Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
m (Translation: Elisheva Rabinowitz) |
||
| Line 19: | Line 19: | ||
<point><b>זיהוי החטא</b> – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו: | <point><b>זיהוי החטא</b> – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו: | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah, Tanchuma, and Pirkei DeRabbi Eliezer all note that "‏יָדֹעַ תֵּדַע...‏" was Hashem's measured response to Avraham's "‏בַּמָּה אֵדַע...‏". For more fundamental applications of the "measure for measure" concept, see the approaches of Ramban and Abarbanel below.</fn> <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>.</li> |
| − | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב <multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>It is unclear what body of Torah literature the scholars of Avraham's era would have been studying, but this may be linked to the Midrashic motif of the <a href="$">Academies of Shem and Ever</a>. See M. Avioz, "<a href="http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shemoth/abi.html" rel="external">‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏</a>", Bar Ilan University Weekly Parashah Sheet (Shemot 5761) who suggests that this position reflects a desire during the Roman period to solidify the communal standing and support of Rabbinic scholars.</fn></li> |
| − | <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום<fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source"> | + | <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום<fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן <multilink>ב<multilink data-aht="<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a>"><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a></multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>See E. Urbach, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (Jerusalem, 1969): 489-490 (n. 88*) and Avioz (see note above) who read this statement as a manifestation of R. Yochanan's generally positive attitude toward proselytizing. Interestingly, R. Eliezer Ashkenazi maintains that Avraham, in fact, kept the people and only returned the material possessions to the king of Sedom.</fn></li> |
<li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>It is unclear whether these constituted a single sin or two distinct sins. See the analysis of <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a> which notes that Ramban in Derashat Torat Hashem Temimah mentions only the sin of endangering Sarah.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>Ramban's opinion fits within his general position that the actions of the Patriarchs established the patterns and templates which charted the course of history for their descendants. For more, see the discussion of the parallels below and <a href="$"><i>Ma'aseh Avot Siman LeBanim</i></a>. Cf. Ramban <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">Bereshit 16:6</a> where he posits similarly that as a result of Sarah's harsh treatment of Hagar, Hashem caused Hagar's descendants to oppress the Jewish people. While Ramban views Sarah's actions as leading to the Ishmaelite (Arab/Muslim) persecutions, Y. Zakovitch, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589" rel="external">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", Al HaPerek 3 (1987): 25-34, sees them as the cause of the bondage in Egypt (which functioned as a "measure for measure" punishment for the oppression of Sarah's Egyptian maidservant, Hagar). While the latter theory may find support in the root ענה which links the stories of Bereshit 15–16 (appearing in 15:13, 16:6,9, and numerous times in the story of the actual slavery in Egypt), it would work better if the sin in Bereshit 16 preceded the story of the Covenant.</fn></li> | <li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>It is unclear whether these constituted a single sin or two distinct sins. See the analysis of <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a> which notes that Ramban in Derashat Torat Hashem Temimah mentions only the sin of endangering Sarah.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>Ramban's opinion fits within his general position that the actions of the Patriarchs established the patterns and templates which charted the course of history for their descendants. For more, see the discussion of the parallels below and <a href="$"><i>Ma'aseh Avot Siman LeBanim</i></a>. Cf. Ramban <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">Bereshit 16:6</a> where he posits similarly that as a result of Sarah's harsh treatment of Hagar, Hashem caused Hagar's descendants to oppress the Jewish people. While Ramban views Sarah's actions as leading to the Ishmaelite (Arab/Muslim) persecutions, Y. Zakovitch, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589" rel="external">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", Al HaPerek 3 (1987): 25-34, sees them as the cause of the bondage in Egypt (which functioned as a "measure for measure" punishment for the oppression of Sarah's Egyptian maidservant, Hagar). While the latter theory may find support in the root ענה which links the stories of Bereshit 15–16 (appearing in 15:13, 16:6,9, and numerous times in the story of the actual slavery in Egypt), it would work better if the sin in Bereshit 16 preceded the story of the Covenant.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| Line 27: | Line 27: | ||
<point><b>עונש מידתי?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.<fn>In light of this, The <multilink><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">Keli Yekar</a><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">Bereshit 15:8</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Ephraim Luntschitz</a></multilink> and Tzeidah LaDerekh (on Rashi Shemot 2:14) attempt to the various opinions in the Bavli as coming to explain why Hashem upset Avraham by sharing with him the news of the impending exile rather than giving the cause of the exile itself. According to this, only the communication of the prophecy to Avraham was a rebuke for his relatively minor infraction, but the the exile and slavery themselves happened for a different reason entirely. Similarly, Ma'asei Hashem suggests that the opinions in the Bavli are coming to explain only why the slavery portion constituted slightly more than half of the four hundred years rather than exactly half.</fn>  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.<fn>See Bavli BK 50a: "שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה".</fn>  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).</point> | <point><b>עונש מידתי?</b> ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.<fn>In light of this, The <multilink><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">Keli Yekar</a><a href="KeliYekarBereshit15-8" data-aht="source">Bereshit 15:8</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Ephraim Luntschitz</a></multilink> and Tzeidah LaDerekh (on Rashi Shemot 2:14) attempt to the various opinions in the Bavli as coming to explain why Hashem upset Avraham by sharing with him the news of the impending exile rather than giving the cause of the exile itself. According to this, only the communication of the prophecy to Avraham was a rebuke for his relatively minor infraction, but the the exile and slavery themselves happened for a different reason entirely. Similarly, Ma'asei Hashem suggests that the opinions in the Bavli are coming to explain only why the slavery portion constituted slightly more than half of the four hundred years rather than exactly half.</fn>  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.<fn>See Bavli BK 50a: "שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה".</fn>  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).</point> | ||
<point><b>הענשת בנים על חטאי אבות</b> – העקידת יצחק וה<multilink><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?<fn>It is possible that this approach could argue that the worst punishment Avraham himself could have received was that his descendants would be enslaved and that the fulfillment of the Covenant would be delayed.</fn> <multilink><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">ה':כ"ב</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה <a class="רגילה" href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</point> | <point><b>הענשת בנים על חטאי אבות</b> – העקידת יצחק וה<multilink><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?<fn>It is possible that this approach could argue that the worst punishment Avraham himself could have received was that his descendants would be enslaved and that the fulfillment of the Covenant would be delayed.</fn> <multilink><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah5-22" data-aht="source">ה':כ"ב</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה <a class="רגילה" href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</point> | ||
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידית אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").<fn>Ramban cites <multilink><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">40:6</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink> and synopsizes its extensive list of parallels between the two stories. For a similar list in table form, see Y. Zakovitch's article cited above. See also <a href="$">Foreshadowing of the Egyptian Bondage in Bereshit 12</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.<fn>R. Elazar and R. Yochanan (and Ramban) must maintain that the Avraham stories are presented in chronological order and the Covenant of Pieces occurred after the battle (and Avraham's sin) in Bereshit 14. Shemuel, on the other hand, could hold like the view in Seder Olam Rabbah that the Covenant occurred when Avraham was seventy and before the events recorded in Bereshit 12-14. For more, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.<fn>The Ma'asei Hashem, though, wonders why the Patriarchs could not have prayed for the reversal of the decree.</fn> לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,<fn>See, however, Ma'asei Hashem who notes that the opinions in the Bavli are not consistent with <multilink><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah40-6" data-aht="source">40:6</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, which implies that the Egyptian experience was decreed already at the time Avraham went down to Egypt. Yet, see the note above that were Shemuel to maintain like Seder Olam Rabbah that the Covenant took place when Avraham was seventy, his opinion could work in tandem with Bereshit Rabbah.</fn> בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.<fn>For Ramban, though, there is a greater gap between the sin and punishment which is more difficult to explain (see Ramban's attempt in his comment to Bereshit 15:12).</fn></point> |
| − | <point> | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – גישה זו יכולה לסבור שגם הגלות וגם השעבוד היו חלק מעונשו של אברהם.<fn>R. Elazar in the Bavli and the Tanchuma refer explicitly to the slavery as the punishment.</fn> לחילופין, רק הגלות הייתה עונש על מעשה אברהם,<fn>Targum Pseudo-Jonathan interpolates the description of the sin in the middle of the verse, linking it only to the exile. This possibility would somewhat reduce the problem of disproportionate punishment.</fn> והשעבוד היה עונש על חטאי הדורות המאוחרים יותר.<fn>See below for various possibilities and for the options that the slavery was intended to be an educative or formative experience. The Keli Yekar and Tzeidah LaDerekh's approach cited above could even have three levels: Avraham's minor infraction was punished by knowledge of the prophecy, Yosef's brothers' sin was punished with exile, and the Israelites' sin was punished by slavery.</fn></point> |
| − | + | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – לשיטת <multilink><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot2-25" data-aht="source">שמות ב':כ"ה</a><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">שמות י"ב:מ'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,<fn>This is how Ramban would respond to Radak's argument that there is no reason to look for sins of Avraham when there are sins of the entire nation explicitly mentioned. For further discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot.</fn> וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.<fn>For more, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn></point> | |
| − | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="אחי יוסף">אחי יוסף (דור הגלות)<br/> | <opinion name="אחי יוסף">אחי יוסף (דור הגלות)<br/> | ||
Version as of 08:02, 4 January 2015
Fatal 38: Unescaped '<' not allowed in attributes values
23: <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום<fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן <multilink>ב<multilink data-aht="<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a>"><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a></multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים ל"ב.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>See E. Urbach, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (Jerusalem, 1969): 489-490 (n. 88*) and Avioz (see note above) who read this statement as a manifestation of R. Yochanan's generally positive attitude toward proselytizing. Interestingly, R. Eliezer Ashkenazi maintains that Avraham, in fact, kept the people and only returned the material possessions to the king of Sedom.</fn></li>