Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bo/0/he"
m |
m |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>מדוע ה' אינו מתנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a></li> | <li>מדוע ה' אינו מתנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a></li> | ||
| − | <li>כשהמצרים | + | <li>כשהמצרים לבני ישראל את כלי הזהב שלהם, האם הם התכוונו להשאיל להם אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li> |
| − | |||
<li>האם בכל אחד מהמקרים לעיל, האם הכפילות הייתה מוצדקת? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר הונאת האויב? האם העובדה שאדם זוכה ליחס שלא בצדק, מאפשרת תמורת חוסר יושר?</li> | <li>האם בכל אחד מהמקרים לעיל, האם הכפילות הייתה מוצדקת? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר הונאת האויב? האם העובדה שאדם זוכה ליחס שלא בצדק, מאפשרת תמורת חוסר יושר?</li> | ||
<li>In each of the above cases, was the duplicity justified?  Why or why not? In general, when is deception of the enemy allowed?  Does the fact that one was unjustly treated permit dishonesty in return?</li> | <li>In each of the above cases, was the duplicity justified?  Why or why not? In general, when is deception of the enemy allowed?  Does the fact that one was unjustly treated permit dishonesty in return?</li> | ||
Version as of 03:42, 21 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת בא
Do Two Wrongs Make a Right?האם שני עוולות עושים זכות?
פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי חופש במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.
- מדוע ה' אינו מתנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו "דרך שלשת ימים"?
- כשהמצרים לבני ישראל את כלי הזהב שלהם, האם הם התכוונו להשאיל להם אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים.
- האם בכל אחד מהמקרים לעיל, האם הכפילות הייתה מוצדקת? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר הונאת האויב? האם העובדה שאדם זוכה ליחס שלא בצדק, מאפשרת תמורת חוסר יושר?
- In each of the above cases, was the duplicity justified? Why or why not? In general, when is deception of the enemy allowed? Does the fact that one was unjustly treated permit dishonesty in return?
Mitzvot for the Masses?
האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של ההמונים?
Is it possible that certain commandments were given only because of the misguided beliefs of the masses?
- ר 'יוסף אבן כספי טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על האשם ולא על המלאך ההורס, אלא נועד רק לשכנע את הפחדים של ההמונים הישראלים. האנשים (בטעות) האמינו שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג את המתח, וכך האשם המשיך בתפיסתם כדי למנוע פאניקה במהלך מכת בכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו מטרת פסח מצרים .1
- ר' יוסף אבן כספי posits that the blood of the Pesach which was smeared on the doorposts had no effect on either Hashem or the destroying angel, but was intended merely to allay the fears of the Israelite masses. The people (erroneously) believed that blood was a panacea to allay tension, and so Hashem went along with their perception so as to prevent panic during מכת בכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו מטרת פסח מצרים.1
- לדוגמאות נוספות בהן פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת צרעת ועל "עין הרע" ומחצית השקל – למניין או למשכן?, והבנת רמב"ם לגבי מטרת הקרבנות.
Prophetic Autonomy
פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם האשם ומפעיל את הסמכות האלוקית, אף על פי שאין תיעוד קודם שהשם העביר את התוכן המסוים. בפרק י ', משה מתעמת עם פארו במצוות השם, אך לכאורה מיוזמתו מכריז על מכת הארבה בשם האל. בדומה, בפרק י"א, אף על פי שהשם אומר למשה שתהיה מגיפה סופית אחת, משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם האל כי המגיפה הזו תהרוג את הבכורים.
פעמיים בפרשת בא, Moshe speaks in the name of Hashem and invokes Divine authority, even though there is no previous record of Hashem having communicated the particular content. בפרק י', Moshe confronts Paroh on Hashem's command, but, seemingly on his own initiative, announces the Plague of Locusts in God's name. בדומה, בפרק י"א, though Hashem tells Moshe that there will be one final plague, it is Moshe himself who first announces in God's name that this plague will kill the firstborns.
- Is it possible for a prophet to speak on his own initiative and to then attribute that speech back to Hashem? Or need one assume that, despite the textual silence, Hashem must have given the directions beforehand?
- How much autonomy does a prophet have? Is he simply Hashem's mouthpiece, or is he allowed to act on his own? If the latter, is it possible for a prophet to make a mistake? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
זהותם הדתית של בני ישראל במצרים
According to several commentators,2 the slaughtering of the Pesach symbolized the Israelite rejection of Egyptian idolatry. This position assumes that the Israelites had assimilated in Egypt and needed to demonstrate their loyalty to God in order to merit redemption (ראו מטרת פסח מצרים).
- Is there any evidence in Shemot to support the claim that the Israelites had forsaken Hashem and adopted foreign gods? מה היה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים?
- What does it mean to be "religious" in an era before the Torah was given? Was there anything (beyond monotheism) that would have marked the Israelites as distinct from their Egyptian neighbors?3
הוויכוח על פיצויים
Many explain that the Egyptians gave gold and silver vessels to the Israelites prior to their leaving Egypt as compensation for years of enslavement.
- If you were living in Egypt at the time, would you be willing to accept such reparations?
- Compare with the debates which raged in Israel in the early 1950s over the propriety of requesting and accepting West German reparations. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה בפיצויים לעבדות וניצול מצרים.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בא.
