Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) |
||
Line 27: | Line 27: | ||
<multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא, </a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink><multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא, </a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink><multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר. | + | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני <fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .</point> |
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> | ||
<point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | ||
Line 63: | Line 63: | ||
<point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | ||
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | ||
− | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל <fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים</span>.<fn>לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה להינות ממנה. | + | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל <fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים</span>.<fn>לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה להינות ממנה.</fn></li> |
− | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, | + | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, רד"צ הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצונו להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.</fn> ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.<fn>בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>דמותו של עשו</b><ul> | <point><b>דמותו של עשו</b><ul> | ||
− | <li><b>כופר </b>– לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי | + | <li><b>כופר </b>– לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.<fn>על השקפתו של אברבנאל על עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> |
− | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן | + | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. <fn>לעוד, ראו  <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.</span><fn>שד"ל פחות קיצוני בציורו את עשו.  הוא מתאר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל  אחריות אחרת בבית, תחום הנועד להיות תחת אחריותו של מקבל הבכורה.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. <fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. <fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> | ||
− | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, | + | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשיו של אברהם.<fn>רבי יצחק עראמה מוכיח שרכישת יעקב את הבכורה היתה מוצדקת בסופו של דבר, הן משום שיצחק אכן העניק ליעקב את ברכת אברהם (<a href="Bereshit28-4" data-aht="source">בראשית כ״ח:ד׳</a>), והן משום שימוש ה' בביטוי "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (<a href="Shemot4-22" data-aht="source">שמות ד׳:כ״ב</a>). ובכן, ה' ויצחק אישרו את יעקב וצאצאיו כיורשיה האמיתיים של האמנה.</fn> אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,<fn>הוא מצביע על כך שיעקב מעולם לא קיבל זכויות יתר כתוצאה ישירה מהמכירה, וכן שאביו מעולם לא השתמש בה כדי לתת תוקף לזכותו של יעקב על ברכת אברהם.</fn> שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Line 79: | Line 79: | ||
<multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29-30</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">מלאכת מחשבת</a><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">Bereshit 27:39-40</a><a href="R. Moshe Hefetz (Melekhet Machshevet)" data-aht="parshan">About R. Moshe Hefetz</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">הואיל משה </a><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29-30</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">מלאכת מחשבת</a><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">Bereshit 27:39-40</a><a href="R. Moshe Hefetz (Melekhet Machshevet)" data-aht="parshan">About R. Moshe Hefetz</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">הואיל משה </a><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,<fn>ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,<fn>המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא קורא את הו' ב"וְאֶת" בפירוש של "או".</fn> או יוצא לדרך חדשה לבדו.<fn>התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם | + | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר ,<fn>ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,<fn>המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא קורא את הו' ב"וְאֶת" בפירוש של "או".</fn> או יוצא לדרך חדשה לבדו.<fn>התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם (<a href="Bereshit25-5-6" data-aht="source">בראשית כ״ה:ה׳-ו׳</a>). דבר זה עשוי להוות תקדים תנ"כי לאב המוריש את כל רכושו לבן אחד ומשלח את שאר ילדיו. אולם, במקרה זה, יצחק הוא בנו היחיד של אברהם מאשתו העיקרית, שרה.</fn></point> |
− | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.<fn>השוו <multilink><a href="Jubilees24" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees24" data-aht="source">Chapter 24</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו. | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.<fn>השוו <multilink><a href="Jubilees24" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees24" data-aht="source">Chapter 24</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו.</fn> רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,<fn>אולם, הניסוח "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה", מקשה על הצעתו.</fn> ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מפרש (כמו אביו של רשב"ם ופרשנים נוספים למעלה) שעשו רק הכיר בכך שהוא חי חיים מסוכנים של צייד. לכן, בעקבות סגנון ותוחלת חייו לא הייתה לו שאיפה להיות ראש המשפחה. </fn></point> |
<point><b>זו הייתה גניבה</b> – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>. </fn></point> | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>. </fn></point> | ||
− | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.  | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>. </fn> רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.</fn> ראו גם  את <multilink><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">פירושו לפרק כ"ז </a><a href="RYBSBereshit27-2" data-aht="source">Bereshit 27:2</a><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">Bereshit 27:4</a><a href="RYBSBereshit27-10" data-aht="source">Bereshit 27:10</a><a href="RYBSBereshit27-13" data-aht="source">Bereshit 27:13</a><a href="RYBSBereshit27-41" data-aht="source">Bereshit 27:41</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".<fn>גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, ומתרצן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קנייתה מעשו.</fn></point> |
− | <point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו. <fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב | + | <point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו. <fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.</fn> פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.<fn>לפי רבי יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> לחלופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink><fn>רד"ק מאשים את יעקב בניסיון לחמוק מהנורמות החברתיות המעניקות כבוד לבן הבכור. הוא מציע שיעקב נענש לבסוף על ניסיונו לחמוק מהענקת כבוד לעשו, ולכן בהמשך ימיו הוא נאלץ להשתחוות ולהרעיף מתנות על אחיו (ראו <a href="בראשית ל"ב-ל"ג" data-aht="page">בראשית ל"ב-ל"ג</a>). השוו לתמונה המצוירת על ידי <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">יוספוס פלביוס</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, וראו את נקודת מבטו של עשו כאשר הוא אומר "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<br/>למקרים נוספים בהם רד"ק (ורמב"ן בעקבותיו) מבטאים ביקורת על אחד מהאבות, ראו רד"ק על בראשית ט"ז:ו', <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">על רד"ק</a>, ו<a href="$">Patriarchal Conduct</a>. ראו גם את ההשואה הנידונה בבראשית כ"ז המתייחסת "לגניבת" יעקב את הברכות מעשו.</fn>.</point> |
− | + | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.<fn>ראו <a href="Bereshit36-6-7" data-aht="source">בראשית ל״ו:ו׳-ז׳</a></fn></point> | |
− | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.<fn>ראו בראשית | ||
</category> | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> |
Version as of 08:48, 22 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה.
עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר בכסף.
הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה. 24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל 31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים. 37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.