Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bo/0/he"
m |
m |
||
| Line 27: | Line 27: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>האם יש בספר שמות ראיה לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>?</li> | <li>האם יש בספר שמות ראיה לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>?</li> | ||
| − | <li>מה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני | + | <li>מה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?<fn>עיינו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a> לדיון בשאלה האם האבות שמרו מצוות בכלל.</fn> </li> |
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 05:22, 21 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת בא
Do Two Wrongs Make a Right?האם שני עוולות עושים זכות?
פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי חופש במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.
- מדוע ה' אינו מתנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו "דרך שלשת ימים"?
- כשהמצרים לבני ישראל את כלי הזהב שלהם, האם הם התכוונו להשאיל להם אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים.
- האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?
Mitzvot for the Masses?מצוות להמונים?
האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של ההמונים?
Is it possible that certain commandments were given only because of the misguided beliefs of the masses?
- ר' יוסף אבן כספי טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על ה' ולא על המלאך המשחית, אלא נועד רק להרגיע את החששות של בני ישראל. הם האמינו (בטעות) שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג המתח, וכך ה' התאים את הציוויים שלו לתפיסה שלהם כדי שלא ייכנסו לפניקה בזמן מכת בכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו מטרת פסח מצרים.1
- לדוגמאות נוספות בהן פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת צרעת ועל "עין הרע" ומחצית השקל – למניין או למשכן?, והבנת רמב"ם לגבי מטרת הקרבנות.
אוטונומיה נבואית
פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. בפרק י', משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, בפרק י"א, אף על פי שה' אומר למשה שתהיה מכה סופית אחת, משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם ה' שהמכה הזו תהרוג את הבכורים דווקא.
- האם נביא יכול ידבר מיוזמתו ואז לייחס את דבריו לה'? או שמא צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביר לפני כן?
- כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא בסך הכל שופר של ה', או שמא הוא רשאי לפעול באופן עצמאי? ובהנחה שיש לו עצמאות, האם הנביא יכול לטעות? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
זהותם הדתית של בני ישראל במצרים
לטענת מספר פרשנים,2 שחיטת הפסח סימלה את דחיית ישראל את העבודה הזרה מצרית. עמדה זו מניחה שבני ישראל התבוללו במצרים והיו צריכים להפגין את נאמנותם לה' כדי לזכות בגאולה (ראו מטרת פסח מצרים).
- האם יש בספר שמות ראיה לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים?
- מה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?3
הוויכוח על פיצויים
רבים מסבירים כי המצרים נתנו כלי זהב וכסף לבני ישראל לפני שעזבו את מצרים כפיצוי על שנים של שעבוד.
Many explain that the Egyptians gave gold and silver vessels to the Israelites prior to their leaving Egypt as compensation for years of enslavement.
- אם הייתם גרים באותה עת במצרים, הייתם מוכנים לקבל פיצויים כאלה?
- If you were living in Egypt at the time, would you be willing to accept such reparations?
- השווה עם הוויכוחים שהתנהלו בישראל בראשית שנות החמישים על תקינות בקשת וקבלת הפיצויים המערב גרמניים. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה בפיצויים לעבדות וניצול מצרים.
- Compare with the debates which raged in Israel in the early 1950s over the propriety of requesting and accepting West German reparations.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בא.
