Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m |
m |
||
| Line 76: | Line 76: | ||
<p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | <p>הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ש"ו</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>,<fn>This is Ralbag's understanding of the need for the exile and redemption. See above for his position that the slavery was a punishment for sins in Egypt.</fn> <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim406" data-aht="source">ש"ו</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>,<fn>This is Ralbag's understanding of the need for the exile and redemption. See above for his position that the slavery was a punishment for sins in Egypt.</fn> <multilink><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="MaaseiHashem1" data-aht="source">מעשי מצרים א'</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink></mekorot> | ||
| − | <point><b>קהל יעד</b> – | + | <point><b>קהל יעד</b> – הספרי מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,<fn>L. Finkelstein's edition of the Sifre follows the Berlin ms. of the Sifre which reads "<b>ו</b>בשביל". This might imply that there was a dual purpose. However, most manuscripts either do not have the "ו" or omit the word entirely.</fn> הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,<fn>For more on Ralbag's position, see <a href="Purpose of the Plagues" data-aht="page">Purpose of the Plagues</a>.</fn> ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.</point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.<fn>The Ma'asei Hashem explains that every fiber of Avraham's being was dedicated to the worship of Hashem, and the entire Covenant of Pieces reflects Avraham's concern that he was not capable by himself of spreading monotheism to the entire world. Thus, it was of no concern to Avraham that his descendants would be enslaved, as long as they would thereby achieve their raison d'être of increasing knowledge of God. R. Eliezer Ashkenazi brings support for his interpretation from the festive context of the Covenant, and from the fact that Avraham did not pray that his descendants should not be enslaved.</fn></point> |
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.<fn>See above for analysis of Ralbag's position.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="">ייסורים של אהבה | <opinion name="">ייסורים של אהבה | ||
<p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | <p>הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>R. Chananel and R. Bachya both focus on the final stage of the bondage after Moshe's initial overture to Paroh. It is not clear if they maintain the same position regarding the exile and the earlier stages of the slavery.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>It is not clear where the citation from R. Chananel ends and R. Bachya's own comment begins, but the second paragraph ("‏ודע כי עניני הגלות הזה הראשון...‏") which refers to Christian dominion is clearly from R. Bachya himself.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>R. Chasdai is following in the footsteps of his teacher, the Ran.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>Tzeror HaMor's interpretation appears also in the <multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Minchah Belulah</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">About R. Avraham Porto</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' חננאל</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Chananel b. Chushiel" data-aht="parshan">אודות ר' חננאל בן חושיאל</a></multilink>,<fn>R. Chananel and R. Bachya both focus on the final stage of the bondage after Moshe's initial overture to Paroh. It is not clear if they maintain the same position regarding the exile and the earlier stages of the slavery.</fn> <multilink><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaShemot5-22" data-aht="source">שמות ה':כ"ב</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>,<fn>It is not clear where the citation from R. Chananel ends and R. Bachya's own comment begins, but the second paragraph ("‏ודע כי עניני הגלות הזה הראשון...‏") which refers to Christian dominion is clearly from R. Bachya himself.</fn> <multilink><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">ר"ן</a><a href="RanBereshit12-10" data-aht="source">בראשית י"ב:י'-י"ג</a><a href="RanBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="RanBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">ר' חסדאי קרשקש</a><a href="OhrHashem3-1-8" data-aht="source">אור ה' ג':א':ח':ב'</a><a href="AbarbanelBereshit15Q15" data-aht="source">אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ו</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">אודות ר' חסדאי קרשקש</a></multilink>,<fn>R. Chasdai is following in the footsteps of his teacher, the Ran.</fn> <multilink><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">מדרש החפץ</a><a href="MidrashHaHeifetzBereshit37-15" data-aht="source">בראשית ל"ז:ט"ו</a><a href="Midrash HaHeifetz" data-aht="parshan">אודות מדרש החפץ</a></multilink>, <multilink><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">צרור המור</a><a href="TzerorBereshit15-9" data-aht="source">בראשית ט"ו:ט'</a><a href="R. Avraham Saba" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>,<fn>Tzeror HaMor's interpretation appears also in the <multilink><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Minchah Belulah</a><a href="MinchahBereshit15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">About R. Avraham Porto</a></multilink>.</fn> <multilink><a href="MalbimBereshit15-13" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit 15-13" data-aht="source">Bereshit 15:13</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות ר' מאיר ליבוש וייזר</a></multilink></mekorot> | ||
| − | <point><b>סבל ללא חטא</b> – | + | <point><b>סבל ללא חטא</b> – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,<fn>See Bavli Berakhot 5a-b and Bereshit Rabbah 92:1.</fn> אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעיתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.<fn>Rashi Berakhot 5a s.v. "yissurin" takes the approach that they can come even when there is no sin, while Ramban (Torat HaAdam pp.270-273) maintains that afflictions always come to purify from some degree of sin (Ramban distinguishes between the categories of נסיונות and ייסורין של אהבה). Rambam (Moreh Nevukhim 3:17,24) appears to reject the entire concept of ייסורין של אהבה.</fn> הר"ן<fn>According to the Ran, נסיונות are a form of ייסורין של אהבה. The Ran develops his position also in Derashot HaRan 10 where he uses it to interpret the verses in Devarim 4:29-31.</fn> ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,<fn>The position of R. Chananel and R. Bachya is more ambiguous. In his Kad HaKemach (s.v. Kippurim, pp. 209-211), R. Bachya appears to adopt the Ramban's position that even ייסורין של אהבה come because of a (small) sin, but from his commentary on Shemot 5:22 it would appear that they come without any sin at all. Even if R. Bachya maintains that there was a minor sin in Egypt, this position would still be fundamentally different from the exegetes in the punitive category above who believe that the exile/slavery were a deserved punishment for very significant sins.</fn> , ושזה היה המצב במצרים.<fn>See Abarbanel who argues and says that even if afflictions of individuals come without any sin, this would not be true of the suffering of an entire nation.</fn></point> |
| − | <point><b>זהות דתית במצרים</b> – | + | <point><b>זהות דתית במצרים</b> – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.<fn>See also <multilink><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">Ohr Hashem</a><a href="OhrHashem3-1-3" data-aht="source">Ohr Hashem 3:1:3:3</a><a href="R. Chasdai Crescas" data-aht="parshan">About R. Chasdai Crescas</a></multilink> where R. Chasdai claims that had the Israelites assimilated, the decrees would have been less severe and they might have been accepted into Egyptian society.</fn> אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a>.<fn>For further discussion, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a>.</fn> אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.<fn>Abarbanel notes that the generation of the Exodus needed to die out in the desert before the nation could enter the land of Israel. See also the <multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">Maharal</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">Gevurot HaShem 9</a><a href="R. Judah Loew of Prague" data-aht="parshan">About R. Judah Loew of Prague</a></multilink> who points out that multiple generations died out in Egypt, and that the Ran's approach could work only to explain a case of a single generation which suffered and was then redeemed. The same issue would apply to R. Chananel and R. Bachya's approach, and they in fact speak of the afflictions of only the generation of the Exodus.</fn></point> |
| − | <point><b>מטרת הייסורים</b> – | + | <point><b>מטרת הייסורים</b> – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקירבה רוחנית לה'.<fn>The Ran adds that the Israelites will also see Hashem's might when he punishes the Egyptians for enslaving them. This is similar to Ralbag's explanation above.</fn> במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.<fn>Rashbi's statement is found already in Mekhilta Yitro Bachodesh 10 and Sifre Vaetchanan 32. It is also cited in the context of other examples of afflictions of love in the opening passages of <multilink><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">Tanchuma</a><a href="TanchumaShemot1" data-aht="source">Shemot 1</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">About the Tanchuma</a></multilink> and Shemot Rabbah 1:1. These sources do not make the Ran's explicit claim that ייסורין של אהבה was the primary purpose of the Egyptian slavery, but it could be their implication.</fn> אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדברבתור תהליך חינוכי,<fn>See Devarim 8:2-5,15-16.</fn> היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.</point> |
| − | <point><b>למה במצרים?</b> | + | <point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש<fn>This precise point is not found in R. Chasdai's extant writings, but it is consistent with the ideas found in R. Chasdai's Derashat HaPesach (p.144) and Ohr Hashem 3:1:6:1 and in Derashot HaRan 3 and 5.</fn> כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית</b> – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה <a class="רגילה" href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית?</a> ו<a class="רגילה" href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים</a>.</point> |
| − | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> | + | <point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו יהיו לא-ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.<fn>In this aspect, the Ran is following the approach of Ralbag above.</fn> בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.<fn>He also explains that Avraham did not pray for Hashem to rescind the decree, as he viewed it as a reward.</fn></point> |
| − | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – | + | <point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.<fn>R. Chananel and R. Bachya, though, might understand the purpose of the exile differently.</fn></point> |
| − | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – | + | <point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,<fn>They are: <a href="Devarim4-20" data-aht="source">Devarim 4:20</a>, Melakhim I 8:51, and Yirmeyahu 11:4.</fn> וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים<fn>See Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger) 47, Lekach Tov Devarim 4:20, Radak Melakhim I 8:51 and Yirmeyahu 11:4.</fn> ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות<fn>See also his interpretations of Bereshit 12:10, 22:1, 45:23, and Shemot 19:5.</fn> ולהבין את הביטוי כמטאפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.<fn>This theme is then popularized by the Alshikh, Keli Yekar, and others.</fn></point> |
| − | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – | + | <point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.</point> |
| − | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – | + | <point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.<fn>R. Bachya wrote his commentary over 600 years before the Shoah.</fn> ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.<fn>R. Chasdai is likely attempting to provide comfort to his own community (which was decimated in the Spanish pogroms of 1391 and their aftermath), and to respond to Christian polemics regarding the wandering and downtrodden Jew. For R. Chasdai, the Jews of Christian Spain were reliving the experience of the Egyptian Exile on a daily basis. For more on R. Chasdai's view of his own exile, see Prof. Zev Harvey, R. Hasdai Crescas, (Jerusalem, 2010): 157-160.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="">כור היתוך | <opinion name="">כור היתוך | ||
Version as of 13:57, 4 January 2015
מטרות שעבוד מצרים
גישות פרשניות
סקירה
השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.
מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.
לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.
הענשה
גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:
אברהם (דור הנבואה)
אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.
מקורות:שלוש דעות של אמוראים בBavli Nedarim, ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger), רמב"ן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
- בבראשית ט"ו, אברהם הפגין חוסר בטחון בה', כאשר ביקש אות שהוא יירש את הארץ ("בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה") – שמואל בבבלי נדרים, ויקרא רבה,1 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, ר' יוחנן בן זכאי בפרקי דר' אליעזר.
- בבראשית י"ד, אברהם התנהג באופן לא ראוי בגיוס לומדי תורה למלחמה – ר' אלעזר בבבלי נדרים.2
- לאחר נצחונו במלחמת המלכים בבראשית י"ד, אברהם פספס הזדמנות פז לשמור על אנשי סדום 3 כחלק מהשלל, לקלוט אותם לתוך משק ביתו, ולגייר אותם4 – ר' יוחנן בבבלי נדרים.5
- במהלך הרעב בבראשית י"ב, אברהם הפגין חוסר בטחון בה' בכך שעזב את ארץ ישראל למצרים וסיכן את שרה6 – רמב"ן.7
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה' מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאוירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחק ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12 אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13 לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק והאברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידית אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
אחי יוסף (דור הגלות)
אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.
מקורות:Mishnat Rabbi Eliezer,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחק, אך מפותחת בידי האברבנאל (גישה א')26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשים חז"ליים דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
- יוסף – לשיטת האברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
- בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
- יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
- ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"ג שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"ל דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
- אכילת דם – ברית דמשק. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח46 והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.47
- אי-קיום ברית מילה – תנחומא,48 ושמות רבה.49 ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.50 לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה זהותם הדתית של בני ישראל.
- עבודת אלילים – רד"ק,51 נימוקי יוסף,52 וספורנו53 מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ביחזקאל כ':א'-י'. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.54
- רכילות ומסירה – תנחומא,55 תנחומא (בובר), שמות רבה,56 רש"י, ורלב"ג.57 מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.58
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שמנובא לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהבטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65 לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67
חינוכית
קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה
התפשטות המונותיאיזם
הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.
קהל יעד – הספרי מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,69 הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,70 ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.71
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.72
מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.
ייסורים של אהבה
הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.
סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,77 אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעיתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.78 הר"ן79 ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,80 , ושזה היה המצב במצרים.81
זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.82 אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.83 אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.84
מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקירבה רוחנית לה'.85 במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.86 אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדברבתור תהליך חינוכי,87 היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.
למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש88 כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.
גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו יהיו לא-ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.89 בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.90
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,92 וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים93 ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות94 ולהבין את הביטוי כמטאפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.95
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.
מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.96 ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.97
כור היתוך
המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98
המצב לפני הירידה למצרים – Abarbanel depicts Yaakov's family in Canaan as having begun to mingle with the Canaanites and absorb their practices, and being unprepared to receive the Torah.100
זהות מצרית במצרים – Abarbanel cites the verses from Yechezkel 20 as proof that the Israelites worshiped idolatry in Egypt.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – The Alshikh merges the Midrashic motif of "Only 1/5" ("וַחֲמֻשִׁים")101 with the metaphor of the smelting furnace and explains that the wicked part of the nation died off in Egypt.102 The righteous portion which remained could then proceed to Mt. Sinai for the revelation.103
למה במצרים? Abarbanel posits that Egypt was chosen because it was the world's leading center of idolatry, and the miracles of the Exodus could thus have a greater impact in spreading monotheism.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.
החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.
מקורות:נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – The Torah references the Egyptian exile and redemption in numerous commandments which deal with social justice,105 and the Exodus has become a global symbol of liberty, justice, and human rights.
מטרה או תוצאה? It is unclear whether the Torah is implying that this was the purpose of the exile and slavery, or merely a lesson that can be derived in retrospect.
יצירת זהות לאומית
מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.
מצרף
הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.
המצב לפני הירידה למצרים – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.108 After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.
חוויות משותפות – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – R. Hirsch emphasizes the fusing property of the blast furnace.
מקבילות היסטוריות – R. Hirsch notes that both the Egyptian Exile and the current exile were caused by jealousy and internecine strife.109
מניעת התבוללות
משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.
המצב לפני הירידה למצרים – R. Hirsch asserts that had Yaakov's family remained in Canaan they would have been assimilated into the surrounding nations. Immanueli adds that the sons of Yaakov had already begun to intermarry with the Canaanites.113
למה במצרים? The Zohar and Seforno note that since the Egyptians were xenophobic and would not even eat with the Hebrews, let alone marry them, the chances of assimilation were much smaller in Egypt than in Canaan.114
יחס בין גלות לשעבוד – According to Seforno, only the exile was intended to prevent intermarriage, but the bondage was a punishment for sins in Egypt. The Netziv, though, contends that the need for the bondage arose because the Israelites did not remain in Goshen115 and attempted to assimilate into general Egyptian society.116 Combining Seforno and the Netziv would thus create a position that each of the exile and slavery were designed to combat assimilation.117
מקבילות היסטוריות – The Netziv draws historical parallels to his own day, and concludes that the root cause of anti-semitism throughout the generations is the Jewish desire to assimilate and be accepted in non-Jewish society. Similarly, R. Hirsch and Immanueli view Goshen as the prototype for Jewish ghettoes throughout history.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? According to this approach, the nation was able to be redeemed when it had achieved critical mass.
ללא מטרה
אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – The Akeidah and Abarbanel view the Covenant as merely a foretelling of the future and not as a decree which obligated or compelled.118 For more, see Divine Plans and Israelite Free Choice.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? This approach does not address why Hashem waited for centuries on the sidelines before finally coming to the rescue of His chosen nation.
הכרת הטוב על הגאולה – According to this approach, we feel gratitude because Hashem redeemed the Israelites from the situation into which they got themselves.
