Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 28: | Line 28: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.<br/><br/></fn> שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני <fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .</point> | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.<br/><br/></fn> שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני <fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .</point> | ||
− | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה. | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> |
<point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | ||
<li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | <li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | ||
− | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד. | + | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.</fn>  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .<fn>דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס ל<a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>, וראו עוד על <a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">רמב"ן</a>.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא | + | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.</point> |
− | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.<fn>רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד. | + | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.<fn>רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Line 40: | Line 40: | ||
<p>הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.</p> | <p>הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.</p> | ||
<opinion>מעמד של כהן | <opinion>מעמד של כהן | ||
− | <p>הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב | + | <p>הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">63:13</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>,<multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source"> מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>,<multilink><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">רבי סעדיה גאון </a><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">Commentary Bereshit 25</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, | + | <multilink><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">63:13</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>,<multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source"> מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>, <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">רבי סעדיה גאון</a><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">Commentary Bereshit 25</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>,<multilink><a href="RAvrahamBereshit25-31" data-aht="source"> רבי אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>,<multilink><a href="SefornoBereshit25-31" data-aht="source"> ספורנו</a><a href="SefornoBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">About R. Ovadyah Seforno</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>הבכורה כמעניקה מעמד של כהן</b> – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם<fn>החלפתם בלויים בבמדבר ג', מאשרת שהקדשת הבכורים נועדה במקור לשירות השם. להרחבה בנושא טבעו המדויק של תפקיד הבכור, ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">Selection of the Priests and Levites</a>.</fn> לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.<fn>ראו גם בראשית רבה המפרש את הצהרת המשנה בזבחים י"ד:ד' "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" כמתייחסת לתחום הפטריארכלי. ראו גם רבי אברהם בן הרמב"ם העוקב אחרי המנהג עד לתקופתם של קין ושם.</fn></point> | <point><b>הבכורה כמעניקה מעמד של כהן</b> – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם<fn>החלפתם בלויים בבמדבר ג', מאשרת שהקדשת הבכורים נועדה במקור לשירות השם. להרחבה בנושא טבעו המדויק של תפקיד הבכור, ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">Selection of the Priests and Levites</a>.</fn> לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.<fn>ראו גם בראשית רבה המפרש את הצהרת המשנה בזבחים י"ד:ד' "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" כמתייחסת לתחום הפטריארכלי. ראו גם רבי אברהם בן הרמב"ם העוקב אחרי המנהג עד לתקופתם של קין ושם.</fn></point> |
Version as of 08:22, 22 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר בכסף.
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהוא הונה את אחיו ששילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות נייטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. 24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל 31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. 37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.