Sanctifying Hashem's Name/1/he

חובת קידוש השם

הקדמה

האם חובה לקדש את השם?

המושג של "קידוש השם" נחשב בעיני רבים לאחת המצוות המרכזיות ביהדות. אך באופן מפתיע, מצווה זו אינה מוזכרת במפורש בשום מקום בתורה. מספר פסוקים מזהירים נגד חילול השם, חלקם בקשר לאיסורים ספציפיים¹ וחלקם באופן כללי,² אבל אין ציווי חיובי מקביל לקדש את השם. ה' מזכיר מספר פעמים שהוא זה שמקדש את עם ישראל,³ אך לא ברור אם האדם יכול לקדש את ה', או שרק ה' בעצמו יכול לעשות זאת.⁴ הרי לא ברור באיזה מובן האדם יכול להפוך את ה' לקדוש. מה תהיה המשמעות של קידוש כזה?

"וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

 נהוג לצטט את ויקרא כ"ב כמקור למצוות קידוש השם:

(לא) וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי י"י. (לב) וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי י"י מְקַדִּשְׁכֶם. (לג) הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי י"י.

אולם מקור זה אינו פשוט להבנה. קודם כל, הביטוי "וְנִקְדַּשְׁתִּי" אינו מנוסח כציווי, כצפוי במצווה, אלא הוא צורה פסיבית, כאילו זו בסך הכל תוצאה של פעולה אחרת. יתרה מזאת, הפסוק מופיע בסוף יחידה העוסקת בחוקי הכהונה, דבר שרומז שהוא מכוון דווקא לכהנים. למעשה, לאורך הפרקים הקודמים מופיעים פסוקים מקבילים רבים,⁵ וכולם מתייחסים לטקסי הכהנים דווקא, ואין להם קשר כמעט למעשים של שאר בני ישראל. מצד שני, פסוק זה שונה מהפסוקים המקבילים בכך שקודמת לו ההוראה הכללית של "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֺתַי" והוא חותם ב"הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", דבר שאולי מלמד שהוא פונה לקהל רחב יותר ("בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") ולמגוון כולל יותר של מעשים.

קידוש השם ומסירות נפש?

אנחנו נוטים לזהות את קידוש שם ה' דווקא עם מסירות נפש למען השם. עם זאת, קשה למצוא התייחסות מפורשת לחובת מסירות נפש בתורה.⁶ רק הרבה יותר מאוחר, בספר דניאל,⁷ אנו קוראים על כך שדניאל וחבריו העדיפו ליהרג ולא לעבור על מצוות שונות.⁸ האם התורה מחייבת מסירות נפש? אם כן, באיזו נסיבות ובעבור איזו מצוות? האם יש קשר בין מסירות נפש לקידוש שם ה' והפסוקים בויקרא כ"ב?

¹ ראו ויקרא י"ט:י"ב לגבי שבועת שקר, ויקרא כ':ג' בנוגע לעבודת המולך, וויקרא כ"א:ו' וויקרא כ"ב:ב' לגבי חובות הכהנים.  בנביאים וכתובים, חילול השם קשור גם לזנות (עמוס ב':ז'), עבודה זרה (יחזקאל כ':ל"ט), רצח (יחזקאל ל״ו:י״ט-כ״ד), וטומאת המקדש (יחזקאל מ"ג:ז'-ח', מלאכי א':י"א-י"ב).

² ראו ויקרא כ״ב:ל״ב: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי".

³ לדוגמאות, ראו ויקרא כ':ז'-ח', כ"א:כ"ג, וכ"ב:ל"ב.

⁴ ראו יחזקאל ל״ו:כ"ג שם ה' מדבר על כך שהוא בעצמו יקדש את שמו. ראו גם ישעיהו כ״ט:כ״ב-כ״ג שמתאר את הילדים שמקדשים את שמו. (בעקבות שיר השירים רבה, רמב״ם מפרש פסוק זה כמתייחס לסיפורי מסירות הנפש בספר דניאל). גם בבמדבר כ׳:י״ב, משה ואהרן ננזפים על זה שלא קידשו את ה'.

⁵ וריאציות של "וְלֹא יְחַלֵּל.. כִּי אֲנִי י"י מְקַדְּשָׁם" מופיעות בויקרא כ"א:ו', כ"א:ט"ו, כ"א:כ"ג, כ"ב:ב', כ"ב:ט"ו.

⁶ כאמור לעיל, הקשר הפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הנחשב על ידי רבים כמקור ל"קידוש השם", לא קשור באופן מפורש למסירות נפש. הפסוק של "וְאָהַבְתָּ אֵת י"י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ" בדברים ו׳:ה׳ מהווה מקור פוטנציאלי נוסף לחובת מסירות נפש על קידוש השם (ראו גישות פרשניות ואהבת ה'); אולם, גם פסוק זה יכול להתפרש בדרכים אחרות.

⁷ ראו דניאל א', דניאל ג', ודניאל ו'.

⁸ בעוד שחנניה, מישאל ועזריה מוכנים למסור נפשם בדניאל ג' על עבודה זרה, דניאל מסכן את נפשו בדניאל ו' כדי להתפלל, ונראה כי כולם מציבים את עצמם בסכנה בדניאל א' כדי לשמור חוקי כשרות.