Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
m |
m |
||
Line 77: | Line 77: | ||
<p>הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.</p> | <p>הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">בראשית כ"ה:כ"ט-ל'</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ"ה:ל"ד</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">מלאכת מחשבת</a><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">Bereshit 27:39-40</a><a href="R. Moshe Hefetz (Melekhet Machshevet)" data-aht="parshan">About R. Moshe Hefetz</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">הואיל משה </a><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר,<fn>ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר | + | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר,<fn>ראו גם את ניסוחו של רבי יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר שירת את אחיו הגדול, התגייס לצבא המלכותי,<fn>המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא קורא את הו' ב"וְאֶת" בפירוש של "או".</fn> או יצא לדרך חדשה לבדו.<fn>התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם (<a href="Bereshit25-5-6" data-aht="source">בראשית כ״ה:ה׳-ו׳</a>). דבר זה עשוי להוות תקדים תנ"כי לאב המוריש את כל רכושו לבן אחד ומשלח את שאר ילדיו. אולם, במקרה זה, יצחק הוא בנו היחיד של אברהם מאשתו העיקרית, שרה.</fn></point> |
− | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – ר' יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.<fn>השוו <multilink><a href="Jubilees24" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees24" data-aht="source">Chapter 24</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו.</fn> ר' יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,<fn>אולם, הניסוח "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה", מקשה על הצעתו.</fn> ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מפרש (כמו אביו של רשב"ם ופרשנים נוספים למעלה) שעשו רק הכיר בכך שהוא חי חיים מסוכנים של צייד. לכן, בעקבות סגנון ותוחלת חייו לא הייתה לו שאיפה להיות ראש המשפחה. </fn></point> |
− | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – | + | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – ר' יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>רבי יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>. </fn></point> |
− | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – ר' יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>. </fn> ר' יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.</fn> ראו גם את <multilink><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">פירושו לפרק כ"ז </a><a href="RYBSBereshit27-2" data-aht="source">Bereshit 27:2</a><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">Bereshit 27:4</a><a href="RYBSBereshit27-10" data-aht="source">Bereshit 27:10</a><a href="RYBSBereshit27-13" data-aht="source">Bereshit 27:13</a><a href="RYBSBereshit27-41" data-aht="source">Bereshit 27:41</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".<fn>גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, ומתרצן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קנייתה מעשו.</fn></point> |
− | <point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו.<fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.</fn> פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.<fn>לפי רבי יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn>  | + | <point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו.<fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.</fn> פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.<fn>לפי רבי יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> לחילופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>.<fn>רד"ק מאשים את יעקב בניסיון לחמוק מהנורמות החברתיות המעניקות כבוד לבן הבכור. הוא מציע שיעקב נענש לבסוף על ניסיונו לחמוק מהענקת כבוד לעשו, ולכן בהמשך ימיו הוא נאלץ להשתחוות ולהרעיף מתנות על אחיו (ראו <a href="בראשית ל"ב-ל"ג" data-aht="page">בראשית ל"ב-ל"ג</a>). השוו לתמונה המצוירת על ידי <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">יוספוס פלביוס</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, וראו את נקודת מבטו של עשו כאשר הוא אומר "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<br/>למקרים נוספים בהם רד"ק (ורמב"ן בעקבותיו) מבטאים ביקורת על אחד מהאבות, ראו רד"ק על בראשית ט"ז:ו', <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">על רד"ק</a>, ו<a href="$">Patriarchal Conduct</a>. ראו גם את ההשואה הנידונה בבראשית כ"ז המתייחסת "לגניבת" יעקב את הברכות מעשו.</fn></point> |
<point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.<fn>ראו <a href="Bereshit36-6-7" data-aht="source">בראשית ל״ו:ו׳-ז׳</a></fn></point> | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.<fn>ראו <a href="Bereshit36-6-7" data-aht="source">בראשית ל״ו:ו׳-ז׳</a></fn></point> | ||
</category> | </category> |
Version as of 00:46, 23 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים קשת רחבה של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, ר' יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי בנסיבות כאלה הייתה ליעקב הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו מתפצלת לשתיים בנוגע להאם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה הייתה שווה פחות ממה שחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן מצייר את עשו באופן שלילי לחלוטין.15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינה מתאימה לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתירה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עֶבֶד לצרכיו החומריים.37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.