Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m |
|||
| Line 21: | Line 21: | ||
<li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah, Tanchuma, and Pirkei DeRabbi Eliezer all note that "‏יָדֹעַ תֵּדַע...‏" was Hashem's measured response to Avraham's "‏בַּמָּה אֵדַע...‏". For more fundamental applications of the "measure for measure" concept, see the approaches of Ramban and Abarbanel below.</fn> <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>.</li> | <li>בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah11-5" data-aht="source">י"א:ה'</a><a href="Vayikra Rabbah" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>Vayikra Rabbah, Tanchuma, and Pirkei DeRabbi Eliezer all note that "‏יָדֹעַ תֵּדַע...‏" was Hashem's measured response to Avraham's "‏בַּמָּה אֵדַע...‏". For more fundamental applications of the "measure for measure" concept, see the approaches of Ramban and Abarbanel below.</fn> <multilink><a href="PsJBereshit15-13" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJShemot1-1" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaKedoshim13" data-aht="source">קדושים י"ג</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, ר' יוחנן בן זכאי ב<multilink><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE47" data-aht="source">מ"ז</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>.</li> | ||
<li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>It is unclear what body of Torah literature the scholars of Avraham's era would have been studying, but this may be linked to the Midrashic motif of the <a href="$">Academies of Shem and Ever</a>. See M. Avioz, "<a href="http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shemoth/abi.html" rel="external">‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏</a>", Bar Ilan University Weekly Parashah Sheet (Shemot 5761) who suggests that this position reflects a desire during the Roman period to solidify the communal standing and support of Rabbinic scholars.</fn></li> | <li>בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר ב<multilink><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a><a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">נדרים ל"ב.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.<fn>It is unclear what body of Torah literature the scholars of Avraham's era would have been studying, but this may be linked to the Midrashic motif of the <a href="$">Academies of Shem and Ever</a>. See M. Avioz, "<a href="http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shemoth/abi.html" rel="external">‏מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?‏</a>", Bar Ilan University Weekly Parashah Sheet (Shemot 5761) who suggests that this position reflects a desire during the Roman period to solidify the communal standing and support of Rabbinic scholars.</fn></li> | ||
| − | <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום <fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן ב | + | <li>לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום <fn>The words "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ" in Bereshit 14:21 may hark back to "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" in Bereshit 12:5.</fn> כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם<fn>It is possible that had Avraham done so, the destruction of Sedom might have been averted, and Avraham's inheritance of the land of Israel might have transpired by mass conversion and education rather than by conquest. Thus, by in effect choosing the conquest route, Avraham was required to wait four generations before inheriting the land until "the iniquity of the Amorites was complete".</fn> – ר' יוחנן ב.<fn>See E. Urbach, חז"ל פרקי אמונות ודעות, (Jerusalem, 1969): 489-490 (n. 88*) and Avioz (see note above) who read this statement as a manifestation of R. Yochanan's generally positive attitude toward proselytizing. Interestingly, R. Eliezer Ashkenazi maintains that Avraham, in fact, kept the people and only returned the material possessions to the king of Sedom.</fn></li> |
<li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>It is unclear whether these constituted a single sin or two distinct sins. See the analysis of <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a> which notes that Ramban in Derashat Torat Hashem Temimah mentions only the sin of endangering Sarah.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>Ramban's opinion fits within his general position that the actions of the Patriarchs established the patterns and templates which charted the course of history for their descendants. For more, see the discussion of the parallels below and <a href="$"><i>Ma'aseh Avot Siman LeBanim</i></a>. Cf. Ramban <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">Bereshit 16:6</a> where he posits similarly that as a result of Sarah's harsh treatment of Hagar, Hashem caused Hagar's descendants to oppress the Jewish people. While Ramban views Sarah's actions as leading to the Ishmaelite (Arab/Muslim) persecutions, Y. Zakovitch, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589" rel="external">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", Al HaPerek 3 (1987): 25-34, sees them as the cause of the bondage in Egypt (which functioned as a "measure for measure" punishment for the oppression of Sarah's Egyptian maidservant, Hagar). While the latter theory may find support in the root ענה which links the stories of Bereshit 15–16 (appearing in 15:13, 16:6,9, and numerous times in the story of the actual slavery in Egypt), it would work better if the sin in Bereshit 16 preceded the story of the Covenant.</fn></li> | <li>במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה<fn>It is unclear whether these constituted a single sin or two distinct sins. See the analysis of <a href="$">Avraham's Descent to Egypt</a> which notes that Ramban in Derashat Torat Hashem Temimah mentions only the sin of endangering Sarah.</fn> – <multilink><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'</a><a href="RambanBereshit15-12" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>.<fn>Ramban's opinion fits within his general position that the actions of the Patriarchs established the patterns and templates which charted the course of history for their descendants. For more, see the discussion of the parallels below and <a href="$"><i>Ma'aseh Avot Siman LeBanim</i></a>. Cf. Ramban <a href="RambanBereshit16-6" data-aht="source">Bereshit 16:6</a> where he posits similarly that as a result of Sarah's harsh treatment of Hagar, Hashem caused Hagar's descendants to oppress the Jewish people. While Ramban views Sarah's actions as leading to the Ishmaelite (Arab/Muslim) persecutions, Y. Zakovitch, "<a href="http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10533&author=589" rel="external">יציאת מצרים בספר בראשית</a>", Al HaPerek 3 (1987): 25-34, sees them as the cause of the bondage in Egypt (which functioned as a "measure for measure" punishment for the oppression of Sarah's Egyptian maidservant, Hagar). While the latter theory may find support in the root ענה which links the stories of Bereshit 15–16 (appearing in 15:13, 16:6,9, and numerous times in the story of the actual slavery in Egypt), it would work better if the sin in Bereshit 16 preceded the story of the Covenant.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| Line 32: | Line 32: | ||
<point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – לשיטת <multilink><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot2-25" data-aht="source">שמות ב':כ"ה</a><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">שמות י"ב:מ'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,<fn>This is how Ramban would respond to Radak's argument that there is no reason to look for sins of Avraham when there are sins of the entire nation explicitly mentioned. For further discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot.</fn> וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.<fn>For more, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn></point> | <point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – לשיטת <multilink><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanShemot2-25" data-aht="source">שמות ב':כ"ה</a><a href="RambanShemot12-40" data-aht="source">שמות י"ב:מ'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,<fn>This is how Ramban would respond to Radak's argument that there is no reason to look for sins of Avraham when there are sins of the entire nation explicitly mentioned. For further discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot.</fn> וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.<fn>For more, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="אחי יוסף"> | + | <opinion name="אחי יוסף">אחי יוסף (דור הגלות) |
<p>אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.</p> | <p>אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="MishnatRE8" data-aht="source">Mishnat Rabbi Eliezer</a><a href="MishnatRE8" data-aht="source">ח'</a><a href="Mishnat R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות משנת רבי אליעזר</a></multilink>,<fn>Mishnat Rabbi Eliezer speaks only about the descent to Egypt, but not about the exile and slavery. Mishnat Rabbi Eliezer puts a different spin on the motif found already in Bavli Shabbat 89b and Tanchuma Vayeshev 18.</fn> דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, אך מפותחת בידי ה<multilink><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">אברבנאל (גישה א')</a><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><fn>See also Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #1. Abarbanel is the first extant source to fully develop the notion that the Egyptian Exile was a punishment for the behavior of Yaakov's sons, but the kernel appears already in earlier sources. See <multilink><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">Tosafot Shabbat</a><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">Shabbat 10b s.v. ה"ג</a><a href="Baalei HaTosafot" data-aht="parshan">About Ba'alei HaTosafot</a></multilink> and <multilink><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">Zohar Chadash</a><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">Vayeshev</a><a href="ZoharChadashKiTisa" data-aht="source">Ki Tisa</a><a href="Zohar Chadash" data-aht="parshan">About the Zohar Chadash</a></multilink>. <multilink><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">Bavli Shabbat</a><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">Shabbat 10b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> notes the cause and effect relationship, but it does not say that there was a Divine punishment involved, merely that the sale led to the going down to Egypt.</fn></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="MishnatRE8" data-aht="source">Mishnat Rabbi Eliezer</a><a href="MishnatRE8" data-aht="source">ח'</a><a href="Mishnat R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות משנת רבי אליעזר</a></multilink>,<fn>Mishnat Rabbi Eliezer speaks only about the descent to Egypt, but not about the exile and slavery. Mishnat Rabbi Eliezer puts a different spin on the motif found already in Bavli Shabbat 89b and Tanchuma Vayeshev 18.</fn> דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי ה<multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, אך מפותחת בידי ה<multilink><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">אברבנאל (גישה א')</a><a href="AbarbanelBereshit15-1" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><fn>See also Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #1. Abarbanel is the first extant source to fully develop the notion that the Egyptian Exile was a punishment for the behavior of Yaakov's sons, but the kernel appears already in earlier sources. See <multilink><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">Tosafot Shabbat</a><a href="TosafotShabbat10b" data-aht="source">Shabbat 10b s.v. ה"ג</a><a href="Baalei HaTosafot" data-aht="parshan">About Ba'alei HaTosafot</a></multilink> and <multilink><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">Zohar Chadash</a><a href="ZoharChadashVayeshev" data-aht="source">Vayeshev</a><a href="ZoharChadashKiTisa" data-aht="source">Ki Tisa</a><a href="Zohar Chadash" data-aht="parshan">About the Zohar Chadash</a></multilink>. <multilink><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">Bavli Shabbat</a><a href="BavliShabbat10b" data-aht="source">Shabbat 10b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> notes the cause and effect relationship, but it does not say that there was a Divine punishment involved, merely that the sale led to the going down to Egypt.</fn></mekorot> | ||
| Line 71: | Line 71: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category name=""><p>קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה</p> | + | <category name="">חינוכית |
| + | <p>קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה</p> | ||
<opinion name="מונותיאיזם">התפשטות המונותיאיזם | <opinion name="מונותיאיזם">התפשטות המונותיאיזם | ||
<p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | <p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | ||
| Line 80: | Line 81: | ||
<point><b>Historical parallels</b> – R. Eliezer Ashkenazi claims that the purpose of the current exile, like the Egyptian Exile, is to allow for the dissemination of monotheism to the entire world.</point> | <point><b>Historical parallels</b> – R. Eliezer Ashkenazi claims that the purpose of the current exile, like the Egyptian Exile, is to allow for the dissemination of monotheism to the entire world.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name=""> | + | <opinion name="">ייסורים של אהבה |
<p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | <p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>R. Chananel and R. Bachya both focus on the final stage of the bondage after Moshe's initial overture to Paroh. It is not clear if they maintain the same position regarding the exile and the earlier stages of the slavery.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>It is not clear where the citation from R. Chananel ends and R. Bachya's own comment begins, but the second paragraph ("‏ודע כי עניני הגלות הזה הראשון...‏") which refers to Christian dominion is clearly from R. Bachya himself.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>R. Chasdai is following in the footsteps of his teacher, the Ran.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>Tzeror HaMor's interpretation appears also in the <multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Minchah Belulah</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">About R. Avraham Porto</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>R. Chananel and R. Bachya both focus on the final stage of the bondage after Moshe's initial overture to Paroh. It is not clear if they maintain the same position regarding the exile and the earlier stages of the slavery.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>It is not clear where the citation from R. Chananel ends and R. Bachya's own comment begins, but the second paragraph ("‏ודע כי עניני הגלות הזה הראשון...‏") which refers to Christian dominion is clearly from R. Bachya himself.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>R. Chasdai is following in the footsteps of his teacher, the Ran.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>Tzeror HaMor's interpretation appears also in the <multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Minchah Belulah</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">About R. Avraham Porto</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | ||
| Line 94: | Line 95: | ||
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Bachya says that the delayed redemption and intensification of the persecution toward the end of each of the Egyptian and current exiles is intended to increase both our reward and the punishment of our tormentors.<fn>R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.</fn> R. Chasdai Crescas adds that the excessive length of the current exile is not the result of sin, just as the Egyptian Exile was not a punishment for sins. Rather, he says, it is a manifestation of Hashem's kindness and is designed to bring us closer to him.<fn>R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.</fn></point> | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Bachya says that the delayed redemption and intensification of the persecution toward the end of each of the Egyptian and current exiles is intended to increase both our reward and the punishment of our tormentors.<fn>R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.</fn> R. Chasdai Crescas adds that the excessive length of the current exile is not the result of sin, just as the Egyptian Exile was not a punishment for sins. Rather, he says, it is a manifestation of Hashem's kindness and is designed to bring us closer to him.<fn>R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.</fn></point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name=""> | + | <opinion name="">כור היתוך |
<p>המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.</fn></p> | <p>המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.</fn></p> | ||
<mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">אברבנאל (גישה ב')</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">אברבנאל (גישה ב')</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot> | ||
| Line 103: | Line 104: | ||
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.</point> | <point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion name="אמפתיה"> | + | <opinion name="אמפתיה">החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה |
<p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p> | <p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot> | ||
| Line 110: | Line 111: | ||
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category name="יצירת זהות"> | + | <category name="יצירת זהות">יצירת זהות לאומית |
<p>מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.</p> | <p>מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.</p> | ||
| − | <opinion name=""> | + | <opinion name="">מצרף |
<p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> | <p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">אוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">אודות About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">אוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">אודות About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot> | ||
Version as of 09:19, 4 January 2015
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
מקורות:שלוש דעות של אמוראים בBavli Nedarim, ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger), רמב"ן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
- בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בבבלי נדרים, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר.
- בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר בבבלי נדרים.2
- לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום 3 כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם4 – ר' יוחנן ב.5
- במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה6 – רמב"ן.7
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה' מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאוירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחק ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12 אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13 לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק והאברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידית אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
מקורות:Mishnat Rabbi Eliezer,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחק, אך מפותחת בידי האברבנאל (גישה א')26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשים חז"ליים דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
- יוסף – לשיטת האברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
- בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
- יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
- ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"ג שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"ל דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
- אכילת דם – ברית דמשק. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח46 והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.47
- אי-קיום ברית מילה – תנחומא,48 ושמות רבה.49 ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.50 לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל.
- עבודת אלילים – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 וספורנו53 מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ביחזקאל כ':א'-י'. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.54
- רכילות ומסירה – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, ורלב"ג.57 מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.58
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שמנובא לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהבטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65 לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
קהל יעד – The Sifre speaks of promulgating God's glory throughout the world,69 Ralbag focuses on strengthening the Israelites' belief in Hashem and preparing them to receive the Torah,70 and the Ma'asei Hashem combines both themes.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? According to Ralbag, Hashem explains the process through which Avraham's descendants would become prepared to inherit the land, in response to Avraham's concern that they would not be worthy. The Ma'asei Hashem adds that Avraham was thrilled by the news that his descendants would be the vehicle through which the wonders of Hashem would be proclaimed to the world.71
יחס בין גלות לשעבוד – This approach could view both the exile and bondage as merely a means to achieving the goals of the redemption stage. Ralbag, though, views the slavery as a punishment for the sins of the Israelites in Egypt.72
Historical parallels – R. Eliezer Ashkenazi claims that the purpose of the current exile, like the Egyptian Exile, is to allow for the dissemination of monotheism to the entire world.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
סבל ללא חטא – The concept of "afflictions of love" ("ייסורין של אהבה") appears already in Amoraic literature,77 but commentators disagree as to whether these afflictions sometimes come even without there being any sin whatsoever.78 The Ran79 and R. Chasdai maintain that they come even without sin,80 and that this was the case in Egypt.81
זהות דתית במצרים – This approach views the Israelites in Egypt as a completely righteous nation.82 As Abarbanel points out, though, this portrait appears to be at odds with the text of Yechezkel 20.83 Abarbanel also argues that the Israelites' subsequent behavior in the desert would seem to indicate that the "afflictions of love" in Egypt were a complete educational failure.84
מטרת הייסורים – While R. Chananel and R. Bachya propose that the afflictions increase the reward of the righteous and the punishment of the sinner, the Ran explains that afflictions humble a person and distance him from the physical desires of this world, thus preparing him for spiritual closeness to Hashem.85 In the case of the Israelites in Egypt, the Ran cites Rashbi's statement from Bavli Berakhot 5a that afflictions prepared the Children of Israel to receive the Torah and the land of Israel.86 Abarbanel, though, rejects the Ran's understanding, noting that while the Torah describes the events of the forty years in the desert as an educational process,87 it never does the same regarding the Egyptian bondage. Furthermore, Abarbanel questions why the same goals could not have been achieved without such a harsh persecution, and why the Torah views the Exodus as the ultimate act of Divine kindness if the Israelites had done nothing to deserve to be enslaved in the first place.
למה במצרים? Abarbanel cites R. Chasdai Crescas88 as saying that Hashem chose Egypt because it was the world's leading center of black magic, and thus He could better demonstrate His supremacy over all forms of sorcery.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – According to the Ran, the Egyptians exercised free choice in enslaving the Israelites, and Hashem merely did not intercede because of the benefits from the slavery which the Israelites accrued. For more, see Exile and Enslavement – Divine Design? and Divine Plans and Egyptian Free Choice.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? The Ran explains that the prophecy is Hashem's response to Avraham's concern that his descendants would be unworthy of inheriting the land. In it, Hashem explains how the trials and tribulations the people will undergo will prepare them to love and fear Him.89 The Tzeror HaMor adds that the prophecy was Avraham's reward for his righteousness.90
יחס בין גלות לשעבוד – According to the Ran and R. Chasdai Crescas, both were part of the afflictions of love.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – This expression appears three times in Tanakh,92 and all of the cases describe the slavery in Egypt. While in earlier exegesis93 this phrase is understood as merely a reference to the harsh labor conditions in Egypt, the Tzeror HaMor is one of the first to focus on the use of a smelting furnace for refining metals94 and to understand the phrase as a metaphor for the refining of the Israelites' spiritual character in Egypt.95
הכרת הטוב על הגאולה – According to this approach, we feel gratitude because the entire process was for our benefit.
מקבילות היסטוריות – R. Bachya says that the delayed redemption and intensification of the persecution toward the end of each of the Egyptian and current exiles is intended to increase both our reward and the punishment of our tormentors.96 R. Chasdai Crescas adds that the excessive length of the current exile is not the result of sin, just as the Egyptian Exile was not a punishment for sins. Rather, he says, it is a manifestation of Hashem's kindness and is designed to bring us closer to him.97
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
המצב לפני הירידה למצרים – Abarbanel depicts Yaakov's family in Canaan as having begun to mingle with the Canaanites and absorb their practices, and being unprepared to receive the Torah.100
זהות מצרית במצרים – Abarbanel cites the verses from Yechezkel 20 as proof that the Israelites worshiped idolatry in Egypt.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – The Alshikh merges the Midrashic motif of "Only 1/5" ("וַחֲמֻשִׁים")101 with the metaphor of the smelting furnace and explains that the wicked part of the nation died off in Egypt.102 The righteous portion which remained could then proceed to Mt. Sinai for the revelation.103
למה במצרים? Abarbanel posits that Egypt was chosen because it was the world's leading center of idolatry, and the miracles of the Exodus could thus have a greater impact in spreading monotheism.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
מקורות:נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – The Torah references the Egyptian exile and redemption in numerous commandments which deal with social justice,105 and the Exodus has become a global symbol of liberty, justice, and human rights.
מטרה או תוצאה? It is unclear whether the Torah is implying that this was the purpose of the exile and slavery, or merely a lesson that can be derived in retrospect.
יצירת זהות לאומית
מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.
המצב לפני הירידה למצרים – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.108 After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.
חוויות משותפות – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – R. Hirsch emphasizes the fusing property of the blast furnace.
מקבילות היסטוריות – R. Hirsch notes that both the Egyptian Exile and the current exile were caused by jealousy and internecine strife.109
מניעת התבוללות
משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
המצב לפני הירידה למצרים – R. Hirsch asserts that had Yaakov's family remained in Canaan they would have been assimilated into the surrounding nations. Immanueli adds that the sons of Yaakov had already begun to intermarry with the Canaanites.113
למה במצרים? The Zohar and Seforno note that since the Egyptians were xenophobic and would not even eat with the Hebrews, let alone marry them, the chances of assimilation were much smaller in Egypt than in Canaan.114
יחס בין גלות לשעבוד – According to Seforno, only the exile was intended to prevent intermarriage, but the bondage was a punishment for sins in Egypt. The Netziv, though, contends that the need for the bondage arose because the Israelites did not remain in Goshen115 and attempted to assimilate into general Egyptian society.116 Combining Seforno and the Netziv would thus create a position that each of the exile and slavery were designed to combat assimilation.117
מקבילות היסטוריות – The Netziv draws historical parallels to his own day, and concludes that the root cause of anti-semitism throughout the generations is the Jewish desire to assimilate and be accepted in non-Jewish society. Similarly, R. Hirsch and Immanueli view Goshen as the prototype for Jewish ghettoes throughout history.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? According to this approach, the nation was able to be redeemed when it had achieved critical mass.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – The Akeidah and Abarbanel view the Covenant as merely a foretelling of the future and not as a decree which obligated or compelled.118 For more, see Divine Plans and Israelite Free Choice.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? This approach does not address why Hashem waited for centuries on the sidelines before finally coming to the rescue of His chosen nation.
הכרת הטוב על הגאולה – According to this approach, we feel gratitude because Hashem redeemed the Israelites from the situation into which they got themselves.
