Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Acharei Mot/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
|||
| (2 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת אחרי מות</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת אחרי מות</h1> | ||
<category>האם מוקד יום הכיפורים הוא תשובה? | <category>האם מוקד יום הכיפורים הוא תשובה? | ||
| − | <p>בזמן בית המקדש,  | + | <p>בזמן בית המקדש, אחד מן הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה.  מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר?  ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a></p><ul> |
| − | <ul> | ||
<li>הפסוקים מצמידים את השם עזאזל לשם ה', דבר שאולי רומז שמדובר בדמות על-טבעית כלשהי.<fn>ראו <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">מ"ה</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> ו<multilink><a href="BereshitRabbatiBereshit6-2" data-aht="source">בראשית רבתי</a><a href="BereshitRabbatiBereshit6-2" data-aht="source">בראשית ו':ב'</a><a href="Bereshit Rabbati" data-aht="parshan">אודות בראשית רבתי</a></multilink> שמבינים את השם "עזאזל" בדרך זו.</fn> אך אם עזאזל הוא יישות שמימית כלשהי, למה צריך לשלוח לו עז? הלוא התורה אוסרת הקרבת קרבנות לדמויות אחרות חוץ מהקב"ה?  יתרה מזאת, האם התורה באמת מאמינה בקיומם של כוחות דמוניים?</li> | <li>הפסוקים מצמידים את השם עזאזל לשם ה', דבר שאולי רומז שמדובר בדמות על-טבעית כלשהי.<fn>ראו <multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer45" data-aht="source">מ"ה</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> ו<multilink><a href="BereshitRabbatiBereshit6-2" data-aht="source">בראשית רבתי</a><a href="BereshitRabbatiBereshit6-2" data-aht="source">בראשית ו':ב'</a><a href="Bereshit Rabbati" data-aht="parshan">אודות בראשית רבתי</a></multilink> שמבינים את השם "עזאזל" בדרך זו.</fn> אך אם עזאזל הוא יישות שמימית כלשהי, למה צריך לשלוח לו עז? הלוא התורה אוסרת הקרבת קרבנות לדמויות אחרות חוץ מהקב"ה?  יתרה מזאת, האם התורה באמת מאמינה בקיומם של כוחות דמוניים?</li> | ||
<li>אם עזאזל הוא שם מקום,<fn>ראו <multilink><a href="RSaadiaGaonTafsirVayikra16-10" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonTafsirVayikra16-10" data-aht="source">תפסיר ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-8" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> המציעים כן.</fn> מה המיוחד בקרבן זו שמאפשר לנו להוציא אותו מתחום המקדש? </li> | <li>אם עזאזל הוא שם מקום,<fn>ראו <multilink><a href="RSaadiaGaonTafsirVayikra16-10" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonTafsirVayikra16-10" data-aht="source">תפסיר ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink> ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-8" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> המציעים כן.</fn> מה המיוחד בקרבן זו שמאפשר לנו להוציא אותו מתחום המקדש? </li> | ||
| Line 12: | Line 11: | ||
</category> | </category> | ||
<category>מותם של נדב ואביהוא | <category>מותם של נדב ואביהוא | ||
| − | <p>פרשת אחרי מות פותחת בציון למותם הטרגי של נדב ואביהוא אשר נשרפו באש א-לוהית תוך שהם מקטירים קטורת. מה היה כל כך נורא במעשיהם אשר הצדיק עונש כה חמור?  ראו <a href="Why Were Nadav and Avihu Killed" data-aht="page">למה נהרגו נדב ואביהוא?</a></p> | + | <p>פרשת אחרי מות פותחת בציון למותם הטרגי של נדב ואביהוא אשר נשרפו באש א-לוהית תוך שהם מקטירים קטורת. מה היה כל כך נורא במעשיהם אשר הצדיק עונש כה חמור?  ראו <a href="Why Were Nadav and Avihu Killed" data-aht="page">למה נהרגו נדב ואביהוא?</a></p><ul> |
| − | <ul> | + | <li>הרבה מציעים<fn>ראו, לדוגמה, <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="SfornoVayikra10-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn> שגם אם כוונת האחים הייתה חיובית, עונשם בא על הפרת הנהלים שנקבעו.  <multilink><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מפרש בכיוון זה וטוען שאף על פי שנדב ואביהוא רצו להתקרב לה', "בעבודת הקרבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית ... ניתן להשיג [קרבת א-לוהים] רק על ידי שמיעה בקול ה׳ וקבלת עול מצוותיו". מהן הסכנות שבפולחן אישי? מדוע רש"ר הירש, באופן ספציפי, היה מודאג מכך במיוחד?</li> |
| − | <li>הרבה מציעים<fn>ראו, לדוגמה, <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra10-1" data-aht="source">ויקרא י':א'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href=" | ||
<li>לפי הבנת <multilink><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">ויקרא י':א'-ב'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> בסיפור,<fn>זה הכיוון הכללי של דבריו, למרות שהדבר אינו לגמרי מפורש בהם.</fn> ייתכן שהמוות לא היה עונש, אלא "תאונת עבודה". לפי זה, נדב ואביהוא היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונפגעו באופן מקרי. האם ישנן "תאונות מקריות", או שמא יש לייחס ישירות לא-לוהים את כל המתרחש בעולם ולהתייחס אליו אך ורק במונחים של שכר ועונש?</li> | <li>לפי הבנת <multilink><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra10-1-2" data-aht="source">ויקרא י':א'-ב'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> בסיפור,<fn>זה הכיוון הכללי של דבריו, למרות שהדבר אינו לגמרי מפורש בהם.</fn> ייתכן שהמוות לא היה עונש, אלא "תאונת עבודה". לפי זה, נדב ואביהוא היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונפגעו באופן מקרי. האם ישנן "תאונות מקריות", או שמא יש לייחס ישירות לא-לוהים את כל המתרחש בעולם ולהתייחס אליו אך ורק במונחים של שכר ועונש?</li> | ||
<li>אזכור מותם של האחים משמש כהקדמה לחוקי טיהור הקודש ועבודת יום הכיפורים. אך מה הקשר בין השניים? האם טקס זה שימש לתיקון החטא של נדב ואביהוא? או לחילופין, האם מטרתו הייתה למנוע הישנות אירוע כזה? אם כן, איך?</li> | <li>אזכור מותם של האחים משמש כהקדמה לחוקי טיהור הקודש ועבודת יום הכיפורים. אך מה הקשר בין השניים? האם טקס זה שימש לתיקון החטא של נדב ואביהוא? או לחילופין, האם מטרתו הייתה למנוע הישנות אירוע כזה? אם כן, איך?</li> | ||
| Line 24: | Line 22: | ||
<li>מה הבעיתיות בהקרבה על מזבח פרטי?</li> | <li>מה הבעיתיות בהקרבה על מזבח פרטי?</li> | ||
<li>מהם היתרונות והחסרונות של ריכוז הפולחן אך ורק במשכן? במה יכול להיות עבודת הקב"ה שונה אם האדם צריך לנסוע למקדש להביא קורבנות, במקום להקריב אותם בחצרו הפרטי?</li> | <li>מהם היתרונות והחסרונות של ריכוז הפולחן אך ורק במשכן? במה יכול להיות עבודת הקב"ה שונה אם האדם צריך לנסוע למקדש להביא קורבנות, במקום להקריב אותם בחצרו הפרטי?</li> | ||
| − | <li> | + | <li>באילו תקופות בהיסטוריה של עם ישראל נאסרו במות מחוץ למקדש?  <a href="Devarim12-1-11" data-aht="source">דברים י"ב</a> מציע שני תנאים לאיסור, ירושת ארץ ישראל וביטחון מפני אויבים. מה הקשר בין השניים? איזה אור זה שופך על ההבנות האפשריות של הציווי?  ראו <a href="When Were Private Altars Prohibited" data-aht="page">מתי נאסרו במות?</a></li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא? | <category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא? | ||
| − | <p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a>, התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים..</p><ul> | + | <p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a>, התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים..</p> |
| − | <li> | + | <ul> |
| + | <li>אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</li> | ||
<li>התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?</li> | <li>התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Latest revision as of 12:12, 28 January 2023
נושאים לשולחן שבת – פרשת אחרי מות
האם מוקד יום הכיפורים הוא תשובה?
בזמן בית המקדש, אחד מן הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל?
- הפסוקים מצמידים את השם עזאזל לשם ה', דבר שאולי רומז שמדובר בדמות על-טבעית כלשהי.1 אך אם עזאזל הוא יישות שמימית כלשהי, למה צריך לשלוח לו עז? הלוא התורה אוסרת הקרבת קרבנות לדמויות אחרות חוץ מהקב"ה? יתרה מזאת, האם התורה באמת מאמינה בקיומם של כוחות דמוניים?
- אם עזאזל הוא שם מקום,2 מה המיוחד בקרבן זו שמאפשר לנו להוציא אותו מתחום המקדש?
- כך או כך, מה מטרת הטקס כולו? איך זה קשור לשאר קרבנות היום? איזה תפקיד השעיר ממלא בהשגת כפרה על חטאים, ואיך זה קשור לצורך המשוער של בני ישראל לחזור בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
מותם של נדב ואביהוא
פרשת אחרי מות פותחת בציון למותם הטרגי של נדב ואביהוא אשר נשרפו באש א-לוהית תוך שהם מקטירים קטורת. מה היה כל כך נורא במעשיהם אשר הצדיק עונש כה חמור? ראו למה נהרגו נדב ואביהוא?
- הרבה מציעים3 שגם אם כוונת האחים הייתה חיובית, עונשם בא על הפרת הנהלים שנקבעו. רש"ר הירש, מפרש בכיוון זה וטוען שאף על פי שנדב ואביהוא רצו להתקרב לה', "בעבודת הקרבנות אין מקום לשרירותיות סובייקטיבית ... ניתן להשיג [קרבת א-לוהים] רק על ידי שמיעה בקול ה׳ וקבלת עול מצוותיו". מהן הסכנות שבפולחן אישי? מדוע רש"ר הירש, באופן ספציפי, היה מודאג מכך במיוחד?
- לפי הבנת רשב"ם בסיפור,4 ייתכן שהמוות לא היה עונש, אלא "תאונת עבודה". לפי זה, נדב ואביהוא היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונפגעו באופן מקרי. האם ישנן "תאונות מקריות", או שמא יש לייחס ישירות לא-לוהים את כל המתרחש בעולם ולהתייחס אליו אך ורק במונחים של שכר ועונש?
- אזכור מותם של האחים משמש כהקדמה לחוקי טיהור הקודש ועבודת יום הכיפורים. אך מה הקשר בין השניים? האם טקס זה שימש לתיקון החטא של נדב ואביהוא? או לחילופין, האם מטרתו הייתה למנוע הישנות אירוע כזה? אם כן, איך?
ריכוז הפולחן
ויקרא י"ז מזהיר נגד הבאת קרבנות במקום אחר חוץ מפתח אוהל מועד.
- מה הבעיתיות בהקרבה על מזבח פרטי?
- מהם היתרונות והחסרונות של ריכוז הפולחן אך ורק במשכן? במה יכול להיות עבודת הקב"ה שונה אם האדם צריך לנסוע למקדש להביא קורבנות, במקום להקריב אותם בחצרו הפרטי?
- באילו תקופות בהיסטוריה של עם ישראל נאסרו במות מחוץ למקדש? דברים י"ב מציע שני תנאים לאיסור, ירושת ארץ ישראל וביטחון מפני אויבים. מה הקשר בין השניים? איזה אור זה שופך על ההבנות האפשריות של הציווי? ראו מתי נאסרו במות?
האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא?
בויקרא י"ח:כ"א וכ':ב'-ה', התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים..
- אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו נתינת זרע למולך.
- התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אחרי מות.
