Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
| Line 71: | Line 71: | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. <fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. <fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> | ||
| − | <point><b> | + | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשים של אברהם.<fn>רבי יצחק עראמה מוכיח שרכישת יעקב את הבכורה היתה מוצדקת בסופו של דבר, הן משום שיצחק אכן העניק ליעקב את ברכת אברהם (<a href="Bereshit28-4" data-aht="source">בראשית כ״ח:ד׳</a>), והן משום שימוש ה' בביטוי "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (<a href="Shemot4-22" data-aht="source">שמות ד׳:כ״ב</a>). ובכן, ה' ויצחק אישרו את יעקב וצאצאיו כיורשיה האמיתיים של האמנה.</fn> אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,<fn>הוא מצביע על כך שיעקב מעולם לא קיבל זכויות יתר כתוצאה ישירה מהמכירה, וכן שאביו מעולם לא הצביע עליה כדי לתת תוקף לזכותו של יעקב על ברכת אברהם.</fn> שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category> | + | <category>האינטרס האישי של יעקב |
| − | <p> | + | <p>הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.<br/><br/></p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29-30</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">מלאכת מחשבת</a><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">Bereshit 27:39-40</a><a href="R. Moshe Hefetz (Melekhet Machshevet)" data-aht="parshan">About R. Moshe Hefetz</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">הואיל משה </a><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b> | + | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,<fn>ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,<fn>המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא קורא את הו' ב"וְאֶת" בפירוש של "או".</fn> או יוצא לדרך חדשה לבדו.<fn>התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם <a href="Bereshit25-5-6" data-aht="source">בראשית כ״ה:ה׳-ו׳</a>. דבר זה עשוי להוות תקדים תנ"כי לאב המוריש את כל רכושו לבן אחד ומשלח את שאר ילדיו. אולם, במקרה זה, יצחק הוא בנו היחיד של אברהם מאשתו העיקרית, שרה.<br/><br/></fn></point> |
| − | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.<fn>השוו <multilink><a href="Jubilees24" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees24" data-aht="source">Chapter 24</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו.<br/><br/></fn> רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,<fn>אולם, הניסוח "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה", מקשה על הצעתו.<br/><br/></fn> ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מפרש (כמו אביו של רשב"ם ופרשנים נוספים למעלה) שעשו רק הכיר בכך שהוא חי חיים מסוכנים של צייד. לכן, בעקבות סגנון ותוחלת חייו לא הייתה לו שאיפה להיות ראש המשפחה. <br/><br/></fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>. </fn></point> |
| − | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>. <br/><br/><br/></fn> רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.</fn> ראו גם  את <multilink><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">פירושו לפרק כ"ז </a><a href="RYBSBereshit27-2" data-aht="source">Bereshit 27:2</a><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">Bereshit 27:4</a><a href="RYBSBereshit27-10" data-aht="source">Bereshit 27:10</a><a href="RYBSBereshit27-13" data-aht="source">Bereshit 27:13</a><a href="RYBSBereshit27-41" data-aht="source">Bereshit 27:41</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".<fn>גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, ומתרצן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קנייתה מעשו.</fn></point> |
<point><b>Evaluation of Yaakov's actions</b> – This position views the inheritance as a winner takes all, with the loser receiving nothing. As such, it is understandable that Yaakov places his own interests ahead of his brother's and looks out only for his own welfare. The birthright was a zero sum game, and without his bold act, Yaakov would have been left empty handed upon his father's death and forced to find a different land of his own.<fn>See above that according to the Melekhet Machshevet, upon the death of a father, the younger siblings must serve the eldest or fend for themselves.</fn> Yaakov's actions cut a portrait of a hard-nosed businessman engaged in cut-throat competition, but they are not deceptive.<fn>According to R"Y Bekhor Shor, Yaakov forthrightly acknowledges that his interests are purely selfish: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>.<fn>Radak faults Yaakov for attempting to evade the social norms which bestow honor upon the firstborn. He suggests that Yaakov was ultimately punished for attempting to avoid honoring Esav, and thus later in life he was forced to bow down before and bestow gifts upon his brother (see Bereshit 32-33). Cf. the picture painted by <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, and see Esav's own perspective when he says "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<p>For other cases where Radak (and Ramban in his footsteps) expresses criticism of Patriarchal conduct, see Radak Bereshit 16:6, <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About Radak</a>, and <a href="$">Patriarchal Conduct</a>. See also the parallel discussion in Bereshit 27 with regard to Yaakov's "stealing" of the blessings from Esav.</p></fn></point> | <point><b>Evaluation of Yaakov's actions</b> – This position views the inheritance as a winner takes all, with the loser receiving nothing. As such, it is understandable that Yaakov places his own interests ahead of his brother's and looks out only for his own welfare. The birthright was a zero sum game, and without his bold act, Yaakov would have been left empty handed upon his father's death and forced to find a different land of his own.<fn>See above that according to the Melekhet Machshevet, upon the death of a father, the younger siblings must serve the eldest or fend for themselves.</fn> Yaakov's actions cut a portrait of a hard-nosed businessman engaged in cut-throat competition, but they are not deceptive.<fn>According to R"Y Bekhor Shor, Yaakov forthrightly acknowledges that his interests are purely selfish: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>.<fn>Radak faults Yaakov for attempting to evade the social norms which bestow honor upon the firstborn. He suggests that Yaakov was ultimately punished for attempting to avoid honoring Esav, and thus later in life he was forced to bow down before and bestow gifts upon his brother (see Bereshit 32-33). Cf. the picture painted by <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, and see Esav's own perspective when he says "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<p>For other cases where Radak (and Ramban in his footsteps) expresses criticism of Patriarchal conduct, see Radak Bereshit 16:6, <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About Radak</a>, and <a href="$">Patriarchal Conduct</a>. See also the parallel discussion in Bereshit 27 with regard to Yaakov's "stealing" of the blessings from Esav.</p></fn></point> | ||
<point><b>Does Yaakov ever receive the birthright?</b> The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.<fn>See Bereshit 36:6-7.</fn></point> | <point><b>Does Yaakov ever receive the birthright?</b> The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.<fn>See Bereshit 36:6-7.</fn></point> | ||
Version as of 12:02, 21 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות נטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו שלא אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר.
יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף שמשקף את ערכה בשוק.1
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן, כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.3 אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו נזיד העדשים מוצג כבא (לפחות בעיקר) כדי להשביע את רעבונו של עשו, ולא כארוחה משותפת.4
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה .5
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע שווי הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.7
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.9 שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני 10 הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים11 שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך תוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות שכרוכות במקצועו כצייד.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא ניצל את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.16
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב שמר על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם17 לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.18
תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.19 כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.
מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות 20 שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.21
דמותו של עשו וחישוביו
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. 24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.
הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.25 מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.26 בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,27 יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.28
האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן, ומציע קורבנות ונסכים לה'.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
מקורות:
הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.29
תשלומו של יעקב – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.30
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל 31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
דמותו של עשו
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. 37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. 39 בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.
האם יעקב קיבל את הבכורה? הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשים של אברהם.40 אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,41 שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.
זכות בכורה – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,42 כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,43 או יוצא לדרך חדשה לבדו.44
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.45 רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,46 ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.47
זו הייתה גניבה – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.48 לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.49
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.50 רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.51 ראו גם את פירושו לפרק כ"ז לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".52
Evaluation of Yaakov's actions – This position views the inheritance as a winner takes all, with the loser receiving nothing. As such, it is understandable that Yaakov places his own interests ahead of his brother's and looks out only for his own welfare. The birthright was a zero sum game, and without his bold act, Yaakov would have been left empty handed upon his father's death and forced to find a different land of his own.53 Yaakov's actions cut a portrait of a hard-nosed businessman engaged in cut-throat competition, but they are not deceptive.54 Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by Radak.55
Does Yaakov ever receive the birthright? The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.56
