<p>המושג של "קידוש השם" נחשב בעיני רבים לאחת המצוות המרכזיות של היהדות. אולם באופן מפתיע, עם זאת, בשום מקום בתורה אין מצווה מפורשת לעשות זאת. אף כי מספר פסוקים מתחייבים מפני גנאי של השם, הן בקשר לאיסורים ספציפיים 1 והן באופן כללי, 2 לא קיימת הנחיה מקבילה לקידוש. ה 'מדבר שוב ושוב על קידושו של האומה, 3 אך לא ברור אם האדם, או רק אלוהים, שיכולים לקדש את השם יתברך בעצמו. אחרי הכל, איך אדם יכול לעשות את השם יתברך לקדוש? מה המשמעות של קידוש שמו?</p>
+
<p>המושג של "קידוש השם" נחשב בעיני רבים לאחת המצוות המרכזיות ביהדות. אך באופן מפתיע, מצווה זו אינה מוזכרת במפורש בשום מקום בתורה. מספר פסוקים מזהירים נגד חילול השם, חלקם בקשר לאיסורים ספציפיים<fn>ראו <a href="Vayikra19-12" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ב</a> לגבי שבועת שקר, <a href="Vayikra20-3_2" data-aht="source">ויקרא כ':ג'</a> בנוגע לעבודת המולך, ו<a href="Vayikra21-6" data-aht="source">ויקרא כ"א:ו'</a> ו<a href="Vayikra22-2" data-aht="source">ויקרא כ"ב:ב'</a> לגבי חובות הכהנים.  בנביאים וכתובים, חילול השם קשור גם לזנות (<a href="Amos2-7" data-aht="source">עמוס ב':ז'</a>), עבודה זרה (<a href="Yechezkel20-39" data-aht="source">יחזקאל כ':ל"ט</a>), רצח (<a href="Yechezkel36-19-24" data-aht="source">יחזקאל ל״ו:י״ט-כ״ד</a>), וטומאת המקדש (<a href="Yechezkel43-7-8" data-aht="source">יחזקאל מ"ג:ז'-ח'</a>, <a href="Malakhi1-11-12" data-aht="source">מלאכי א':י"א-י"ב</a>).</fn> וחלקם באופן כללי,<fn>ראו <a href="Vayikra22-26-33" data-aht="source">ויקרא כ״ב:ל״ב</a>: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי".</fn> אבל אין ציווי חיובי מקביל לקדש את השם. ה' מזכיר מספר פעמים שהוא זה שמקדש את עם ישראל,<fn>לדוגמאות, ראו <a href="Vayikra20-7-8" data-aht="source">ויקרא כ':ז'-ח'</a>, <a href="Vayikra21-23" data-aht="source">כ"א:כ"ג</a>, ו<a href="Vayikra22-26-33" data-aht="source">כ"ב:ל"ב</a>.</fn> אך לא ברור אם האדם יכול לקדש את ה', או שרק ה' בעצמו יכול לעשות זאת.<fn>ראו <a href="Yechezkel36-19-24" data-aht="source">יחזקאל ל״ו:כ"ג</a> שם ה' מדבר על כך שהוא בעצמו יקדש את שמו. ראו גם <a href="Yeshayahu29-22-23" data-aht="source">ישעיהו כ״ט:כ״ב-כ״ג</a> שמתאר את הילדים שמקדשים את שמו. (בעקבות שיר השירים רבה, <a href="RambamSeferHaMitzvotPositiveCommandment9" data-aht="source">רמב״ם</a> מפרש פסוק זה כמתייחס לסיפורי מסירות הנפש בספר דניאל). גם ב<a href="Bemidbar20-12" data-aht="source">במדבר כ׳:י״ב</a>, משה ואהרן ננזפים על זה שלא קידשו את ה'.</fn> הרי לא ברור באיזה מובן האדם יכול להפוך את ה' לקדוש. מה תהיה המשמעות של קידוש כזה?</p>
−
<p>המושג של "קידוש השם‏" is considered by many to be one of the central precepts of Judaism.  Perhaps surprisingly, however, nowhere in Torah is there an explicit command to do so. Though several verses admonish against profaning Hashem's name, both in connection with specific prohibitions<fn>ראו <a href="Vayikra19-12" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ב</a> לגבי שבועת שקר, <a href="Vayikra20-3_2" data-aht="source">ויקרא כ':ג'</a> בנוגע לעבודת המולך, ו<a href="Vayikra21-6" data-aht="source">ויקרא כ"א:ו'</a> ו<a href="Vayikra22-2" data-aht="source">ויקרא כ"ב:ב'</a> לגבי חובות הכהנים.  בנביאים וכתובים, חילול השם קשור גם לזנות (<a href="Amos2-7" data-aht="source">עמוס ב':ז'</a>), עבודה זרה (<a href="Yechezkel20-39" data-aht="source">יחזקאל כ':ל"ט</a>), רצח (<a href="Yechezkel36-19-24" data-aht="source">יחזקאל ל״ו:י״ט-כ״ד</a>), וטומאת המקדש (<a href="Yechezkel43-7-8" data-aht="source">יחזקאל מ"ג:ז'-ח'</a>, <a href="Malakhi1-11-12" data-aht="source">מלאכי א':י"א-י"ב</a>).</fn> as well as more generally,<fn>ראו <a href="Vayikra22-26-33" data-aht="source">ויקרא כ״ב:ל״ב</a>: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי".</fn> no parallel directive exists for sanctification.  Hashem speaks repeatedly about His sanctifying of the nation,<fn>לדוגמאות, ראו <a href="Vayikra20-7-8" data-aht="source">ויקרא כ':ז'-ח'</a>, <a href="Vayikra21-23" data-aht="source">כ"א:כ"ג</a>, ו<a href="Vayikra22-26-33" data-aht="source">כ"ב:ל"ב</a>.</fn> but it is unclear whether it is man, or only God, who can sanctify Hashem Himself.<fn>ראו <a href="Yechezkel36-19-24" data-aht="source">יחזקאל ל״ו:כ״ג</a>, בו ה' מדבר על איך שהוא בעצמו יקדש את שמו, אך ראה גם <a href="Yeshayahu29-22-23" data-aht="source">ישעיהו כ"ט:כ"ב-כ"ג</a> המתאר ילדים המקדשים את שמו (<multilink><a href="RambamSeferHaMitzvotPositiveCommandment9" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamSeferHaMitzvotPositiveCommandment9" data-aht="source">ספר המצוות עשה ט'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, בעקבות שיר השירים רבה, מפרש שהפסוק הזה מתייחס לסיפורים בספר דניאל על חנניה, מישאל, עזריה, ודניאל).  גם ב<a href="Bemidbar20-12" data-aht="source">במדבר כ':י"ב</a>, משה ואהרן ננזפים על כך שלא קידשו את השם.</fn>  After all, how can a human make Hashem holy?  What would it mean to sanctify His name?</p>
<p>אולם מקור זה אינו פשוט להבנה. קודם כל, הביטוי "וְנִקְדַּשְׁתִּי" אינו מנוסח כציווי, כצפוי במצווה, אלא הוא צורה פסיבית, כאילו זו בסך הכל תוצאה של פעולה אחרת. יתרה מזאת, הפסוק מופיע בסוף יחידה העוסקת בחוקי הכהונה, דבר שרומז שהוא מכוון דווקא לכהנים. למעשה, לאורך הפרקים הקודמים מופיעים פסוקים מקבילים רבים,<fn>וריאציות של "וְלֹא יְחַלֵּל.. כִּי אֲנִי י"י מְקַדְּשָׁם" מופיעות ב<a href="Vayikra21-6" data-aht="source">ויקרא כ"א:ו'</a>, <a href="Vayikra21-15" data-aht="source">כ"א:ט"ו</a>, <a href="Vayikra21-23" data-aht="source">כ"א:כ"ג</a>, <a href="Vayikra22-2" data-aht="source">כ"ב:ב'</a>, <a href="Vayikra22-15" data-aht="source">כ"ב:ט"ו</a>.</fn> וכולם מתייחסים לטקסי הכהנים דווקא, ואין להם קשר כמעט למעשים של שאר בני ישראל. מצד שני, פסוק זה שונה מהפסוקים המקבילים בכך שקודמת לו ההוראה הכללית של "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי" והוא חותם ב"הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", דבר שאולי מלמד שהוא פונה לקהל רחב יותר ("בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") ולמגוון כולל יותר של מעשים.</p>
−
<p>אולם מקור זה רחוק מלהיות פשוט. קודם כל, הביטוי "וְנִקְדַּשְׁתִּי" אינו מנוסח בציווי, כצפוי לפקודה, אלא הוא צורה פסיבית, כאילו זו רק תוצאה של פעולה קודמת. יתרה מזאת, הפסוק מגיע בסוף יחידה העוסקת בחוקי כהונה, ומציעה שהוא מכוון אליהם באופן ספציפי. למעשה, לאורך כל הפרקים הקודמים ישנם פסוקים מקבילים רבים, אשר כולם מכוונים לטקסי כוהנים ספציפיים ואין להם קשר כמעט לשאר פעולותיה של האומה. מצד שני הפסוק הזה שונה מהפסוקים המקבילים בכך שקודם לו ההוראה הכללית של "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי" וחותם ב"הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם ", אולי מאפשר חיבור לשני קהל רחב יותר ( יִשְׂרָאֵל ") ומגוון רחב יותר של פעולות.</p>
−
<p>This source, however, is far from a simple one.  קודם כל, הביטוי "וְנִקְדַּשְׁתִּי" is not formulated in the imperative, as expected of a command, but is rather a passive form, as if it is merely the consequence of a previous action.  Moreover, the verse comes at the end of a unit dealing with priestly laws, suggesting that it is aimed at them specifically.  In fact, throughout the previous chapters, there are numerous parallel verses,<fn>וריאציות של "וְלֹא יְחַלֵּל.. כִּי אֲנִי י"י מְקַדְּשָׁם" מופיעות ב<a href="Vayikra21-6" data-aht="source">ויקרא כ"א:ו'</a>, <a href="Vayikra21-15" data-aht="source">כ"א:ט"ו</a>, <a href="Vayikra21-23" data-aht="source">כ"א:כ"ג</a>, <a href="Vayikra22-2" data-aht="source">כ"ב:ב'</a>, <a href="Vayikra22-15" data-aht="source">כ"ב:ט"ו</a>.</fn> all of which target specific priestly rituals and have little to do with the rest of the nation's actions.  On the other hand, this verse does differ from the parallel verses in that it is preceded by the general instruction of "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי" וחותם ב"הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", perhaps allowing for a connection to both a broader audience ("בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") and a wider range of actions.</p>
<h2>קידוש השם ומסירות נפש?</h2>
<h2>קידוש השם ומסירות נפש?</h2>
−
<p>קידוש שמו של השם יתברך קשור למושג הקרבת חייו של האדם למען השם. עם זאת, קשה למצוא דיון מפורש על חובת השהיד בתורה. רק בספרו של דניאל המאוחר יותר, 7 אנו קוראים כיצד דניאל וחבריו היו מוכנים להיהרג ולא לעבור על כמה וכמה. מצוות .8 האם התורה מחייבת לזייף את חייו? אם כן, באילו נסיבות ובאילו מצוות? לבסוף, האם מות הקדושים קשור לקידוש שמו של האשם ולפסוקים האמורים של ויקרא כ"ב?</p>
+
<p>אנחנו נוטים לזהות את קידוש שם ה' דווקא עם מסירות נפש למען השם. עם זאת, קשה למצוא התייחסות מפורשת לחובת מסירות נפש בתורה.<fn>כאמור לעיל, הקשר הפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הנחשב על ידי רבים כמקור ל"קידוש השם", לא קשור באופן מפורש למסירות נפש. הפסוק של "וְאָהַבְתָּ אֵת י"י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ" ב<a href="Devarim6-4-9" data-aht="source">דברים ו׳:ה׳</a> מהווה מקור פוטנציאלי נוסף לחובת מסירות נפש על קידוש השם (ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> ו<a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>); אולם, גם פסוק זה יכול להתפרש בדרכים אחרות.</fn> רק הרבה יותר מאוחר, בספר דניאל,<fn>ראו <a href="Daniel1-5-16" data-aht="source">דניאל א'</a>, <a href="Daniel3_2" data-aht="source">דניאל ג'</a>, ו<a href="Daniel6" data-aht="source">דניאל ו'</a>.</fn> אנו קוראים על כך שדניאל וחבריו העדיפו ליהרג ולא לעבור על מצוות שונות.<fn>בעוד שחנניה, מישאל ועזריה מוכנים למסור נפשם ב<a href="Daniel3_2" data-aht="source">דניאל ג'</a> על עבודה זרה, דניאל מסכן את נפשו ב<a href="Daniel6" data-aht="source">דניאל ו'</a> כדי להתפלל, ונראה כי כולם מציבים את עצמם בסכנה ב<a href="Daniel1-5-16" data-aht="source">דניאל א'</a> כדי לשמור חוקי כשרות.</fn> האם התורה מחייבת מסירות נפש? אם כן, באילו נסיבות ובעבור אילו מצוות? האם יש קשר בין מסירות נפש לקידוש שם ה' והפסוקים בויקרא כ"ב?</p>
−
<p>The sanctification of Hashem's name is commonly associated with the concept of sacrificing one's life for Hashem.  Yet, it is difficult to find an explicit discussion of the obligation of martyrdom in the Torah.<fn>כאמור לעיל, הקשר הפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הנחשב על ידי רבים כמקור ל"קידוש השם", לא קשור באופן מפורש למסירות נפש. הפסוק של "וְאָהַבְתָּ אֵת י"י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ" ב<a href="Devarim6-4-9" data-aht="source">דברים ו׳:ה׳</a> מהווה מקור פוטנציאלי נוסף לחובת מסירות נפש על קידוש השם (ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> ו<a href="Ahavat Hashem" data-aht="page">אהבת ה'</a>); אולם, גם פסוק זה יכול להתפרש בדרכים אחרות.</fn>  It is only in the much later book of Daniel,<fn>ראו <a href="Daniel1-5-16" data-aht="source">דניאל א'</a>, <a href="Daniel3_2" data-aht="source">דניאל ג'</a>, ו<a href="Daniel6" data-aht="source">דניאל ו'</a>.</fn> that we read of how Daniel and his friends were willing to be killed rather than transgress various commandments.<fn>בעוד שחנניה, מישאל ועזריה מוכנים למסור נפשם ב<a href="Daniel3_2" data-aht="source">דניאל ג'</a> על עבודה זרה, דניאל מסכן את נפשו ב<a href="Daniel6" data-aht="source">דניאל ו'</a> כדי להתפלל, ונראה כי כולם מציבים את עצמם בסכנה ב<a href="Daniel1-5-16" data-aht="source">דניאל א'</a> כדי לשמור חוקי כשרות.<br/><br/></fn>  Does the Torah mandate forfeiting one's life?  If so, under what circumstances and for which commandments?  Finally, is martyrdom related to the sanctification of Hashem's name and the aforementioned verses of ויקרא כ"ב?</p>
המושג של "קידוש השם" נחשב בעיני רבים לאחת המצוות המרכזיות ביהדות. אך באופן מפתיע, מצווה זו אינה מוזכרת במפורש בשום מקום בתורה. מספר פסוקים מזהירים נגד חילול השם, חלקם בקשר לאיסורים ספציפיים1 וחלקם באופן כללי,2 אבל אין ציווי חיובי מקביל לקדש את השם. ה' מזכיר מספר פעמים שהוא זה שמקדש את עם ישראל,3 אך לא ברור אם האדם יכול לקדש את ה', או שרק ה' בעצמו יכול לעשות זאת.4 הרי לא ברור באיזה מובן האדם יכול להפוך את ה' לקדוש. מה תהיה המשמעות של קידוש כזה?
אולם מקור זה אינו פשוט להבנה. קודם כל, הביטוי "וְנִקְדַּשְׁתִּי" אינו מנוסח כציווי, כצפוי במצווה, אלא הוא צורה פסיבית, כאילו זו בסך הכל תוצאה של פעולה אחרת. יתרה מזאת, הפסוק מופיע בסוף יחידה העוסקת בחוקי הכהונה, דבר שרומז שהוא מכוון דווקא לכהנים. למעשה, לאורך הפרקים הקודמים מופיעים פסוקים מקבילים רבים,5 וכולם מתייחסים לטקסי הכהנים דווקא, ואין להם קשר כמעט למעשים של שאר בני ישראל. מצד שני, פסוק זה שונה מהפסוקים המקבילים בכך שקודמת לו ההוראה הכללית של "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי" והוא חותם ב"הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", דבר שאולי מלמד שהוא פונה לקהל רחב יותר ("בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") ולמגוון כולל יותר של מעשים.
קידוש השם ומסירות נפש?
אנחנו נוטים לזהות את קידוש שם ה' דווקא עם מסירות נפש למען השם. עם זאת, קשה למצוא התייחסות מפורשת לחובת מסירות נפש בתורה.6 רק הרבה יותר מאוחר, בספר דניאל,7 אנו קוראים על כך שדניאל וחבריו העדיפו ליהרג ולא לעבור על מצוות שונות.8 האם התורה מחייבת מסירות נפש? אם כן, באילו נסיבות ובעבור אילו מצוות? האם יש קשר בין מסירות נפש לקידוש שם ה' והפסוקים בויקרא כ"ב?
