גניבת רחל את התרפים

הקדמה

בריחה וגניבה

הפסוקים בבראשית ל״א מתארים את בריחתו של יעקב מבית לבן. כהכנה לכך, יעקב אוסף את משפחתו, את המקנה, ואת רכושו, במטרה לקחת אותם איתו לארץ כנען. באופן מפתיע, התורה מוסיפה שגם רחל ניצלה את היעדרותו של לבן על מנת לגנוב את ה"תְּרָפִים" שלו:

(יח) וַיִּנְהַג אֶת כׇּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כׇּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן. (יט) וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.

הכתובים לא מפרשים לנו את המניע או את ההצדקה למעשה זה. מה גורם לרחל לגנוב? ואיזו סיבה יש לה לרצות את התרפים של אביה? האם מה שעורר את הגניבה היה התשוקה לרווח אישי או שמא הרצון למנוע מאחרים לבוא במגע עם החפצים הללו? 

מהם התרפים?

על מנת להבין ולשפוט את המעשה של רחל, יהיה עלינו לברר מהם בדיוק אותם תרפים. ההקשרים השונים בהם מופיעה המילה בתנ"ך¹ מזמינים שני הסברים שונים: האחד, שהתרפים הם סוג של אלילים והאחר, שהם אמצעי כישוף וחיזוי עתידות. אולם נשאלת השאלה, איזו תועלת מוצאת רחל בקמיעות או באביזרי עבודת אלילים אלו? יותר מזה, בפרקנו, לבן ויעקב מתייחסים לחפצים אלו במילה "אֱלֹהָי" (ו"אֱלֹהֶיךָ"), בעוד שהמספר המקראי משתמש בעקביות במילה "תרפים". האם הבדל זה הוא בעל משמעות? האם רחל ולבן רואים את החפצים הללו באותו אופן? האם רחל מאמינה שהתרפים הללו הם בעלי כוחות מאגיים כלשהם? ואם כן, מה זה אומר לגבי זהותה הדתית?

השפעות המעשה

מאוחר יותר, מופיעים שני סיפורים בעלי רלוונטיות לסיפורנו:

• יעקב קובר את אלהי הנכר – לפני שהוא מקיים את שבועתו בבית אל, יעקב אוסף פסלי אלילים ממשפחתו, קובר אותם, ובכך מטהר את ביתו מטומאה. יש לשאול, האם בין פסלי האלילים שיעקב קבר נמצאים גם התרפים של לבן? ואם כן, מה זה אומר לגבי הגניבה של רחל?
• מות רחל – אחרי שלבן מאשים את יעקב בגניבה, יעקב נשבע שמי שנמצא בידו אלילי לבן "לא יחיה". אף על פי שרחל התחמקה מגורל זה כשהצליחה להחביא את התרפים מלבן, מותה בטרם עת מעורר את התהייה האם קללתו של יעקב אכן התגשמה בסופו של דבר. אם כך הדבר, האם זה אומר שמעשיה של רחל היו ראויים לעונש?

הדף גישות פרשניות יבחן תובנות שונות לגבי מניעיה של רחל. לתובנות אלה יש השלכות תיאולוגיות חשובות בנוגע לדרך בה עלינו לתפוס את דמותה הרוחנית והדתית של רחל בפרט, ושל כל משפחת האבות בכלל.

¹ התרפים ממלאים תפקיד בשני סיפורים נוספים בתנ"ך: פסל מיכה בשופטים י״ח והצלת מיכל את דוד בשמואל א׳ י״ט. בראשון, המילה נמצאת בצמידות הן לאלילים שונים, והן לחפצים המשמשים לניבוי עתידות. בספר שמואל, לא ניתן להבין מהסיפור את התכלית של התרפים. התרפים מוזכרים במקומות נוספים בתנ"ך (ראו, למשל, מלכים ב׳ כ״ג:כ״ד, הושע ג׳:ד׳, עמוס ה׳:כ״ו-כ״ז, וזכריה י׳:ב׳). לפעמים הם מקושרים לחיזוי עתידות ומאגיה, ולפעמים לעבודת אלילים.