Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bereshit/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בראשית</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בראשית</h1>
 
<category>סתירות וכפילויות
 
<category>סתירות וכפילויות
<p>בעת לימוד תורה, הקורא נחשף לעיתים קרובות לסיפורים שנדמים כמכילים כפילויות מיותרות או אפילו סתירות פנימיות. כבר בפרקים הראשונים של ספר בראשית ישנו מקרה שכזה. בריאת העולם מתוארת פעמיים, בן בפרק א' והן בפרק ב'ף ושני התיאורים נדמים כסותרים בנקודות רבות.</p>
+
<p>בעת לימוד תורה, הקורא נחשף לעיתים קרובות לסיפורים שנדמים כמכילים כפילויות מיותרות או אפילו סתירות פנימיות. כבר בפרקים הראשונים של ספר בראשית ישנו מקרה שכזה. בריאת העולם מתוארת פעמיים, הן בפרק א' והן בפרק ב', ושני התיאורים נדמים כסותרים בנקודות רבות.</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>באופן כללי, כיצד ניתן להסביר סתירות או כפילויות בטקסט המקראי?</li>
 
<li>באופן כללי, כיצד ניתן להסביר סתירות או כפילויות בטקסט המקראי?</li>
<li>במקרה הספציפי שלנו, פרשנים מתמודדים עם הכפילויות בדרכים שונות. ישנם כאלו המציעים כי זהו רק כלי ספרותי בו תיאור&#160;כללי קודם לתיאור מפורט של אירוע מסויים. אחרים יותר פילוסופיים בגישתם, וטוענים כי כל תיאור מתמקד בהיבט שונה של האדם ושל העולם. הגישה האחרונה מציעה כי שני הפרקים אינם מתייחסים לאותו האירוע כלל;&#160;הראשון מתאר את בריאת העולם והאנושות בכללותה, בעוד השני מתאר את יצירתו של יחיד בשם "אדם". אילו מהגישות הכי משכנעת אתכם?</li>
+
<li>במקרה הספציפי שלנו, הפרשנים מתמודדים עם הכפילויות בדרכים שונות. ישנם כאלו המציעים כי זהו רק כלי ספרותי בו תיאור&#160;כללי קודם לתיאור מפורט של אירוע מסויים. אחרים יותר פילוסופיים בגישתם, וטוענים כי כל תיאור מתמקד בהיבט שונה של האדם ושל העולם. הגישה האחרונה מציעה כי שני הפרקים אינם מתייחסים לאותו האירוע כלל;&#160;הראשון מתאר את בריאת העולם והאנושות בכללותה, בעוד השני מתאר את יצירתו של יחיד בשם "אדם". אילו מהגישות הכי משכנעת אתכם?</li>
 
<li>להרחבה ראו&#160;<a href="Two Accounts of Creation: Bereshit 1–2" data-aht="page">שני סיפורי הבריאה</a>.</li>
 
<li>להרחבה ראו&#160;<a href="Two Accounts of Creation: Bereshit 1–2" data-aht="page">שני סיפורי הבריאה</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
Line 20: Line 20:
 
<p>הסיפור הסתום של למך ונשותיו נוגע בנושאים רבים, לרבות אשמה וכוחה של תשובה, חסרונותיה של פוליגמיה, והסכנות שבקדמה טכנולוגית.</p>
 
<p>הסיפור הסתום של למך ונשותיו נוגע בנושאים רבים, לרבות אשמה וכוחה של תשובה, חסרונותיה של פוליגמיה, והסכנות שבקדמה טכנולוגית.</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>איזה עונש חמור יותר&#160;– תחושת אשמה או עונש פיזי? ראו תשובתו של ספורנו לשאלה זו בניתוחו&#160;<a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</li>
+
<li>איזה עונש חמור יותר&#160;– תחושת אשמה או עונש פיזי? ראו תשובתו של ספורנו לשאלה זו בניתוחו ל<a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</li>
<li>האם ישנה התאמה בין קדמה טכנולוגית לבין מוסריותה של החברה? באיזו תדירות קדמה מדעית מעודדת התנהגות מוסרית? באיזו תדירות היא מובילה להתדרדרות? ראו כיצד רמב"ם, הכתב והקבלה, וקאסוטו מתייחסים לשאלות הללו בפירושם ל<a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</li>
+
<li>האם ישנה התאמה כלשהי בין קדמה טכנולוגית לבין מוסריותה של החברה? באיזו תדירות קדמה מדעית מעודדת התנהגות מוסרית? באיזו תדירות היא מובילה להתדרדרות? ראו כיצד רמב"ם, הכתב והקבלה, וקאסוטו מתייחסים לשאלות הללו בפירושם ל<a href="Lemekh's Monologue" data-aht="page">נאומו של למך</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Version as of 01:38, 9 July 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת בראשית

סתירות וכפילויות

בעת לימוד תורה, הקורא נחשף לעיתים קרובות לסיפורים שנדמים כמכילים כפילויות מיותרות או אפילו סתירות פנימיות. כבר בפרקים הראשונים של ספר בראשית ישנו מקרה שכזה. בריאת העולם מתוארת פעמיים, הן בפרק א' והן בפרק ב', ושני התיאורים נדמים כסותרים בנקודות רבות.

  • באופן כללי, כיצד ניתן להסביר סתירות או כפילויות בטקסט המקראי?
  • במקרה הספציפי שלנו, הפרשנים מתמודדים עם הכפילויות בדרכים שונות. ישנם כאלו המציעים כי זהו רק כלי ספרותי בו תיאור כללי קודם לתיאור מפורט של אירוע מסויים. אחרים יותר פילוסופיים בגישתם, וטוענים כי כל תיאור מתמקד בהיבט שונה של האדם ושל העולם. הגישה האחרונה מציעה כי שני הפרקים אינם מתייחסים לאותו האירוע כלל; הראשון מתאר את בריאת העולם והאנושות בכללותה, בעוד השני מתאר את יצירתו של יחיד בשם "אדם". אילו מהגישות הכי משכנעת אתכם?
  • להרחבה ראו שני סיפורי הבריאה.

דחייה ופשע


בקדמת עדן, הסופר ג'ון סטיינבק מדבר על אופיו האוניברסלי של סיפור קין והבל:

I think this is the best-known story in the world because it is everybody’s story. I think it is the symbol story of the human soul… The greatest terror a child can have is that he is not loved, and rejection is the hell he fears. I think everyone in the world to a large or small extent has felt rejection. And with rejection comes anger, and with anger some kind of crime in revenge for the rejection, and with the crime guilt—and there is the story of mankind

התמה של "בחירה ודחייה" חוזרת לאורך כל ספר בראשית. האם כל אלו שנדחו הגיבו באופן אותו מתאר סטיינבק? האם אפשרי להשתמש בדחייה כזרז להתנהגות חיובית ולא שלילית?

בסיפור קין והבל, האם ה' דוחה את קין, או רק את קורבנו? מה בקין או בקורבנו לא מצא חן בעיני ה'? לבסוף, מדוע קין מוציא את הכעס שלו על הבל במקום על ה'? ראו דחיית קורבנו של קין וקין – רוצח במזיד או בשוגג?

טכנולוגיה ומוסריות

הסיפור הסתום של למך ונשותיו נוגע בנושאים רבים, לרבות אשמה וכוחה של תשובה, חסרונותיה של פוליגמיה, והסכנות שבקדמה טכנולוגית.

  • איזה עונש חמור יותר – תחושת אשמה או עונש פיזי? ראו תשובתו של ספורנו לשאלה זו בניתוחו לנאומו של למך.
  • האם ישנה התאמה כלשהי בין קדמה טכנולוגית לבין מוסריותה של החברה? באיזו תדירות קדמה מדעית מעודדת התנהגות מוסרית? באיזו תדירות היא מובילה להתדרדרות? ראו כיצד רמב"ם, הכתב והקבלה, וקאסוטו מתייחסים לשאלות הללו בפירושם לנאומו של למך.

עוד...

להרחבה בנושאים הללו, ראו נושאי פרשת בראשית.