Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) |
Yovel.Levy (talk | contribs) |
||
Line 18: | Line 18: | ||
<point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.<fn>ראו בראשית ל"א:מ"ד-נ"ד. לדוגמאות תנ"כיות נוספות ולניתוח נוסף של התפקיד המגולם על ידי אוכל ביצירת ברית, ראו <a href="Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">Treaties in Tanakh and the Ancient Near East</a>.</fn> אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.<fn>יתכן כי רשב"ם מבדיל בין הנזיד שנועד להשביע את רעבונו של עשו, לבין הלחם הנוסף, שייתכן כי שירת תפקיד טקסי כחלק מהעסקה.</fn></point> | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.<fn>ראו בראשית ל"א:מ"ד-נ"ד. לדוגמאות תנ"כיות נוספות ולניתוח נוסף של התפקיד המגולם על ידי אוכל ביצירת ברית, ראו <a href="Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">Treaties in Tanakh and the Ancient Near East</a>.</fn> אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.<fn>יתכן כי רשב"ם מבדיל בין הנזיד שנועד להשביע את רעבונו של עשו, לבין הלחם הנוסף, שייתכן כי שירת תפקיד טקסי כחלק מהעסקה.</fn></point> | ||
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.</point> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.</point> | ||
− | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה.<fn>ראו <a href="Bereshit27-36" data-aht="source">בראשית כ״ז:ל״ו</a>.</fn> עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.<fn>דבר זה עקבי עם העובדה ש<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, בניגוד לבראשית רבה ו<multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, מפתח את דמותו של עשו בחלקו המוקדם של הפרק. לעוד, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></point> |
<point><b>הערכת מעשיו של יעקב</b> – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.</point> | <point><b>הערכת מעשיו של יעקב</b> – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.</point> | ||
<point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> המציין זאת. ראו גם <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink> המצביע על כך שיעקב מעולם אפילו לא אמר ליצחק על כך שקנה את הבכורה.</fn></point> | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> המציין זאת. ראו גם <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink> המצביע על כך שיעקב מעולם אפילו לא אמר ליצחק על כך שקנה את הבכורה.</fn></point> | ||
Line 27: | Line 27: | ||
<multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא, </a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink><multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא, </a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink><multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני | + | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני<fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .</point> |
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם רבי מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> | ||
<point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | ||
<li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | <li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | ||
− | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.</fn>  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .<fn>דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס ל<a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>, וראו עוד על <a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">רמב"ן</a>.</fn></li> | + | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.</fn>  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי.<fn>דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס ל<a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>, וראו עוד על <a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">רמב"ן</a>.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.</point> | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.</point> | ||
Line 47: | Line 47: | ||
<point><b>תשלומו של יעקב</b> – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.<fn>המדרש טוען שהאוכל שימש כחותם לעסקה בלבד, כדרך הסוחרים לאכול ארוחה כאשר סוגרים עסקה כלכלית. ספורנו מציע שהאוכל שימש כאמצעי המחליף ידיים כחלק משיטה הלכתית של רכישה הנקראת קנין חליפין (רכישה בעזרת החלפה). הוא משווה את תפקיד האוכל בעסקה לתפקיד הנעל במכירת שדה הגואל ברות ד':ז'. השוו לרשב"ם למעלה.</fn><span class="aht-chrome-space"> כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.</span></point> | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.<fn>המדרש טוען שהאוכל שימש כחותם לעסקה בלבד, כדרך הסוחרים לאכול ארוחה כאשר סוגרים עסקה כלכלית. ספורנו מציע שהאוכל שימש כאמצעי המחליף ידיים כחלק משיטה הלכתית של רכישה הנקראת קנין חליפין (רכישה בעזרת החלפה). הוא משווה את תפקיד האוכל בעסקה לתפקיד הנעל במכירת שדה הגואל ברות ד':ז'. השוו לרשב"ם למעלה.</fn><span class="aht-chrome-space"> כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.</span></point> | ||
<point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.</point> | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.</point> | ||
− | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות <fn>בעקבות גילוי הדרישות הנוקשות וההשלכות הכרוכות בשירות האל, עשו הרגיש שהבכורה תוביל לבסוף להענשתו ולמותו בגלל חוסר יכולת לשמור על ההגבלות.</fn> שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.<fn>יתר על כן, בראשית רבה ומדרש אגדה (בובר) מציעים שבמילים אלו עשו מעיד על חוסר אמון בה'. באופן בלתי מפורש, יתכן שמילותיו של עשו מצביעות על הכחשת קיומו של העולם הבא או תחיית המתים כמו שמוצע ב<multilink><a href="BavliBB16b" data-aht="source">בבלי בבא בתרא</a><a href="BavliBB16b" data-aht="source">Bava Batra 16b</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, בתרגום נאופיטי על בראשית כ"ה:ל"ג, וב<multilink><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">תרגום המיוחס ליהונתן</a><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">Bereshit 25:27-34</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>. כאשר עשו אומר שהוא הולך למות, הוא מתכוון לכך שהמוות סופי ולאחריו אין כלום.</fn></point> | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות<fn>בעקבות גילוי הדרישות הנוקשות וההשלכות הכרוכות בשירות האל, עשו הרגיש שהבכורה תוביל לבסוף להענשתו ולמותו בגלל חוסר יכולת לשמור על ההגבלות.</fn> שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.<fn>יתר על כן, בראשית רבה ומדרש אגדה (בובר) מציעים שבמילים אלו עשו מעיד על חוסר אמון בה'. באופן בלתי מפורש, יתכן שמילותיו של עשו מצביעות על הכחשת קיומו של העולם הבא או תחיית המתים כמו שמוצע ב<multilink><a href="BavliBB16b" data-aht="source">בבלי בבא בתרא</a><a href="BavliBB16b" data-aht="source">Bava Batra 16b</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, בתרגום נאופיטי על בראשית כ"ה:ל"ג, וב<multilink><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">תרגום המיוחס ליהונתן</a><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">Bereshit 25:27-34</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a></multilink>. כאשר עשו אומר שהוא הולך למות, הוא מתכוון לכך שהמוות סופי ולאחריו אין כלום.</fn></point> |
<point><b>דמותו של עשו ושיקוליו</b><ul> | <point><b>דמותו של עשו ושיקוליו</b><ul> | ||
<li><b>השמצת עשו –</b> רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,<fn>בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו <multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> והשוו ל<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> למעלה. להרחבה, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn> מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.<fn>לפי רבי סעדיה, מוכנותו של עשו למכור את הבכורה עבור קערת מרק דלה מדגישה את הבוז שחש כלפי העמדה הנשגבת של הבכורה ואת דמותו חסרת הערך.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.</span></li> | <li><b>השמצת עשו –</b> רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,<fn>בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו <multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> והשוו ל<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> למעלה. להרחבה, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn> מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.<fn>לפי רבי סעדיה, מוכנותו של עשו למכור את הבכורה עבור קערת מרק דלה מדגישה את הבוז שחש כלפי העמדה הנשגבת של הבכורה ואת דמותו חסרת הערך.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.</span></li> | ||
Line 63: | Line 63: | ||
<point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | ||
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | ||
− | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל<fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים</span> | + | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל<fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.</span><fn>לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה להינות ממנה.</fn></li> |
<li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, רד"צ הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצונו להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.</fn> ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.<fn>בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.</fn></li> | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לרבי יוסף בכור שור למעלה, רד"צ הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצונו להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.</fn> ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.<fn>בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> |
Version as of 23:37, 22 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר בכסף.
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי.15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים.37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.