Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Behaalotekha/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
||
| (7 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך</h1> | ||
<category>הזדמנויות שניות ופסח שני | <category>הזדמנויות שניות ופסח שני | ||
| − | <p>ב<a href="Bemidbar9-1-8" data-aht="source">במדבר ט'</a>, | + | <p>ב<a href="Bemidbar9-1-8" data-aht="source">במדבר ט'</a>, אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם מתים ביקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.</p> |
| − | <li><b>אופי הבקשה</b> – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול | + | <ul> |
| − | <li><b>הזדמנויות שניות</b> – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי | + | <li><b>אופי הבקשה</b> – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול מקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור לחול עליהם,<fn>ראו למשל, <multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar9-6" data-aht="source">במדבר ט':ו'</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotKorbanPesach6-1-2" data-aht="source">הלכות קרבן פסח ו':א'-ב'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> ו<multilink><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar9-1" data-aht="source">במדבר ט':א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>.</fn> או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שהוא גורם להם?<fn>ראו לדוגמה, <multilink><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBemidbar9-7" data-aht="source">במדבר ט':ז'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>.</fn> או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד אחר, כפי שהוחלט בסופו של דבר?<fn>ראו <multilink><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakTorah74" data-aht="source">תורה ע"ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>.</fn> לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם משה יכול לבטל איסור תורה? ראו <a href="Pesach Sheni – The People's Petition" data-aht="page">פסח שני – הבקשה</a>.</li> |
| + | <li><b>הזדמנויות שניות</b> – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי לתת הזדמנות שנייה ולמי אולי לא?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category> | + | <category>ניסים במדבר: השְׂלָו |
| − | <p>בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החד- | + | <p>בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החד-גוונית, ה' נותן להם את השְׂלָו. הם זוללים אותו מיד, ומיד לאחר מכן נענשים על ידי ה'.</p> |
| − | <li>רוב | + | <ul> |
| − | <li>תלונת בני ישראל ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. <multilink><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">שמות ט"ז:י"ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת | + | <li>רוב המפרשים מזהים את ה"שְׂלָו" עם השליו שאנחנו מכירים, אך קיימת דעת מיעוט שטוענת שמדובר בדגים. איך כל אחד מהזיהויים הללו משנה את משמעות הסיפור המקראי? להרחבה, ראו <a href="Realia:שְׂלָו – Fish or Fowl" data-aht="page">שְׂלָו – דג או עוף?</a></li> |
| + | <li>תלונת בני ישראל ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. <multilink><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheShemot16-18" data-aht="source">שמות ט"ז:י"ח</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת, ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת לגבי האופי הפלאי (או הטבעי) של מסעות בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו <a href="Realia:Life in the Wilderness" data-aht="page">החיים במדבר</a>.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>סתם רכילות או איום על סמכות? | <category>סתם רכילות או איום על סמכות? | ||
| − | <p>כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר | + | <p>כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר שגרם להם לערער על סמכותו כמנהיג? ראו <a href="Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage" data-aht="page">ביקורת מרים על משה והכושית</a>.</p> |
| − | <li><multilink><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">י"ב:א'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס | + | <ul> |
| − | <li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> רואה את מרים ואהרן כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת | + | <li><multilink><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">ספרי</a><a href="SifreBemidbar12-1" data-aht="source">י"ב:א'</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink> רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס תקין לצפורה. חוקרים מודרניים,<fn>ניתן למצוא היבטים שונים של עמדה זו ב: מ' מרגליות, "אופייה של נבואת משה", בית מקרא כ"ה:ב' (תש"מ): 149-132, J. Milgrom, The JPS Commentary, Numbers (Philadelphia, 1989):70, י' ליכט, פירוש על ספר במדבר יא-כא, (ירושלים, תשנ"א): 35, ר"י מדן, "פרשת בהעלתך",‎ מקור ראשון מוסף שבת ‎(תש"ע), ור"א בזק, "פרשת האישה הכושית" ‎(תשע"א).</fn> לעומת זאת, רואים את מרים ואת אהרן באור שלילי, ומציעים שהם מפקפקים בסמכות של משה בטענה שהם בעצמם שווים לו. עם מי אתם מסכימים? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?</li> |
| − | <li>באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם | + | <li><multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar12-1-6" data-aht="source">במדבר י"ב:א'-ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> רואה את מרים ואהרן כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת עליהם? אם לא, האם בכל זאת ניתנה עדיפות לנישואין בתוך עם ישראל, דבר שמצדיק במעט את התלונה של מרים ואהרן?</li> |
| + | <li>באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם אדם נוסף בנוגע להתנהגותו, לפני שניגשים לאדם עצמו?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>מיהו חובב? | <category>מיהו חובב? | ||
| − | <p>בפרשתנו, חובב מוצג | + | <p>בפרשתנו, חובב מוצג כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי <b>חֹתֵן</b> מֹשֶׁה". אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה". בעוד ש<a href="Shofetim4-11" data-aht="source">שופטים ד':י"א</a> מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", ב<a href="Shemot2-16-21" data-aht="source">שמות ב'</a> רעואל, ולא חובב, מזוהה כאביה של צפורה אשתו של משה. ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק ב<a href="Shemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח</a>, בו יתרו מתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה". מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו? איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li>השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,<fn>ראו <multilink><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>.</fn> או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?<fn>ראו <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ר' יונה אבן ג'נאח</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ספר השורשים "חתן"</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">אודות ר' יונה אבן ג'נאח</a></multilink>.</fn> להרחבה, ראו <a href="Dictionary:חֹתֵן – חֹתֶנֶת" data-aht="page">חֹתֵן / חֹתֶנֶת</a>.</li> | <li>השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,<fn>ראו <multilink><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>.</fn> או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?<fn>ראו <multilink><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ר' יונה אבן ג'נאח</a><a href="RYonahibnJanachSeferHaShorashimחתן" data-aht="source">ספר השורשים "חתן"</a><a href="R. Yonah ibn Janach" data-aht="parshan">אודות ר' יונה אבן ג'נאח</a></multilink>.</fn> להרחבה, ראו <a href="Dictionary:חֹתֵן – חֹתֶנֶת" data-aht="page">חֹתֵן / חֹתֶנֶת</a>.</li> | ||
| − | <li><multilink><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">י"ח:א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד. זוהי דוגמה לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. | + | <li><multilink><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot18-1" data-aht="source">י"ח:א'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink> סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד. זוהי דוגמה לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראו <a href="Commentators:Midrash/Identifications" data-aht="page">זיהויים</a> לקבלת דוגמאות אחרות וניתוח. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו?<fn>איך הגישה הזאת תתמודד עם העובדה, שבפסוק שלנו, חובב מזוהה כבן של רעואל?</fn></li> |
<li>אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ש<a href="Shemot18-27" data-aht="source">שמות י"ח</a> מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו <a href="Yitro's Life After Shemot 18" data-aht="page">חיי יתרו לאחר שמות י"ח</a> ו<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a>.</li> | <li>אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ש<a href="Shemot18-27" data-aht="source">שמות י"ח</a> מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו <a href="Yitro's Life After Shemot 18" data-aht="page">חיי יתרו לאחר שמות י"ח</a> ו<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a>.</li> | ||
<li>להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו <a href="Yitro – Names" data-aht="page">שמותיו של יתרו</a>.</li> | <li>להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו <a href="Yitro – Names" data-aht="page">שמותיו של יתרו</a>.</li> | ||
Latest revision as of 11:54, 28 January 2023
נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך
הזדמנויות שניות ופסח שני
בבמדבר ט', אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם מתים ביקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.
- אופי הבקשה – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול מקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור לחול עליהם,1 או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שהוא גורם להם?2 או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד אחר, כפי שהוחלט בסופו של דבר?3 לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם משה יכול לבטל איסור תורה? ראו פסח שני – הבקשה.
- הזדמנויות שניות – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי לתת הזדמנות שנייה ולמי אולי לא?
ניסים במדבר: השְׂלָו
בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החד-גוונית, ה' נותן להם את השְׂלָו. הם זוללים אותו מיד, ומיד לאחר מכן נענשים על ידי ה'.
- רוב המפרשים מזהים את ה"שְׂלָו" עם השליו שאנחנו מכירים, אך קיימת דעת מיעוט שטוענת שמדובר בדגים. איך כל אחד מהזיהויים הללו משנה את משמעות הסיפור המקראי? להרחבה, ראו שְׂלָו – דג או עוף?
- תלונת בני ישראל ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. הואיל משה חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת, ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת לגבי האופי הפלאי (או הטבעי) של מסעות בני ישראל במדבר? להרחבה, ראו החיים במדבר.
סתם רכילות או איום על סמכות?
כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר שגרם להם לערער על סמכותו כמנהיג? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.
- ספרי רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס תקין לצפורה. חוקרים מודרניים,4 לעומת זאת, רואים את מרים ואת אהרן באור שלילי, ומציעים שהם מפקפקים בסמכות של משה בטענה שהם בעצמם שווים לו. עם מי אתם מסכימים? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- ר' יוסף בכור שור רואה את מרים ואהרן כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת עליהם? אם לא, האם בכל זאת ניתנה עדיפות לנישואין בתוך עם ישראל, דבר שמצדיק במעט את התלונה של מרים ואהרן?
- באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם אדם נוסף בנוגע להתנהגותו, לפני שניגשים לאדם עצמו?
מיהו חובב?
בפרשתנו, חובב מוצג כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה". אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה". בעוד ששופטים ד':י"א מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", בשמות ב' רעואל, ולא חובב, מזוהה כאביה של צפורה אשתו של משה. ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק בשמות י"ח, בו יתרו מתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה". מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו? איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?
- השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,5 או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?6 להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.
- מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד. זוהי דוגמה לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראו זיהויים לקבלת דוגמאות אחרות וניתוח. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו?7
- אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ששמות י"ח מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזהותו הדתית של יתרו.
- להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו שמותיו של יתרו.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בהעלתך.
