Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 61: | Line 61: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>הבכורה כברכה וברית</b> – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.<fn>השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.</fn></point> | <point><b>הבכורה כברכה וברית</b> – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.<fn>השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.</fn></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> |
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | ||
− | <li> | + | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל <fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים</span>.<fn>לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה להינות ממנה.<br/><br/></fn></li> |
− | <li> | + | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, הרב הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצון להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.</fn> ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.<fn>בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>דמותו של עשו</b><ul> |
− | <li><b> | + | <li><b>כופר </b>– לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.<fn>על השקפתו של אברבנאל על עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> |
− | <li><b> | + | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. <fn>לעוד, ראו  <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.</span><fn>שד"ל פחות קריטי בציורו את עשו.  הוא מצייר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל  אחריות אחרת בבית, תחום המיועד למקבל הבכורה.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>Evaluation of Yaakov's actions</b> – This position maintains that Yaakov pursued the birthright, not for material gain, but for a lofty, spiritual, ideal. As Esav's character and/or beliefs proved him an unworthy successor to Avraham, Yaakov viewed himself as proactively ensuring that the blessing went to the proper individual.<fn>Abarbanel even proposes that since Esav was undeserving, Yaakov feared that perhaps the blessing would switch to the line of Yishmael, and neither brother would receive it.</fn> In addition, since Esav was not literally about to die and did not value the birthright, the sale was neither unfair nor exploitative.</point> | <point><b>Evaluation of Yaakov's actions</b> – This position maintains that Yaakov pursued the birthright, not for material gain, but for a lofty, spiritual, ideal. As Esav's character and/or beliefs proved him an unworthy successor to Avraham, Yaakov viewed himself as proactively ensuring that the blessing went to the proper individual.<fn>Abarbanel even proposes that since Esav was undeserving, Yaakov feared that perhaps the blessing would switch to the line of Yishmael, and neither brother would receive it.</fn> In addition, since Esav was not literally about to die and did not value the birthright, the sale was neither unfair nor exploitative.</point> |
Version as of 12:58, 20 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות נטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו שלא אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר.
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב שמר על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. 24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל 31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. 37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
Yaakov's Self Interest
The birthright included Yitzchak's full inheritance, and only one son was to receive the entire estate. Yaakov's purchase was justified since, under such circumstances, he had the right to look out for his own self interest.