Shabbat Table Topics – Parashat Behaalotekha/0/he

נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך

הזדמנויות שניות ופסח שני

בבמדבר ט', קבוצה של אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם המת בקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.

• אופי הבקשה – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול מהקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור לחול עליהם,¹ או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שלהם?² או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד, אחר כפי שהוחלט בסופו של דבר?³ לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם למשה יכול לבטל איסור תורה? ראו פסח שני – הבקשה.
• הזדמנויות שניות – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי להזדמנות שנייה ולמי אולי לא?

נסים במדבר: השְׂלָו

לאחר שהאומה מתלוננת על אופייה המייגע של דיאטת המנה שלהם, האשם מספק להם "שְׂלָו". האנשים מתאספים בזלזול וטורפים אותה ומיד נענשים על ידי אלוהים.

אף שרובם מזהים את "שְׂלָו" כעל שליו, דעת המיעוט טוענת שהוא מתייחס לדגים. כיצד יכולה כל זיהוי להאיר את התיאור המקראי? להרחבה, ראו שְׂלָו - דג או עוף?
התלונה של האומה על "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" הייתה מרמזת כי המנא היה מקור ההזנה היחיד שלהם. הואיל משה לא מסכים, ומציע שהמנא שימש רק כתוסף וכי היו לעתים קרובות אפשרויות אוכל אחרות. מה עשוי לבקש עמדה זו? מה זה מצביע על הטבע המופלא (או לא כל כך פלאי) של שיטוטם של בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו החיים במדבר.

After the nation complains about the tedious nature of their Manna diet, Hashem provides them with "שְׂלָו".  The people gluttonously gather and devour it and are immediately punished by God.

• Though most identify the "שְׂלָו" as quail, a minority opinion asserts that it refers to fish.  How might each identification illuminate the Biblical account?  להרחבה, ראו שְׂלָו – דג או עוף?
• The nation's complaint of "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" would suggest that the Manna was their sole source of nourishment.  The הואיל משהשמות ט"ז:י"חאודות ר' משה יצחק אשכנזי disagrees, suggesting that the Manna served only as a supplement and that there were often other food options.  What might be prompting this position?  What does it suggest about the miraculous (or not so miraculous) nature of the Israelites' wandering in the Wilderness?  להרחבה, ראו החיים במדבר.

סתם רכילות או איום על סמכות?

כיצד ניתן להבין את ביקורתם של מרים ואהרון על משה? האם זה היה פשוט פטפוט סרק ומוטעה, או שמא הייתה להם מחלוקת מהותית יותר עם התנהגותו, מה שהוביל אותם לפקפק בסמכותו כמנהיג? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.

ספרי רואה במרים ובאהרון שום כוונה לפגוע, ולמעשה מנסה לשפר את חיי המשפחה של משה על ידי עידוד חידוש היחסים התקינים בין משה לציפורה. לעומת זאת, כמה חוקרים מודרניים, 4, הטילו את מרים ואהרון באור שלילי, והציעו כי הם מתמודדים עם מנהיגותו של משה וטוענים שהם שווים לו. עם מי אתה מסכים? מהם היתרונות והחסרונות של כל עמדה?
ר 'יוסף בכור שור מציג את אחיו של משה כמי שמוטרדים ממה שהם תפסו כהיבריס בהחלטתו של משה להינשא לאישה לא ישראלית. האם נאסר נישואי תערובת בשלב זה בהיסטוריה? האם זה אסור בתנ"ך? אם לא, האם נישואים עם ישראלי בכל זאת העדיפו, ובכך הצדיקו מעט את התלונה של מרים ואהרון?
באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה קורה אם יש כוונות חיוביות ומנסה להיות בונה? אם פעולותיו של אדם אחר מטרידות, האם זה בעייתי להתייעץ עם צד שלישי בנוגע להתנהגותו לפני ניגש לאדם עצמו / היא?

How is Miryam and Aharon's critique of Moshe to be understood?  Was this simply idle and misguided chatter, or did they have a more fundamental disagreement with his behavior, leading them to question his authority as leader? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.

• ספריי"ב:א'אודות ספרי במדבר views Miryam and Aharon as intending no harm, and, in fact, trying to improve Moshe's family life by encouraging the resumption of normal relations between Moshe and Zipporah.  Some modern scholars,⁴ in contrast, cast Miryam and Aharon in a negative light, suggesting that they were contesting Moshe's leadership and claiming to be his equals. With whom do you agree?  What are the advantages and disadvantages of each position? 
• ר' יוסף בכור שורבמדבר י"ב:א'-ו'אודות ר' יוסף בכור שור presents Moshe's siblings as being troubled by what they perceived as hubris in Moshe's decision to marry a non-Israelite woman.  Was intermarriage prohibited at this point in history?  Is it Biblically prohibited?  If not, was marrying an Israelite nevertheless preferred, thus providing some justification for Miryam and Aharon's complaint?
• Under what circumstances is it permitted to speak about another person? What if one has positive intentions and is trying to be constructive?  If another person's actions are troubling, is it problematic to consult a third party about their behavior before approaching the person him/herself? 

מיהו חובב?

בפרשתנו, חובב מוצג בפני הקורא כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה".  אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה".  בעוד ששופטים ד':י"א מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", בשמות ב' זה רעואל, ולא חובב, שמזוהה כאביה של ציפורה אשתו של משה.  ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק בשמות י"ח, בו יתרו הוא זה שמתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה".  מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו?  איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?

השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המילה "חֹתֵן". האם זה מתייחס רק לחותנו של האדם, 5 או שמא זה מתייחס גם לגיסו של האדם, במיוחד אם הוא גם מילא תפקיד בהתקשרות הנישואין? 6 להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.
מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם רק שמות שונים של אדם ואותו אדם. זה עולה בקנה אחד עם הנטייה הכללית של מדרשי רבנים לאחד דמויות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראה זיהויים לקבלת דוגמאות וניתוח אחרים. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו? 7
אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בבמידבר, למרות שמות י"ח מסכמת עם עזיבתו של יתרו לארצו? האם יתרו / חובב חזרו? אם כן, למה? לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזה היה הדתית של יתרו.
להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו שמותיו של יתרו.

• The question depends to a large degree on the meaning of the word "חֹתֵן".  Does it refer only to one's father-in-law,⁵ or might it refer also to one's brother-in-law, especially if he also played a role in contracting the marriage?⁶  להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.
• מכילתא דרבי ישמעאל שמותי"ח:א'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו are all merely different names of one and the same individual.  This is consistent with the general tendency of Rabbinic Midrashim to consolidate characters by identifying different names with the same person. See Identifications for other examples and analysis.  In our case, what are the advantages and disadvantages of such an approach?⁷  
• אם יתרו וחובב are the same person, why is he still in the Israelite camp in Bemidbar, despite שמות י"ח concluding with Yitro's departure to his own land?  Did יתרו/חובב return?  אם כן, למה?  לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזהותו הדתית של יתרו.
• For elaboration and other approaches regarding the possible relationship between these three characters, ראו שמותיו של יתרו.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בהעלתך.

¹ ראו למשל, ר' יוסף בכור שורבמדבר ט':ו'במדבר י"ב:א'-ו'אודות ר' יוסף בכור שור, רמב"םהלכות קרבן פסח ו':א'-ב'אודות ר' משה בן מיימון ואברבנאלבמדבר ט':א'אודות ר' יצחק אברבנאל.

² ראו לדוגמה, ספורנובמדבר ט':ז'אודות ר' עובדיה ספורנו.

³ ראו עקדת יצחקתורה ע"דאודות ר' יצחק עראמה.

⁴ ניתן למצוא היבטים שונים של עמדה זו ב: מ' מרגליות, "אופייה של נבואת משה", בית מקרא כ"ה:ב' (תש"מ): 149-132, J. Milgrom, The JPS Commentary, Numbers (Philadelphia, 1989):70, י' ליכט, פירוש על ספר במדבר יא-כא, (ירושלים, תשנ"א): 35, ר"י מדן, "פרשת בהעלתך",‎ מקור ראשון מוסף שבת ‎(תש"ע), ור"א בזק, "פרשת האישה הכושית" ‎(תשע"א).

⁵ ראו שד"לשמות י"ח:א'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו.

⁶ ראו ר' יונה אבן ג'נאחספר השורשים "חתן"אודות ר' יונה אבן ג'נאח.

⁷ איך זה יכול להסביר מדוע, בפסוק שלנו, מכונה חובב "בֶּן רְעוּאֵל"?