Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Behaalotekha/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(11 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך</h1>
 
<category>הזדמנויות שניות ופסח שני
 
<category>הזדמנויות שניות ופסח שני
−
<p>ב<a href="Bemidbar9-1-8" data-aht="source">במדבר ט'</a>, קבוצה של אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם המת בקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.</p>
+
<p>ב<a href="Bemidbar9-1-8" data-aht="source">במדבר ט'</a>, אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם מתים ביקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>אופי הבקשה</b> – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור&#160;להקריב ולאכול מהקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור&#160;לחול עליהם,<fn>ראו למשל,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">הלכות קרבן פסח ו':א'-ב'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>.</fn>&#160;או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את&#160;האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שלהם?<fn>ראו לדוגמה, <multilink><a href="SefornoBemidbar9-7" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn>&#160;או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד, אחר כפי שהוחלט בסופו של דבר?<fn>ראו <multilink><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">תורה ע"ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>.</fn>&#160;לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם למשה יכול לבטל איסור תורה? ראו <a href="Pesach Sheni – The People's Petition" data-aht="page">פסח שני – הבקשה</a>.</li>
+
<li><b>אופי הבקשה</b> – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור&#160;להקריב ולאכול מקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור&#160;לחול עליהם,<fn>ראו למשל,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">הלכות קרבן פסח ו':א'-ב'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>.</fn>&#160;או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את&#160;האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שהוא גורם להם?<fn>ראו לדוגמה, <multilink><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn>&#160;או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד אחר, כפי שהוחלט בסופו של דבר?<fn>ראו <multilink><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">תורה ע"ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>.</fn>&#160;לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם משה יכול לבטל איסור תורה? ראו <a href="Pesach Sheni – The People's Petition" data-aht="page">פסח שני – הבקשה</a>.</li>
−
<li><b>הזדמנויות שניות</b> – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי להזדמנות שנייה ולמי אולי לא?</li>
+
<li><b>הזדמנויות שניות</b> – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי לתת הזדמנות שנייה ולמי אולי לא?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>נסים במדבר: השְׂלָו
+
<category>ניסים במדבר: השְׂלָו
−
<p>לאחר שהאומה מתלוננת על אופייה המייגע של דיאטת המנה שלהם, האשם מספק להם "שְׂלָו". האנשים מתאספים בזלזול וטורפים אותה ומיד נענשים על ידי אלוהים.<br/><br/>אף שרובם מזהים את "שְׂלָו" כעל שליו, דעת המיעוט טוענת שהוא מתייחס לדגים. כיצד יכולה כל זיהוי להאיר את התיאור המקראי? להרחבה, ראו שְׂלָו - דג או עוף?<br/>התלונה של האומה על "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" הייתה מרמזת כי המנא היה מקור ההזנה היחיד שלהם. הואיל משה לא מסכים, ומציע שהמנא שימש רק כתוסף וכי היו לעתים קרובות אפשרויות אוכל אחרות. מה עשוי לבקש עמדה זו? מה זה מצביע על הטבע המופלא (או לא כל כך פלאי) של שיטוטם של בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו החיים במדבר.</p>
+
<p>בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החד-גוונית, ה' נותן להם את השְׂלָו.&#160;הם זוללים אותו מיד, ומיד לאחר מכן נענשים על ידי ה'.</p>
−
<p>After the nation complains about the tedious nature of their Manna diet, Hashem provides them with "שְׂלָו".&#160; The people gluttonously gather and devour it and are immediately punished by God.</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Though most identify the "שְׂלָו" as quail, a minority opinion asserts that it refers to fish.&#160; How might each identification illuminate the Biblical account?&#160;&#160;להרחבה, ראו <a href="Realia:שְׂלָו – Fish or Fowl" data-aht="page">שְׂלָו – דג או עוף?</a></li>
+
<li>רוב המפרשים&#160;מזהים את ה"שְׂלָו" עם השליו שאנחנו מכירים, אך קיימת דעת מיעוט שטוענת שמדובר בדגים. איך כל אחד מהזיהויים הללו משנה את משמעות הסיפור המקראי? להרחבה, ראו <a href="Realia:שְׂלָו – Fish or Fowl" data-aht="page">שְׂלָו – דג או עוף?</a></li>
−
<li>The nation's complaint of "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" would suggest that the Manna was their sole source of nourishment.&#160; The&#160;<multilink><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">שמות ט"ז:י"ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> disagrees, suggesting that the Manna served only as a supplement and that there were often other food options.&#160; What might be prompting this position?&#160; What does it suggest about the miraculous (or not so miraculous) nature of the Israelites' wandering in the Wilderness?&#160;&#160;להרחבה, ראו <a href="Realia:Life in the Wilderness" data-aht="page">החיים במדבר</a>.</li>
+
<li>תלונת בני ישראל&#160;ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. <multilink><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">שמות ט"ז:י"ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>&#160;חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת, ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת לגבי האופי הפלאי (או הטבעי) של מסעות בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו <a href="Realia:Life in the Wilderness" data-aht="page">החיים במדבר</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>סתם רכילות או איום על סמכות?
 
<category>סתם רכילות או איום על סמכות?
−
<p>כיצד ניתן להבין את ביקורתם של מרים ואהרון על משה? האם זה היה פשוט פטפוט סרק ומוטעה, או שמא הייתה להם מחלוקת מהותית יותר עם התנהגותו, מה שהוביל אותם לפקפק בסמכותו כמנהיג? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.<br/><br/>ספרי רואה במרים ובאהרון שום כוונה לפגוע, ולמעשה מנסה לשפר את חיי המשפחה של משה על ידי עידוד חידוש היחסים התקינים בין משה לציפורה. לעומת זאת, כמה חוקרים מודרניים, 4, הטילו את מרים ואהרון באור שלילי, והציעו כי הם מתמודדים עם מנהיגותו של משה וטוענים שהם שווים לו. עם מי אתה מסכים? מהם היתרונות והחסרונות של כל עמדה?<br/>ר 'יוסף בכור שור מציג את אחיו של משה כמי שמוטרדים ממה שהם תפסו כהיבריס בהחלטתו של משה להינשא לאישה לא ישראלית. האם נאסר נישואי תערובת בשלב זה בהיסטוריה? האם זה אסור בתנ"ך? אם לא, האם נישואים עם ישראלי בכל זאת העדיפו, ובכך הצדיקו מעט את התלונה של מרים ואהרון?<br/>באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה קורה אם יש כוונות חיוביות ומנסה להיות בונה? אם פעולותיו של אדם אחר מטרידות, האם זה בעייתי להתייעץ עם צד שלישי בנוגע להתנהגותו לפני ניגש לאדם עצמו / היא?</p>
+
<p>כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר שגרם להם לערער על סמכותו כמנהיג? ראו <a href="Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage" data-aht="page">ביקורת מרים על משה והכושית</a>.</p>
−
<p>How is Miryam and Aharon's critique of Moshe to be understood?&#160; Was this simply idle and misguided chatter, or did they have a more fundamental disagreement with his behavior, leading them to question his authority as leader? ראו <a href="Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage" data-aht="page">ביקורת מרים על משה והכושית</a>.</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><multilink><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">י"ב:א'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> views Miryam and Aharon as intending no harm, and, in fact, trying to improve Moshe's family life by encouraging the resumption of normal relations between Moshe and Zipporah.&#160; Some modern scholars,<fn>ניתן למצוא היבטים שונים של עמדה זו ב: מ' מרגליות, "אופייה של נבואת משה", בית מקרא כ"ה:ב' (תש"מ): 149-132, J. Milgrom, The JPS Commentary, Numbers (Philadelphia, 1989):70, י' ליכט, פירוש על ספר במדבר יא-כא, (ירושלים, תשנ"א): 35, ר"י מדן, "פרשת בהעלתך",&#8206; מקור ראשון מוסף שבת &#8206;(תש"ע), ור"א בזק, "פרשת האישה הכושית" &#8206;(תשע"א).</fn> in contrast, cast Miryam and Aharon in a negative light, suggesting that they were contesting Moshe's leadership and claiming to be his equals. With whom do you agree?&#160; What are the advantages and disadvantages of each position?&#160;</li>
+
<li><multilink><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">י"ב:א'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס תקין לצפורה. חוקרים מודרניים,<fn>ניתן למצוא היבטים שונים של עמדה זו ב: מ' מרגליות, "אופייה של נבואת משה", בית מקרא כ"ה:ב' (תש"מ): 149-132, J. Milgrom, The JPS Commentary, Numbers (Philadelphia, 1989):70, י' ליכט, פירוש על ספר במדבר יא-כא, (ירושלים, תשנ"א): 35, ר"י מדן, "פרשת בהעלתך",&#8206; מקור ראשון מוסף שבת &#8206;(תש"ע), ור"א בזק, "פרשת האישה הכושית" &#8206;(תשע"א).</fn>&#160;לעומת זאת,&#160;רואים את&#160;מרים ואת אהרן באור שלילי, ומציעים שהם מפקפקים בסמכות של משה בטענה שהם בעצמם שווים לו. עם מי אתם מסכימים? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li>
−
<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> presents Moshe's siblings as being troubled by what they perceived as hubris in Moshe's decision to marry a non-Israelite woman.&#160; Was intermarriage prohibited at this point in history?&#160; Is it Biblically prohibited?&#160; If not, was marrying an Israelite nevertheless preferred, thus providing some justification for Miryam and Aharon's complaint?</li>
+
<li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> רואה את מרים ואהרן&#160;כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת עליהם? אם לא, האם בכל זאת ניתנה עדיפות לנישואין בתוך עם ישראל, דבר שמצדיק במעט את התלונה של מרים ואהרן?</li>
−
<li>Under what circumstances is it permitted to speak about another person? What if one has positive intentions and is trying to be constructive?&#160; If another person's actions are troubling, is it problematic to consult a third party about their behavior before approaching the person him/herself?&#160;</li>
+
<li>באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר?&#160;מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם אדם נוסף בנוגע להתנהגותו, לפני שניגשים לאדם עצמו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>מיהו חובב?
 
<category>מיהו חובב?
−
<p>בפרשתנו, חובב מוצג בפני הקורא כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי <b>חֹתֵן</b> מֹשֶׁה".&#160; אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה".&#160; בעוד ש<a href="Shofetim4-11" data-aht="source">שופטים ד':י"א</a>&#160;מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", ב<a href="Shemot2-16-21" data-aht="source">שמות ב'</a> זה רעואל, ולא חובב, שמזוהה כאביה של ציפורה אשתו של משה.&#160; ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק ב<a href="Shemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח</a>, בו יתרו הוא זה שמתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה".&#160; מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו?&#160; איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?</p>
+
<p>בפרשתנו, חובב מוצג כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי <b>חֹתֵן</b> מֹשֶׁה". אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה". בעוד ש<a href="Shofetim4-11" data-aht="source">שופטים ד':י"א</a>&#160;מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", ב<a href="Shemot2-16-21" data-aht="source">שמות ב'</a>&#160;רעואל, ולא חובב, מזוהה כאביה של צפורה אשתו של משה. ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק ב<a href="Shemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח</a>, בו יתרו מתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה". מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו? איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?</p>
−
<p>השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המילה "חֹתֵן". האם זה מתייחס רק לחותנו של האדם, 5 או שמא זה מתייחס גם לגיסו של האדם, במיוחד אם הוא גם מילא תפקיד בהתקשרות הנישואין? 6 להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.<br/>מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם רק שמות שונים של אדם ואותו אדם. זה עולה בקנה אחד עם הנטייה הכללית של מדרשי רבנים לאחד דמויות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראה זיהויים לקבלת דוגמאות וניתוח אחרים. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו? 7<br/>אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בבמידבר, למרות שמות י"ח מסכמת עם עזיבתו של יתרו לארצו? האם יתרו / חובב חזרו? אם כן, למה? לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזה היה הדתית של יתרו.<br/>להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו שמותיו של יתרו.</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>The question depends to a large degree on the meaning of the word "חֹתֵן".&#160; Does it refer only to one's father-in-law,<fn>ראו <multilink><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>.</fn> or might it refer also to one's brother-in-law, especially if he also played a role in contracting the marriage?<fn>ראו <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ר' יונה אבן ג'נאח</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ספר השורשים "חתן"</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">אודות ר' יונה אבן ג'נאח</a></multilink>.</fn>&#160;&#160;להרחבה, ראו <a href="Dictionary:חֹתֵן – חֹתֶנֶת" data-aht="page">חֹתֵן / חֹתֶנֶת</a>.</li>
+
<li>השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,<fn>ראו <multilink><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>.</fn>&#160;או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?<fn>ראו <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ר' יונה אבן ג'נאח</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ספר השורשים "חתן"</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">אודות ר' יונה אבן ג'נאח</a></multilink>.</fn> להרחבה, ראו <a href="Dictionary:חֹתֵן – חֹתֶנֶת" data-aht="page">חֹתֵן / חֹתֶנֶת</a>.</li>
−
<li><multilink><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">י"ח:א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> סבור שחובב, רעואל, ויתרו are all merely different names of one and the same individual.&#160; This is consistent with the general tendency of Rabbinic Midrashim to consolidate characters by identifying different names with the same person. See&#160;<a href="Commentators:Midrash/Identifications" data-aht="page">Identifications</a> for other examples and analysis.&#160; In our case, what are the advantages and disadvantages of such an approach?<fn>איך זה יכול להסביר מדוע, בפסוק שלנו, מכונה חובב "בֶּן רְעוּאֵל"?</fn> &#160;</li>
+
<li><multilink><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">י"ח:א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד.&#160;זוהי דוגמה&#160;לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראו&#160;<a href="Commentators:Midrash/Identifications" data-aht="page">זיהויים</a> לקבלת דוגמאות אחרות וניתוח. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו?<fn>איך הגישה הזאת תתמודד עם העובדה, שבפסוק שלנו, חובב מזוהה כבן של רעואל?</fn></li>
−
<li>אם יתרו וחובב are the same person, why is he still in the Israelite camp in Bemidbar, despite&#160;<a href="Shemot18-27" data-aht="source">שמות י"ח</a> concluding with Yitro's departure to his own land?&#160; Did יתרו/חובב return?&#160; אם כן, למה?&#160; לדיון, ראו <a href="Yitro's Life After Shemot 18" data-aht="page">חיי יתרו לאחר שמות י"ח</a> ו<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a>.</li>
+
<li>אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ש<a href="Shemot18-27" data-aht="source">שמות י"ח</a>&#160;מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו <a href="Yitro's Life After Shemot 18" data-aht="page">חיי יתרו לאחר שמות י"ח</a> ו<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a>.</li>
−
<li>For elaboration and other approaches regarding the possible relationship between these three characters, ראו <a href="Yitro – Names" data-aht="page">שמותיו של יתרו</a>.</li>
+
<li>להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו <a href="Yitro – Names" data-aht="page">שמותיו של יתרו</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 10:54, 28 January 2023

נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך

הזדמנויות שניות ופסח שני

בבמדבר ט', אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם מתים ביקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.

  • אופי הבקשה – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול מקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור לחול עליהם,1 או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שהוא גורם להם?2 או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד אחר, כפי שהוחלט בסופו של דבר?3 לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם משה יכול לבטל איסור תורה? ראו פסח שני – הבקשה.
  • הזדמנויות שניות – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי לתת הזדמנות שנייה ולמי אולי לא?

ניסים במדבר: השְׂלָו

בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החד-גוונית, ה' נותן להם את השְׂלָו. הם זוללים אותו מיד, ומיד לאחר מכן נענשים על ידי ה'.

  • רוב המפרשים מזהים את ה"שְׂלָו" עם השליו שאנחנו מכירים, אך קיימת דעת מיעוט שטוענת שמדובר בדגים. איך כל אחד מהזיהויים הללו משנה את משמעות הסיפור המקראי? להרחבה, ראו שְׂלָו – דג או עוף?
  • תלונת בני ישראל ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. הואיל משהשמות ט"ז:י"חאודות ר' משה יצחק אשכנזי חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת, ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת לגבי האופי הפלאי (או הטבעי) של מסעות בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו החיים במדבר.

סתם רכילות או איום על סמכות?

כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר שגרם להם לערער על סמכותו כמנהיג? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.

  • ספריי"ב:א'אודות ספרי במדבר רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס תקין לצפורה. חוקרים מודרניים,4 לעומת זאת, רואים את מרים ואת אהרן באור שלילי, ומציעים שהם מפקפקים בסמכות של משה בטענה שהם בעצמם שווים לו. עם מי אתם מסכימים? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
  • ר' יוסף בכור שורבמדבר י"ב:א'-ו'אודות ר' יוסף בכור שור רואה את מרים ואהרן כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת עליהם? אם לא, האם בכל זאת ניתנה עדיפות לנישואין בתוך עם ישראל, דבר שמצדיק במעט את התלונה של מרים ואהרן?
  • באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם אדם נוסף בנוגע להתנהגותו, לפני שניגשים לאדם עצמו?

מיהו חובב?

בפרשתנו, חובב מוצג כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה". אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה". בעוד ששופטים ד':י"א מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", בשמות ב' רעואל, ולא חובב, מזוהה כאביה של צפורה אשתו של משה. ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק בשמות י"ח, בו יתרו מתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה". מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו? איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?

  • השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,5 או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?6 להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.
  • מכילתא דרבי ישמעאל שמותי"ח:א'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד. זוהי דוגמה לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראו זיהויים לקבלת דוגמאות אחרות וניתוח. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו?7
  • אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ששמות י"ח מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזהותו הדתית של יתרו.
  • להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו שמותיו של יתרו.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בהעלתך.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Behaalotekha/0/he&oldid=75918&useskin=vector"