Sale of the Birthright – A Fair Deal/2/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

מכירת הבכורה – עסקה הוגנת?

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים משתדלים להצדיק את מעשיו של יעקב בדרכים מגוונות, ומציגים טווח רחב של דעות בנוגע למהות הבכורה ואיך יש להעריך את מעשיהם של עשו ויעקב. רשב"ם ואבן עזרא מציגים את הבכורה כירושה חומרית ומגינים על רכישת יעקב בכך שהוא שילם את שוויה המלא של הבכורה. לפיהם, עשו ויעקב מהווים דמויות ניטרליות. מצד שני, מדרשים שונים ופרשנים מאוחרים יותר מבינים את הבכורה כמושג רוחני, כאחריות דתית לשירות האל או כסמל לאומה הנבחרת, ומסבירים כי עשו לא היה ראוי למשימות אלה. לבסוף, רבי יוסף בכור שור מניח כי הבכורה מעניקה לבן המבוגר את הזכויות על נכסי אביו, וטוען כי תחת נסיבות אלה ליעקב הייתה את הזכות לשים את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו. הוא משווה בין רצונותיהם של עשו ויעקב לדאוג לעצמם ורואה בכך תכונה הכרחית במאבקם להישרדות.

נתן ערך הוגן

יעקב לא רימה את עשו כיוון שהוא שילם לו את הערך המלא של הבכורה. עמדה זו נוגעת למחלוקת האם יעקב שילם על הבכורה יותר משמניחים בדרך כלל, או שמא הבכורה שווה פחות משחושבים לרוב.

שילם מחיר מלא

הבכורה מקנה חלק כפול בירושה, ויעקב שילם בתמורה לה את החלק המדובר בכסף.

יעקב שילם במזומן – לפי פרשנים אלו, יעקב שילם על הבכורה לא בנזיד עדשים, אלא בכסף שמשקף את ערכה בשוק.1 הלחם והעדשים משמשים לתפקיד אחר, ומהווים עדות מוחשית לחתימת העסקה.2
מקבילות תנ"כיות – רשב"ם רואה את תפקיד הנזיד כאן כדומה לתפקיד ארוחת הברית שנחלקה בין יעקב ללבן כאשר הם סיכמו את בריתם.3 אולם, רשב"ם אינו מחשיב את העובדה שבמקרה שלנו מטרת נזיד העדשים (לפחות בעיקרה) הייתה להשביע את רעבונו של עשו, ולא ליצור ארוחה משותפת.4
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רשב"ם מצטט את אביו, רבי מאיר, המסביר שלא צריך להבין את הכרזתו של עשו כמילותיו האחרונות של אדם גווע מרעב, אלא כהצהרה המשקפת את חייו הלא בטוחים של צייד המסכן את חייו בשדה. עשו הבין שישנה סבירות גבוהה שימות לפני אביו, ולכן לבכורה היה ערך מועט בעיניו.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רשב"ם מצביע על הפכפכותו של עשו אשר לא ראה שום ערך בבכורה כאשר התענג על ארוחתו, אך מאוחר יותר התחרט על החלטתו למכור אותה .5 עם זאת, הוא אינו מצביע על כישלונות מוסריים של עשו, אלא מציג אותו כדמות ניטרלית.6
הערכת מעשיו של יעקב – לפי עמדה זו, יעקב הציע מחיר הוגן עבור הבכורה ולא רימה את אחיו. מעבר לכך, עשו לא עמד למות, כך שיעקב לא ניצל את צורכו הנואש של אחיו.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? בתורה לא קיימת ראיה מפורשת לכך שיעקב קיבל חלק נוסף בנכסי יצחק, או אפילו לכך שיעקב העשיר בזכות אביו בדרך כלשהי.7

חסרת ערך עבור עשו

בין אם הבכורה מייצגת חלק כפול בנכסי האב או רק מעמד של כבוד,8 הבכורה לא הייתה שווה הרבה לעשו.

התשלום נפרע בנזיד – אבן עזרא ורמב"ן סבורים שניהם שהבכורה נמכרה עבור נזיד העדשים, ולא תמורת כסף.9 שניהם מסכימים על כך שהבכורה לא הייתה שווה לעשו, כיוון שסבר שימות לפני אביו ולא יזכה להינות מהירושה. אבן עזרא מציין שמאחר ויצחק היה עני 10 הבכורה היתה באופן יחסי חסרת ערך .
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – אבן עזרא ורמב"ן טוענים11 שעשו אינו מדבר מתוך מחשבה שמותו מרעב ממשמש ובא, אלא מתוך הכרה בתוחלת החיים הקצרה שלו והסבירות הגבוהה שימות לפני אביו בגלל הסכנות הכרוכות במקצועו כצייד.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו
  • אבן עזרא מסביר שעשו מזלזל בבכורה כיוון שהייתה כמעט חסרת ערך בגלל עניותו של יצחק.12 לכן הוא אינו רואה את הפסוק כמעביר ביקורת מוסרית על עשו.13
  • רמב"ן טוען שגישתו של עשו נובעת מפזיזותו ומהצורך שלו בסיפוק מיידי. לפי רמב"ן, עשו, כמו כל השוטים, חי את הרגע ומעולם לא חשב על העתיד.14  רמב"ן בבירור מצייר את עשו באופן שלילי .15
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת כי יעקב לא ניצל את הרעב של אחיו, מאחר ועשו לא היה בסכנה של מוות קרוב. יעקב גם לא רימה את עשו, כיוון שהמחיר שיקף את הערך שהעניק עשו לבכורה.
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? התורה לא מציינת שיעקב קיבל אי פעם חלק כפול מירושת יצחק.16

עשו אינו ראוי

הבכורה היוותה זכות רוחנית (יותר מאשר זכות כלכלית) ועשו לא התעניין בה וגם לא היה ראוי לקבל אותה. גישה זו מבחינה בין הזכויות וההתחייבויות אשר עמדה דתית זו מעניקה.

מעמד של כהן

הבכורה העניקה מעמד של כהן, ויעקב הגן על האחריות לשרת את הקב"ה כראש המשפחה.

הבכורה כמעניקה מעמד של כהן – התמריץ לקשר את הבכורה למעמד של כהן נובעת מהקדשת הבכורים לעבודת השם17 לאחר הצלתם ממכת בכורות המתוארת בשמות י"ב-י"ג. עמדה זו מציעה ששירות זה היה זכותם של הבכורים עוד לפני ספר שמות.18
תשלומו של יעקב – הפרשנים הדנים בגישה זו חלוקים ביחס לשאלת התשלום. רבי סעדיה גאון מניח שיעקב קנה את הבכורה עבור סיר של נזיד עדשים, כאשר מדרש אגדה וספורנו סוברים שיעקב שילם מחיר מלא.19 כולם מסכימים שיעקב הונע על ידי תשוקתו להבטיח שהזכות הרוחנית של הבכורה לא תיפול ביד מי שאינו ראוי.
מקבילות תנ"כיות – רבי אברהם בן הרמב"ם מצביע על הפסדת בכורתו של ראובן ליוסף והפסדת מעמדם של בכורי ישראל לטובת הלווים, כהשוואה למקרים בהם הבכורה מועברת מהבן/ הקבוצה שאינם ראויים, לאדם מתאים יותר.
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – בעוד ספורנו רואה זאת כהצהרה על תשישותו ורעבו הנואש של עשו שאילצו אותו להסכים למכירה, פרשנים אחרים מקשרים את ההצהרה לטבעה הרוחני של הבכורה. מדרש אגדה (בובר) ורש"י מציעים שעשו היה מוכן לוותר על הבכורה כיוון שהיה מודע לסכנות הפוטנציאליות 20 שמעמד הכהונה עלול להביא איתו למי שאינו צדיק.21
דמותו של עשו ושיקוליו
  • השמצת עשו – רוב הפרשנים הנוקטים בגישה המשמיצה את עשו,22 מציירים אותו כאדם רשע ששירות השם אינו נוגע לו.23 עשו לא חש מרומה, אלא מכר את הבכורה בשמחה הן משום שהייתה חסרת ערך עבורו והן משום שחשב שהיא עלולה להוביל למותו בטרם עת. יתרה מכך, לפי מדרש אגדה (בובר), עשו הוא זה שהיה רמאי, והשוויץ בפני רמאים אחרים שהונה את אחיו אשר שילם עבור סחורה שלא היה יכול לרכוש באופן חוקי.
  • חוסר התאמתו של עשו – ספורנו מצייר את עשו כדמות ניטרלית, דמות שאכן ניצבת על סף מוות ובפשטות אינה מתאימה לעמוד בדרישות מעמד הכהונה.24 שילוב זה של גורמים הוביל לרצונו למכור את הבכורה.
הערכת פעולותיו של יעקב – לפי עמדה זו, תשוקתו של יעקב לבכורה נבעה משיקולים אידיאולוגים, יותר מאשר מרצונות חומריים.25 מאחר ולבכורה היה ערך מועט עבור עשו, המכירה נחשבת הוגנת.26 בנוסף, מאחר והמוות של עשו לא היה קרוב,27 יעקב לא ניצל את חולשתו של אחיו.28
האם יעקב קיבל את הבכורה? בהמשך ספר בראשית, יעקב אכן משמש ככהן,  ומקריב קורבנות ונסכים לה'.

מורשת אברהם

יעקב רכש את הזכויות לברכה והברית אשר קיבל אברהם. זכויות אלה כוללות את ירושת הארץ וכהונת יעקב כאב לאומה הנבחרת.

הבכורה כברכה וברית – עמדה זו מציגה את הבכורה כמורשת היחודית של יצחק כצאצא אברהם, הטומנת בחובה הבטחות בנוגע לירושת הארץ וצאצאים רבים לבן הנבחר. מי שמשיג את הבכורה, יהפך לאביה של האומה הנבחרת.29
תשלומו של יעקב – לפי לקח טוב, נזיד העדשים שימש כתשלום.30
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת"
  • חזקוני, אברבנאל ושד"ל מציעים שעשו מצהיר על כך שהוא עתיד למות לפני שישיג את הירושה. אברבנאל ושד"ל31 סבורים שעשו מתייחס לסכנות הטבועות בתפקידו כצייד. מנגד, חזקוני מציע שעשו חשב שירושת ארץ ישראל מרוחקת מאות שנים,32 ובשלב זה הוא כבר יהיה מת זמן רב ולא יוכל להנות מהרווחים.33
  • רד"צ הופמן טוען שעשו מרגיש כאילו הוא באמת עומד למות בגלל תשוקתו הנואשת לנזיד,34 ותאווה זו היא שגרמה לו להסכים לעסקה.35
דמותו של עשו
  • כופר – לקח טוב ואברבנאל מציירים את עשו כלא ראוי להגשמת מורשתו של אברהם. עשו היה מרושע וחסר אמונה. הוא אפילו לא האמין שה' עתיד למלא את הבטחתו ולתת את ארץ ישראל לאברהם.36
  • עבד לתשוקותיו – חזקוני ורד"צ הופמן אינם מציירים את עשו כרשע, אלא כאחד החי את הרגע, עבד לצרכיו החומריים.37 עשו היה מוכן למכור את בכורתו כדי להתפנק על חשקו המיידי, בלי לחשוב על העתיד או להעריך את הערך של ברכות רוחניות.38
הערכת פעולותיו של יעקב – עמדה זו טוענת שיעקב רכש את הבכורה, לא מסיבות חומריות, אלא משום היותה אידיאל נשגב ורוחני. כשדמותו של עשו ו/או אמונותיו הוכיחו שאינו ראוי להיות יורשו של אברהם, יעקב החליט לדאוג באופן יזום לכך שהבכורה תגיע לידיים המתאימות לה.39 בנוסף, מאחר ועשו לא באמת עמד למות ולא העריך את הבכורה, במכירה לא היה צד של חוסר הגינות או ניצול.
האם יעקב קיבל את הבכורה? הכל מסכימים לכך שצאצאיו של יעקב, ולא של עשו, נעשו לאומה הנבחרת, וליורשיו של אברהם.40 אולם, רד"צ הופמן מציע שלירושה זו אין שום קשר למכירה,41 שהיתה יותר כמו משחק ילדים ללא תוקף משפטי. לעומת זאת, לקח טוב ושד"ל מצביעים על התנהגות עשו ביחס לשבועה שנאמרה במהלך המכירה, ועל כך שלאחר מות אביו, עשו בחר לגור בשעיר, ולא להשתקע בארץ ישראל.

האינטרס האישי של יעקב

הבכורה כללה את ירושתו המלאה של יצחק, ורק בן אחד היה רשאי לקבל את כל הנכסים. רכישתו של יעקב היתה מוצדקת כיוון שבנסיבות אלה, היתה לו הזכות לדאוג לאינטרסים האישיים שלו.

זכות בכורה – המלאכת מחשבת סובר שבזמן התנ"ך, כמו בצרפת הפיאודלית בזמנה, נכסיו של האב והמעמד הפטריארכלי ניתנו בירושה לבן המבוגר,42 כאשר הבן הצעיר משרת את אחיו המבוגר, מתגייס לצבא המלכותי,43 או יוצא לדרך חדשה לבדו.44
"הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" – רבי יוסף בכור שור מפרש מילים אלו במשמעותם המילולית; עשו מותש בעקבות מסע ציד נרחב ונמצא על סף מוות פשוטו כמשמעו.45 רבי יוסף בכור שור מניח שהתקרית אירעה רחוק מעירם ומבית הוריהם,46 ולכן לעשו לא היתה אלטרנטיבה אחרת כדי להשיג אוכל.47
זו הייתה גניבה – רבי יוסף בכור שור טוען שיעקב שילם עבור הבכורה בקערת נזיד עדשים, ולא בכסף.48  לפיו, הנסיבות הנואשות שעשו היה שרוי בהן אפשרו ליעקב לנצל את המצב ולסגור עסקה מצוינת בשבילו.49
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ודמותו של עשו – רבי יוסף בכור שור מגלה סימפתיה למוכנותו של עשו למכור את הבכורה, ומשקף זאת כאינסטיקט אנושי טבעי להעדיף את החיים על כסף. לפיכך, החלטתו של עשו היתה רציונאלית ולא אימפולסיבית בכלל.50 רבי יוסף בכור שור מוסיף שעשו סמך על כך שאהבת אביו תבטיח שלמרות המכירה הוא עדיין יוכל לרשת הכל.51 ראו גם  את פירושו לפרק כ"ז Bereshit 27:2Bereshit 27:4Bereshit 27:10Bereshit 27:13Bereshit 27:41About R. Yosef Bekhor Shorלפיו יצחק, למעשה, ניסה לעזור לעשו להתחמק מההשלכות של המכירה על ידי שימוש בשיטה של "רצון חופשי".52
הערכת פעולות יעקב – עמדה זו מציגה את הירושה כך שהמנצח מקבל הכל, בעוד המפסיד נשאר בלי כלום. לפיכך, קל להבין מדוע יעקב מציב את האינטרסים שלו לפני אלו של אחיו ודואג לרווחתו שלו בלבד. הבכורה היתה משחק סכום אפס, ולולא צעדו האמיץ, יעקב היה נשאר בידיים ריקות לאחר פטירת אביו ומוכרח למצוא ארץ אחרת משלו.53 פעולותיו של יעקב מציירות איש עסקים ממולח המעורב בתחרות צמודה, כאשר שני הצדדים לא מטעים אחד את השני.54 לחלופין, השקפה קריטית יותר על התנהגותו של יעקב מובאת בדבריו של רד"קBereshit 25:31Bereshit 25:34About R. David Kimchi.55
האם יעקב קיבל אי פעם את הבכורה? המלאכת מחשבת וההואיל משה מציינים שיעקב אכן ירש את כל הקרקעות של יצחק, ועשו הוכרח להגר מארץ ישראל לטריטוריה אחרת משלו.56