Difference between revisions of "Purposes of the Egyptian Bondage/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 47: Line 47:
 
<point><b>הענשת בנים על חטאי אבותיהם?</b> גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת&#160;<multilink><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.<fn>שניהם מצטטים את הפסוק מאיכה ה':ז' "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [וְ]אֵינָם [וַ]אֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ". לעוד, ראה <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</fn> אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.</point>
 
<point><b>הענשת בנים על חטאי אבותיהם?</b> גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת&#160;<multilink><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot20-5" data-aht="source">שמות כ':ה'</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.<fn>שניהם מצטטים את הפסוק מאיכה ה':ז' "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ [וְ]אֵינָם [וַ]אֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ". לעוד, ראה <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">הענשת בנים על חטאי אבותם</a>.</fn> אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.</point>
 
<point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה<fn>אברבנאל מוסיף שהיו פנים נוספות לעונש שמשקפות את אותו העיקרון: האחים זרקו את יוסף לבור ולכן המצרים זרקו את בניהם לנילוס, ומציאת מקום מרעה לצאנם על ידי האחים מעורב גם במכירתם את יוסף וגם בירידתם למצרים. לשיטת האברבנאל, הכבשים והעיזים של קרבן הפסח נועדו לכפרה על הכבשים והעיזים שהיו מעורבים בסיפור מכירת יוסף.</fn> בכך שהפכו לעבדים במצרים.<fn>ראה בראשית נ':י"ח שם אחי יוסף עצמם מציעים להיות עבדים ליוסף.</fn></point>
 
<point><b>למה במצרים?</b> אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה<fn>אברבנאל מוסיף שהיו פנים נוספות לעונש שמשקפות את אותו העיקרון: האחים זרקו את יוסף לבור ולכן המצרים זרקו את בניהם לנילוס, ומציאת מקום מרעה לצאנם על ידי האחים מעורב גם במכירתם את יוסף וגם בירידתם למצרים. לשיטת האברבנאל, הכבשים והעיזים של קרבן הפסח נועדו לכפרה על הכבשים והעיזים שהיו מעורבים בסיפור מכירת יוסף.</fn> בכך שהפכו לעבדים במצרים.<fn>ראה בראשית נ':י"ח שם אחי יוסף עצמם מציעים להיות עבדים ליוסף.</fn></point>
−
<point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – העקידת יצחק ו<multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.<fn>הם מצטטים את&#160;<multilink><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">בבלי שבת פ"ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">בבלי סוטה י"א.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות About the Bavli</a></multilink> כתימוכין לדרך ההבנה שלהם. אולם, הם לא מעלים את הבעיה הפילוסופית איך יכולה להיות בחירה חופשית בעקבות גזירה אלוהית. נראה שקושי אחרון זה הוא מה שעומד בבסיס האמירה של מעשי ה': "ולא יתכן לומר שנגזר קודם, דבר הנמשך לסיבת‬ חטא".</fn> אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.<fn>See also the dire predictions of Devarim 31-32 cited by Radak below. Both cases in Devarim, though, describe not only the impending punishment but also the future sins. They can thus be construed as general warnings (or conditional decrees) intended to prevent the nation from disobeying the commandments of Hashem, rather than absolute Divine decrees with a specific time frame. This would be fundamentally different from the prophecy/decree of the Egyptian Exile which both specified a time period and could not have served as an admonition (as no sin is mentioned). Abarbanel does cite an additional parallel from Shemot 23:20 where, he claims, a punishment is predicted without mention of the sin, but as he notes, this only works according to Rashi's interpretation of the verse.</fn></point>
+
<point><b>גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית</b> – העקידת יצחק ו<multilink><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGevurot9" data-aht="source">גבורות השם ט'</a><a href="R. Judah Loew of Prague (Maharal)" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink> דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.<fn>הם מצטטים את&#160;<multilink><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat89b" data-aht="source">בבלי שבת פ"ט:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות About the Bavli</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">בבלי סוטה</a><a href="BavliSotah11a" data-aht="source">בבלי סוטה י"א.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות About the Bavli</a></multilink> כתימוכין לדרך ההבנה שלהם. אולם, הם לא מעלים את הבעיה הפילוסופית איך יכולה להיות בחירה חופשית בעקבות גזירה אלוהית. נראה שקושי אחרון זה הוא מה שעומד בבסיס האמירה של מעשי ה': "ולא יתכן לומר שנגזר קודם, דבר הנמשך לסיבת‬ חטא".</fn> אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.<fn>ראה גם את התחזיות הקודרות של דברים ל"א-ל"ב שמצוטטים בידי הרד"ק להלן. אך, שני המקרים בדברים מתארים לא רק את העונש הממשמש אלא גם את החטאים העתידיים. הם יכולים אם כן להתפרש בתור אזהרות כלליות (או גזירות מותנות) שנועדו למנוע מהעם להמרות את ציוויי ה', ולא בתור גזירות אלוהיות מוחלטות עם מסגרת זמן מסוימת. דבר זה יהיה שונה באופן מהותי מהנבואה/גזירה על גלות מצרים שנקבה בתקופת זמן מסוימת וכן לא הייתה יכולה לשמש התראה (מכיוון שלא מוזכר שום חטא). אברבנאל כן מצטט מקבילה נוספת משמות כ"ג:כ' שבה, הוא טוען, ישנו עונש שנחזה מראש ללא אזכור של חטא, אך כפי שהוא מציין, זה רק מסתדר לפי הדרך בה רש"י מפרש את הפסוק.</fn></point>
 
<point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.</point>
 
<point><b>למה סוּפַּר מראש לאברהם?</b> אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.</point>
−
<point><b>האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה</b> – <multilink><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">בראשית מ"ה</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.<fn>Abarbanel, in that passage, attempts to suggest that the brothers were not culpable for their actions because the events were preordained.</fn> אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.</point>
+
<point><b>האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה</b> – <multilink><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit45" data-aht="source">בראשית מ"ה</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.<fn>אברבנאל, בקטע זה, מנסה להציע שהאחים לא נשאו באשמה על מעשיהם מכיוון שהאירועים הוכתבו מראש.</fn> אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.</point>
−
<point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – אברבנאל<fn>Like Ramban above.</fn> מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,<fn>For discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot.</fn> וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.<fn>For more, see <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn></point>
+
<point><b>עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ'</b> – אברבנאל<fn>כמו רמב"ן לעיל.</fn> מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,<fn>לדיון בשאלה מתי עבודת האלילים החלה, ראה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a> ובית הלוי פרשת שמות.</fn> וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.<fn>לעוד, ראה <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">אורכה של גלות מצרים</a>.</fn></point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
<opinion name="בני ישראל במצרים">בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
 
<opinion name="בני ישראל במצרים">בני ישראל במצרים (דור השעבוד)
Line 57: Line 57:
 
<point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/>
 
<point><b>זיהוי החטא</b> – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>This is the literal interpretation of Bereshit 9:4. For more, see <a href="$">Prohibition of Eating Blood</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>The prohibition of eating blood was a very significant one for the Qumran and Damascus Sects, and it played a central role in their disputes with the Pharisees. For more, see <a href="$">Prohibition of Eating Blood</a>. Thus, it was no coincidence that they chose this to be the sin that the Israelites committed.</fn></li>
+
<li><b>אכילת דם</b> – <multilink><a href="Damascus3-2" data-aht="source">ברית דמשק</a><a href="Damascus3-2" data-aht="source">מגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'</a><a href="Damascus Document" data-aht="parshan">אודות ברית דמשק</a></multilink>. האיסור של אכילת דם ניתן כבר לבני נח<fn>זהו ההסבר המילולי של בראשית ט':ד'. להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>.</fn> והוא אחד האיסורים שחוזרים עליהם הכי הרבה בתורה.<fn>איסור אכילת דם היה משמעותי מאוד לכתות קומראן ודמשק, והוא שיחק תפקיד מרכזי בחילוקי הדעות שלהם עם הפרושים.&#160; להרחבה, ראה <a href="Prohibition of Eating Blood" data-aht="page">איסור אכילת דם</a>. לכן, לא היה זה מקרי שהם בחרו בזה בתור החטא שביצעו בני ישראל.<br/><br/></fn></li>
−
<li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>See Tanchuma below for the additional sin of tale-bearing. According to the categorization here, the Tanchuma (and Shemot Rabbah) view the bondage and Paroh's decrees as a punishment, and this seems to be the implication of the words they cite from Hoshea ("בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). However, it is also possible that the intent of the Midrashim is that Hashem caused Paroh to hate the Israelites in order to prevent them from assimilating further, rather than to punish them. See below that this is the reading of the Netziv.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>See Shemot Rabbah below for the additional sin of tale-bearing.</fn>&#160; ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>Tanchuma and Shemot Rabbah present the abrogation of circumcision in the context of the Israelites' desire to assimilate ("נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li>
+
<li><b>אי-קיום ברית מילה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot5" data-aht="source">שמות ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>ראה תנחומא להלן לחטא הנוסף של לשון הרע. לאור הסיווג כאן, התנחומא (ושמות רבה) רואים את השעבוד ואת גזירות פרעה בתור עונש, וכך נראה שמשמע מהפסוקים בהושע שהם מצטטים (“בה' בגדו כי בנים זרים ילדו <b>עתה יאכלם</b> חדש את חלקיהם"). אולם, אפשרי גם שכוונת המדרשים היא שה' גרם לפרעה לשנוא את בני ישראל בכדי למנוע מהם להמשיך בהתבוללות, ולא כדי להעניש אותם. ראה להלן שזוהי הבנת הנצי"ב.</fn> ו<multilink><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-8" data-aht="source">א':ח'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>.<fn>ראה שמות רבה לעיל לחטא הנוסף של לשון הרע.</fn>&#160; ברית מילה הייתה מועמד הגיוני ביותר מכיוון שזוהי המצווה היחידה שניתנה בתור ברית עם צאצאי אברהם.<fn>תנחומא ושמות רבה מציגים את ביטול המילה בקשר לרצון של בני ישראל להתבולל (“נהיה כמצרים").</fn> לדיון בדעות השונות האם בני ישראל מלו את בניהם במצרים, ראה <a href="Religious_Identity_in_Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל</a>.</li>
−
<li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>See note above for Radak's critique of the position that Avraham sinned.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>The Nimmukei Yosef links the verses in Yechezkel to the description in Tehillim 105:25 of Hashem's causing the Egyptians' persecution.</fn> ו<multilink><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn>This is Seforno's understanding of the cause of the slavery. See below for his understanding of the need for the exile.</fn> מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ':א'-י'</a>. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.<fn>For discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot. Ramban and Abarbanel above maintain that the idolatry began only after the bondage, and therefore could have been responsible only for its lengthening.</fn></li>
+
<li><b>עבודת אלילים</b> – <multilink><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit15-14" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ד</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>,<fn>ראה הערה לעיל לביקורת של רד"ק על העמדה שאברהם חטא.</fn> <multilink><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">נימוקי יוסף</a><a href="NimmukeiYosefShemot1-10" data-aht="source">ר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'</a><a href="R. Yosef b. David of Saragosa" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה</a></multilink>,<fn>נימוקי יוסף מקשר את הפסוקים ביחזקאל לתיאור בתהילים ק"ה:כ"ה שבו ה' גורם לרדיפת המצרים.</fn> ו<multilink><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoHakdamah" data-aht="source">הקדמה לתורה</a><a href="SefornoBereshit15-13" data-aht="source">בראשית ט"ו:י"ג</a><a href="SefornoBereshit46-3" data-aht="source">בראשית מ"ו:ג'</a><a href="SefornoShemot1-14" data-aht="source">שמות א':י"ד</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn>כך ספורנו מבין את הגורם לשעבוד. ראה להלן כיצד הוא מבין את הצורך בגלות.</fn> מפתחים את הגישה הזו בהתבסס על פסוקים מפורשים ב<a href="Yechezkel20-1" data-aht="source">יחזקאל כ':א'-י'</a>. אך לא ברור האם עבודה זרה זו קדמה לשעבוד.<fn>For discussion of when the idolatry commenced, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a> and the Beit HaLevi Parashat Shemot. Ramban and Abarbanel above maintain that the idolatry began only after the bondage, and therefore could have been responsible only for its lengthening.</fn></li>
 
<li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>See Tanchuma above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>See Shemot Rabbah above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>Ralbag's explanation of the cause of the slavery includes internecine feuding and refusal to accept rebuke. See below for his understanding of the need for the exile.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>For sources which disagree and praise the Israelites for refraining from tale-bearing, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a>.</fn></li>
 
<li><b>רכילות ומסירה</b> – <multilink><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaShemot10" data-aht="source">שמות י'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>,<fn>See Tanchuma above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberVaera17" data-aht="source">תנחומא בובר וארא י"ז</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-30" data-aht="source">א':ל'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>,<fn>See Shemot Rabbah above for the additional sin of not circumcising their sons.</fn> <multilink><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiShemot2-14" data-aht="source">שמות ב':י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ו<multilink><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagShemot2-T8" data-aht="source">שמות ב' תועלת ח'</a><a href="RalbagBemidbar15-41" data-aht="source">במדבר ט"ו:מ"א</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>.<fn>Ralbag's explanation of the cause of the slavery includes internecine feuding and refusal to accept rebuke. See below for his understanding of the need for the exile.</fn> מקורות אלה לומדים מסיפור הריגת הנוגש המצרי בידי משה שהיו מלשינים בקרב עם ישראל.<fn>For sources which disagree and praise the Israelites for refraining from tale-bearing, see <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">Israelites' Religious Identity</a>.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>

Version as of 05:31, 8 January 2015

מטרות שעבוד מצרים

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

השעבוד המצרי הוא המקרה היחיד בתנ"ך של עם שסובל שאינו קשור מפורשות לשום חטא. פרשנים לכן נחלקים בין חיפוש אחר מועמדים לחטא שאולי היה ראוי לעונש כה חמור, או מנסים לחשוף מטרות מלבד הענשה להתנסות המצרית. בכך, פרשנים משתמשים בגלות המצרית ובאופי של בני ישראל במצרים כעדשה שדרכה הם רואים עניינים דומים שעלו בנוגע לתקופתם ולגלותם.

מה שמסבך את המשימה היא העובדה שתהליך הגלות והשעבוד היה ארוך שהשתרע על מספר דורות, כאשר לא כולם התנהגו באותו האופן או הושפעו באותה צורה. אלה שנוקטים בגישת העונש מוכרחים משום כך להחליט האם לחפש חטא של אברהם שהיה הראשון שהוזהר על העונש אך לא חווה את ההשלכות, חטא של יוסף ואחיו שהוגלו, או חטא של בני ישראל ששועבדו. בדומה, אלה שמאמצים את התיאוריות החינוכיות מוכרחים גם כן להתחבט בשאלה איזה דור היה זקוק להתנסות ביותר והאם המטרות הושגו באמצעות הגלות, שעבוד, או גאולה. לכן, השאלה המרכזית מסתבכת בפקעת של עניינים תיאולוגיים סבוכים כמו עונש קבוצתי, ייסורים של אהבה, דקדוק עם צדיקים כחוט השערה, בחירה חופשית, והשגחה אלוהית.

לכל גישה יתרונות וחסרונות, והם אינם בהכרח סותרים. יצירת שילוב של האפשרויות השונות שמאפשר הבנת מכלול הדורות והמטרות יכולה להביא לידי הבנה מלאה יותר של הדינמיקה של התהליך.

הענשה

גישה זו רואה בשהות במצרים עונש על חטא. היא מסתעפת בנוגע לשאלה איזה דור היה הצד האשם, ומדוע דורות אחרים גם נענשו או יודעו על העונש, ומהו טיב היחסים שבין הגלות והשעבוד:

אברהם (דור הנבואה)

אברהם, שהיה הראשון שנאמרה לו הגזירה מראש, הוא זה שחטא, אך הדורות המאוחרים יותר של הגלות והשעבוד היו אלה שסבלו מההשלכות.

מקורות:שלוש דעות של אמוראים בBavli Nedarimבבלי נדרים ל"ב.אודות הבבלי, ויקרא רבהי"א:ה'אודות ויקרא רבה, תרגום המיוחס ליונתןBereshit 15:13אודות תרגום המיוחס ליונתן, תנחומאקדושים י"גאודות התנחומא (בובר), ר' יוחנן בן זכאי בPirkei DeRabbi Eliezer (Higger)פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"זאודות פרקי דרבי אליעזר, רמב"ןבראשית י"ב:י'בראשית ט"ו:י"באודות ר' משה בן נחמן
זיהוי החטא – כל המקורות האלה מסכימים שההתנסות המצרית הייתה עונש לאברהם, אך הם מציעים אפשרויות שונות לטיב חטאו:
האם אברהם חטא? התורה עצמה אינה מזהה אף אחד ממעשים אלה של אברהם כחטאים,8 מה שמשאיר מקום נרחב לדון בהאם צריך להתייחס לאף אחד מהם כמעשה שלילי.9 דעת הרמב"ן, בפרט, עוררה את זעמם של מספר פרשנים.10 יתר על כן, המעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי מצביע על כך שהבנת הברית בתור עונש לא מתאימה להקשר החגיגי ולאוירה של המעמד.11
עונש מידתי? העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה ומעשי ה' מבחינים שאפילו אם מניחים שאחת או יותר מפעולות אלה יכולה להיחשב חטא, העונש נראה קשה למדי ולא מידתי.12  אך אפשר שגישה זו יכולה להסביר שמדקדקים עם צדיקים כחוט השערה.13  לחילופין, ראה להלן לאפשרות שרק הגלות הייתה עונש לאברהם (ולא השעבוד).
הענשת בנים על חטאי אבות – העקידת יצחק והאברבנאלבראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' יצחק אברבנאל דוחים את גישה זו באמירה שהיא מנוגדת לעקרון של התורה שרק החוטא עצמו נענש. אם אברהם חטא, מדוע הגיע לו לחיות את חייו בשלווה, בעוד שצאצאיו סבלו את ההשלכות של מעשיו?14 שמות רבהה':כ"באודות שמות רבה מכניס טענה דומה לפיו של משה, בכך שמשה שואל את ה' למה צאצאי עשו וישמעאל לא נענשו גם כן, ומדוע דווקא דור השעבוד סבל יותר מאבותיו. לעוד בעניין זה, ראה הענשת בנים על חטאי אבותם.
למה במצרים? אברבנאל מעיר שהדעות בבבלי אינן מספקות מענה לשאלה זו. בניגוד לכך, גישת הרמב"ן מציינת שהגלות למצרים הקבילה לירידית אברהם למצרים ("במקום המשפט שם הרשע והחטא").15
למה סוּפַּר מראש לאברהם? היתרון של גישות אלה הוא, שלשיטתם, הנבואה שצפתה את הגלות התרחשה לאחר החטא שגרם אותה.16 מכיוון שהעבירה של אברהם הייתה הגורם לגלות, היה מתאים ביותר שהוא יקבל את הנבואה, וברגע שהגזירה הונחה, הדורות הבאים לא יכלו לעשות דבר בכדי להמתיק את העונש.17 לדעת שמואל, העונש נגזר מיד לאחר העונש המיוחס,18 בעוד שלשיטת ר' אלעזר ור' יוחנן הוא מגיע בסיפור שמיד אחריו.19
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לסבור שגם הגלות וגם השעבוד היו חלק מעונשו של אברהם.20 לחילופין, רק הגלות הייתה עונש על מעשה אברהם,21 והשעבוד היה עונש על חטאי הדורות המאוחרים יותר.22
עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – לשיטת רמב"ןשמות ב':כ"השמות י"ב:מ'אודות ר' משה בן נחמן, השעבוד החל לפני עבודת האלילים,23 וחטאי בני ישראל לפיכך היו הגורם לא לגלות ולשעבוד המקוריים, אלא להארכת הגלות ל430 שנה.24

אחי יוסף (דור הגלות)

אחי יוסף, שבזמנם הגלות התממשה, היו האשמים, אך האירועים נובאו זמן ארוך קודם לכן, ועקר נטל השעבוד הורגש רק בידי הדורות המאוחרים יותר.

מקורות:Mishnat Rabbi Eliezerח'אודות משנת רבי אליעזר,25 דעה שמצוטטת (ונדחית) על ידי העקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אך מפותחת בידי האברבנאל (גישה א')בראשית ט"ו, דרך א'אודות ר' יצחק אברבנאל26
החטא – אברבנאל אומר שאחי יוסף ביצעו חטא משולש בכך שזממו להרוג את יוסף, זרקו אותו לבור, ואז מכרו אותו.27
עונש מידתי? התורה חוקקה עונש מוות לחטיפה ומכירה של אדם,28 ומספר מדרשים חז"ליים דנים בכובד החטא של האחים ובהשלכותיו המתמשכות.29
ענישה קיבוצית? למרות שיוסף ובנימין לא היו מעורבים במכירה,30 צאצאיהם עדיין הוגלו ושועבדו במצרים. העקידת יצחק רואה דבר זה בתור פגם יסודי בהיגיון של גישה זו.31 אברבנאל, לעומת זאת, עושה ניסיון להסביר למה העונש השפיע על כל אחד ואחד מבני משפחת יעקב:
  • יוסף – לשיטת האברבנאל, יוסף חטא (אף כי שלא בכוונה) בכך שהתרברב על חלומותיו.32
  • בנימין – אברבנאל טוען שבנימין נענש למרות שלא חטא מכיוון שהעקרון של עונש קבוצתי מוחל כאשר הרוב חוטא.33
  • יעקב – אברבנאל מסביר שיעקב חטא בכך שנתן כתונת מיוחדת ליוסף ועל ידי כך גירה את קנאת האחים.34
  • ראובן – אברבנאל מציע שראובן היה מעורב בשנאת יוסף,35 למרות שלא השתתף במכירה.
יחס בין גלות לשעבוד – לפי גישת אברבנאל, הגלות והשעבוד הם שניהם שלבים של אותו העונש. לחילופין, רק הגלות הייתה עונש לאחים, והעבדות הייתה עונש נוסף לחטאים של דורות מאוחרים יותר.36
הענשת בנים על חטאי אבותיהם? גישה זו צריכה להיאבק עם השאלה מדוע הדור שחטא יצא עם עונש קל יחסית, בעוד שהדורות המאוחרים יותר סבלו את השלבים הקשים יותר של העונש. אברבנאל מאמץ את עמדת רלב"גשמות כ':ה'אודות ר' לוי בן גרשום שלפעמים הבנים ממשיכים לסבול מההשלכות הטבעיות של העונש שהוריהם קיבלו.37 אברבנאל מציין ששמות כ':ה' מגביל את העונש הקבוצתי הזה לארבעה דורות, ולכן ה' מבטיח לאברהם שהדור הרביעי ישוב לארץ ישראל. לחילופין, השעבוד היה עונש נוסף שניתן לדורות המאוחרים יותר על חטאים חמורים שהם ביצעו – ראה להלן.
למה במצרים? אברבנאל מסביר שבגלל שאחי יוסף מכרו אותו לעבד במצרים, צאצאיהם נענשו מידה כנגד מידה38 בכך שהפכו לעבדים במצרים.39
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ומהר"לגבורות השם ט'אודות ר' יהודה ליווא מפראג דוחים גישה זו בטיעון שגזירת הגלות קדמה למכירת יוסף. לכן, הם טוענים שה' ארגן את המכירה כדי להקל על מימוש הגזירה המוקדמת יותר, ולא שהגזירה המוקדמת יותר היא עונש על המכירה המאוחרת יותר.40 אולם, אברבנאל מצביע על דברים ד':כ"ה-כ"ו כמקרה מקביל של עונש שנגזר לפני שהחטא התרחש.41
למה סוּפַּר מראש לאברהם? אברבנאל מסביר שהנבואה על גלות מצרים הייתה הערת סוגריים, חיונית רק בכדי להסביר לאברהם על העיכוב בירושת הארץ. לכן, ה' מזכיר רק את העונש ולא את החטא.
האחים לא מקבלים תוכחה מפורשת בתורה – אברבנאלבראשית מ"האודות ר' יצחק אברבנאל, קטע אחר, מציע שהעובדה שהתורה אינה מבקרת בפירוש את מעשי האחים מהווה טענה נגד האפשרות של לייחס להם חטא.42 אולם, אפשר להשיב על כך שהתורה מוסרת את שיפוטה המוסרית בדרך עדינה יותר בכך שהיא מראה כיצד האחים (וצאצאיהם) נענשו על מעשיהם.
עבודת האלילים של בני ישראל ביחזקאל כ' – אברבנאל43 מסביר שהשעבוד התחיל לפני העבודה זרה,44 וחטאי בני ישראל היו משום כך הגורם לא לגלות המקורית ולשעבוד, אלא להארכת הגלות ל 430 שנה.45

בני ישראל במצרים (דור השעבוד)

הדור שבמהלכו החל השעבוד היה זה שחטא ומשום כל אחראי על מצבו שלו. אך הגלות קדמה לחטא במצרים ולכן הגיעה לא בתור חלק מהעונש, אלא מסיבה שונה.

מקורות:ברית דמשקמגילת ברית דמשק ג':ב'-ו'אודות ברית דמשק, תנחומאשמות ה'שמות י'אודות התנחומא (בובר), תנחומא (בובר)תנחומא בובר וארא י"זאודות התנחומא (בובר), שמות רבהא':ח'א':ל'אודות שמות רבה, רש"ישמות ב':י"דאודות ר' שלמה יצחקי, רד"קבראשית ט"ו:י"דאודות ר' דוד קמחי, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום, נימוקי יוסףר' יוסף בן דוד מסרגוסה שמות א':י'אודות ר' יוסף בן דוד מסרגוסה, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו
זיהוי החטא – רבים מהמקורות האלה עושים ניסיון למצוא רמז במקרא לאיסור טקסי או חיוב שעברו עליו, בעוד שאחרים מייחסים את העונש להתנהגות בעייתית בין אדם לחבירו:
עונש מידתי? החטאים המנויים הם חמורים, אך עדות טקסטואלית על הימצאותם בקרב בני ישראל קיימת רק לעבודת אלילים.
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – גישה זו צריכה להסביר איך הנבואה לאברהם יכולה להיות קודמת לחטא. רד"ק אומר שה' ידע שהאנשים יחטאו, והוא מצביע על דברים ל"א-ל"ב בתור מקרה מקביל של עונש שמנובא לפני שהחטא אירע.59 רלב"ג הולך צעד נוסף וסובר שאילו בני ישראל היו משתמשים בבחירה החופשית שלהם ולא היו חוטאים, הגלות הייתה פחות קשה.60
מדוע חטאי בני ישראל לא נזכרו בתורה? גישה זו, במיוחד, צריכה להתייחס לשאלה למה התורה אינה מזכירה את החטאים, 61 על אף שכתוצאה מגיע עליהם עונש משמעותי מאוד.62 אפשר ששתיקת התורה היא תוצאה של חוסר רצון להקטין את האחריות של המצרים ששעבדו את בני ישראל.63
למה סוּפַּר לאברהם מראש על העונש של בניו? ספורנו מציע שה' רצה שצאצאי אברהם במצרים ידעו שהניסיונות והתלאות שהם עוברים מגיעים כולם ממנו (כדי להעניש אותם על חטאיהם).64
יחס בין גלות לשעבוד – מכיוון שהגלות קדמה לחטאי בני ישראל במצרים, על גישה זו להעלות פתרון אחר למטרה של הגלות (ולמה היא הייתה במצרים). רלב"ג מסביר שהגלות הייתה חיונית כדי שהבטחון של בני ישראל יתחזק באמצעות ראיית ניסי ה'. מצד שני, ספורנו מציע שהגלות במצרים הקלה על גדילה לעם גדול מבלי הסיכון שזהותם הלאומית תיפגע.65  לחילופין, אפשר לטעון שהגלות הייתה עונש לחטא יוסף ואחיו, בעוד שהשעבוד היה עונש לחטאי בני ישראל במצרים66
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטת ספורנו, חלק מבני ישראל חזרו בתשובה.
הכרת הטוב על הגאולה – מכיוון שה' הציל את בני ישראל למרות חטאיהם, הכרת הטוב היא התגובה הברורה מאליה.67

חינוכית

קטגוריה זו נחלקת חלוקת משנה בנוגע לשאלה האם המטרה החינוכית הייתה בתחום התיאולוגי או מוסרי-אתי, והאם היעד הושג דרך הסבל או הגאולה

התפשטות המונותיאיזם

הגאולה הפגינה את כוחו של ה', והגלות והשעבוד היו רק הקדמה נחוצה למטרה זו.

מקורות:ספרי דבריםש"ואודות ספרי דברים, רלב"גשמות ב' תועלת ח'במדבר ט"ו:מ"אאודות ר' לוי בן גרשום,68 מעשי ה'מעשי מצרים א'אודות ר' אליעזר אשכנזי
קהל יעד – הספרי מדבר על הפצת גדולת ה' ברחבי העולם,69 הרלב"ג מתמקד בחיזוק האמונה של בני ישראל בה' והכנתם לקבלת התורה,70 ובעל מעשי ה' משלב בין שני הרעיונות.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? לשיטת רלב"ג, ה' מסביר את התהליך שבאמצעותו צאצאי אברהם יהיו מוכנים לרשת את הארץ, בתגובה לדאגה של אברהם שהם לא יהיו ראויים. מעשי ה' מוסיף שאברהם היה נפעם ושמח מאוד כששמע את החדשות שצאצאיו יהיו הכלי שבאמצעותו נפלאות ה' יוכרזו לעולם.71
יחס בין גלות לשעבוד – גישה זו יכולה לראות גם את הגלות וגם את השעבוד בתור אמצעים בלבד להשגת היעדים של שלב הגאולה. אולם, רלב"ג רואה בעבדות עונש על חטאי בני ישראל במצרים.72
מקבילות היסטוריות – ר' אליעזר אשכנזי טוען שמטרת הגלות העכשווית, כמו גלות מצרים, היא כדי לאפשר את הפצת המונותיאיזם לעולם כולו.

ייסורים של אהבה

הגלות והשעבוד היו הגשמה של אהבת ה', מכיוון שהם העלו את הרמה הרוחנית של בני ישראל, קירבה אותם לה', והכינה אותם לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.

מקורות:ר' חננאלשמות ה':כ"באודות ר' חננאל בן חושיאל,73 ר' בחיישמות ה':כ"באודות ר' בחיי בן אשר,74 ר"ןבראשית י"ב:י'-י"גבראשית ט"ו:י"גבראשית ט"ו:י"דאודות ר' נסים גירונדי, ר' חסדאי קרשקשאור ה' ג':א':ח':ב'אברבנאל בראשית ט"ו שאלה ט"ואודות ר' חסדאי קרשקש,75 מדרש החפץבראשית ל"ז:ט"ואודות מדרש החפץ, צרור המורבראשית ט"ו:ט'אודות ר' אברהם סבע,76 מלבי"םBereshit 15:13אודות ר' מאיר ליבוש וייזר
סבל ללא חטא – המושג של "ייסורין של אהבה" מופיע כבר בספרות האמוראים,77 אך הפרשנים חולקים האם ייסורים מגיעים לעיתים אפילו כאשר אין חטא בכלל.78 הר"ן79 ור' חסדאי קרשקש סוברים שהם מגיעים אפילו ללא חטא,80 , ושזה היה המצב במצרים.81
זהות דתית במצרים – גישה זו רואה את בני ישראל במצרים בתור עם צדיק לחלוטין.82 אולם, כפי שאברבנאל מציין, דיוקן זה לא עולה בקנה אחד עם הטקסט ביחזקאל כ'.83 אברבנאל גם טוען שההתנהגות של בני ישראל אחר כך במדבר נראית כמצביעה על כך שה"ייסורין של אהבה" במצרים היו כישלון חינוכי מוחלט.84
מטרת הייסורים – בעוד שר' חננאל ור' בחיי מציעים שהייסורים מגדילים את השכר של הצדיקים ואת העונש של הרשעים, הר"ן מסביר שייסורים הופכים את האדם ליותר עניו, מרחיקים אותו מהתאוות הגופניות של העולם הזה, ובכך מכינים אותו לקירבה רוחנית לה'.85 במקרה של בני ישראל במצרים , הר"ן מצטט את אמרתו של רשב"י מהבבלי בברכות ה'. שייסורים הכשירו את בני ישראל לקבל את התורה ואת ארץ ישראל.86 אך, אברבנאל דוחה את הבנת הר"ן, בהערה שבעוד שהתורה מתארת את האירועים של ארבעים השנה במדברבתור תהליך חינוכי,87 היא מעולם לא עושה זאת בנוגע לשעבוד מצרים. יתר על כן, אברבנאל מקשה מדוע אותם היעדים לא היו יכולים להיות מושגים ללא רדיפה קשה כל כך, ומדוע התורה רואה את יציאת מצרים בתור מעשה בלעדי של חסד א-לוהי, אם בני ישראל לא עשו דבר שבגללו היה מגיע להם להיות משועבדים מלכתחילה.
למה במצרים? אברבנאל מצטט את ר' חסדאי קרשקש88 כאומר שה' בחר את מצרים מכיוון שהיא הייתה המרכז העולמי המוביל לקסם אפל, ולכן הוא היה יכול להפגין בצורה טובה יותר את עליונותו על כל הצורות של כישוף.
גזירה א-לוהית מול בחירה חופשית – לשיטת הר"ן, המצרים השתמשו בבחירה חופשית בשעבוד בני ישראל, וה' לא התערב לטובת בני ישראל רק בגלל הרווחים מהעבדות שבני ישראל צברו. לעוד, ראה גלות ושעבוד – תוכנית א-לוהית? ותוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של המצרים.
למה סוּפַּר מראש לאברהם? הר"ן מסביר שהנבואה היא תגובת ה' לדאגת אברהם שצאצאיו יהיו לא-ראויים לרשת את הארץ. בנבואה, ה' מסביר איך הניסיונות ותלאות שהעם יעבור יכין אותם לאהוב ולירא אותו.89 בעל צרור המור מוסיף שהנבואה הייתה השכר של אברהם על צדקתו.90
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת הר"ן ור' חסדאי קרשקש, שניהם היו ייסורים של אהבה.91
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ביטוי זה מופיע שלוש פעמים בתנ"ך,92 וכל המקרים מתארים את העבדות במצרים. בעדו שבפרשנים קדומים93 ביטוי זה מובן רק כהתייחסות לתנאי העבודה הקשים במצרים, בעל צרור המור הוא מהראשונים להתמקד בשימוש בכור היתוך כדי לזקק מתכות94 ולהבין את הביטוי כמטאפורה לזיקוק האופי הרוחני של העם במצרים.95
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שהתהליך כולו היה לטובתינו.
מקבילות היסטוריות – ר' בחיי אומר שהגאולה שהתעכבה והתעצמות הרדיפה לקראת הסוף גם בגלות מצרים וגם בזו העכשווית נועדה להגדיל גם את שכרינו וגם את העונש של אלו שעינו אותנו.96 ר' חסדאי קרשקש מוסיף שהאורך המופרז של הגלות העכשווית אינה תוצאה של חטא, כמו שגלות מצרים לא הייתה עונש על חטאים. אלא, הוא אומר, זהו הגשמה של חסד ה' ומעוצב כך שהוא אמור לקרב אותנו אליו.97

כור היתוך

המטרה של הגלות והשעבוד הייתה לטהר את בני ישראל מכל היסודות הטמאים שלהם.98

מקורות:אברבנאל (גישה ב')בראשית ט"ו, דרך ב'אודות ר' יצחק אברבנאל,99 ר' משה אלשיךבראשית ט"ו:י"גאודות ר' משה אלשיך
המצב לפני הירידה למצרים – אברבנאל מתאר שמשפחת יעקב בכנען החלה להתערב עם הכנענים ולספוג את מנהיגיהם, ולא הייתה מוכנה לקבל את התורה.100
זהות מצרית במצרים – אברבנאל מצטט את הפסוקים מ יחזקאל כ' בתור הוכחה שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" והתהליך המטהר – האלשיך משלב את המוטיב המדרשי של "רק חמישית" ("וַחֲמֻשִׁים")‎101 עם המטאפורה של כור ההיתוך ומסביר שהחלק הרשע בעם מת במצרים.102 החלק הצדיק שנותר היה יכול אז להתקדם להר סיני למעמד ההתגלות.103
למה במצרים? אברבנאל טוען שמצרים נבחרה מכיוון שהיא הייתה המרכז המוביל של העולם בעבודה זרה, ולכן לניסי יציאת מצרים יכול להיות השפעה גדולה יותר בהתפשטות המונותיאיזם.104
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, הגאולה הגיעה אחרי שהעם נטהר מכל יסודות הטומאה.

החדרת הזדהות לשכבות החלשות בחברה

בכך שחוו גלות ושעבוד בעצמם, בני ישראל למדו להרגיש הזדהות ואכפתיות כלפי האנשים החלשים ופחות ברי המזל בחברה.

מקורות:נחמה ליבוביץעיונים חדשים בספר שמות , עמ' 14-12אודות נחמה ליבוביץ
צדק חברתי וחוויית השעבוד – התורה מתייחסת לגלות מצרים ולגאולה במצוות רבות שעוסקות בצדק חברתי,105 ויציאת מצרים הפכה לסמל כלל-עולמי של חירות, שיוויון וזכויות אדם.
מטרה או תוצאה? לא ברור האם התורה משמיעה שזו הייתה המטרה של הגלות והשעבוד, או רק לקח שאפשר להפיק ממבט לאחור.

יצירת זהות לאומית

מצרים הייתה חממה בה משפחת יעקב הייתה יכולה לגבור על אתגרים פנימיים וחיצוניים כאחד שמולם ניצבה בדרך להתפתחות לאומה עם זהות ייחודית משלה.

מצרף

הסבל המשותף על של העם כולו במצרים נועד לבטל את ההבדלי ם בין המעמדות ולטפח אחדות.

מקורות:פסיקתא חדתאאוצר המדרשים אייזנשטיין (עמ' 48)אודות About Pesikta Chadta,106 רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש107
המצב לפני הירידה למצרים – לפני גלות מצרים, יעקב מעדף את יוסף וגם מבדיל בין בני נשיו לבני שפחותיו.108 אך, לאחר יציאת מצרים, לכל שנים עשר השבטים יש מעמד שווה.
חוויות משותפות – הפסיקתא חדתא מדבר על ההתנסות המצרית כמשוה אדיר, מכיוון שהעם כולו השתתף יחד גם בשעבוד וגם בציוויים על קרבן הפסח.
"כּוּר הַבַּרְזֶל" – ר' הירש מדגיש את כוח הצירוף של הכור.
מקבילות היסטוריות – ר' הירש מציין שגם גלות מצרים וגם הגלות העכשווית נגרמו בידי קנאה ומאבקים פנימיים.109

מניעת התבוללות

משפחת יעקב הייתה צריכה לעזוב את כנען כדי לסכור את זרם נישואי התערובת. ברגע שהאוכלוסיה שלהם גדלה לעם,110 הם יכלו לשוב ולכבוש את כנען.

מקורות:זוהרפרשת שמות (י"ד:-ט"ו.)אודות הזוהר, ספורנוהקדמה לתורהבראשית ט"ו:י"גבראשית מ"ו:ג'שמות א':י"דאודות ר' עובדיה ספורנו,111 רש"ר הירשבראשית מ"ה:י"אאודות ר' שמשון רפאל הירש,112 נצי"בשמות א':ז'הרחב דבר בראשית ט"ו:י"דבראשית מ"ו:ג'-ד'בראשית מ"ו:ל"דבמדבר כ"ג:ט'אמרי שפר, "והיא שעמדה"אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, י"מ עמנואלי
המצב לפני הירידה למצרים – ר' הירש טוען שאילו הייתה משפחת יעקב נותרת בכנען הם היו מתבוללים לתוך העמים הסובבים. י"מ עמנואלי מוסיף שבני יעקב כבר החלו להתחתן עם כנעניות.113
למה במצרים? הזוהר והספורנו מציינים שמכיוון שהמצרים תיעבו זרים ולא היו מוכנים אפילו לאכול לחם עם העברים, שלא לדבר על להתחתן אתם, סיכויי ההתבוללות היו קטנים הרבה יותר במצרים מאשר בכנען.114
יחס בין גלות לשעבוד – לשיטת ספורנו, רק הגלות נועדה כדי למנוע נישואי תערובת, אך השעבוד היה עונש לחטאים במצרים. הנצי"ב, לעומת זאת, טוען שהצורך בשעבוד התעורר מכיוון שבני ישראל לא נשארו בגושן115 וניסו להשתלב בחברה המצרית הכללית.116 שילוב של הספורנו עם הנצי"ב יוצר עמדה שגם הגלות וגם השעבוד עוצבו כדי ללחום בהתבוללות.117
מקבילות היסטוריות – הנצי"ב עורך הקבלה היסטורית לימיו, ומסיק שהשורש שגורם לאנטישמיות לאורך הדורות הוא הרצון היהודי להתבולל ולהיות מקובל בחברה הלא-יהודית. באופן דומה, ר' הירש ועמנואלי רואים את גושן בתור האבטיפוס של גטו יהודי לאורך ההיסטוריה.
מה בסופו של דבר הביא את הגאולה? לשיטה זו, העם הצליח להיגאל כאשר הגיע לכמות מספקת להוות עם עצמאי.

ללא מטרה

אפשרות זו שוללת את ההנחה של הגישות הקודמות שהשיעבוד תוכנן על יד ה' ולכן מוכרח להיות לו מטרה. היא טוענת שהגלות והשעבוד היו לחלוטין תוצאה של תהליכים טבעיים ובחירות אנושיות.

מקורות:עקדת יצחקשמות שער ל"ואודות ר' יצחק עראמה, אברבנאל (גישה ג')זבח פסח "ברוך שומר", דרך ג'אודות ר' יצחק אברבנאל
גזירות א-לוהיות מול בחירה חופשית – העקידת יצחק ואברבנאל רואים את הברית כנבואה על העתיד בלבד ולא כגזירה שחייבה או אילצה.118 לעוד, ראה תוכניות א-לוהיות ובחירה חופשית של עם ישראל.119
מדוע ה' לא מנע את המצרים מלשעבד את בני ישראל? גישה זו אינה מתייחסת לשאלה מדוע ה' חיכה מאות שנים בצד לפני שהגיע לבסוף כדי להציל את עמו הנבחר
הכרת הטוב על הגאולה – לשיטה זו, אנו חשים הכרת הטוב מכיוון שה' הוציא את בני ישראל מהמצב שאליו הם הכניסו את עצמם.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Purposes_of_the_Egyptian_Bondage/2/he&oldid=17049&useskin=vector"