Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 98: Line 98:
 
<p>המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.</fn></p>
 
<p>המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.<fn>This approach is similar to the previous one ("Afflictions of Love") in that both view the suffering as raising the spiritual level of the Israelites. They differ, though, regarding the level of the Israelites at the outset. The previous approach understands the afflictions to be taking an already righteous people to a higher level, while the current approach views the suffering as transforming a nation of sinners into a more worthy one.</fn></p>
 
<mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">אברבנאל (גישה ב')</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">אברבנאל (גישה ב')</a><a href="AbarbanelBereshit15-2" data-aht="source">בראשית ט"ו, דרך ב'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>,<fn>Abarbanel in this approach combines two distinct theories. While his primary focus is on the refining process for the nation itself, he links this with the need for the Children of Israel and the Exodus to serve as a vehicle for proclaiming Hashem's power throughout the world (like the Sifre above). In contrast, the Abarbanel in Zevach Pesach s.v. "Baruch Shomer" Approach #2 emphasizes the international aspect.</fn> <multilink><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">ר' משה אלשיך</a><a href="AlshikhBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="R. Moshe Alshikh" data-aht="parshan">אודות ר' משה אלשיך</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Abarbanel depicts Yaakov's family in Canaan as having begun to mingle with the Canaanites and absorb their practices, and being unprepared to receive the Torah.<fn>Cf. Seforno below, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point>
+
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.<fn>Cf. Seforno below, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point>
−
<point><b>זהות מצרית במצרים</b> – Abarbanel cites the verses from <a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">Yechezkel 20</a> as proof that the Israelites worshiped idolatry in Egypt.</point>
+
<point><b>זהות מצרית במצרים</b> – אברבנאל מצטט את הפסוקים מ&#160;<a class="רגילה" href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ'</a> בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.</point>
−
<point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר</b> – The Alshikh merges the Midrashic motif of "Only 1/5" ("וַחֲמֻשִׁים")&#8206;<fn>See Mekhilta Beshalach Vayehi Petichta.</fn> with the metaphor of the smelting furnace and explains that the wicked part of the nation died off in Egypt.<fn>This position comes close to the punitive approaches analyzed above, however according to the Alshikh the emphasis is not on the people receiving the punishment but rather on the remaining portion of the nation which was purified.</fn> The righteous portion which remained could then proceed to Mt. Sinai for the revelation.<fn>Abarbanel, on the other hand, presents Egypt as a test of whether the Israelites would maintain their faith in the midst of an idolatrous society. According to Abarbanel, the Israelites failed this test, but Hashem nevertheless redeemed them. This raises the difficulty of why Hashem would give them a test just so they would fail.</fn></point>
+
<point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר</b> – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")&#8206;<fn>See Mekhilta Beshalach Vayehi Petichta.</fn> עם המטאפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.<fn>This position comes close to the punitive approaches analyzed above, however according to the Alshikh the emphasis is not on the people receiving the punishment but rather on the remaining portion of the nation which was purified.</fn> החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.<fn>Abarbanel, on the other hand, presents Egypt as a test of whether the Israelites would maintain their faith in the midst of an idolatrous society. According to Abarbanel, the Israelites failed this test, but Hashem nevertheless redeemed them. This raises the difficulty of why Hashem would give them a test just so they would fail.</fn></point>
−
<point><b>למה במצרים?</b> Abarbanel posits that Egypt was chosen because it was the world's leading center of idolatry, and the miracles of the Exodus could thus have a greater impact in spreading monotheism.<fn>In this respect, Abarbanel is following the course charted by the Ran and R. Chasdai Crescas – see above.</fn></point>
+
<point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.<fn>In this respect, Abarbanel is following the course charted by the Ran and R. Chasdai Crescas – see above.</fn></point>
−
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the redemption came about after all of the impure elements were removed.</point>
+
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
<opinion name="אמפתיה">החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
 
<opinion name="אמפתיה">החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה
 
<p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p>
 
<p>בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.</p>
 
<mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">נחמה ליבוביץ</a><a href="NechamaShemotMavo" data-aht="source">עיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12</a><a href="Nechama Leibowitz" data-aht="parshan">אודות נחמה ליבוביץ</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>צדק חברתי וחוויית השעבוד</b> – The Torah references the Egyptian exile and redemption in numerous commandments which deal with social justice,<fn>See Shemot 22:20, 23:9, Vayikra 19:34, Devarim 5:15, 10:19, 15:15, 16:12, 24:18, and 24:22. Nechama Leibowitz also notes that the word "פרך" appears in the Torah only in the two contexts of the Egyptian slavery (Shemot 1:13-14) and how not to treat a slave (Vayikra 25:43-53).</fn> and the Exodus has become a global symbol of liberty, justice, and human rights.</point>
+
<point><b>צדק חברתי וחוויית השעבוד</b> – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,<fn>See Shemot 22:20, 23:9, Vayikra 19:34, Devarim 5:15, 10:19, 15:15, 16:12, 24:18, and 24:22. Nechama Leibowitz also notes that the word "פרך" appears in the Torah only in the two contexts of the Egyptian slavery (Shemot 1:13-14) and how not to treat a slave (Vayikra 25:43-53).</fn> ויציאת מצרים הפכה לסמל כלל-עולמי של חירות, שיוויון וזכויות אדם.</point>
−
<point><b>מטרה או תוצאה?</b> It is unclear whether the Torah is implying that this was the purpose of the exile and slavery, or merely a lesson that can be derived in retrospect.</point>
+
<point><b>מטרה או תוצאה?</b> לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>
Line 116: Line 116:
 
<p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p>
 
<p>הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.</p>
 
<mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">אוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">אודות About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">פסיקתא חדתא</a><a href="PesiktaChadta" data-aht="source">אוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)</a><a href="Pesikta Chadta" data-aht="parshan">אודות About Pesikta Chadta</a></multilink>,<fn>While the Pesikta Chadta does view Hashem's action as a punishment, it emphasizes the constructive nature and goal of the punishment.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><fn>See below that R. Hirsch also develops the notion that emigrating to Egypt would prevent assimilation.</fn></mekorot>
−
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – Before the Egyptian Exile, Yaakov favors Yosef and also distinguishes between the sons of his wives and the sons of his maidservants.<fn>See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.</fn> After the Exodus, though, all twelve tribes have equal status.</point>
+
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – לפני גלות מצרים, יעקב מעדף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.<fn>See Bereshit 33:2. See also Yerushalmi Peah 1:1 which records that Yosef reported to Yaakov that the sons of Leah were disrespecting the sons of Bilhah and Zilpah and treating them as servants. While the Yerushalmi implies that this was a false report, from the Pesikta Chadta it would seem that there was more than a grain of truth in this claim.</fn> אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.</point>
−
<point><b>חוויות משותפות</b> – The Pesikta Chadta speaks of the Egyptian experience being a great equalizer, as the entire nation participated together in both the slavery and in the commandments of the Paschal sacrifice.</point>
+
<point><b>חוויות משותפות</b> – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשוה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.</point>
−
<point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – R. Hirsch emphasizes the fusing property of the blast furnace.</point>
+
<point><b>"כּוּר הַבַּרְזֶל"</b> – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.</point>
−
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – R. Hirsch notes that both the Egyptian Exile and the current exile were caused by jealousy and internecine strife.<fn>While the Egyptian experience created a measure of equality between the twelve tribes, conflict between the tribes never ceased throughout the entire First Temple era.</fn></point>
+
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.<fn>While the Egyptian experience created a measure of equality between the twelve tribes, conflict between the tribes never ceased throughout the entire First Temple era.</fn></point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
<opinion name="">מניעת התבוללות
 
<opinion name="">מניעת התבוללות
 
<p>משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>See Seforno in his Introduction to Sefer Bereshit that the land was promised to Avraham's descendants "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p>
 
<p>משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,<fn>See Seforno in his Introduction to Sefer Bereshit that the land was promised to Avraham's descendants "כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני".</fn> הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.</p>
 
<mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>This is how Seforno understands the need for the exile. See above for his position that the slavery was a punishment for the Israelite's sins in Egypt.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>,<fn>See above that R. Hirsch also presents the theme of the melting pot.</fn> <multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">שמות א':ז'</a><a href="NetzivBereshit15-14" data-aht="source">הרחב דבר בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="NetzivBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'-ד'</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ"ו:ל"ד</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">אמרי שפר, "והיא שעמדה"</a><a href="R. Naftali Zvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">י"מ עמנואלי</a></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="ZoharShemot" data-aht="source">זוהר</a><a href="ZoharShemot" data-aht="source">פרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)</a><a href="Zohar" data-aht="parshan">אודות הזוהר</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>,<fn>This is how Seforno understands the need for the exile. See above for his position that the slavery was a punishment for the Israelite's sins in Egypt.</fn> <multilink><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirschBereshit45-11" data-aht="source">בראשית מ"ה:י"א</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>,<fn>See above that R. Hirsch also presents the theme of the melting pot.</fn> <multilink><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivShemot1-7" data-aht="source">שמות א':ז'</a><a href="NetzivBereshit15-14" data-aht="source">הרחב דבר בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="NetzivBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'-ד'</a><a href="NetzivBereshit46-34" data-aht="source">בראשית מ"ו:ל"ד</a><a href="NetzivBemidbar23-9" data-aht="source">במדבר כ"ג:ט'</a><a href="NetzivHaggadah" data-aht="source">אמרי שפר, "והיא שעמדה"</a><a href="R. Naftali Zvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <a href="ImmanueliBereshit" data-aht="source">י"מ עמנואלי</a></mekorot>
−
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – R. Hirsch asserts that had Yaakov's family remained in Canaan they would have been assimilated into the surrounding nations. Immanueli adds that the sons of Yaakov had already begun to intermarry with the Canaanites.<fn>See Bereshit 38:2 and 46:10, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point>
+
<point><b>המצב לפני הירידה למצרים</b> – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.<fn>See Bereshit 38:2 and 46:10, and see <a href="$">Yaakov's Sons' Wives</a>.</fn></point>
−
<point><b>למה במצרים?</b> The Zohar and Seforno note that since the Egyptians were xenophobic and would not even eat with the Hebrews, let alone marry them, the chances of assimilation were much smaller in Egypt than in Canaan.<fn>However, as Seforno himself notes based on Yechezkel 20, the Israelites did in fact absorb the Egyptian idolatrous customs.</fn></point>
+
<point><b>למה במצרים?</b> הזוהר והספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.<fn>However, as Seforno himself notes based on Yechezkel 20, the Israelites did in fact absorb the Egyptian idolatrous customs.</fn></point>
−
<point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – According to Seforno, only the exile was intended to prevent intermarriage, but the bondage was a punishment for sins in Egypt. The Netziv, though, contends that the need for the bondage arose because the Israelites did not remain in Goshen<fn>For more, see <a href="ותמלא הארץ אתם – Where Did the Jews Live" data-aht="page">Where did the Jews Live</a>.</fn> and attempted to assimilate into general Egyptian society.<fn>While the Tanchuma and Shemot Rabbah above appear to view the bondage as a punishment for the Israelites' attempts to assimilate (see the earlier discussion of their position), the Netziv interprets Shemot Rabbah as saying that Paroh's decrees served as Hashem's vehicle for preventing further assimilation. According to the Netziv, Hashem's promise at the Covenant of Pieces that Abraham's descendants would always remain foreigners ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") and never assimilate is what maintained Jewish identity throughout history, and is the referent of "והיא" in "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". Despite the Jewish people's best efforts to assimilate which engender "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", Hashem is "מצילנו מידם" and prevents our assimilation. This, the Netziv says, is what happened both in Egypt and in subsequent generations ("ובזה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").</fn> Combining Seforno and the Netziv would thus create a position that each of the exile and slavery were designed to combat assimilation.<fn>The exile was aimed at preventing assimilation in Canaan, and the slavery was intended to prevent assimilation in Egypt.</fn></point>
+
<point><b>יחס בין גלות לשעבוד</b> – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן<fn>For more, see <a href="ותמלא הארץ אתם – Where Did the Jews Live" data-aht="page">Where did the Jews Live</a>.</fn> וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.<fn>While the Tanchuma and Shemot Rabbah above appear to view the bondage as a punishment for the Israelites' attempts to assimilate (see the earlier discussion of their position), the Netziv interprets Shemot Rabbah as saying that Paroh's decrees served as Hashem's vehicle for preventing further assimilation. According to the Netziv, Hashem's promise at the Covenant of Pieces that Abraham's descendants would always remain foreigners ("גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם") and never assimilate is what maintained Jewish identity throughout history, and is the referent of "והיא" in "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". Despite the Jewish people's best efforts to assimilate which engender "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", Hashem is "מצילנו מידם" and prevents our assimilation. This, the Netziv says, is what happened both in Egypt and in subsequent generations ("ובזה הגיע ויקם מלך חדש וגו'. וכן הוא בכל דור").</fn> שילוב של הספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.<fn>The exile was aimed at preventing assimilation in Canaan, and the slavery was intended to prevent assimilation in Egypt.</fn></point>
−
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – The Netziv draws historical parallels to his own day, and concludes that the root cause of anti-semitism throughout the generations is the Jewish desire to assimilate and be accepted in non-Jewish society. Similarly, R. Hirsch and Immanueli view Goshen as the prototype for Jewish ghettoes throughout history.</point>
+
<point><b>מקבילות היסטוריות</b> – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.</point>
−
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> According to this approach, the nation was able to be redeemed when it had achieved critical mass.</point>
+
<point><b>מה בסופו של דבר הביא את הגאולה?</b> לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>
Line 134: Line 134:
 
<p>אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.</p>
 
<p>אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.</p>
 
<mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">אברבנאל (גישה ג')</a><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
 
<mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">אברבנאל (גישה ג')</a><a href="AbarbanelHaggadah" data-aht="source">זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – The Akeidah and Abarbanel view the Covenant as merely a foretelling of the future and not as a decree which obligated or compelled.<fn>The Akeidat Yitzchak and Abarbanel note that Bereshit 15:13 makes no mention of Hashem playing any role in the exile or slavery. This stands in contrast to the following verse which emphasizes His role in bringing about the redemption. They make this same point about several other verses in Tanakh which describe the descent to Egypt as initiated by Yaakov and his family and not by Hashem, and Abarbanel contrasts these to the myriad verses which describe how Hashem actively brought the Children of Israel back to Israel.</fn> For more, see <a href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Israelite Free Choice</a>.<fn>See also <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">Exile and Enslavement – Divine Design?</a> and <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a>.</fn></point>
+
<point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.<fn>The Akeidat Yitzchak and Abarbanel note that Bereshit 15:13 makes no mention of Hashem playing any role in the exile or slavery. This stands in contrast to the following verse which emphasizes His role in bringing about the redemption. They make this same point about several other verses in Tanakh which describe the descent to Egypt as initiated by Yaakov and his family and not by Hashem, and Abarbanel contrasts these to the myriad verses which describe how Hashem actively brought the Children of Israel back to Israel.</fn>&#160;לעוד, ראה <a class="רגילה" href="Divine Plans and Israelite Free Choice" data-aht="page">תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל</a>.<fn>See also <a href="Exile and Enslavement – Divinely Designed" data-aht="page">Exile and Enslavement – Divine Design?</a> and <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a>.</fn></point>
−
<point><b>מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל?</b> This approach does not address why Hashem waited for centuries on the sidelines before finally coming to the rescue of His chosen nation.</point>
+
<point><b>מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל?</b> גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר</point>
−
<point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – According to this approach, we feel gratitude because Hashem redeemed the Israelites from the situation into which they got themselves.</point>
+
<point><b>הכרת הטוב על הגאולה</b> – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 14:14, 4 January 2015

מטרות שעבוד מצרים

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.

מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.

לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.

הענשה

גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:

אברהם (דור הנבואה)

אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.

מקורות:שלוש דעות של אמוראים בBavli Nedarimבבלי נדרים ל"ב.אודות הבבלי, ויקרא רבהי"א:ה'אודות ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתןBereshit 15:13אודות תרגום המיוחס ליונתן, תנחומאקדושים י"גאודות התנחומא (בובר), ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger)פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"זאודות פרקי דרבי אליעזר, רמב"ןבראשית י"ב:י'בראשית ט"ו:י"באודות ר' משה בן נחמן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאוירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק והאברבנאלבראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' יצחק אברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבהה':כ"באודות שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידית אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לסבור שגם הגלות וגם השעבוד היו חלק מעונשו של אברהם.20 לחילופין, רק הגלות הייתה עונש על מעשה אברהם,21 והשעבוד היה עונש על חטאי הדורות המאוחרים יותר.22
עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – לשיטת רמב"ןשמות ב':כ"השמות י"ב:מ'אודות ר' משה בן נחמן, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,23 וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.24

אחי יוסף (דור הגלות)

אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.

מקורות:Mishnat Rabbi Eliezerח'אודות משנת רבי אליעזר,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אך מפותחת בידי האברבנאל (גישה א')בראשית ט"ו, דרך א'אודות ר' יצחק אברבנאל26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשים חז"ליים דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
  • יוסף – לשיטת האברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
  • בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
  • יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
  • ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"גשמות כ':ה'אודות ר' לוי בן גרשום שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"לגבורות השם ט'אודות ר' יהודה ליווא מפראג דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה – אברבנאלבראשית מ"האודות ר' יצחק אברבנאל, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.42 אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.
עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – אברבנאל43 מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,44 וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.45

בני ישראל במצרים (דור השעבוד)

הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.

מקורות:ברית דמשקמגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'אודות ברית דמשק, תנחומאשמות ה'שמות י'אודות התנחומא (בובר), תנחומא (בובר)תנחומא בובר וארא י"זאודות התנחומא (בובר), שמות רבהא':ח'א':ל'אודות שמות רבה, רש"ישמות ב':י"דאודות ר' שלמה יצחקי, רד"קבראשית ט"ו:י"דאודות ר' דוד קמחי, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום, נימוקי יוסףר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שמנובא לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהבטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65  לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67

חינוכית

קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה

התפשטות המונותיאיזם

הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.

מקורות:ספרי דבריםש"ואודות ספרי דברים, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום,68 מעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי
קהל יעד – הספרי מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,69 הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,70 ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.71
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.72
מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.

ייסורים של אהבה

הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.

מקורות:ר' חננאלשמות ה':כ"באודות ר' חננאל בן חושיאל,73 ר' בחיישמות ה':כ"באודות ר' בחיי בן אשר,74 ר"ןבראשית י"ב:י'-י"גבראשית ט"ו:י"גבראשית ט"ו:י"דאודות ר' נסים גירונדי, ר' חסדאי קרשקשאור ה' ג':א':ח':ב'אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' חסדאי קרשקש,75 מדרש החפץבראשית ל"ז:ט"ואודות מדרש החפץ, צרור המורבראשית ט"ו:ט'אודות ר' אברהם סבע,76 מלבי"םBereshit 15:13אודות ר' מאיר ליבוש וייזר
סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,77 אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעיתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.78 הר"ן79 ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,80 , ושזה היה המצב במצרים.81
זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.82 אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.83 אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.84
מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקירבה רוחנית לה'.85 במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.86 אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדברבתור תהליך חינוכי,87 היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.
למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש88 כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.
גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו יהיו לא-ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.89 בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.90
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,92 וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים93 ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות94 ולהבין את הביטוי כמטאפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.95
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.
מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.96 ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.97

כור היתוך

המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98

מקורות:אברבנאל (גישה ב')בראשית ט"ו, דרך ב'אודות ר' יצחק אברבנאל,99 ר' משה אלשיךבראשית ט"ו:י"גאודות ר' משה אלשיך
המצב לפני הירידה למצרים – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.100
זהות מצרית במצרים – אברבנאל מצטט את הפסוקים מ יחזקאל כ' בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")‎101 עם המטאפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.102 החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.103
למה במצרים? אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.

החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה

בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.

מקורות:נחמה ליבוביץעיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12אודות נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,105 ויציאת מצרים הפכה לסמל כלל-עולמי של חירות, שיוויון וזכויות אדם.
מטרה או תוצאה? לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.

יצירת זהות לאומית

מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.

מצרף

הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.

מקורות:פסיקתא חדתאאוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)אודות About Pesikta Chadta,106 רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש107
המצב לפני הירידה למצרים – לפני גלות מצרים, יעקב מעדף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.108 אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.
חוויות משותפות – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשוה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.
מקבילות היסטוריות – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.109

מניעת התבוללות

משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.

מקורות:זוהרפרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)אודות הזוהר, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו,111 רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש,112 נצי"בשמות א':ז'הרחב דבר בראשית ט"ו:י"דבראשית מ"ו:ג'-ד'בראשית מ"ו:ל"דבמדבר כ"ג:ט'אמרי שפר, "והיא שעמדה"אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, י"מ עמנואלי
המצב לפני הירידה למצרים – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.113
למה במצרים? הזוהר והספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.114
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן115 וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.116 שילוב של הספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.117
מקבילות היסטוריות – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.

ללא מטרה

אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.

מקורות:עקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אברבנאל (גישה ג')זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'אודות ר' יצחק אברבנאל
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.118 לעוד, ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purposes_of_the_Egyptian_Bondage/2/he&oldid=16855&useskin=vector"