Service of the Levites/5

EN/HEע/E

Service of the Levites

Sources

Bemidbar 1:50-53במדבר א׳:נ׳-נ״ג

(50) but appoint the Levites over the Tabernacle of the Testimony, and over all its furnishings, and over all that belongs to it. They shall carry the tabernacle, and all its furnishings; and they shall take care of it, and shall encamp around it. (51) When the tabernacle is to move, the Levites shall take it down; and when the tabernacle is to be set up, the Levites shall set it up. The stranger who comes near shall be put to death. (52) The children of Israel shall pitch their tents, every man by his own camp, and every man by his own standard, according to their divisions. (53) But the Levites shall encamp around the Tabernacle of the Testimony, that there may be no wrath on the congregation of the children of Israel: and the Levites shall be responsible for the Tabernacle of the Testimony.”

(נ) וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כׇּל כֵּלָיו וְעַל כׇּל אֲשֶׁר לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. (נא) וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. (נב) וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם. (נג) וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.

Bemidbar 3:5-9במדבר ג׳:ה׳-ט׳

(5) Hashem spoke to Moses, saying, (6) “Bring the tribe of Levi near, and set them before Aaron the priest, that they may minister to him. (7) They shall keep his requirements, and the requirements of the whole congregation before the Tent of Meeting, to do the service of the tabernacle. (8) They shall keep all the furnishings of the Tent of Meeting, and the obligations of the children of Israel, to do the service of the tabernacle. (9) You shall give the Levites to Aaron and to his sons. They are wholly given to him on the behalf of the children of Israel.

(ה) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ו) הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ. (ז) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כׇּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. (ח) וְשָׁמְרוּ אֶת כׇּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. (ט) וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Bemidbar 3:21-38במדבר ג׳:כ״א-ל״ח

(21) Of Gershon was the family of the Libnites, and the family of the Shimeites: these are the families of the Gershonites. (22) Those who were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, even those who were numbered of them were seven thousand five hundred. (23) The families of the Gershonites shall encamp behind the tabernacle westward. (24) The prince of the fathers’ house of the Gershonites shall be Eliasaph the son of Lael. (25) The duty of the sons of Gershon in the Tent of Meeting shall be the tabernacle, and the tent, its covering, and the screen for the door of the Tent of Meeting, (26) and the hangings of the court, and the screen for the door of the court, which is by the tabernacle, and around the altar, and its cords for all of its service. (27) Of Kohath was the family of the Amramites, and the family of the Izharites, and the family of the Hebronites, and the family of the Uzzielites: these are the families of the Kohathites. (28) According to the number of all the males, from a month old and upward, there were eight thousand six hundred, keeping the requirements of the sanctuary. (29) The families of the sons of Kohath shall encamp on the south side of the tabernacle. (30) The prince of the fathers’ house of the families of the Kohathites shall be Elizaphan the son of Uzziel. (31) Their duty shall be the ark, the table, the lamp stand, the altars, the vessels of the sanctuary with which they minister, and the screen, and all its service. (32) Eleazar the son of Aaron the priest shall be prince of the princes of the Levites, with the oversight of those who keep the requirements of the sanctuary. (33) Of Merari was the family of the Mahlites, and the family of the Mushites. These are the families of Merari. (34) Those who were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, were six thousand two hundred. (35) The prince of the fathers’ house of the families of Merari was Zuriel the son of Abihail. They shall encamp on the north side of the tabernacle. (36) The appointed duty of the sons of Merari shall be the tabernacle’s boards, its bars, its pillars, its sockets, all its instruments, all its service, (37) the pillars of the court around it, their sockets, their pins, and their cords. (38) Those who encamp before the tabernacle eastward, in front of the Tent of Meeting toward the sunrise, shall be Moses, and Aaron and his sons, keeping the requirements of the sanctuary for the duty of the children of Israel. The stranger who comes near shall be put to death.

(כא) לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וּמִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי. (כב) פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה פְּקֻדֵיהֶם שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. (כג) מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה. (כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל. (כה) וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (כו) וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתָרָיו לְכֹל עֲבֹדָתוֹ. (כז) וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעׇזִּיאֵלִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי. (כח) בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. (כט) מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה. (ל) וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל. (לא) וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם וְהַמָּסָךְ וְכֹל עֲבֹדָתוֹ. (לב) וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. (לג) לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת מְרָרִי. (לד) וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם. (לה) וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי צוּרִיאֵל בֶּן אֲבִיחָיִל עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה. (לו) וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו וְכׇל כֵּלָיו וְכֹל עֲבֹדָתוֹ. (לז) וְעַמֻּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם. (לח) וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

Bemidbar 4במדבר ד׳

(1) Hashem spoke to Moses and to Aaron, saying, (2) “Take a census of the sons of Kohath from among the sons of Levi, by their families, by their fathers’ houses, (3) from thirty years old and upward even until fifty years old, all who enter into the service, to do the work in the Tent of Meeting. (4) “This is the service of the sons of Kohath in the Tent of Meeting, the most holy things. (5) When the camp moves forward, Aaron shall go in, and his sons, and they shall take down the veil of the screen, and cover the ark of the Testimony with it, (6) and shall put a covering of sealskin on it, and shall spread over it a cloth all of blue, and shall put in its poles. (7) “On the table of show bread they shall spread a blue cloth, and put on it the dishes, the spoons, the bowls, and the cups with which to pour out; and the continual bread shall be on it. (8) They shall spread on them a scarlet cloth, and cover the same with a covering of sealskin, and shall put in its poles. (9) “They shall take a blue cloth, and cover the lampstand of the light, and its lamps, and its snuffers, and its snuff dishes, and all its oil vessels, with which they minister to it. (10) They shall put it and all its vessels within a covering of sealskin, and shall put it on the frame. (11) “On the golden altar they shall spread a blue cloth, and cover it with a covering of sealskin, and shall put in its poles. (12) “They shall take all the vessels of ministry, with which they minister in the sanctuary, and put them in a blue cloth, and cover them with a covering of sealskin, and shall put them on the frame. (13) “They shall take away the ashes from the altar, and spread a purple cloth on it. (14) They shall put on it all its vessels, with which they minister about it, the fire pans, the flesh hooks, the shovels, and the basins; all the vessels of the altar; and they shall spread on it a covering of sealskin, and put in its poles. (15) “When Aaron and his sons have finished covering the sanctuary, and all the furniture of the sanctuary, as the camp moves forward; after that, the sons of Kohath shall come to carry it: but they shall not touch the sanctuary, lest they die. These things are the burden of the sons of Kohath in the Tent of Meeting. (16) “The duty of Eleazar the son of Aaron the priest shall be the oil for the light, the sweet incense, the continual meal offering, and the anointing oil, the requirements of all the tabernacle, and of all that is in it, the sanctuary, and its furnishings.” (17) Hashem spoke to Moses and to Aaron, saying, (18) “Don’t cut off the tribe of the families of the Kohathites from among the Levites; (19) but thus do to them, that they may live, and not die, when they approach to the most holy things: Aaron and his sons shall go in, and appoint them everyone to his service and to his burden; (20) but they shall not go in to see the sanctuary even for a moment, lest they die.” (21) Hashem spoke to Moses, saying, (22) “Take a census of the sons of Gershon also, by their fathers’ houses, by their families; (23) you shall count them from thirty years old and upward until fifty years old; all who enter in to wait on the service, to do the work in the Tent of Meeting. (24) “This is the service of the families of the Gershonites, in serving and in bearing burdens: (25) they shall carry the curtains of the tabernacle, and the Tent of Meeting, its covering, and the covering of sealskin that is above on it, and the screen for the door of the Tent of Meeting, (26) and the hangings of the court, and the screen for the door of the gate of the court, which is by the tabernacle and around the altar, and their cords, and all the instruments of their service, and whatever shall be done with them. Therein shall they serve. (27) At the commandment of Aaron and his sons shall be all the service of the sons of the Gershonites, in all their burden, and in all their service; and you shall appoint their duty to them in all their responsibilities. (28) This is the service of the families of the sons of the Gershonites in the Tent of Meeting: and their duty shall be under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest. (29) “As for the sons of Merari, you shall number them by their families, by their fathers’ houses; (30) you shall count them from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who enters on the service, to do the work of the Tent of Meeting. (31) This is the duty of their burden, according to all their service in the Tent of Meeting: the tabernacle’s boards, its bars, its pillars, its sockets, (32) and the pillars of the court around it, and their sockets, and their pins, and their cords, with all their instruments, and with all their service: and by name you shall appoint the instruments of the duty of their burden. (33) This is the service of the families of the sons of Merari, according to all their service, in the Tent of Meeting, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.” (34) Moses and Aaron and the princes of the congregation numbered the sons of the Kohathites by their families, and by their fathers’ houses, (35) from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting. (36) Those who were numbered of them by their families were two thousand seven hundred fifty. (37) These are those who were numbered of the families of the Kohathites, all who served in the Tent of Meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Hashem by Moses. (38) Those who were numbered of the sons of Gershon, their families, and by their fathers’ houses, (39) from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting, (40) even those who were numbered of them, by their families, by their fathers’ houses, were two thousand six hundred thirty. (41) These are those who were numbered of the families of the sons of Gershon, all who served in the Tent of Meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Hashem. (42) Those who were numbered of the families of the sons of Merari, by their families, by their fathers’ houses, (43) from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered into the service, for work in the Tent of Meeting, (44) even those who were numbered of them by their families, were three thousand two hundred. (45) These are those who were numbered of the families of the sons of Merari, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of Hashem by Moses. (46) All those who were numbered of the Levites, whom Moses and Aaron and the princes of Israel numbered, by their families, and by their fathers’ houses, (47) from thirty years old and upward even to fifty years old, everyone who entered in to do the work of service, and the work of bearing burdens in the Tent of Meeting, (48) even those who were numbered of them, were eight thousand five hundred eighty. (49) According to the commandment of Hashem they were numbered by Moses, everyone according to his service, and according to his burden. Thus were they numbered by him, as Hashem commanded Moses.

(א) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. (ב) נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. (ג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (ד) זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. (ה) וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת. (ו) וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו. (ז) וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה. (ח) וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. (ט) וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כׇּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם. (י) וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כׇּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. (יא) וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו. (יב) וְלָקְחוּ אֶת כׇּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. (יג) וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן. (יד) וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כׇּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו. (טו) וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כׇּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (טז) וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כׇּל הַמִּשְׁכָּן וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו. (יז) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. (יח) אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם. (יט) וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. (כ) וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ. (כא) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (כב) נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם. (כג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כׇּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (כד) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא. (כה) וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (כו) וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת כׇּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ. (כז) עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כׇּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְכׇל מַשָּׂאָם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כׇּל מַשָּׂאָם. (כח) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. (כט) בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם. (ל) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. (לא) וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכׇל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. (לב) וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכׇל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם. (לג) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְכׇל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. (לד) וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם. (לה) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (לו) וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. (לז) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי כׇּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי י״י בְּיַד מֹשֶׁה. (לח) וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם. (לט) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (מ) וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. (מא) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כׇּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי י״י. (מב) וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. (מג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (מד) וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם. (מה) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי י״י בְּיַד מֹשֶׁה. (מו) כׇּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם. (מז) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (מח) וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים. (מט) עַל פִּי י״י פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה.

Bemidbar 8:23-26במדבר ח׳:כ״ג-כ״ו

(23) Hashem spoke to Moses, saying, (24) “This is that which belongs to the Levites: from twenty-five years old and upward they shall go in to wait on the service in the work of the Tent of Meeting; (25) and from the age of fifty years they shall cease waiting on the work, and shall serve no more, (26) but shall minister with their brothers in the Tent of Meeting, to perform the duty, and shall do no service. You shall do thus to the Levites concerning their duties.”

(כג) וַיְדַבֵּר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (כד) זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. (כה) וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד. (כו) וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם.

Bemidbar 10:13-21במדבר י׳:י״ג-כ״א

(13) They first went forward according to the commandment of Hashem by Moses. (14) First, the standard of the camp of the children of Judah went forward according to their armies. Nahshon the son of Amminadab was over his army. (15) Nethanel the son of Zuar was over the army of the tribe of the children of Issachar. (16) Eliab the son of Helon was over the army of the tribe of the children of Zebulun. (17) The tabernacle was taken down; and the sons of Gershon and the sons of Merari, who bore the tabernacle, went forward. (18) The standard of the camp of Reuben went forward according to their armies. Elizur the son of Shedeur was over his army. (19) Shelumiel the son of Zurishaddai was over the army of the tribe of the children of Simeon. (20) Eliasaph the son of Deuel was over the army of the tribe of the children of Gad. (21) The Kohathites set forward, bearing the sanctuary. The others set up the tabernacle before they arrived.

(יג) וַיִּסְעוּ בָּרִאשֹׁנָה עַל פִּי י״י בְּיַד מֹשֶׁה. (יד) וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְצִבְאֹתָם וְעַל צְבָאוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. (טו) וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. (טז) וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן. (יז) וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן. (יח) וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן לְצִבְאֹתָם וְעַל צְבָאוֹ אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. (יט) וְעַל צְבָא מַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. (כ) וְעַל צְבָא מַטֵּה בְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. (כא) וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בֹּאָם.

Bemidbar 18:1-6במדבר י״ח:א׳-ו׳

(1) Hashem said to Aaron, “You and your sons and your fathers’ house with you shall bear the iniquity of the sanctuary; and you and your sons with you shall bear the iniquity of your priesthood. (2) Your brothers also, the tribe of Levi, the tribe of your father, bring near with you, that they may be joined to you, and minister to you: but you and your sons with you shall be before the tent of the testimony. (3) They shall keep your commands, and the duty of all the Tent: only they shall not come near to the vessels of the sanctuary and to the altar, that they not die, neither they, nor you. (4) They shall be joined to you, and keep the responsibility of the Tent of Meeting, for all the service of the Tent: and a stranger shall not come near to you. (5) “You shall perform the duty of the sanctuary, and the duty of the altar; that there be no more wrath on the children of Israel. (6) I, behold, I have taken your brothers the Levites from among the children of Israel: to you they are a gift, given to Hashem, to do the service of the Tent of Meeting.

(א) וַיֹּאמֶר י״י אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם. (ב) וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת. (ג) וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כׇּל הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם. (ד) וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם. (ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ו) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַי״י לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

Devarim 18:1-7דברים י״ח:א׳-ז׳

(1) The priests the Levites, all the tribe of Levi, shall have no portion nor inheritance with Israel: they shall eat the offerings of Hashem made by fire, and his inheritance. (2) They shall have no inheritance among their brothers: Hashem is their inheritance, as he has spoken to them. (3) This shall be the priests’ due from the people, from those who offer a sacrifice, whether it be ox or sheep, that they shall give to the priest the shoulder, and the two cheeks, and the maw. (4) The first fruits of your grain, of your new wine, and of your oil, and the first of the fleece of your sheep, you shall give him. (5) For Hashem your God has chosen him out of all your tribes, to stand to minister in the name of Hashem, him and his sons for ever. (6) If a Levite comes from any of your gates out of all Israel, where he lives as a foreigner, and comes with all the desire of his soul to the place which Hashem shall choose; (7) then he shall minister in the name of Hashem his God, as all his brothers the Levites do, who stand there before Hashem.

(א) לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כׇּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי י״י וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. (ב) וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו י״י הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. (ג) וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. (ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. (ה) כִּי בוֹ בָּחַר י״י אֱלֹהֶיךָ מִכׇּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם י״י הוּא וּבָנָיו כׇּל הַיָּמִים. (ו) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכׇּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר י״י. (ז) וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם י״י אֱלֹהָיו כְּכׇל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי י״י.

Devarim 33:8-10דברים ל״ג:ח׳-י׳

(8) Of Levi he said, “Your Thummim and your Urim are with your godly one, whom you proved at Massah, with whom you strove at the waters of Meribah; (9) who said of his father, and of his mother, ‘I have not seen him;’ Neither did he acknowledge his brothers, Nor did he know his own children: For they have observed your word, and keep your covenant. (10) They shall teach Jacob your ordinances, and Israel your law. They shall put incense before you, and whole burnt offering on your altar.

(ח) וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה. (ט) הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. (י) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.

Ezra 8:15-17עזרא ח׳:ט״ו-י״ז

(15) And I gathered them together to the river that runneth to Ahava; and there we encamped three days; and I viewed the people, and the priests, and found there none of the sons of Levi. (16) Then sent I for Eliezer, for Ariel, for Shemaiah, and for Elnathan, and for Jarib, and for Elnathan, and for Nathan, and for Zechariah, and for Meshullam, chief men; also for Joiarib, and for Elnathan, teachers. (17) And I gave them commandment unto Iddo the chief at the place Casiphia; and I told them what they should say unto Iddo [and] his brother, who were set over the place Casiphia, that they should bring unto us ministers for the house of our God.

(טו) וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם. (טז) וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים. (יז) [וָאֲצַוֶּה] (ואוצאה) אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל אִדּוֹ אָחִיו [הַנְּתִינִים] (הנתונים) בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא לָנוּ מְשָׁרְתִים לְבֵית אֱלֹהֵינוּ.

Ezra 8:28-30עזרא ח׳:כ״ח-ל׳

(28) And I said unto them: 'Ye are holy unto the Lord, and the vessels are holy; and the silver and the gold are a freewill-offering unto the Lord, the God of your fathers. (29) Watch ye, and keep them, until ye weigh them before the chiefs of the priests and the Levites, and the princes of the fathers' houses of Israel, at Jerusalem, in the chambers of the house of the Lord.' (30) So the priests and the Levites received the weight of the silver and the gold, and the vessels, to bring them to Jerusalem unto the house of our God.

(כח) וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם אַתֶּם קֹדֶשׁ לַי״י וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַי״י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם. (כט) שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ עַד תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָ‍ִם הַלִּשְׁכוֹת בֵּית י״י. (ל) וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים לְהָבִיא לִירוּשָׁלַ‍ִם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ.

Divrei HaYamim I 6:16-17דברי הימים א ו׳:ט״ז-י״ז

(16) And these are they whom David set over the service of song in the house of the Lord, after that the ark had rest. (17) And they ministered with song before the tabernacle of the tent of meeting, until Solomon had built the house of the Lord in Jerusalem; and they took their station at their service according to their order.

(טז) וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל יְדֵי שִׁיר בֵּית י"י מִמְּנוֹחַ הָאָרוֹן. (יז) וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית י"י בִּירוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל עֲבוֹדָתָם.

Divrei HaYamim I 6:33דברי הימים א ו׳:ל״ג

And their brethren the Levites were appointed for all the service of the tabernacle of the house of God.

וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְכׇל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים.

Divrei HaYamim I 23:1-6דברי הימים א כ״ג:א׳-ו׳

(1) Now David was old and full of days; and he made Solomon his son king over Israel. (2) And he gathered together all the princes of Israel, with the priests and the Levites. (3) And the Levites were numbered from thirty years old and upward; and their number by their polls, man by man, was thirty and eight thousand. (4) Of these, twenty and four thousand were to oversee the work of the house of the Lord; and six thousand were officers and judges; (5) and four thousand were doorkeepers; and four thousand praised the Lord 'with the instruments which I made to praise therewith.' (6) And David divided them into courses according to the sons of Levi: Gershon, Kohath, and Merari.

(א) וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. (ב) וַיֶּאֱסֹף אֶת כׇּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם. (ג) וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה וַיְהִי מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלֹתָם לִגְבָרִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה אָלֶף. (ד) מֵאֵלֶּה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית י״י עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. (ה) וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שֹׁעֲרִים וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מְהַלְלִים לַי״י בַּכֵּלִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְהַלֵּל. (ו) וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד מַחְלְקוֹת לִבְנֵי לֵוִי לְגֵרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי.

Divrei HaYamim I 23:24-32דברי הימים א כ״ג:כ״ד-ל״ב

(24) These were the sons of Levi after their fathers' houses, even the heads of the fathers' houses, according to their muster, in the number of names by their polls, who did the work for the service of the house of the Lord, from twenty years old and upward. (25) For David said: 'The Lord, the God of Israel, hath given rest unto His people, and He dwelleth in Jerusalem for ever; (26) and also the Levites shall no more have need to carry the tabernacle and all the vessels of it for the service thereof.' (27) For by the last ordinances of David the sons of Levi were numbered from twenty years old and upward. (28) For their station was at the side of the sons of Aaron for the service of the house of the Lord, in the courts, and in the chambers, and in the purifying of all holy things, even the work of the service of the house of God; (29) for the showbread also, and for the fine flour for a meal-offering, whether of unleavened wafers, or of that which is baked on the griddle, or of that which is soaked, and for all manner of measure and size; (30) and to stand every morning to thank and praise the Lord, and likewise at even; (31) and to offer all burnt-offerings unto the Lord, on the sabbaths, on the new moons, and in the appointed seasons, in number according to the ordinance concerning them, continually, before the Lord; (32) and that they should keep the charge of the tent of meeting, and the charge of the holy place, and the charge of the sons of Aaron their brethren, for the service of the house of the Lord.

(כד) אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִפְקוּדֵיהֶם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַעֲבֹדַת בֵּית י״י מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה. (כה) כִּי אָמַר דָּוִיד הֵנִיחַ י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ וַיִּשְׁכֹּן בִּירוּשָׁלַ‍ִם עַד לְעוֹלָם. (כו) וְגַם לַלְוִיִּם אֵין לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כׇּל כֵּלָיו לַעֲבֹדָתוֹ. (כז) כִּי בְדִבְרֵי דָוִיד הָאַחֲרוֹנִים הֵמָּה מִסְפַּר בְּנֵי לֵוִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה. (כח) כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית י״י עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טׇהֳרַת לְכׇל קֹדֶשׁ וּמַעֲשֵׂה עֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים. (כט) וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת וְלַמַּחֲבַת וְלַמֻּרְבָּכֶת וּלְכׇל מְשׂוּרָה וּמִדָּה. (ל) וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַי״י וְכֵן לָעָרֶב. (לא) וּלְכֹל הַעֲלוֹת עֹלוֹת לַי״י לַשַּׁבָּתוֹת לֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפָּט עֲלֵיהֶם תָּמִיד לִפְנֵי י״י. (לב) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי אַהֲרֹן אֲחֵיהֶם לַעֲבֹדַת בֵּית י״י.

Divrei HaYamim II 19:8-11דברי הימים ב י״ט:ח׳-י״א

(8) Moreover in Jerusalem did Jehoshaphat set of the Levites and the priests, and of the heads of the fathers' houses of Israel, for the judgment of the Lord, and for controversies. And they returned to Jerusalem. (9) And he charged them, saying: 'Thus shall ye do in the fear of the Lord, faithfully, and with a whole heart. (10) And whensoever any controversy shall come to you from your brethren that dwell in their cities, between blood and blood, between law and commandment, statutes and ordinances, ye shall warn them, that they be not guilty towards the Lord, and so wrath come upon you and upon your brethren; thus shall ye do, and ye shall not be guilty. (11) And, behold, Amariah the chief priest is over you in all matters of the Lord; and Zebadiah the son of Ishmael, the ruler of the house of Judah, in all the king's matters; also the officers of the Levites before you. Deal courageously, and the Lord be with the good.'

(ח) וְגַם בִּירוּשָׁלַ‍ִם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט י"י וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם. (ט) וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת י"י בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. (י) וְכׇל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַי"י וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. (יא) וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר י"י וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי י"י עִם הַטּוֹב.

Divrei HaYamim II 29:12-19דברי הימים ב כ״ט:י״ב-י״ט

(12) Then the Levites arose, Mahath the son of Amasai, and Joel the son of Azariah, of the sons of the Kohathites; and of the sons of Merari, Kish the son of Abdi, and Azariah the son of Jehallelel; and of the Gershonites, Joah the son of Zimmah, and Eden the son of Joah; (13) and of the sons of Elizaphan, Shimri and Jeiel; and of the sons of Asaph, Zechariah and Mattaniah; (14) and of the sons of Heman, Jehiel and Shimei; and of the sons of Jeduthun, Shemaiah and Uzziel. (15) And they gathered their brethren, and sanctified themselves, and went in, according to the commandment of the king by the words of the Lord, to cleanse the house of the Lord. (16) And the priests went in unto the inner part of the house of the Lord, to cleanse it, and brought out all the uncleanness that they found in the temple of the Lord into the court of the house of the Lord. And the Levites took it, to carry it out abroad to the brook Kidron. (17) Now they began on the first day of the first month to sanctify, and on the eighth day of the month came they to the porch of the Lord; and they sanctified the house of the Lord in eight days; and on the sixteenth day of the first month they made an end. (18) Then they went in to Hezekiah the king within [the palace], and said: 'We have cleansed all the house of the Lord, even the altar of burnt-offering, with all the vessels thereof, and the table of showbread, with all the vessels thereof. (19) Moreover all the vessels, which king Ahaz in his reign did cast away when he acted treacherously, have we prepared and sanctified; and, behold, they are before the altar of the Lord.'

(יב) וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי הַקְּהָתִי וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח. (יג) וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי [וִיעִיאֵל] (ויעואל) וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ. (יד) וּמִן בְּנֵי הֵימָן [יְחִיאֵל] (יחואל) וְשִׁמְעִי וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל. (טו) וַיַּאַסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי י״י לְטַהֵר בֵּית י״י. (טז) וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית י״י לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כׇּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל י״י לַחֲצַר בֵּית י״י וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה. (יז) וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם י״י וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית י״י לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ. (יח) וַיָּבוֹאוּ פְנִימָה אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ טִהַרְנוּ אֶת כׇּל בֵּית י״י אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֶת שֻׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת וְאֶת כׇּל כֵּלָיו. (יט) וְאֵת כׇּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח י״י.

Divrei HaYamim II 29:25-34דברי הימים ב כ״ט:כ״ה-ל״ד

(25) And he set the Levites in the house of the Lord with cymbals, with psalteries, and with harps, according to the commandment of David, and of Gad the king's seer, and Nathan the prophet; for the commandment was of the Lord by His prophets. (26) And the Levites stood with the instruments of David, and the priests with the trumpets. (27) And Hezekiah commanded to offer the burnt-offering upon the altar. And when the burnt-offering began, the song of the Lord began also, and the trumpets, together with the instruments of David king of Israel. (28) And all the congregation prostrated themselves, and the singers sang, and the trumpeters sounded; all this continued until the burnt-offering was finished. (29) And when they had made an end of offering, the king and all that were present with him bowed themselves and prostrated themselves. (30) Moreover Hezekiah the king and the princes commanded the Levites to sing praises unto the Lord with the words of David, and of Asaph the seer. And they sang praises with gladness, and they bowed their heads and prostrated themselves. (31) Then Hezekiah answered and said: 'Now ye have consecrated yourselves unto the Lord, come near and bring sacrifices and thank-offerings into the house of the Lord.' And the congregation brought in sacrifices and thank-offerings; and as many as were of a willing heart brought burnt-offerings. (32) And the number of the burnt-offerings, which the congregation brought, was threescore and ten bullocks, a hundred rams, and two hundred lambs; all these were for a burnt-offering to the Lord. (33) And the consecrated things were six hundred oxen and three thousand sheep. (34) But the priests were too few, so that they could not flay all the burnt-offerings; wherefore their brethren the Levites did help them, till the work was ended, and until the priests had sanctified themselves; for the Levites were more upright in heart to sanctify themselves than the priests.

(כה) וַיַּעֲמֵד אֶת הַלְוִיִּם בֵּית י״י בִּמְצִלְתַּיִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד וְגָד חֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן הַנָּבִיא כִּי בְיַד י״י הַמִּצְוָה בְּיַד נְבִיאָיו. (כו) וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת. (כז) וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר י״י וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. (כח) וְכׇל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת [מַחְצְרִים] (מחצצרים) הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה. (כט) וּכְכַלּוֹת לְהַעֲלוֹת כָּרְעוּ הַמֶּלֶךְ וְכׇל הַנִּמְצְאִים אִתּוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. (ל) וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לַלְוִיִּם לְהַלֵּל לַי״י בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה וַיְהַלְלוּ עַד לְשִׂמְחָה וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. (לא) וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַי״י גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית י״י וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת וְכׇל נְדִיב לֵב עֹלוֹת. (לב) וַיְהִי מִסְפַּר הָעֹלָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַקָּהָל בָּקָר שִׁבְעִים אֵילִים מֵאָה כְּבָשִׂים מָאתָיִם לְעֹלָה לַי״י כׇּל אֵלֶּה. (לג) וְהַקֳּדָשִׁים בָּקָר שֵׁשׁ מֵאוֹת וְצֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. (לד) רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָט וְלֹא יָכְלוּ לְהַפְשִׁיט אֶת כׇּל הָעֹלוֹת וַיְחַזְּקוּם אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם עַד כְּלוֹת הַמְּלָאכָה וְעַד יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים כִּי הַלְוִיִּם יִשְׁרֵי לֵבָב לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַכֹּהֲנִים.

Divrei HaYamim II 35:10-16דברי הימים ב ל״ה:י׳-ט״ז

(10) So the service was prepared, and the priests stood in their place, and the Levites by their courses, according to the king's commandment. (11) And they killed the passover lamb, and the priests dashed [the blood, which they received] of their hand, and the Levites flayed them. (12) And they removed the portions that were to be burnt, that they might give them to the divisions of the fathers' houses of the children of the people, to present unto the Lord, as it is written in the book of Moses. And so did they with the oxen. (13) And they roasted the passover with fire according to the ordinance; and the holy offerings sod they in pots, and in caldrons, and in pans, and carried them quickly to all the children of the people. (14) And afterward they prepared for themselves, and for the priests; because the priests the sons of Aaron were busied in offering the portions that were to be burnt and the fat until night; therefore the Levites prepared for themselves, and for the priests the sons of Aaron. (15) And the singers the sons of Asaph were in their place, according to the commandment of David, and Asaph, and Heman, and Jeduthun the king's seer; and the porters were at every gate; they needed not to depart from their service, for their brethren the Levites prepared for them. (16) So all the service of the Lord was prepared the same day, to keep the passover, and to offer burnt-offerings upon the altar of the Lord, according to the commandment of king Josiah.

(י) וַתִּכּוֹן הָעֲבוֹדָה וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל עׇמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ. (יא) וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים. (יב) וַיָּסִירוּ הָעֹלָה לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם לְהַקְרִיב לַי״י כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה וְכֵן לַבָּקָר. (יג) וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת וַיָּרִיצוּ לְכׇל בְּנֵי הָעָם. (יד) וְאַחַר הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד לָיְלָה וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. (טו) וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם כִּי אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם. (טז) וַתִּכּוֹן כׇּל עֲבוֹדַת י״י בַּיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח י״י כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ.

Bavli Arakhin 11aבבלי ערכין י״א.

Rav Yehuda said that Shmuel said: From where is it derived that the basic requirement to accompany communal offerings with song applies by Torah law? As it is stated with regard to a Levite who serves in the Temple: “Then he shall serve with the name of the Lord his God” (Deuteronomy 18:7). What is this service that is performed with the name of God? You must say that this is the song, in which the Levites mention and praise the name of God. The Gemara objects: But you can say that this service with the name of God is referring to the lifting of the hands for the Priestly Benediction, which also includes the mention of the name of God. If so, the verse is referring to priests, not ordinary Levites. The Gemara responds: From the fact that it is written: “At that time the Lord separated the tribe of Levi…to serve Him, and to bless in His name” (Deuteronomy 10:8), it can be derived by inference that the Priestly Benediction is not considered service, as the verse mentions service and the Priestly Benediction as distinct rituals. Rav Mattana said that the source for the requirement to accompany the Temple offerings with song is derived from here: “Because you did not serve the Lord your God with joyfulness, and with goodness of heart” (Deuteronomy 28:47). What is this service of God that is performed with joyfulness and with goodness of heart? You must say that this is song. The Gemara objects: But you can say that this service is studying the words of Torah, as it is written: “The precepts of the Lord are upright, rejoicing the heart” (Psalms 19:9). The Gemara explains: Torah is indeed called a matter that rejoices the heart, but it is not called “goodness.” The Gemara objects: But you can say that the joyful service of God referred to above is the bringing of the first fruits, as it is written in that context: “And you shall rejoice in all the goodness that the Lord your God has given you” (Deuteronomy 26:11). The Gemara answers: Bringing the first fruits is indeed called goodness, but it is not called something that involves goodness of heart. The Gemara discusses a related matter. Rav Mattana says: From where is it derived that bringing the first fruits to the Temple requires the accompaniment of song? The Gemara answers: It is derived from here, i.e., from the requirement to accompany communal offerings with song, by means of a verbal analogy of the word goodness in the verse “And with goodness of heart” and the word goodness in the verse “You shall rejoice in all the goodness.” The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Shmuel bar Naḥmani say that Rabbi Yonatan said: From where is it derived that songs of praise in the Temple are recited only over the wine libation accompanying the sacrifice? As it is stated: “And the vine replied: Should I leave my wine, which gladdens God and man, and go and wave above the trees” (Judges 9:13). If it is clear that wine gladdens people, in what way does it gladden God? Rather, derive from here that songs of praise in the Temple are recited only over the wine of libation, and it is this song that gladdens God. This is difficult, as since there is no wine libation associated with the bringing of first fruits, how can it be accompanied by song? The Gemara answers: You can find cases where the first fruits are brought in the form of wine, as Rabbi Yosei teaches: The verse states with regard to the first fruits: “You shall take of the first of all the fruit of the ground, which you shall bring in from your land” (Deuteronomy 26:2). Since the verse mentions “fruit,” you must bring the actual fruit as your first fruits offering, and you may not bring it in the form of beverages. If one brought grapes and he had already pressed them into wine, from where is it derived that he has fulfilled his obligation of offering his first fruits? The verse states: “You shall bring in from your land.” This apparently superfluous phrase comes to teach that if one brings wine for the mitzva of first fruits, he has fulfilled his obligation. The Gemara presents another source for the requirement that the song of the Levites must accompany the sacrificial service in the Temple. Ḥizkiyya says that this obligation is derived from here: “And Chenaniah, chief of the Levites…he was master of lifting, because he was skillful” (I Chronicles 15:22). Do not read it as “he was master [yasor] of lifting,” but as: He shall sing [yashir] with the lifting of his voice. The Sage named Balvatei said that Rabbi Yoḥanan said that the requirement for the Levites to accompany the Temple offerings with song is derived from here: The verse states with regard to the Levites: “Every one that entered in to do the work of service” (Numbers 4:47). What is work that must be performed in conjunction with another service? You must say that this is song. Rabbi Yitzḥak says that the requirement to accompany the Temple offerings with song is derived from here: “Sing aloud to God…Take up the melody, and sound the timbrel, the sweet harp with the lyre” (Psalms 81:2–3). Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the obligation is derived from here: “Those yonder lift up their voice, they sing for joy; for the majesty of the Lord they shout from the sea” (Isaiah 24:14). And a tanna cites a derivation for the requirement for the Levites to accompany the Temple offerings with song from here: “But unto the sons of Kohath he gave none, because the service of the holy things belonged to them: They bore them [yisa’u] upon their shoulders” (Numbers 7:9). By inference from that which is stated, “upon their shoulders,” don’t I know that they bore them? Why must the verse state “yisa’u”? The term “yisa’u” is not stated here in its meaning of “they bore them,” but rather as an expression of song. And similarly, the verse states: “Take up [se’u] the melody, and sound the timbrel,” and another verse states: “They lift up [yisu] their voice, they sing for joy.” Ḥananya, son of Rabbi Yehoshua’s brother, says that the requirement for the Levites to sing in the Temple is derived from here: “Moses spoke, and God answered him with a voice” (Exodus 19:19).

אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר {דברים י״ח:ז׳} ושרת בשם ה׳ אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה. ואימא נשיאות כפים מדכתיב {דברים י׳:ח׳} לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא. רב מתנה אמר מהכא {דברים כ״ח:מ״ז} תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב {תהלים י״ט:ט׳} פקודי ה׳ ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי. ואימא בכורים דכתיב {דברים כ״ו:י״א} ושמחת בכל הטוב טוב איקרי טוב לבב לא איקרי. א״ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא. איני והא א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר {שופטים ט׳:י״ג} ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין. משכחת לה כדתני ר׳ יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין ת״ל תביא.: חזקיה אמר מהכא {דברי הימים א ט״ו:כ״ב} וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא כי מבין הוא אל תיקרי (ישור) אלא ישיר. בלווטי א״ר יוחנן מהכא {במדבר ד׳:מ״ז} לעבוד עבודת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה. רבי יצחק אמר מהכא {תהלים פ״א:ג׳} שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל ר״נ בר יצחק אמר מהכא ({ישעיהו כ״ד:י״ד} הם) ישאו קולם ירונו בגאון ה׳ צהלו מים.: ותנא מייתי לה מהכא {במדבר ז׳:ט׳} ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת״ל ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר {תהלים פ״א:ג׳} שאו זמרה ותנו תוף ואומר ישאו קולם ירונו וגו׳. חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא {שמות י״ט:י״ט} משה ידבר והאלהים יעננו בקול

Rashi Bemidbar 3:6רש״י במדבר ג׳:ו׳

ושרתו אתו [BRING THE TRIBE OF LEVI … BEFORE AARON] THAT THEY MINISTER UNTO HIM – And wherein consists their ministering? ושמרו את משמרתו THAT THEY SHALL KEEP HIS CHARGE – Because the care of the Sanctuary, viz., that no stranger should approach it, was committed to his charge, as it is said, (Numbers 18:1) "Thou and thy sons, and thy father's house with thee, shall bear the iniquity of the sanctuary", (which Rashi explains to have reference to the iniquity committed by a "stranger" in approaching the holy things), and these Levites aided them — this therefore, was their ministering [alluded to here].

ושרתו אותו – ומהו השרות? ושמרו את משמרתו, לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר, כמו שנאמר: אתה ובניך ובית אביך תשאו את עון המקדש (במדבר י״ח:א׳), והלויים הללו מסייעין אותו, זו היא השירות.

Rashi Bemidbar 18:2רש״י במדבר י״ח:ב׳

וגם את אחיך AND ALSO THY BRETHREN – i.e. the sons of Gershon and the sons of Merari. וילוו means THAT THEY MAY JOIN THEMSELVES UNTO THEE to warn also the strangers (the ordinary Israelites) not to come near to them. וישרתוך AND THEY SHALL MINISTER UNTO THEE by guarding the Temple gates and by appointing from among them (cf. Arakhin 11b) keepers of the Temple treasury and superintendents over these (Sifrei Bamidbar 116:1).

וגם אחיך – בני גרשון ובני מררי. וילוו – ויתחברו אליכם, להזהיר גם את הזרים מליקרב אליהם. וישרתוך – בשמירת השער, ולמנות מהם גזברים ואמרכלים.

R. Yosef Kara Bemidbar 3:6ר׳ יוסף קרא במדבר ג׳:ו׳

הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן – פסוק זה מחובר לפסוק שלסוף העניין, ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהונתם – כלומ׳ הלוים יעמדו לפני אהרן לשמור שלא יכנס אפי׳ לוי למחיצתם. (קונטרס אחרון של ר״י קרא בכ״י בולוניה 509.1)

R. Yosef Bekhor Shor Bemidbar 3:6ר׳ יוסף בכור שור במדבר ג׳:ו׳

ושרתו אותו – לשמור, כמו שמפורש, אבל עבודה לא יעבוד כדפיר׳ במקום אחר. אבל נושאים המשכן וכליו כדמפרש לקמן (במדבר ג׳-ד׳), והיו נושאים המשכן ומשוררים בשעת עבודה, כדמפרש בדברי הימים (דברי הימים ב ל״ה:י״ד–ט״ו) ועזרא (נחמיה י״ב:מ״ה). ובשעת הצורך שוחטים הקרבן, כי שחיטה אפילו בזר כשירה, כדכתיב בפסח שעשה חזקיהו: והלוים על שחיטת הפסחים (דברי הימים ב ל׳:י״ז), וכתיב: רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט {את כל העולות} ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה (דברי הימים ב כ״ט:ל״ד).

Rambam Hilkhot Shemittah veYovel 13:12רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י״ג:י״ב

וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה׳ לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י׳) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן. אֶלָּא הֵם חֵיל הַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״א) בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ. וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״ח:כ׳) אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ:

Chizkuni Bemidbar 1:50חזקוני במדבר א׳:נ׳

המה ישאו, "they will carry;" whenever the people broke camp and continued on their journey. והמה ישרתוהו, "and they would minister to it;" when the Tabernacle would be put up again. וסביב למשכן יחנו, and they would encamp immediately around the Tabernacle from all sides to ensure that no unauthorized person would enter the Tabernacle.

המה ישאו – בנסוע המחנה. והמה ישרתהו – בהקמתו. וסביב למשכן יחנו – מד׳ רוחותיו בחנותן להזהיר ולשמור שלא יקרב זר אליו.

Ralbag Bemidbar 3:6רלב״ג במדבר ג׳:ו׳

(ה-י) והנה נתיחד מטה לוי לשמור משמרת בית המקדש ולעבוד עבודתו, להוסיף מעלה בַּנפש למשכן, כי זה השבט הנבחר נתיחד לבד לזאת העבודה. וכבר נבאר ענין זאת השמירה והעבודה בגזרת ה׳ בפרשת קרח, כי ענינה היה גם כן לתת גדוּלה לבית הקדוש בַּנפש, כי מדרך הבתים הגדולים שיהיו בו שומרים ושוערים. והנה להראות מעלת הלויים, שכבר נתיחדו מבין שאר השבטים לעבודת ה׳ יתעלה, לא התפקדו בתוך בני ישראל (א, נא). וכן לתת מעלה גדולה בנפש לעבודה הנכבדת אשר במקדש, נתיחדו העובדים מזולתם מן האנשים, והיה הזר הקרב במיתה בידי שמים.

Ralbag Bemidbar 18:2-3רלב״ג במדבר י״ח:ב׳-ג׳

(ב-ג) וילוו עליך וישרתוך – רוצה לומר בענין הכהונה, וזה השירות הוא בענין השיר שהיו משוררים הלויים בשעה שהיו הכהנים עובדים עבודתם; אלא שהלויים לא יהיו לפני אוהל העדות לעבוד עבודת הכהונה, אבל יהיו הכהנים מבפנים לפני אֹהל העדֻת, והלויים מבחוץ. ולמדנו גם כן מזה המאמר שאמר: ואתה ובניך אתך לפני אֹהל העדֻת, שהוא ראוי שישמרו הכהנים בית המקדש תמיד, ובזאת השמירה ילוו עליהם הלויים, כמו שאמר: ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל, אבל יהיו בזאת השמירה הכהנים לפני אוהל העדות, והלויים מבחוץ. וכבר למדנו שזה ההִלָּוות שיִלָּווּ הלויים לכהנים הוא בענין העבודה בשיר, מאשר אמר: אך אל כלי הקֹדש ואל המזבח לא יקרבו, והנה ׳כלי הקֹדש׳ הם החצוצרות שהיו הכהנים תוקעין בהם בשעת עבודה, והמזבח היא העבודה הנעשית בענין הקרבנות ויתר הדברים הבאים באחד מהמזבחות; ומאשר לא הוציאם כי אם מאלו הענינים למדנו שהם משתתפים להם בענין אינו בכלי הקודש ואינו קרב למזבח. וכבר נתפרש עוד ענין שירות הלויים בשיר בספר עזרא. ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל – הוא משמרת העבודה המיוחדת להם, ומה שימנום עליהם הכהנים בשמירתו בשיעשו מהם גזברין ואמרכלין לשמירת הדברים אשר בבית; ומשמרת כל האוהל בשיהיו מהם שוערים ביום לשמור הבית, ובלילה לא ישנו קצתם, כדי שתשלם לו השמירה תמיד. ולא ימֻתו גם הם גם אתם – למדנו מזה שהלויים שנכנסו בעבודת הכהנים חייבים מיתה, ולזה אמר ׳גם הם׳. ואמר ׳גם אתם׳ להורות שאם לא הקריבו הכהנים אליהם הלויים לעבוד עבודתם המיוחדת להם, אבל עבדו הכהנים אותם העבודות, הנה הכהנים חייבים מיתה. ומזה המקום למדנו שכל מי שנכנס בעבודת חברו חייב מיתה, כאילו תאמר שעבדו בני קהת עבודת בני גרשון או הפך.

Seforno Bemidbar 3:6ספורנו במדבר ג׳:ו׳

ושרתו אותו. Seeing that the ultimate responsibility for anything connected with the Tabernacle was Aaron’s, as we know from Numbers 18,1 אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם, “you and your sons and the house of your father with you will have to carry the sin or guilt of the Temple; and you and your sons with you will have to be responsible for any sin/guilt involving the priesthood you have been appointed to.” As a result of these verses, the service performed by the Levites was in the nature of being assistants to the priests, comprising standing guard over the Tabernacle, protecting it against the entry of people not in a fit state for one reason or another. They had to ensure that the vessels of the Tabernacle remained not only in good condition but were not stolen, etc. The second half of that verse in chapter 18 refers to no non-priests being allowed within the sacred domain reserved for either the priests or even only the High Priest.

ושרתו אתו – כי עליו מוטלת משמרת הכל כאמרו ״אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם״ (במדבר י״ח:א׳). ובכן היתה עבודת הלויים שרות לכהן גדול בחלק המוטל עליו משמירת המשכן וכליו, ובשמירת הכהונה שלא יקרב זר, המוטלת על אהרן ובניו בלבד.

R. S.R. Hirsch Bemidbar 1:50רש״ר הירש במדבר א׳:נ׳

ואתה הפקד וגו׳ – כשם שהם משרתים ומייצגים את התורה בחייהם הפרטיים, כך עליהם לשרת ולייצג את משכן התורה. השירות הוא בנשיאת המקדש וכליו בעת שהאומה נוסעת ממקום למקום, ובהקמת המקדש מחדש כאשר האומה מסדרת את מקום החנייה – ״ישרתהו״. והייצוג נעשה על ידי חנייתם סביב המשכן ושמירתם עליו – ״וסביב למשכן יחנו״.

R. S.R. Hirsch Bemidbar 3:6רש״ר הירש במדבר ג׳:ו׳

ושרתו אתו – בפירושנו לספר שמות (לא, י) עמדנו על הקִרבה שבין ״שרת״ ל״שרד״, והעלנו את האפשרות ש״שרת״ מורה תמיד על שירות אישי. השירות משחרר את השני מעבודה שאלמלא כן היה עליו לעשותה כדי למלא את משאלותיו, חובותיו וכו׳. זהו אפוא טיבה של הלוייה, מִשְׂרַת הלוי, כפי שהיא מוגדרת כאן בשני הביטויים ״והעמדת אתו לפני״ וגו׳, ו״ושרתו אתו״: הלוי מסייע ביד הכהן ונוטל חלק בעבודתו.

Malbim Bemidbar 3:6מלבי״ם במדבר ג׳:ו׳

הקרב את מטה לוי – למעלה [א׳ נ״] אמר ואתה הפקד את הלוים היינו לשאת את המשכן להקימו ולפרקו שתחלה נעשה כ״ז ע״י משה לכן אמר ואתה הפקד, ופה הודיעו שיקריב אותם למדרגה יותר קרובה אל ה׳ בשיהיו משרתי אהרן שכולל ג״כ את השיר שהיה חלק מן העבודה:

Malbim Bemidbar 18:2מלבי״ם במדבר י״ח:ב׳

וילוו עליך וישרתוך – פי׳ שישרתו אותך בעבודה המיוחדת ללוים היינו בשיר על הדוכן שנקרא בשם שירות כמו שלמדו בערכין (ד׳ יא) שירה ממ״ש ושרת את אחיו בשם ה׳, וכן שימנו מן הלוים גזברין בארו שא״ל שישרתו אותך בעבודה שעושים הכהנים שהוא השמירה, שהכהנים ג״כ שומרים את המקדש שהרי זה נאמר אח״כ שאמר ושמרו משמרתך, וא״ל שמה שאמר וישרתוך ר״ל כל מיני שירות בין בדברים שהם לעבודת כהנים שישרתו אותם הלוים לסייע להם בין בעבודות המיוחדות ללוים, ולפ״ז נאמר שבעבודת השמירה שהיא ג״כ עבודת כהנים כשהלוים שומרים פטורים הכהנים מלשמור שהרי אמר אח״ז שהלוים הם נתונים לה׳ לא לשרת את הכהנים וא״כ אא״ל שפי׳ שישרתו את הכהנים להקל מעליהם עבודת כהנים, רק שישרתו בדברים שאין הכהנים יכולים לעשותם, שבזה הם משרתים לה׳ לעשות עבודתו שא״א לעשותם ע״י אחר, וא״כ מ״ש וישרתוך היינו בעבודתם דהיינו בשיר ולהעשות גזברין, ומוסיף ושמרו משמרתך שע״ז לא אמר לשון שירות, שבזה אינם מסייעים לכהנים כי הכהנים צריכים לשמור בג׳ מקומות תמיד רק הם שומרים בפ״ע בכ״א מקומות והכהנים אין נפטרים בכך כי בזה אין הלוים משרתים את הכהנים רק שומרים בפ״ע וסוגיא דתמיד (דף כו ע״ב) הוא הפך מדברי הספרי: ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות – פי׳ שהכהנים יהיו שומרים מבפנים, והלוים בחוץ, שא״ל שפי׳ שגם הכהנים ישמרו לפני אהל העדות עם הלוים דהא אמר ונלוו עליך ושמרו את משמרת הרי הלוים טפלים, וזה לשטת הספרי שמ״ש וילוו עליך וישרתוך היינו בעבודתם אבל לשטת הגמ׳ דתמיד שפי׳ וילוו עליך וישרתוך היינו בעבודת השמירה, ס״ל דחד אתי שיהיו הכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה וחד אתי שיהיו הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ ועי׳ בז״א ובמ״ל פ״ח מהל׳ בהב״ח ואכמ״ל בזה:

Netziv Bemidbar 1:50נצי״ב במדבר א׳:נ׳

על משכן העדות – ייחס המשכן בשביל העדות ולא בשביל עבודה, דבמדבר כל תכלית העבודה לא היתה בשביל פרנסה כמו בארץ ישראל, אלא בשביל יעוד ולהגדיל כח התורה, כמו שכתבתי בפרשת תצוה (שמות כט,לח). ועל כל כליו – המה כלי האהל. ועל כל אשר לו – הנצרך לעבודת הכלים. ומפרש מה יעשו במשכן וכליו — המה ישאו וגו׳. ומה יעשו ב״כל אשר לו״: והם ישרתוהו – למלאות מה שנצרך לפקודת הכלים ותכליתן, ולתקן באם יראו איזה קלקול. מה שאין כן במשכן וכליו לא שייך לומר ״והם ישרתוהו״, דעבודת הכלים היתה בכהנים. וסביב למשכן יחנו – כדי לראות כל הצורך למשכן, וגם לכבוד המשכן.