Difference between revisions of "Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
||
| (27 intermediate revisions by 3 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים | + | <p>פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים קשת רחבה של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, ר' יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי בנסיבות כאלה הייתה ליעקב הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
<category>נתן ערך הוגן | <category>נתן ערך הוגן | ||
| − | <p>יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של | + | <p>יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו מתפצלת לשתיים בנוגע להאם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה הייתה שווה פחות ממה שחושבים לרוב.</p> |
<opinion>שילם מחיר מלא | <opinion>שילם מחיר מלא | ||
| − | <p>הבכורה | + | <p>הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א-ל״ד</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">ר' יוסף קמחי</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">מצוטט ברד"ק בראשית כ״ה:ל״ד</a><a href="ר' יוסף קמחי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="YosefHaMekannei16" data-aht="source">ספר יוסף המקנא</a><a href="YosefHaMekannei16" data-aht="source">סימן י"ו</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>יעקב שילם במזומן</b> – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף | + | <point><b>יעקב שילם במזומן</b> – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף ששיקף את ערכה בשוק.<fn>לפי ספר יוסף המקנא, יעקב שילם "בדמים חשובים". כלומר, יתכן כי הוחלף סכום משמעותי בקניית הבכורה. הוא מציע שהתורה לא אומרת "וימכר בכורתו ליעקב בלחם ונזיד עדשים", אלא "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים", דבר הרומז על כך שיעקב נתן לעשו את האוכל בנוסף לתשלום כספי.</fn> הלחם והעדשים שימשו רק לתפקיד אחר, כפעולה סמלית ומוחשית לחתימת העסקה.<fn>יוסף המקנא מצביע על כך שאפילו בימיו, סוחרים סגרו עסקה על ארוחה, וראו גם <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">רבי יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> למטה. דבר זה נכון גם בזמנים מודרניים. המקור הקדום ביותר לגישה זו עשוי להיות <multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31-34</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink> הנידון למטה.<br/>השוו ל<multilink><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaKetavBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">About R"Y Mecklenburg</a></multilink> הטוען באופן דומה שהעדשים לא היוו את התשלום עבור הבכורה, אלא מבינים את הפועל בעבר "וְיַעֲקֹב נָתַן", בכך שהאוכל סופק לפני המכירה. אולם,<b> </b>ראו <a href="GRA$">עבר מהופך</a> שצורה זו לעיתים רק באה להצביע על ניגוד נושאים עם הפסוק הקודם. </fn></point> |
| − | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן | + | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד סעודת הברית של יעקב ללבן כאשר הם כרתו את בריתם.<fn>ראו בראשית ל"א:מ"ד-נ"ד. לדוגמאות תנ"כיות נוספות ולניתוח נוסף של התפקיד המגולם על ידי אוכל בכריתת ברית, ראו <a href="Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">Treaties in Tanakh and the Ancient Near East</a>.</fn> אולם, בהשוואתו, רשב"ם אינו מתחשב בעובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.<fn>יתכן כי רשב"ם מבדיל בין הנזיד שנועד להשביע את רעבונו של עשו, לבין הלחם הנוסף, שייתכן כי שירת תפקיד טקסי כחלק מהעסקה.</fn></point> |
| − | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רשב"ם מצטט את אביו, | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – רשב"ם מצטט את אביו, ר' מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.</point> |
| − | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה.<fn>ראו <a href="Bereshit27-36" data-aht="source">בראשית כ״ז:ל״ו</a>.</fn> עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.<fn>דבר זה עקבי עם העובדה ש<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, בניגוד לבראשית רבה ו<multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, מפתח את דמותו של עשו בחלקו המוקדם של הפרק. לעוד, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></point> |
| − | <point> | + | <point><b>הערכת מעשיו של יעקב</b> – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.</point> |
| − | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב | + | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב התעשר בזכות אביו בדרך כלשהי.<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> המציין זאת. ראו גם <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink> המצביע על כך שיעקב מעולם אפילו לא אמר ליצחק על כך שקנה את הבכורה.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>חסרת ערך עבור עשו | <opinion>חסרת ערך עבור עשו | ||
| − | <p>בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,<fn>אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה. | + | <p>בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,<fn>אבן עזרא ורמב"ן מעלים שתי אפשרויות אלה.</fn> הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא | + | <multilink><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit25-31" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון כ״ה:ל״א-ל״ד</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ד</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות About R. Moshe Nachmanides</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים | + | <point><b>התשלום נפרע בנזיד</b> – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.<fn>דבר זה עשוי להיתמך ע"י העובדה שבכתובים נאמר שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד, ללא שום אזכור לכסף. רשב"ם, מן הצד השני, טוען שהכסף, המהווה אמצעי הכרחי בעסקה, הושאר לא מוצהר.</fn> שניהם גם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה ליהנות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני<fn>אבן עזרא מביא מגוון הוכחות לטענתו. ברם, ראו <multilink><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">ר' אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">About R. Avraham Maimonides</a></multilink>, הדוחה את הצעתו של אבן עזרא ואת פירושו של <multilink><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit25-34" data-aht="source">Bereshit 25:34</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, המתווכח עם כל אחת מראיותיו. טענתו של אבן עזרא שלא כל הצדיקים עשירים ראויה לציון, מאחר שאבן עזרא עצמו היה חסר כל.</fn> הבכורה הייתה באופן יחסי חסרת ערך.</point> |
| − | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – אבן עזרא ורמב"ן טוענים<fn>כמו רשב"ם בשם ר' מאיר למעלה.</fn> שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.</point> |
<point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b><ul> | ||
<li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | <li>אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.<fn>ראו למעלה. אבן עזרא מציג שני גורמים שהופכים את הבכורה לחסרת ערך עבור עשו. ראשית, תוחלת חייו הקצרה של עשו שגורמת לו למכור את הבכורה מלכתחילה. אחרי שמכר אותה, עשו גם בז לבכורה וחושב שהרוויח מהעסקה בגלל מצוקתו הכלכלית של יצחק.</fn> לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.<fn>השוו לבראשית רבה ורש"י למטה. לעוד מהשקפתו של אבן עזרא על עשו, ראו גם <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> | ||
| − | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד. | + | <li>רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.<fn>רמב"ן משתמש בביטוי "אכזריות לבו" ומצטט את הפסוק מ<a href="Mishlei13-13" data-aht="source">משלי י״ג:י״ג</a> לפיו מי שבז בסופו של דבר יושמד.</fn>  רמב"ן מצייר את עשו באופן שלילי לחלוטין.<fn>דבר זה עקבי לנטייתו של רמב"ן לדבוק באופן כללי בדרך שחז"ל ציירו את הדמויות, גם אם לא בכל פרטיהם. ראו את ביקורת רמב"ן על אבן עזרא בבראשית י':ט' ביחס ל<a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>, וראו עוד על <a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">רמב"ן</a>.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא | + | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.</point> |
| − | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.<fn>רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד. | + | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.<fn>רמב"ן מעלה את האפשרות שהחוק, לפיו הבכור מקבל חלק כפול מהירושה, לא היה קיים לפני מתן תורה, והבכורה שימשה אז כמעמד כבוד כראש המשפחה בלבד.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 40: | Line 40: | ||
<p>הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.</p> | <p>הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.</p> | ||
<opinion>מעמד של כהן | <opinion>מעמד של כהן | ||
| − | <p>הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב | + | <p>הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah63-13" data-aht="source">ס״ג:י״ג</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות About Bereshit Rabbah</a></multilink>,<multilink><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source"> מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א-ל״ד</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>, <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">רבי סעדיה גאון</a><a href="RasagCommentaryBereshit25" data-aht="source">בראשית כ"ה</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות About R. Saadia Gaon</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל"א-ל"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>,<multilink><a href="RAvrahamBereshit25-31" data-aht="source"> רבי אברהם בן הרמב"ם</a><a href="RAvrahamBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות About R. Avraham Maimonides</a></multilink>,<multilink><a href="SfornoBereshit25-31" data-aht="source"> ספורנו</a><a href="SfornoBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א-ל״ד</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות About R. Ovadyah Sforno</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>הבכורה כמעניקה מעמד של כהן</b> – | + | <point><b>הבכורה כמעניקה מעמד של כהן</b> – המניע לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובע מהקדשת הבכורים לעבודת השם<fn>החלפתם בלויים בבמדבר ג', מאשרת שהקדשת הבכורים נועדה במקור לשירות השם. להרחבה בנושא טבעו המדויק של תפקיד הבכור, ראו <a href="Selection of the Priests and Levites" data-aht="page">Selection of the Priests and Levites</a>.</fn> לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים כבר לפני ספר שמות.<fn>ראו גם בראשית רבה המפרש את הצהרת המשנה בזבחים י"ד:ד' "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" כמתייחסת לתקופת האבות. ראו גם רבי אברהם בן הרמב"ם המוצא עקבות לנוהג כבר בתקופתם של קין ושם.</fn></point> |
| − | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. | + | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. ר' סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, בעוד שמדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.<fn>המדרש טוען שהאוכל שימש כחותם לעסקה בלבד, כדרך הסוחרים לאכול ארוחה משותפת כאשר סוגרים עסקה כלכלית. ספורנו מציע שהאוכל הצטרך להחליף ידיים מיעקב לעשו כחלק משיטה הלכתית של רכישה הנקראת קנין חליפין (רכישה בעזרת החלפה). הוא משווה את תפקיד האוכל בעסקה לתפקיד הנעל במכירת שדה הגואל ברות ד':ז'. השוו לרשב"ם למעלה.</fn><span class="aht-chrome-space"> כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.</span></point> |
| − | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, | + | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כמקרים דומים בהם הבכורה מועברת מהבן או הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.</point> |
| − | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – בעוד ספורנו רואה | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – בעוד שר"ע ספורנו רואה במלים אלה הצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים הצהרתו זו לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות<fn>בעקבות גילוי הדרישות הנוקשות וההשלכות הכרוכות בשירות האל, עשו הרגיש שהבכורה תוביל לבסוף להענשתו ולמותו בגלל חוסר יכולת לשמור על ההגבלות.</fn> שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.<fn>יתר על כן, בראשית רבה ומדרש אגדה (בובר) מציעים שבמילים אלה עשו מעיד על חוסר אמון בה'. באופן בלתי מפורש, יתכן שמילותיו של עשו מצביעות על הכחשת קיומו של העולם הבא או תחיית המתים כמו שמוצע ב<multilink><a href="BavliBB16b" data-aht="source">בבלי בבא בתרא</a><a href="BavliBB16b" data-aht="source">Bava Batra 16b</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, בתרגום ירושלמי (נאופיטי) על בראשית כ"ה:ל"ג, וב<multilink><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBereshit25-27" data-aht="source">Bereshit 25:27-34</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>. כאשר עשו אומר שהוא "הולך למות", הוא מתכוון לכך שהמוות סופי ולאחריו אין כלום.</fn></point> |
| − | <point><b>דמותו של עשו | + | <point><b>דמותו של עשו ושיקוליו</b><ul> |
| − | <li><b>השמצת עשו –</b> רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,<fn>בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו <multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> והשוו ל<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> למעלה. להרחבה, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn> מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם | + | <li><b>השמצת עשו –</b> רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,<fn>בראשית רבה ורש"י עקביים בציורם את עשו כעובד אלילים מבטן ומלידה - ראו <multilink><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit25-22" data-aht="source">Bereshit 25:22,27-29</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> והשוו ל<multilink><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit25-22" data-aht="source">Rashbam Bereshit 25:22,27-28</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> למעלה. להרחבה, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn> מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינה מתאימה לו.<fn>לפי ר' סעדיה, מוכנותו של עשו למכור את הבכורה עבור קערת מרק דלה מדגישה את הבוז שחש כלפי העמדה הנשגבת של הבכורה ואת דמותו חסרת הערך.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתירה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.</span></li> |
| − | <li><b><span class="aht-chrome-space">חוסר התאמתו של עשו – </span></b><span class="aht-chrome-space">ספורנו מצייר את עשו כדמות | + | <li><b><span class="aht-chrome-space">חוסר התאמתו של עשו – </span></b><span class="aht-chrome-space">ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.</span><fn>עיסוקו של עשו דרש עבודה פיזית וככזה לא עלה בקנה אחד עם ההתחייבויות הרוחניות של הכהונה.</fn> <span class="aht-chrome-space">שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.</span></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.<fn>יעקב מתואר כמגן הבכורה, המבטיח ששירות האל יהיה בידיים הראויות לכך. לכן, גישה זו נושאת ברווח כפול של הצגת יעקב באור חיובי והצגת עשו באור שלילי. | + | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.<fn>יעקב מתואר כמגן הבכורה, המבטיח ששירות האל יהיה בידיים הראויות לכך. לכן, גישה זו נושאת ברווח כפול של הצגת יעקב באור חיובי והצגת עשו באור שלילי.</fn> מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.<fn>דבר זה נכון לפי ספורנו ומדרש אגדה הטוענים שיעקב שילם בכסף. אפילו לפי ר' סעדיה גאון, הסובר שהבכורה נמכרה עבור קערת נזיד עדשים, לא התקיימה שום רמאות כיוון שהבכורה היתה חסרת ערך עבור עשו. כפי שספורנו כותב: "ובכן התבאר שלא נתאנה המוכר כי לא היה הממכר שוה אצלו כל כך". ראו גם מדרש אגדה למעלה הטוען שאפילו עשו סבר שידו על העליונה, מאחר ולא האמין שהמכירה היתה תקפה, בהתחשב בעובדה שהבכורה אינה דבר הניתן לרכישה.</fn> בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,<fn>ספורנו אינו מסכים בנקודה זו, אבל פותר את הבעייתיות שבהתנהגותו של יעקב בכך שאפילו לאחר המכירה, עשו זלזל בבכורה. עובדה זו מצביעה על כך שהסכמו למכור את הבכורה לא נבעה מרעבו.</fn> יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.<fn>השוו ל<multilink><a href="Philo" data-aht="source">פילון</a><a href="Philo" data-aht="source">Questions on Genesis 4:172</a><a href="Philo" data-aht="parshan">About Philo</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit25-29" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit25-28" data-aht="source">Bereshit 25:28</a><a href="RadakBereshit25-29" data-aht="source">Bereshit 25:29</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink> הטוענים שאין כל ערך אלא רק נזק בנתינת מצרכים חומריים לאדם מנוול.</fn></point> |
| − | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן, | + | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן, ומקריב קרבנות ונסכים לה'.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>מורשת אברהם | <opinion>מורשת אברהם | ||
<p>יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.</p> | <p>יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <p><multilink><a href="LekachTovBereshit25-31" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit25-31" data-aht="source"> | + | <p><multilink><a href="LekachTovBereshit25-31" data-aht="source">לקח טוב</a><a href="LekachTovBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א-ל״ג</a><a href="R. Toviah b. Eliezer (Lekach Tov)" data-aht="parshan">אודות About R. Toviah b. Eliezer</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit25-32" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ב</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>, <multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקידת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">שער כ"ג</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות About R. Yitzchak Arama</a></multilink>,<multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source"> אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">בראשית כ״ה</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>, <multilink><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25-31" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״א</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ב</a><a href="RDavidZviHoffmannBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ד</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>הבכורה כברכה וברית</b> – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.<fn>השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.</fn></point> | <point><b>הבכורה כברכה וברית</b> – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.<fn>השוו ל"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד':כ"ב) ועקידת יצחק בהמשך. לפי גישה זו, לבכורה בסיפורנו יש חשיבות היסטורית משמעותית שאינה כלולה בזכות הבכורה הנפוצה.</fn></point> | ||
<point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | <point><b>תשלומו של יעקב</b> – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.<fn>הפרשנים האחרים אינם נוקטים בשיטה ברורה לשאלה זו. אברבנאל מצביע על כך שאפילו אם התשלום התבצע בכסף, השאלה המוסרית עדיין מתבקשת, משום שהנסיבות של העסקה מצביעות על ניצולו של עשו הרעב. רד"צ הופמן מעלה את שתי האפשרויות, אך לא מכריע ביניהן.</fn></point> | ||
<point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b><ul> | ||
| − | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה.אברבנאל ושד"ל <fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו: י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל | + | <li>חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל<fn>ראו רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים למעלה.</fn> סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,<fn>לפי פירוש זה, עשו מתכוון להבטחה שניתנה בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו:י"ג-י"ד), לפיה צאצאי אברהם ירשו את הארץ רק אחרי 400 שנה.</fn><span class="aht-chrome-space"> ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל ליהנות מהרווחים.</span><fn>לפי שתי הקריאות, עשו מוכן למכור את הבכורה מאחר שאין לו עניין במתנה שסביר שלא יזכה ליהנות ממנה.</fn></li> |
| − | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד | + | <li>רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,<fn>בניגוד לר' יוסף בכור שור למעלה, רד"צ הופמן מציע שעשו לא באמת עמד לרעוב למוות; הוא פשוט הרגיש שהוא עלול למות אם לא יקבל מה שהוא רצה. לכן, האירוע מדגיש את צרכיו הפיזיים הנואשים של עשו, ורצונו להתענג על הרגע, אפילו במחיר אובדן ערך רוחני גבוה יותר.</fn> ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.<fn>בניגוד לשתי עמדות אלה, לקח טוב (בעקבות בבלי בבא בתרא ומקורות מדרשיים נוספים) טוען שעשו, במילים אלו, דוחה את הקיום של החיים שלאחר המוות.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>דמותו של עשו</b><ul> | <point><b>דמותו של עשו</b><ul> | ||
| − | <li><b>כופר </b>– לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי | + | <li><b>כופר </b>– לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.<fn>על השקפתו של אברבנאל על עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn></li> |
| − | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן | + | <li><b>עבד לתשוקותיו –</b> חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עֶבֶד לצרכיו החומריים.<fn>לעוד, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>.</fn><span class="aht-chrome-space"> עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.</span><fn>שד"ל פחות קיצוני בציורו את עשו.  הוא מתאר אותו כעסוק מאוד במלאכת הצייד ולכן זונח כל אחריות אחרת בבית, תחום הנועד להיות תחת אחריותו של מקבל הבכורה.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה. | + | <point><b>הערכת פעולותיו של יעקב</b> – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה.<fn>אברבנאל מציע שמשום שעשו היה לא ראוי, יעקב חשש שמא ההבטחה תתגלגל לידיו של ישמעאל, ואף אחד מהאחים לא יזכה בה.</fn> בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.</point> |
| − | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, | + | <point><b>האם יעקב קיבל את הבכורה?</b> הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, הפכו לאומה הנבחרת, וליורשיו של אברהם.<fn>רבי יצחק עראמה מוכיח שרכישת יעקב את הבכורה היתה מוצדקת בסופו של דבר, הן משום שיצחק אכן העניק ליעקב את ברכת אברהם (<a href="Bereshit28-4" data-aht="source">בראשית כ״ח:ד׳</a>), והן משום שימוש ה' בביטוי "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (<a href="Shemot4-22" data-aht="source">שמות ד׳:כ״ב</a>). ובכן, ה' ויצחק אישרו את יעקב וצאצאיו כיורשיה האמיתיים של האמנה.</fn> אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,<fn>הוא מצביע על כך שיעקב מעולם לא קיבל זכויות יתר כתוצאה ישירה מהמכירה, וכן שאביו מעולם לא השתמש בה כדי לתת תוקף לזכותו של יעקב על ברכת אברהם.</fn> שהייתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על קיום עשו את שבועתו שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו עבר לגור בשעיר, במקום להשתקע בארץ ישראל.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
<category>האינטרס האישי של יעקב | <category>האינטרס האישי של יעקב | ||
| − | <p>הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו. | + | <p>הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit25-29" data-aht="source">בראשית כ"ה:כ"ט-ל'</a><a href="RYBSBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ"ה:ל"ד</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">מלאכת מחשבת</a><a href="MelekhetBereshit27-39" data-aht="source">בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳</a><a href="R. Moshe Hefetz (Melekhet Machshevet)" data-aht="parshan">אודות About R. Moshe Hefetz</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">הואיל משה </a><a href="HoilBereshit25-32" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל״ב</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר | + | <point><b>זכות בכורה</b> – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר,<fn>ראו גם את ניסוחו של ר' יוסף בכור שור "שאתה בכור ותקח הכל".</fn> כאשר הבן הצעיר שירת את אחיו הגדול, התגייס לצבא המלכותי,<fn>המלאכת מחשבת מסביר שזהו פירוש מילותיו של יצחק לעשו "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד" בבראשית כ"ז:מ'. הוא מפרש את האות ו' במלת "וְאֶת" במובן של "או".</fn> או יצא לדרך חדשה לבדו.<fn>התורה מצהירה בקשר לירושת אברהם "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". בהמשך, היא מזכירה שלבניו האחרים אברהם נתן מתנות בלבד, לפני ששילח אותם לדרכם (<a href="Bereshit25-5-6" data-aht="source">בראשית כ״ה:ה׳-ו׳</a>). דבר זה עשוי להוות תקדים תנ"כי לאב המוריש את כל רכושו לבן אחד ומשלח את שאר ילדיו. אולם, במקרה זה, יצחק הוא בנו היחיד של אברהם מאשתו העיקרית, שרה.</fn></point> |
| − | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – | + | <point><b>"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"</b> – ר' יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.<fn>השוו <multilink><a href="Jubilees24" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees24" data-aht="source">Chapter 24</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, המציב את אירוע מכירת הבכורה בהקשר הרעב המתואר בבראשית כ"ו.</fn> ר' יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,<fn>אולם, הניסוח "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה", מקשה על הצעתו.</fn> ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מפרש (כמו אביו של רשב"ם ופרשנים נוספים למעלה) שעשו רק הכיר בכך שהוא חי חיים מסוכנים של צייד. לכן, בעקבות סגנון חייו ותוחלתם, לא הייתה לו שאיפה להיות ראש המשפחה.</fn></point> |
| − | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – | + | <point><b>זו הייתה גניבה</b> – ר' יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.<fn>ר' יוסף בכור שור דוחה על הסף ("והוא בדאות בעיני") את עמדתו של רשב"ם למעלה, לפיה היה תשלום כספי נפרד (נוסף על ארוחת הברית שכללה לחם ונזיד). דחייתו כנראה נובעת מהעדר ביסוס על סמך הפסוקים.</fn>  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.<fn>אולם, לפי ההואיל משה, סיפוק הנזיד סימל את רכישת יעקב את מעמד ראש המשפחה, דבר הכולל את החובה על סיפוק צרכיה של המשפחה וסיפוק ארוחות באופן קבוע לעשו. ההואיל משה עוקב אחרי הרעיון הכללי של הגישה השנייה המוצגת על ידי <multilink><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit25" data-aht="source">Bereshit 25</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink> ומאומצת על ידי <multilink><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit25-31" data-aht="source">Bereshit 25:31</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>. </fn></point> |
| − | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – | + | <point><b>"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו</b> – ר' יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.<fn>לעוד על השקפת רבי יוסף בכור שור על דמותו של עשו, ראו <a href="A Portrait of Esav" data-aht="page">A Portrait of Esav</a>. </fn> ר' יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.<fn>מנגד, ההואיל משה מצייר את עשו כדמות אימפולסיבית המתחרטת על החלטותיה לאחר מעשה. אף על פי כן, ההואיל משה מצביע על צד חיובי בעשו בכך שכיבד ומילא את העסקה בבחירתו לשבת בשעיר ולעשות שלום עם אחיו. השוו לאברבנאל ושד"ל.</fn> ראו גם את <multilink><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">פירושו לפרק כ"ז </a><a href="RYBSBereshit27-2" data-aht="source">Bereshit 27:2</a><a href="RYBSBereshit27-4" data-aht="source">Bereshit 27:4</a><a href="RYBSBereshit27-10" data-aht="source">Bereshit 27:10</a><a href="RYBSBereshit27-13" data-aht="source">Bereshit 27:13</a><a href="RYBSBereshit27-41" data-aht="source">Bereshit 27:41</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".<fn>גם בפרק כ"ז, רבי יוסף בכור שור עקבי בהצדקת פעולותיו של יעקב, והוא מתרץ אותן בכך שיעקב בסך הכל ניסה להגן על הזכות שהגיעה לו, באמצעות קניית הבכורה מעשו.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>הערכת פעולות יעקב</b> – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו.<fn>ראו למעלה שלפי המלאכת מחשבת, לאחר מות האב, האחים הצעירים נאלצים לשרת את האח הבכור או לדאוג לעצמם.</fn> פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.<fn>לפי ר' יוסף בכור שור, יעקב מודה בפה מלא בכך שהאינטרסים שלו אנוכיים לגמרי: "כמו שאתה רוצה לעצמך, אני אוהב לעצמי, ואיני אוהבך יותר ממני".</fn> לחילופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של <multilink><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit25-31" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל"א</a><a href="RadakBereshit25-34" data-aht="source">בראשית כ״ה:ל"ד</a><a href="ר' דוד קמחי" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.<fn>רד"ק מאשים את יעקב בניסיון לחמוק מהנורמות החברתיות המעניקות כבוד לבן הבכור. הוא מציע שיעקב נענש לבסוף על ניסיונו לחמוק מהענקת כבוד לעשו, ולכן בהמשך ימיו הוא נאלץ להשתחוות ולהרעיף מתנות על אחיו (ראו <a href="בראשית ל"ב-ל"ג" data-aht="page">בראשית ל"ב-ל"ג</a>). השוו לתמונה המצוירת על ידי <multilink><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">יוספוס פלביוס</a><a href="Josephus2-1-1" data-aht="source">Antiquities 2:1:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, וראו את נקודת מבטו של עשו כאשר הוא אומר "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם".<br/>למקרים נוספים בהם רד"ק (ורמב"ן בעקבותיו) מבטאים ביקורת על אחד מהאבות, ראו רד"ק על בראשית ט"ז:ו', <a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">על רד"ק</a>, ו<a href="$">Patriarchal Conduct</a>. ראו גם את ההשואה הנידונה בבראשית כ"ז המתייחסת "לגניבת" יעקב את הברכות מעשו.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה?</b> המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.<fn>ראו <a href="Bereshit36-6-7" data-aht="source">בראשית ל״ו:ו׳-ז׳</a></fn></point> |
</category> | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 10:24, 28 January 2023
מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים קשת רחבה של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, ר' יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי בנסיבות כאלה הייתה ליעקב הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.
נתן ערך הוגן
יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו מתפצלת לשתיים בנוגע להאם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה הייתה שווה פחות ממה שחושבים לרוב.
שילם מחיר מלא
הבכורה הקנתה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם את מחירה בכסף מלא.
יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף ששיקף את ערכה בשוק.1 הלחם והעדשים שימשו רק לתפקיד אחר, כפעולה סמלית ומוחשית לחתימת העסקה.2
מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד סעודת הברית של יעקב ללבן כאשר הם כרתו את בריתם.3 אולם, בהשוואתו, רשב"ם אינו מתחשב בעובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.4
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, ר' מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה.5 עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב התעשר בזכות אביו בדרך כלשהי.7
חסרת ערך עבור עשו
בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.
התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.9 שניהם גם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה ליהנות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני10 הבכורה הייתה באופן יחסי חסרת ערך.
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים11 שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו
- אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
- רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14 רמב"ן מצייר את עשו באופן שלילי לחלוטין.15
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.16
עשו אינו ראוי
הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.
מעמד של כהן
הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.
הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – המניע לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובע מהקדשת הבכורים לעבודת השם17 לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים כבר לפני ספר שמות.18
תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. ר' סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, בעוד שמדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.19 כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.
מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כמקרים דומים בהם הבכורה מועברת מהבן או הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד שר"ע ספורנו רואה במלים אלה הצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים הצהרתו זו לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות20 שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.21
דמותו של עשו ושיקוליו
- השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינה מתאימה לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתירה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
- חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.25 מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.26 בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,27 יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.28
האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן, ומקריב קרבנות ונסכים לה'.
מורשת אברהם
יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.
מקורות:
לקח טוב, חזקוני, עקידת יצחק, אברבנאל, שד"ל, ר׳ דוד צבי הופמן
הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.29
תשלומו של יעקב – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.30
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"
- חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל ליהנות מהרווחים.33
- רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
דמותו של עשו
- כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
- עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עֶבֶד לצרכיו החומריים.37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה.39 בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.
האם יעקב קיבל את הבכורה? הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, הפכו לאומה הנבחרת, וליורשיו של אברהם.40 אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,41 שהייתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על קיום עשו את שבועתו שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו עבר לגור בשעיר, במקום להשתקע בארץ ישראל.
האינטרס האישי של יעקב
הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.
זכות בכורה – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר,42 כאשר הבן הצעיר שירת את אחיו הגדול, התגייס לצבא המלכותי,43 או יצא לדרך חדשה לבדו.44
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – ר' יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.45 ר' יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,46 ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.47
זו הייתה גניבה – ר' יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.48 לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.49
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – ר' יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.50 ר' יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.51 ראו גם את פירושו לפרק כ"ז לפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".52
הערכת פעולות יעקב – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו.53 פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.54 לחילופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של רד"ק.55
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.56
