Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he

מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.

נתן ערך הוגן

יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.

שילם מחיר מלא

הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר בכסף.

מקורות: רשב"םRashbam Bereshit 25:31-34About R. Shemuel b. Meir, רבי יוסף קימחי,cited by Radak Bereshit 25:34About R. Yosef Kimchi ספר יוסף המקנא16

יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף שמשקף את ערכה בשוק.¹
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.²

מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.³ אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה .⁵
עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.⁶

הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.⁷

חסרת ערך עבור עשו

בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,⁸ הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.

מקורות: אבן עזרא, Bereshit 25:31-34About R. Avraham ibn Ezraרמב"ןBereshit 25:32Bereshit 25:34About R. Moshe Nachmanides

התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.⁹ שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני ¹⁰ הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים¹¹ שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו

• אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.¹² לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.¹³
• רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.¹⁴  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .¹⁵

הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.¹⁶

עשו אינו ראוי

הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.

מעמד של כהן

הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.

מקורות: בראשית רבה63:13About Bereshit Rabbah, מדרש אגדה (בובר)Bereshit 25:31-34About Midrash Aggadah (Buber), רבי סעדיה גאוןCommentary Bereshit 25About R. Saadia Gaon, רש"יBereshit 25:31-34About R. Shelomo Yitzchaki, רבי אברהם בן הרמב"םBereshit 25:31About R. Avraham Maimonides, ספורנוBereshit 25:31-34About R. Ovadyah Seforno

הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם¹⁷ לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.¹⁸

תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.¹⁹ כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.

מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות ²⁰  שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.²¹

דמותו של עשו ושיקוליו

• השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,²² מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.²³ עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
• חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. ²⁴ שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.

הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.²⁵ מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.²⁶ בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,²⁷ יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.²⁸

האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן,  ומקריב קורבנות ונסכים לה'.

מורשת אברהם

יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.

מקורות:

לקח טובBereshit 25:31-33About R. Toviah b. Eliezer, חזקוניBereshit 25:32About R. Chizkiyah b. Manoach, עקידת יצחקBereshit #43About R. Yitzchak Arama, אברבאנלBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanel, שד"לBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto, רד"צ הופמןBereshit 25:31Bereshit 25:32Bereshit 25:34About R. D"Z Hoffmann

הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.²⁹

תשלומו של יעקב – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.³⁰

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"

• חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל ³¹ סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,³² ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.³³
• רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,³⁴ ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.³⁵

דמותו של עשו

• כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי ל הגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.³⁶
• עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן לא מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. ³⁷ עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.³⁸

הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. ³⁹ בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.

האם יעקב קיבל את הבכורה? הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשים של אברהם.⁴⁰ אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,⁴¹ שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.

האינטרס האישי של יעקב

הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.

מקורות: רבי יוסף בכור שורBereshit 25:29-30Bereshit 25:34About R. Yosef Bekhor Shor, מלאכת מחשבתBereshit 27:39-40About R. Moshe Hefetz, הואיל משה Bereshit 25:32About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi

זכות בכורה – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,⁴² כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,⁴³ או יוצא לדרך חדשה לבדו.⁴⁴

"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.⁴⁵ רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,⁴⁶ ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.⁴⁷

זו הייתה גניבה – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.⁴⁸  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.⁴⁹

"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.⁵⁰ רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.⁵¹ ראו גם  את פירושו לפרק כ"ז Bereshit 27:2Bereshit 27:4Bereshit 27:10Bereshit 27:13Bereshit 27:41About R. Yosef Bekhor Shorלפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".⁵²

הערכת פעולות יעקב – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו. ⁵³ פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים קשוח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.⁵⁴ לחילופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של רד"קBereshit 25:31Bereshit 25:34About R. David Kimchi⁵⁵

האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.⁵⁶

¹ לפי ספר יוסף המקנא, יעקב שילם "בדמים חשובים". כלומר, יתכן כי הוחלף סכום משמעותי בקניית הבכורה. הוא מציע שהתורה לא אומרת "וימכר בכורתו ליעקב בלחם ונזיד עדשים", אלא "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים", דבר הרומז על כך שיעקב נתן לעשו את האוכל בנוסף לתשלום כספי.

² יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם רבי יוסף בכור שורBereshit 25:34About R. Yosef Bekhor Shor למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות מדרש אגדה (בובר)Bereshit 25:31-34About Midrash Aggadah (Buber) הנידון למטה.
השוו להכתב והקבלהBereshit 25:34About R"Y Mecklenburg הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה. אולם, ראו עבר מהופך שצורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הפסוק הקודם. 

³ ראו בראשית ל"א:מ"ד-נ"ד. לדוגמאות תנ"כיות נוספות ולניתוח נוסף של התפקיד המגולם על ידי אוכל ביצירת ברית, ראו Treaties in Tanakh and the Ancient Near East.

⁴ יתכן כי רשב"ם מבדיל בין הנזיד שנועד להשביע את רעבונו של עשו, לבין הלחם הנוסף, שייתכן כי שירת תפקיד טקסי כחלק מהעסקה.

⁵ ראו בראשית כ״ז:ל״ו.

⁶ דבר זה עקבי עם העובדה שרשב"םRashbam Bereshit 25:22,27-28About R. Shemuel b. Meir, בניגוד לבראשית רבה ורש"יBereshit 25:22,27-29About R. Shelomo Yitzchaki, מפתח את דמותו של עשו בחלקו המוקדם של הפרק. לעוד, ראו A Portrait of Esav.

⁷ ראו אברבנאלBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanel המציין זאת. ראו גם שד"לBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto המצביע על כך שיעקב מעולם אפילו לא אמר ליצחק על כך שקנה את הבכורה.

⁸ אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה.

⁹ דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.

¹⁰ אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו ר' אברהם בן הרמב"םBereshit 25:29About R. Avraham Maimonides, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של רמב"ןBereshit 25:34About R. Moshe Nachmanides, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.

¹¹ כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.

¹² ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.

¹³ השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם A Portrait of Esav.

¹⁴ רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק ממשלי י״ג:י״ג לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.

¹⁵ דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס לנמרוד, וראו עוד על רמב"ן.

¹⁶ רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד.

¹⁷ החלפתם בלויים בבמדבר ג', מאשרת שהקדשת הבכורים נועדה במקור לשירות השם. להרחבה בנושא טבעו המדויק של תפקיד הבכור, ראו Selection of the Priests and Levites.

¹⁸ ראו גם בראשית רבה המפרש את הצהרת המשנה בזבחים י"ד:ד' "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" כמתייחסת לתחום הפטריארכלי. ראו גם רבי אברהם בן הרמב"ם העוקב אחרי המנהג עד לתקופתם של קין ושם.

¹⁹ המדרש טוען שהאוכל שימש כחותם לעסקה בלבד, כדרך הסוחרים לאכול ארוחה כאשר סוגרים עסקה כלכלית. ספורנו מציע שהאוכל שימש כאמצעי המחליף ידיים כחלק משיטה הלכתית של רכישה הנקראת קנין חליפין (רכישה בעזרת החלפה). הוא משווה את תפקיד האוכל בעסקה לתפקיד הנעל במכירת שדה הגואל ברות ד':ז'. השוו לרשב"ם למעלה.

²⁰ בעקבות גילוי הדרישות הנוקשות וההשלכות הכרוכות בשירות האל, עשו הרגיש שהבכורה תוביל לבסוף להענשתו ולמותו בגלל חוסר יכולת לשמור על ההגבלות.

²¹ יתר על כן, בראשית רבה ומדרש אגדה (בובר) מציעים שבמילים אלו עשו מעיד על חוסר אמון בה'. באופן בלתי מפורש, יתכן שמילותיו של עשו מצביעות על הכחשת קיומו של העולם הבא או תחיית המתים כמו שמוצע בבבלי בבא בתראBava Batra 16bAbout the Bavli, בתרגום נאופיטי על בראשית כ"ה:ל"ג, ובתרגום המיוחס ליהונתןBereshit 25:27-34About Targum Pseudo-Jonathan. כאשר עשו אומר שהוא הולך למות, הוא מתכוון לכך שהמוות סופי ולאחריו אין כלום.

²² בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו רש"יBereshit 25:22,27-29About R. Shelomo Yitzchaki והשוו לרשב"םRashbam Bereshit 25:22,27-28About R. Shemuel b. Meir למעלה. להרחבה, ראו A Portrait of Esav.

²³ לפי רבי סעדיה, מוכנותו של עשו למכור את הבכורה עבור קערת מרק דלה מדגישה את הבוז שחש כלפי העמדה הנשגבת של הבכורה ואת דמותו חסרת הערך.

²⁴ עיסוקו של עשו דרש עבודה פיזית וככזה לא עלה בקנה אחד עם ההתחייבויות הרוחניות של הכהונה.

²⁵ יעקב מתואר כמגן הבכורה, המבטיח ששירות האל יהיה בידיים הראויות לכך. לכן, גישה זו נושאת ברווח כפול של הצגת יעקב באור חיובי והצגת עשו באור שלילי.

²⁶ דבר זה נכון לפי ספורנו ומדרש אגדה הטוענים שיעקב שילם בכסף. אפילו לפי רבי סעדיה גאון, הסובר שהבכורה נמכרה עבור קערת נזיד עדשים, לא התקיימה שום רמאות כיוון שהבכורה היתה חסרת ערך עבור עשו. כמו שספורנו כותב "ובכן התבאר שלא נתאנה המוכר כי לא היה הממכר שוה אצלו כל כך". ראו גם מדרש אגדה למעלה הטוען שאפילו עשו סבר שידו על העליונה, מאחר ולא האמין שהמכירה היתה תקפה, בהתחשב בעובדה שהבכורה אינה דבר הניתן לרכישה.

²⁷ ספורנו אינו מסכים בנקודה זו, אבל פותר את הבעייתיות שבהתנהגותו של יעקב בכך שאפילו לאחר המכירה, עשו זלזל בבכורה. נקודה זו מציעה שהסכמו למכור את הבכורה לא נבעה מרעבו.

²⁸ השוו לפילוןQuestions on Genesis 4:172About Philo ורד"קBereshit 25:28Bereshit 25:29About R. David Kimchi הטוענים שאין כל ערך אלא רק נזק בנתינת מצרכים חומריים לאדם מנוול.

²⁹ השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.

³⁰ הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.

³¹ ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.

³² לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.

³³ לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה להינות ממנה.

³⁴ בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, הרב הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצון להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.

³⁵ בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.

³⁶ על השקפתו של אברבנאל על עשו, ראו A Portrait of Esav.

³⁷ לעוד, ראו  A Portrait of Esav.

³⁸ שד"ל פחות קריטי בציורו את עשו.  הוא מצייר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל  אחריות אחרת בבית, תחום המיועד למקבל הבכורה.

³⁹ אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.

⁴⁰ רבי יצחק עראמה מוכיח שרכישת יעקב את הבכורה היתה מוצדקת בסופו של דבר, הן משום שיצחק אכן העניק ליעקב את ברכת אברהם (בראשית כ״ח:ד׳), והן משום שימוש ה' בביטוי "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד׳:כ״ב). ובכן, ה' ויצחק אישרו את יעקב וצאצאיו כיורשיה האמיתיים של האמנה.

⁴¹ הוא מצביע על כך שיעקב מעולם לא קיבל זכויות יתר כתוצאה ישירה מהמכירה, וכן שאביו מעולם לא הצביע עליה כדי לתת תוקף לזכותו של יעקב על ברכת אברהם.

⁴² ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".

⁴³ המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא קורא את הו' ב"וְאֶת" בפירוש של "או".

⁴⁴ התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם בראשית כ״ה:ה׳-ו׳. דבר זה עשוי להוות תקדים תנ"כי לאב המוריש את כל רכושו לבן אחד ומשלח את שאר ילדיו. אולם, במקרה זה, יצחק הוא בנו היחיד של אברהם מאשתו העיקרית, שרה.

⁴⁵ השוו יובליםChapter 24About Jubilees, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו.

⁴⁶ אולם, הניסוח "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה", מקשה על הצעתו.

⁴⁷ מנגד, ההואיל משה מפרש (כמו אביו של רשב"ם ופרשנים נוספים למעלה) שעשו רק הכיר בכך שהוא חי חיים מסוכנים של צייד. לכן, בעקבות סגנון ותוחלת חייו לא הייתה לו שאיפה להיות ראש המשפחה. 

⁴⁸ רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.

⁴⁹ אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי אברבנאלBereshit 25About R. Yitzchak Abarbanel ומאומצת על ידי שד"לBereshit 25:31About R. S.D. Luzzatto. 

⁵⁰ לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו A Portrait of Esav. 

⁵¹ מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.

⁵² גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, ומתרצן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קנייתה מעשו.

⁵³ ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב, האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.

⁵⁴ לפי רבי יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".

⁵⁵ רד"ק מאשים את יעקב בניסיון לחמוק מהנורמות החברתיות המעניקות כבוד לבן הבכור. הוא מציע שיעקב נענש לבסוף על ניסיונו לחמוק מהענקת כבוד לעשו, ולכן בהמשך ימיו הוא נאלץ להשתחוות ולהרעיף מתנות על אחיו (ראו בראשית ל"ב-ל"ג). השוו לתמונה המצוירת על ידי יוספוס פלביוסAntiquities 2:1:1About Josephus, וראו את נקודת מבטו של עשו כאשר הוא אומר "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".
למקרים נוספים בהם רד"ק (ורמב"ן בעקבותיו) מבטאים ביקורת על אחד מהאבות, ראו רד"ק על בראשית ט"ז:ו', על רד"ק, וPatriarchal Conduct. ראו גם את ההשואה הנידונה בבראשית כ"ז המתייחסת "לגניבת" יעקב את הברכות מעשו.

 

⁵⁶ ראו בראשית ל"ו:ו'-ז'.