Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he

מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות נטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו שלא אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.

נתן ערך הוגן

יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.

שילם מחיר מלא

הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר.

מקורות: רשב"םRashbam Bereshit 25:31-34About R. Shemuel b. Meir, רבי יוסף קימחי,cited by Radak Bereshit 25:34About R. Yosef Kimchi ספר יוסף המקנא16

יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף שמשקף את ערכה בשוק.¹
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.²

מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן, כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.³ אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו נזיד העדשים מוצג כבא (לפחות בעיקר) כדי להשביע את רעבונו של עשו, ולא כארוחה משותפת.⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה .⁵
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.⁶

הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע שווי הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.⁷

חסרת ערך עבור עשו

בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,⁸ הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.

מקורות: אבן עזרא, Bereshit 25:31-34About R. Avraham ibn Ezraרמב"ןBereshit 25:32Bereshit 25:34About R. Moshe Nachmanides

התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.⁹ שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני ¹⁰ הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים¹¹ שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך תוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות שכרוכות במקצועו כצייד.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו

• אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.¹² לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.¹³
• רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.¹⁴  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .¹⁵

הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא ניצל את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.¹⁶

עשו אינו ראוי

הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.

מעמד של כהן

הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב שמר על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.

מקורות: בראשית רבה63:13About Bereshit Rabbah, מדרש אגדה (בובר)Bereshit 25:31-34About Midrash Aggadah (Buber),רבי סעדיה גאון Commentary Bereshit 25About R. Saadia Gaon, רש"יBereshit 25:31-34About R. Shelomo Yitzchaki,  רבי אברהם בן הרמב"םBereshit 25:31About R. Avraham Maimonides, ספורנוBereshit 25:31-34About R. Ovadyah Seforno

הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם¹⁷ לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.¹⁸

תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.¹⁹ כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.

מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות ²⁰  שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.²¹

דמותו של עשו וחישוביו

• השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,²² מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.²³ עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
• חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. ²⁴ שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.

הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.²⁵ מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.²⁶ בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,²⁷ יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.²⁸

האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן,  ומציע קורבנות ונסכים לה'.

מורשת אברהם

יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.

מקורות:

לקח טובBereshit 25:31-33About R. Toviah b. Eliezer, חזקוניBereshit 25:32About R. Chizkiyah b. Manoach, עקידת יצחקBereshit #43About R. Yitzchak Arama,  אברבאנלBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanel, שד"לBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto, רד"צ הופמןBereshit 25:31Bereshit 25:32Bereshit 25:34About R. D"Z Hoffmann

הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.²⁹

Yaakov's payment – According to the Lekach Tov, the lentil stew served as payment.³⁰

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"

• Chizkuni, Abarbanel, and Shadal suggest that Esav is declaring that he is likely to die before obtaining the inheritance. Abarbanel and Shadal³¹ think that Esav is referring to the perils inherent in his hunting profession. Chizkuni, in contrast, proposes that Esav was thinking that the inheritance of the land of Israel was still centuries away,³² by which point he would be long dead and incapable of benefiting.³³
• R. D"Z Hoffmann maintains that Esav feels as if he is literally on the verge of death due to his insatiable desire for the stew,³⁴ and it is this craving that makes him agree to the deal.³⁵

Esav's character

• Agnostic – Lekach Tov and Abarbanel paint an Esav unworthy of fulfilling the legacy of Avraham. Esav was evil and lacking in faith. He did not even believe that Hashem was going to fulfill His promise and give the Land of Israel to Avraham.³⁶
• Slave to his desires – Chizkuni and R. D"Z Hoffmann portray not an evil Esav, but one who lives in the moment, a slave to his physical desires.³⁷ Esav was willing to sell the birthright so as indulge in his immediate craving, neither thinking of the future nor appreciating the value of spiritual blessings.³⁸

Evaluation of Yaakov's actions – This position maintains that Yaakov pursued the birthright, not for material gain, but for a lofty, spiritual, ideal. As Esav's character and/or beliefs proved him an unworthy successor to Avraham, Yaakov viewed himself as proactively ensuring that the blessing went to the proper individual.³⁹ In addition, since Esav was not literally about to die and did not value the birthright, the sale was neither unfair nor exploitative.

Does Yaakov receive the birthright? All agree that Yaakov's descendants, rather than Esav's, became the chosen nation, and the inheritors of Avraham's legacy.⁴⁰ R. D"Z Hoffmann, though, suggests that this inheritance had nothing to do with the sale,⁴¹ which was more like child's play with no legal standing. Lekach Tov and Shadal, in contrast, point out how Esav acted upon the oath taken during the sale, and, after his father's death, moved to Seir, staking no claim on the Land of Israel.

Yaakov's Self Interest

The birthright included Yitzchak's full inheritance, and only one son was to receive the entire estate. Yaakov's purchase was justified since, under such circumstances, he had the right to look out for his own self interest.

מקורות: R. Yosef Bekhor ShorBereshit 25:29-30Bereshit 25:34About R. Yosef Bekhor Shor, Melekhet MachshevetBereshit 27:39-40About R. Moshe Hefetz, Hoil MosheBereshit 25:32About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi

Primogeniture – The Melekhet Machshevet posits that in Biblical times, like feudal France in his own era, the father's entire estate and patriarchal status were inherited by his eldest son,⁴² with younger sons either serving the older one, enlisting in the royal army,⁴³ or venturing out on their own.⁴⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – R"Y Bekhor Shor interprets these words in their most literal sense; Esav is exhausted from an extended hunting expedition and is veritably on the verge of dying of hunger.⁴⁵ R"Y Bekhor Shor assumes that the incident took place far from their city and parents' home,⁴⁶ and thus Esav really did not have any alternative sources of food.⁴⁷

It was a steal – R"Y Bekhor Shor maintains that Yaakov paid for the birthright with a bowl of lentil stew, rather than money.⁴⁸ According to him, Yaakov was able to make a great deal for himself by taking full advantage of the leverage he had due to Esav's dire circumstances.⁴⁹

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" and Esav's character – R"Y Bekhor Shor is sympathetic to Esav's willingness to sell the birthright, viewing it as natural human instinct to put one's life before one's money. Esav's decision was thus a very rational one, rather than impulsive.⁵⁰ R"Y Bekhor Shor adds that Esav trusted that his father's love would ensure that despite the sale he would still be able to inherit all.⁵¹ See also his interpretations in Chapter 27Bereshit 27:2Bereshit 27:4Bereshit 27:10Bereshit 27:13Bereshit 27:41About R. Yosef Bekhor Shor that Yitzchak, in fact, tried to help Esav evade the consequences of the sale by using the method of a "living will".⁵²

Evaluation of Yaakov's actions – This position views the inheritance as a winner takes all, with the loser receiving nothing. As such, it is understandable that Yaakov places his own interests ahead of his brother's and looks out only for his own welfare. The birthright was a zero sum game, and without his bold act, Yaakov would have been left empty handed upon his father's death and forced to find a different land of his own.⁵³ Yaakov's actions cut a portrait of a hard-nosed businessman engaged in cut-throat competition, but they are not deceptive.⁵⁴ Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by RadakBereshit 25:31Bereshit 25:34About R. David Kimchi.⁵⁵

Does Yaakov ever receive the birthright? The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.⁵⁶

¹ לפי ספר יוסף המקנא, יעקב שילם "בדמים חשובים". כלומר, יתכן כי הוחלף סכום משמעותי בקניית הבכורה. הוא מציע שהתורה לא אומרת "וימכר בכורתו ליעקב בלחם ונזיד עדשים", אלא "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים", דבר הרומז על כך שיעקב נתן לעשו את האוכל בנוסף לתשלום כספי.

² יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם רבי יוסף בכור שורBereshit 25:34About R. Yosef Bekhor Shor למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות מדרש אגדה (בובר)Bereshit 25:31-34About Midrash Aggadah (Buber) הנידון למטה.
השוו להכתב והקבלהBereshit 25:34About R"Y Mecklenburg הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה.
. See Past Perfect, אולם, צורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הגרסא הקודמת. (ראיתי שהקישור בגרסא באנגלית לא עובד, לכן לא כ"כ הבנתי את המשפט)

³ ראו בראשית ל"א:מ"ד-נ"ד. לעוד דוגמאות תנ"כיות ולניתוח נוסף של התפקיד המגולם על ידי אוכל ביצירת ברית, ראו Treaties in Tanakh and the Ancient Near East.

⁴ יתכן כי רשב"ם מבדיל בין הנזיד שנועד להשביע את רעבונו של עשו, לבין הלחם הנוסף, שייתכן כי שירת תפקיד טקסי כחלק מהעסקה.

⁵ ראו בראשית כ״ז:ל״ו.

⁶ דבר זה עקבי עם העובדה שרשב"םRashbam Bereshit 25:22,27-28About R. Shemuel b. Meir, בניגוד לבראשית רבה ורש"יBereshit 25:22,27-29About R. Shelomo Yitzchaki, מפתח את דמותו של עשו בחלקו המוקדם של הפרק. לעוד, ראו A Portrait of Esav.

⁷ ראו אברבנאלBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanelהמציין זאת. ראו גם שד"לBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto המצביע על כך שיעקב מעולם אפילו לא אמר ליצחק על כך שקנה את הבכורה.

⁸ אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה.

⁹ דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.

¹⁰ אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו ר' אברהם בן הרמב"םBereshit 25:29About R. Avraham Maimonides, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של רמב"ןBereshit 25:34About R. Moshe Nachmanides, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.

¹¹ כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.

¹² ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.

¹³ השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם A Portrait of Esav.

¹⁴ רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק ממשלי י״ג:י״ג לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.

¹⁵ דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס לNimrod, וראו עוד על רמב"ן.

¹⁶ רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד.

¹⁷ החלפתם בלויים בבמדבר ג', מאשרת שהקדשת הבכורים נועדה במקור לשירות השם. להרחבה בנושא טבעו המדויק של תפקיד הבכור, ראו Selection of the Priests and Levites.

¹⁸ ראו גם בראשית רבה המפרש את הצהרת המשנה בזבחים י"ד:ד' "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" כמתייחסת לתחום הפטריארכלי. ראו גם רבי אברהם בן הרמב"ם העוקב אחרי המנהג עד לתקופתם של קין ושם.

¹⁹ המדרש טוען שהאוכל שימש כחותם לעסקה בלבד, כדרך הסוחרים לאכול ארוחה כאשר סוגרים עסקה כלכלית. ספורנו מציע שהאוכל שימש כאמצעי המחליף ידיים כחלק משיטה הלכתית של רכישה הנקראת קנין חליפין (רכישה בעזרת החלפה). הוא משווה את תפקיד האוכל בעסקה לתפקיד הנעל במכירת שדה הגואל ברות ד':ז'. השוו לרשב"ם למעלה.

²⁰ בעקבות גילוי הדרישות הנוקשות וההשלכות הכרוכות בשירות האל, עשו הרגיש שהבכורה תוביל לבסוף להענשתו ולמותו בגלל חוסר יכולת לשמור על ההגבלות.

²¹ יתר על כן, בראשית רבה ומדרש אגדה (בובר) מציעים שבמילים אלו עשו מעיד על חוסר אמון בה'. באופן בלתי מפורש, יתכן שמילותיו של עשו מצביעות על הכחשת קיומו של העולם הבא או תחיית המתים כמו שמוצע בבבלי בבא בתראBava Batra 16bAbout the Bavli, בתרגום נאופיטי על בראשית כ"ה:ל"ג, ובתרגום המיוחס ליהונתןBereshit 25:27-34About Targum Pseudo-Jonathan. כאשר עשו אומר שהוא הולך למות, הוא מתכוון לכך שהמוות סופי ולאחריו אין כלום.

²² בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו רש"יBereshit 25:22,27-29About R. Shelomo Yitzchaki והשוו לרשב"םRashbam Bereshit 25:22,27-28About R. Shemuel b. Meir למעלה. להרחבה, ראו A Portrait of Esav.

²³ לפי רבי סעדיה, מוכנותו של עשו למכור את הבכורה עבור קערת מרק דלה מדגישה את הבוז שחש כלפי העמדה הנשגבת של הבכורה ואת דמותו חסרת הערך.

²⁴ עיסוקו של עשו דרש עבודה פיזית וככזה לא עלה בקנה אחד עם ההתחייבויות הרוחניות של הכהונה.

²⁵ יעקב מתואר כמגן הבכורה, המבטיח ששירות האל יהיה בידיים הראויות לכך. לכן, גישה זו נושאת ברווח כפול של הצגת יעקב באור חיובי והצגת עשו באור שלילי.

²⁶ דבר זה נכון לפי ספורנו ומדרש אגדה הטוענים שיעקב שילם בכסף. אפילו לפי רבי סעדיה גאון, הסובר שהבכורה נמכרה עבור קערת נזיד עדשים, לא התקיימה שום רמאות כיוון שהבכורה היתה חסרת ערך עבור עשו. כמו שספורנו כותב "ובכן התבאר שלא נתאנה המוכר כי לא היה הממכר שוה אצלו כל כך". ראו גם מדרש אגדה למעלה הטוען שאפילו עשו סבר שידו על העליונה, מאחר ולא האמין שהמכירה היתה תקפה, בהתחשב בעובדה שהבכורה אינה דבר הניתן לרכישה.

²⁷ ספורנו אינו מסכים בנקודה זו, אבל פותר את הבעייתיות שבהתנהגותו של יעקב בכך שאפילו לאחר המכירה, עשו זלזל בבכורה. נקודה זו מציעה שהסכמו למכור את הבכורה לא נבעה מרעבו.

²⁸ השוו לפילוןQuestions on Genesis 4:172About Philo ורד"קBereshit 25:28Bereshit 25:29About R. David Kimchi הטוענים שאין כל ערך אלא רק נזק בנתינת מצרכים חומריים לאדם מנובל.

²⁹ השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.

³⁰ The other commentators do not take a clear position on this question. Abarbanel points out that even if the payment was in money, the moral question is not avoided, as the circumstances of the deal suggest exploitation of a starving Esav. R. D"Z Hoffmann raises both options, but makes no determination.

³¹ See Rashbam, Ibn Ezra and others above.

³² According to this interpretation, Esav is privy to the promise given in the Covenant between the Pieces (Bereshit 15:13-14) that Avraham's descendants will only inherit the Land after 400 years.

³³ According to both reads, Esav is willing to buy the birthright since he has no interest in a gift that he will not (or at least is likely not to) enjoy.

³⁴ As opposed to R"Y Bekhor Shor above, R. Hoffmann suggests that Esav was not really about to starve to death; he just felt like he would die if he did not get what he wanted. Thus, the event highlights Esav's insatiable physical desires and need to indulge in the moment, even at the price of the loss of a higher spiritual ideal.

³⁵ In contrast to both these positions, Lekach Tov (following Bavli Bava Batra and other Midrashic sources) asserts that Esav, in these words, is rejecting the existence of an afterlife.

³⁶ On Abarbanel's view of Esav, see A Portrait of Esav.

³⁷ For more, see A Portrait of Esav.

³⁸ Shadal is less critical of Esav's character, instead portraying him as so preoccupied with his hunt that he neglected any responsibility on the home front, the designated domain of the recipient of the birthright.

³⁹ Abarbanel even proposes that since Esav was undeserving, Yaakov feared that perhaps the blessing would switch to the line of Yishmael, and neither brother would receive it.

⁴⁰ Akeidat Yitzchak proves that Yaakov's orchestrations to purchase the birthright were ultimately vindicated from the fact that Yitzchak did give the blessing of Avraham to Yaakov (Bereshit 28:4) and from Hashem's usage of the phrase "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (Shemot 4:22). Both Yitzchak and God, thus, confirmed Yaakov and his descendants as the true inheritors of the Covenant.

⁴¹ He points out that Yaakov never gets any special privileges as a direct result of the sale, nor does his father ever point to it to validate his rights to Avraham's blessing.

⁴² See also R"Y Bekhor Shor's formulation "שאתה בכור ותקח הכל".

⁴³ The Melekhet Machshevet explains that this is the meaning of Yitzchak's words to Esav "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" in Bereshit 27:40. He reads the vav of "וְאֶת" as meaning "or".

⁴⁴ The Torah states regarding Avraham's inheritance, "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק" and then proceeds to mention that Avraham gave only gifts to his other children before sending them away (Bereshit 25:5-6). This could possibly serve as a Biblical precedent for a father giving all of his estate to a single son and sending off the others. However, in that case, Yitzchak is the only son from Avraham's primary wife, Sarah.

⁴⁵ Cf. JubileesChapter 24About Jubilees which places the birthright episode in the context of the famine described in Bereshit 26.

⁴⁶ The language of "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה" is difficult, however, according to his proposal.

⁴⁷ The Hoil Moshe, on the other hand, interprets (like Rashbam's father and others above) that Esav was merely acknowledging that he lived the dangerous life of a hunter. Thus, due to his lifestyle and life expectancy, he had no aspirations to be the head of the household.

⁴⁸ R"Y Bekhor Shor flatly rejects ("והוא בדאות בעיני") the position of Rashbam above that there was a separate monetary payment (in addition to the covenantal meal of bread and lentils), apparently because he felt it has little basis in the text.

⁴⁹ For the Hoil Moshe, though, providing the stew symbolized that Yaakov acquired the head of household position, and this entailed taking responsibility for the family's needs and providing meals regularly for Esav. The Hoil Moshe is following the general idea of the second approach espoused by AbarbanelBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanel and adopted by ShadalBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto.

⁵⁰ For more on R"Y Bekhor Shor's view of Esav's character, see A Portrait of Esav.

⁵¹ In contrast, the Hoil Moshe characterizes Esav as acting impulsively and later regretting his decision. Nonetheless, Hoil Moshe points out a favorable side to Esav that he respected and fulfilled the deal by settling in Seir and making peace with his brother. Cf. Abarbanel and Shadal.

⁵² In Chapter 27, R"Y Bekhor Shor is also consistent in justifying Yaakov's actions as merely trying to protect what was rightfully his from the birthright sale.

⁵³ See above that according to the Melekhet Machshevet, upon the death of a father, the younger siblings must serve the eldest or fend for themselves.

⁵⁴ According to R"Y Bekhor Shor, Yaakov forthrightly acknowledges that his interests are purely selfish: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".

⁵⁵ Radak faults Yaakov for attempting to evade the social norms which bestow honor upon the firstborn. He suggests that Yaakov was ultimately punished for attempting to avoid honoring Esav, and thus later in life he was forced to bow down before and bestow gifts upon his brother (see Bereshit 32-33). Cf. the picture painted by JosephusAntiquities 2:1:1About Josephus, and see Esav's own perspective when he says "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".

For other cases where Radak (and Ramban in his footsteps) expresses criticism of Patriarchal conduct, see Radak Bereshit 16:6, About Radak, and Patriarchal Conduct. See also the parallel discussion in Bereshit 27 with regard to Yaakov's "stealing" of the blessings from Esav.

⁵⁶ See Bereshit 36:6-7.