Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
m |
|||
Line 13: | Line 13: | ||
<p>הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.</p> | <p>הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">ר' יוסף קמחי</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">מצוטט ברד"ק בראשית כ״ה:ל״ד</a><a href="ר' יוסף קמחי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="YosefHaMekannei16" data-aht="source">ספר יוסף המקנא</a><a href="YosefHaMekannei16" data-aht="source">16</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>יעקב שילם במזומן</b> – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף ששיקף את ערכה בשוק.<fn>לפי ספר יוסף המקנא, יעקב שילם "בדמים חשובים". כלומר, יתכן כי הוחלף סכום משמעותי בקניית הבכורה. הוא מציע שהתורה לא אומרת "וימכר בכורתו ליעקב בלחם ונזיד עדשים", אלא "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים", דבר הרומז על כך שיעקב נתן לעשו את האוכל בנוסף לתשלום כספי.</fn> הלחם והעדשים שימשו רק לתפקיד אחר, כפעולה סמלית ומוחשית לחתימת העסקה.<fn>יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות <multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink> הנידון למטה.<br/>השוו ל<multilink><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About R"Y Mecklenburg</a></multilink> הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה. אולם,<b> </b>ראו <a href="GRA$">עבר מהופך</a> שצורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הפסוק הקודם. </fn></point> | <point><b>יעקב שילם במזומן</b> – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף ששיקף את ערכה בשוק.<fn>לפי ספר יוסף המקנא, יעקב שילם "בדמים חשובים". כלומר, יתכן כי הוחלף סכום משמעותי בקניית הבכורה. הוא מציע שהתורה לא אומרת "וימכר בכורתו ליעקב בלחם ונזיד עדשים", אלא "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים", דבר הרומז על כך שיעקב נתן לעשו את האוכל בנוסף לתשלום כספי.</fn> הלחם והעדשים שימשו רק לתפקיד אחר, כפעולה סמלית ומוחשית לחתימת העסקה.<fn>יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות <multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink> הנידון למטה.<br/>השוו ל<multilink><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About R"Y Mecklenburg</a></multilink> הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה. אולם,<b> </b>ראו <a href="GRA$">עבר מהופך</a> שצורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הפסוק הקודם. </fn></point> | ||
Line 25: | Line 25: | ||
<p>בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,<fn>אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה.</fn> הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.</p> | <p>בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,<fn>אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה.</fn> הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא | + | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">Bereshit 25:32</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם גם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה ליהנות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני<fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה הייתה באופן יחסי חסרת ערך.</point> | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם גם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה ליהנות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני<fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה הייתה באופן יחסי חסרת ערך.</point> |
Version as of 01:32, 23 May 2019
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים קשת רחבה של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, ר' יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי בנסיבות כאלה הייתה ליעקב הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו מתפצלת לשתיים בנוגע להאם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה הייתה שווה פחות ממה שחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן מצייר את עשו באופן שלילי לחלוטין.15
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינה מתאימה לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתירה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עֶבֶד לצרכיו החומריים.37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.