Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 70: | Line 70: | ||
<li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. <fn>לעוד, ראו  <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.</span><fn>שד"ל פחות קריטי בציורו את עשו.  הוא מצייר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל  אחריות אחרת בבית, תחום המיועד למקבל הבכורה.</fn></li> | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. <fn>לעוד, ראו  <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.</span><fn>שד"ל פחות קריטי בציורו את עשו.  הוא מצייר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל  אחריות אחרת בבית, תחום המיועד למקבל הבכורה.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. <fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> |
<point><b>Does Yaakov receive the birthright?</b> All agree that Yaakov's descendants, rather than Esav's, became the chosen nation, and the inheritors of Avraham's legacy.<fn>Akeidat Yitzchak proves that Yaakov's orchestrations to purchase the birthright were ultimately vindicated from the fact that Yitzchak did give the blessing of Avraham to Yaakov (Bereshit 28:4) and from Hashem's usage of the phrase "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (Shemot 4:22). Both Yitzchak and God, thus, confirmed Yaakov and his descendants as the true inheritors of the Covenant.</fn> R. D"Z Hoffmann, though, suggests that this inheritance had nothing to do with the sale,<fn>He points out that Yaakov never gets any special privileges as a direct result of the sale, nor does his father ever point to it to validate his rights to Avraham's blessing.</fn> which was more like child's play with no legal standing. Lekach Tov and Shadal, in contrast, point out how Esav acted upon the oath taken during the sale, and, after his father's death, moved to Seir, staking no claim on the Land of Israel.</point> | <point><b>Does Yaakov receive the birthright?</b> All agree that Yaakov's descendants, rather than Esav's, became the chosen nation, and the inheritors of Avraham's legacy.<fn>Akeidat Yitzchak proves that Yaakov's orchestrations to purchase the birthright were ultimately vindicated from the fact that Yitzchak did give the blessing of Avraham to Yaakov (Bereshit 28:4) and from Hashem's usage of the phrase "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (Shemot 4:22). Both Yitzchak and God, thus, confirmed Yaakov and his descendants as the true inheritors of the Covenant.</fn> R. D"Z Hoffmann, though, suggests that this inheritance had nothing to do with the sale,<fn>He points out that Yaakov never gets any special privileges as a direct result of the sale, nor does his father ever point to it to validate his rights to Avraham's blessing.</fn> which was more like child's play with no legal standing. Lekach Tov and Shadal, in contrast, point out how Esav acted upon the oath taken during the sale, and, after his father's death, moved to Seir, staking no claim on the Land of Israel.</point> | ||
</opinion> | </opinion> |
Version as of 13:06, 20 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות נטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו שלא אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר.
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב שמר על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. 24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל 31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. 37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
Yaakov's Self Interest
The birthright included Yitzchak's full inheritance, and only one son was to receive the entire estate. Yaakov's purchase was justified since, under such circumstances, he had the right to look out for his own self interest.