangering Sarah6 – רמב"ן.7
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
- Yosef – According to Abarbanel, Yosef sinned (albeit unintentionally) by boasting about his dreams.32
- Binyamin – Abarbanel posits that Binyamin was punished even though he did not sin because the principle of collective punishment applies when the majority sins.33
- Yaakov – Abarbanel explains that Yaakov sinned in giving a special tunic to Yosef and thereby provoking the jealousy of the brothers.34
- Reuven – Abarbanel suggests that Reuven was involved in the hatred of Yosef,35 even though he did not participate in the sale.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
- Eating blood – ברית דמשק. The prohibition of eating blood dates back to Noachide law46 and is one of the most often repeated prohibitions in the Torah.47
- Ceased performing circumcision – תנחומא,48 שמות רבה.49 Circumcision was an extremely logical candidate as it was the only commandment given as a covenant with Avraham's descendants.50 For discussion of the various opinions as to whether the Israelites practiced circumcision in Egypt, see Israelites' Religious Identity.
- Idolatry – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 and ספורנו53 develop this approach based on the explicit verses in Yechezkel 20. It is unclear though whether this idolatry preceded the bondage.54
- Tale-bearing and informing – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, רלב"ג.57 These sources learn from the story of Moshe's killing of the Egyptian taskmaster that informants existed among the Israelites.58
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית היתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד היתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
יצירת זהות לאומית
מצרים היתה חממה בה משפחת יעקב היתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.
מניעת התבוללות
משפחת יעקב היתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.