Version as of 12:33, 21 May 2019

מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות נטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו שלא אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.

נתן ערך הוגן

יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.

שילם מחיר מלא

הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר.

מקורות: רשב"ם, רבי יוסף קימחי, ספר יוסף המקנא

יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף שמשקף את ערכה בשוק.¹
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.²

מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן, כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.³ אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו נזיד העדשים מוצג כבא (לפחות בעיקר) כדי להשביע את רעבונו של עשו, ולא כארוחה משותפת.⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה .⁵
עם זאת, הוא לא מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.⁶

הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע שווי הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.⁷

חסרת ערך עבור עשו

בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,⁸ הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.

מקורות: אבן עזרא, רמב"ן

התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.⁹ שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני ¹⁰ הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים¹¹ שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך תוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות שכרוכות במקצועו כצייד.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו

אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.¹² לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.¹³
רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.¹⁴ רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .¹⁵

הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא ניצל את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.¹⁶

עשו אינו ראוי

הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.

מעמד של כהן

הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב שמר על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.

מקורות: בראשית רבה, מדרש אגדה (בובר),רבי סעדיה גאון , רש"י, רבי אברהם בן הרמב"ם, ספורנו

הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם¹⁷ לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.¹⁸

תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.¹⁹ כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.

מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות ²⁰ שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.²¹

דמותו של עשו וחישוביו

השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,²² מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.²³ עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. ²⁴ שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.

הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.²⁵ מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.²⁶ בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,²⁷ יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.²⁸

האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן, ומציע קורבנות ונסכים לה'.

מורשת אברהם

יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.

הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.²⁹

תשלומו של יעקב – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.³⁰

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"

חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל ³¹ סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,³² ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.³³
רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,³⁴ ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.³⁵

דמותו של עשו

כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.³⁶
עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. ³⁷ עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.³⁸

הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. ³⁹ בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.

האם יעקב קיבל את הבכורה? הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשים של אברהם.⁴⁰ אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,⁴¹ שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.

האינטרס האישי של יעקב

הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.

מקורות: רבי יוסף בכור שור, מלאכת מחשבת, הואיל משה

זכות בכורה – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,⁴² כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,⁴³ או יוצא לדרך חדשה לבדו.⁴⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.⁴⁵ רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,⁴⁶ ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.⁴⁷

זו הייתה גניבה – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.⁴⁸ לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.⁴⁹

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.⁵⁰ רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.⁵¹ ראו גם את פירושו לפרק כ"ז לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".⁵²

הערכת פעולות יעקב – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו. ⁵³ פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים קשוח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.⁵⁴
.Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by Radak⁵⁵

Does Yaakov ever receive the birthright? The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.⁵⁶

² יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם רבי יוסף בכור שור למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות מדרש אגדה (בובר) הנידון למטה.
השוו להכתב והקבלה הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה.
. See Past Perfect, אולם, צורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הגרסא הקודמת. (ראיתי שהקישור בגרסא באנגלית לא עובד, לכן לא כ"כ הבנתי את המשפט)

@@ Line 83: / Line 83: @@
 	<point><b>זו הייתה גניבה</b> – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף&#160;("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>&#160; לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי&#160;<multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>&#160;ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>.&#160;</fn></point>
 	<point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו&#160;<a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.&#160;<br/><br/><br/></fn>&#160;רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.</fn>&#160;ראו גם&#160;&#160;את&#160;<multilink><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">פירושו לפרק כ"ז&#160;</a><a href="RYBSBereshit27-2" data-aht="source">Bereshit 27:2</a><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">Bereshit 27:4</a><a href="RYBSBereshit27-10" data-aht="source">Bereshit 27:10</a><a href="RYBSBereshit27-13" data-aht="source">Bereshit 27:13</a><a href="RYBSBereshit27-41" data-aht="source">Bereshit 27:41</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".<fn>גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, ומתרצן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קנייתה מעשו.</fn></point>
-	<point><b>Evaluation of Yaakov's actions</b> – This position views the inheritance as a winner takes all, with the loser receiving nothing. As such, it is understandable that Yaakov places his own interests ahead of his brother's and looks out only for his own welfare. The birthright was a zero sum game, and without his bold act, Yaakov would have been left empty handed upon his father's death and forced to find a different land of his own.<fn>See above that according to the Melekhet Machshevet, upon the death of a father, the younger siblings must serve the eldest or fend for themselves.</fn> Yaakov's actions cut a portrait of a hard-nosed businessman engaged in cut-throat competition, but they are not deceptive.<fn>According to R"Y Bekhor Shor, Yaakov forthrightly acknowledges that his interests are purely selfish: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>.<fn>Radak faults Yaakov for attempting to evade the social norms which bestow honor upon the firstborn. He suggests that Yaakov was ultimately punished for attempting to avoid honoring Esav, and thus later in life he was forced to bow down before and bestow gifts upon his brother (see Bereshit 32-33). Cf. the picture painted by <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, and see Esav's own perspective when he says "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<p>For other cases where Radak (and Ramban in his footsteps) expresses criticism of Patriarchal conduct, see Radak Bereshit 16:6, <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About Radak</a>, and <a href="$">Patriarchal Conduct</a>. See also the parallel discussion in Bereshit 27 with regard to Yaakov's "stealing" of the blessings from Esav.</p></fn></point>
+	<point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו. <fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב, האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.<br/><br/></fn>&#160;פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים קשוח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.<fn>לפי רבי יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי:&#160;"כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn>&#160;<br/>.Alternatively, a more critical view of Yaakov's conduct is taken by <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink><fn>Radak faults Yaakov for attempting to evade the social norms which bestow honor upon the firstborn. He suggests that Yaakov was ultimately punished for attempting to avoid honoring Esav, and thus later in life he was forced to bow down before and bestow gifts upon his brother (see Bereshit 32-33). Cf. the picture painted by <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, and see Esav's own perspective when he says "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<p>For other cases where Radak (and Ramban in his footsteps) expresses criticism of Patriarchal conduct, see Radak Bereshit 16:6, <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About Radak</a>, and <a href="$">Patriarchal Conduct</a>. See also the parallel discussion in Bereshit 27 with regard to Yaakov's "stealing" of the blessings from Esav.</p></fn></point>
 	<point><b>Does Yaakov ever receive the birthright?</b> The Melekhet Machshevet and Hoil Moshe note that Yaakov indeed inherited all of Yitzchak's land holdings, and Esav was forced to emigrate from the land of Israel and carve out his own territory.<fn>See Bereshit 36:6-7.</fn></point>
 </category>

Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"

Version as of 12:33, 21 May 2019

מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?

גישות פרשניות

סקירה

נתן ערך הוגן

שילם מחיר מלא

חסרת ערך עבור עשו

עשו אינו ראוי

מעמד של כהן

מורשת אברהם

האינטרס האישי של יעקב

Navigation menu

Personal tools

Namespaces

Variants

Views

More

Search

Navigation

Tools