Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bo/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(21 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בא</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בא</h1>
−
<category>Do Two Wrongs Make a Right?<br/>האם שני עוולות עושים זכות?<br/>
+
<category>האם עוול אחד מצדיק עוול נוסף?
−
<p>פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק&#160;שלושה ימי חופש במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.</p>
+
<p>פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק&#160;שלושה ימי חופשה במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>מדוע ה' אינו מתנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח&#160;כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a></li>
+
<li>מדוע ה' לא התנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח&#160;כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a></li>
−
<li>כשהמצרים נתנו מכלי שרתם, האם הם התכוונו להם כהלוואות, בציפייה שבני ישראל יחזרו, או כמתנות עלילות בידיעה היטב שבני ישראל עוזבים לנצח? אם זה האחרון, האם יש לראות במעשיהם של בני ישראל כגניבה? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים.</li>
+
<li>כשהמצרים נתנו לבני ישראל את כלי הזהב, האם הם התכוונו להשאיל אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו לאחר החג שלהם, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה רק להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li>
−
<li>When the Egyptians gave of their vessels, did they intend them as loans, anticipating that the Israelites would be returning, or as outright gifts knowing full well that the Israelites were leaving forever? If the latter, should the Israelites' actions be considered theft?&#160; ראו <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li>
+
<li>האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?</li>
−
<li>האם בכל אחד מהמקרים לעיל, האם הכפילות הייתה מוצדקת? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר הונאת האויב? האם העובדה שאדם זוכה ליחס שלא בצדק, מאפשרת תמורת חוסר יושר?</li>
 
−
<li>In each of the above cases, was the duplicity justified?&#160; Why or why not? In general, when is deception of the enemy allowed?&#160; Does the fact that one was unjustly treated permit dishonesty in return?</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Mitzvot for the Masses?
+
<category>מצוות להמונים?
−
<p>האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של ההמונים?</p><p>Is it possible that certain commandments were given only because of the misguided beliefs of the masses?</p><ul>
+
<p>האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של המוני העם?</p>
−
<li>ר 'יוסף אבן כספי טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על האשם ולא על המלאך ההורס, אלא נועד רק לשכנע את הפחדים של ההמונים הישראלים. האנשים (בטעות) האמינו שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג את המתח, וכך האשם המשיך בתפיסתם כדי למנוע פאניקה במהלך מכת בכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו מטרת פסח מצרים .1</li>
+
<ul>
−
<li>&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a><a href="RYosefibnKaspiShemot12-13" data-aht="source">שמות י"ב:י"ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> posits that the blood of the Pesach which was smeared on the doorposts had no effect on either Hashem or the destroying angel, but was intended merely to allay the fears of the Israelite masses.&#160; The people (erroneously) believed that blood was a panacea to allay tension, and so Hashem went along with their perception so as to prevent panic during מכת בכורות.&#160; להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>.<fn>ראו הסברו הדומה להקזת דם על ידי ציפורה ב<a href="Mystery at the Malon" data-aht="page">תעלומת סיפור המלון</a>.</fn></li>
+
<li>&#160;<multilink><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a><a href="RYosefibnKaspiShemot12-13" data-aht="source">שמות י"ב:י"ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>&#160;טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על ה' וגם לא על המלאך המשחית, אלא נועד רק להרגיע את החששות של בני ישראל. הם האמינו (בטעות) שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג מתח, וכך ה' התאים את הציוויים שלו לתפיסה שלהם כדי שלא ייכנסו לפניקה בזמן&#160;מכת הבכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>.<fn>ראו הסברו הדומה להקזת דם על ידי ציפורה ב<a href="Mystery at the Malon" data-aht="page">תעלומת סיפור המלון</a>.</fn></li>
−
<li>לדוגמאות נוספות בהן פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת <a href="Tzara'at" data-aht="page">צרעת</a> ועל "עין הרע" ו<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a>, והבנת רמב"ם לגבי <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</li>
+
<li>למקרים נוספים בהם פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת <a href="Tzara'at" data-aht="page">צרעת</a> ועל "עין הרע" ו<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a>, והבנת רמב"ם לגבי <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Prophetic Autonomy
+
<category>אוטונומיה נבואית
−
<p>פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם האשם ומפעיל את הסמכות האלוקית, אף על פי שאין תיעוד קודם שהשם העביר את התוכן המסוים. בפרק י ', משה מתעמת עם פארו במצוות השם, אך לכאורה מיוזמתו מכריז על מכת הארבה בשם האל. בדומה, בפרק י"א, אף על פי שהשם אומר למשה שתהיה מגיפה סופית אחת, משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם האל כי המגיפה הזו תהרוג את הבכורים.</p><p>פעמיים בפרשת בא, Moshe speaks in the name of Hashem and invokes Divine authority, even though there is no previous record of Hashem having communicated the particular content.&#160; ב<a href="Shemot10-1-6" data-aht="source">פרק י'</a>, Moshe confronts Paroh on Hashem's command, but, seemingly on his own initiative, announces the Plague of Locusts in God's name.&#160; בדומה, ב<a href="Shemot11-1-8" data-aht="source">פרק י"א</a>, though Hashem tells Moshe that there will be one final plague, it is Moshe himself who first announces in God's name that this plague will kill the firstborns.</p><ul>
+
<p>פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. ב<a href="Shemot10-1-6" data-aht="source">פרק י'</a>, משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה רק מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, ב<a href="Shemot11-1-8" data-aht="source">פרק י"א</a>, ה' אומר למשה שתהיה מכה סופית אחת, אך משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם ה' שהמכה הזו תהרוג דווקא את הבכורים.</p>
−
<li>Is it possible for a prophet to speak on his own initiative and to then attribute that speech back to Hashem?&#160; Or need one assume that, despite the textual silence, Hashem must have given the directions beforehand?</li>
+
<ul>
−
<li>How much autonomy does a prophet have?&#160; Is he simply Hashem's mouthpiece, or is he allowed to act on his own?&#160; If the latter, is it possible for a prophet to make a mistake?&#160; ראו <a href="Invoking Hashem's Name Without Explicit Divine Sanction" data-aht="page">פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'</a>.</li>
+
<li>האם נביא יכול לדבר מיוזמתו אך עדיין לייחס את דבריו לה'? או שמא צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן?</li>
 +
<li>כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא רק מעביר מסרים מה', או שמא הוא רשאי לפעול באופן עצמאי? בהנחה שיש לו עצמאות, האם הנביא יכול לטעות?&#160;ראו <a href="Invoking Hashem's Name Without Explicit Divine Sanction" data-aht="page">פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>זהותם הדתית של בני ישראל במצרים
 
<category>זהותם הדתית של בני ישראל במצרים
−
<p>According to several commentators,<fn>לשתי דוגמאות, ראו <multilink><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">ט"ז:ב'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">במדבר רבה</a><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">נשא י"ג</a><a href="Bemidbar Rabbah" data-aht="parshan">אודות במדבר רבה</a></multilink>.</fn> the slaughtering of the Pesach symbolized the Israelite rejection of Egyptian idolatry.&#160; This position assumes that the Israelites had assimilated in Egypt and needed to demonstrate their loyalty to God in order to merit redemption (ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>).</p><ul>
+
<p>לטענת מספר פרשנים,<fn>לשתי דוגמאות, ראו <multilink><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">ט"ז:ב'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">במדבר רבה</a><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">נשא י"ג</a><a href="Bemidbar Rabbah" data-aht="parshan">אודות במדבר רבה</a></multilink>.</fn> שחיטת הפסח סימלה דחיית האליל המצרי ושלילת כוחו. עמדה זו מניחה שבני ישראל נטמעו בתרבות המצרית והיו צריכים להפגין את נאמנותם לה' כדי לזכות בגאולה (ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>).</p>
−
<li>Is there any evidence in Shemot to support the claim that the Israelites had forsaken Hashem and adopted foreign gods? מה היה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>?</li>
+
<ul>
−
<li>What does it mean to be "religious" in an era before the Torah was given?&#160; Was there anything (beyond monotheism) that would have marked the Israelites as distinct from their Egyptian neighbors?<fn>עיינו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a> לדיון בשאלה האם האבות שמרו מצוות בכלל.</fn></li>
+
<li>האם יש בספר שמות הוכחות לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>?</li>
 +
<li>מה הייתה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?<fn>עיינו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a> לדיון בשאלה האם האבות שמרו מצוות בכלל.</fn>&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>הוויכוח על פיצויים
+
<category>הוויכוח על הפיצויים
−
<p>Many explain that the Egyptians gave gold and silver vessels to the Israelites prior to their leaving Egypt as compensation for years of enslavement.&#160;</p><ul>
+
<p>רבים מסבירים שהמצרים נתנו לבני ישראל כלי זהב וכסף לפני שעזבו את מצרים כפיצוי על שנות השעבוד.</p>
−
<li>If you were living in Egypt at the time, would you be willing to accept such reparations?</li>
+
<ul>
−
<li>Compare with the debates which raged in Israel in the early 1950s over the propriety of requesting and accepting West German reparations. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li>
+
<li>אם הייתם גרים במצרים באותה&#160;תקופה, האם הייתם מוכנים לקבל פיצויים כאלה?</li>
 +
<li>השוו בין סוגיית לקיחת כלי הזהב לוויכוחים שהתנהלו במדינת ישראל בשנותיה הראשונות על הסכם השילומים עם גרמניה. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 13:46, 24 August 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת בא

האם עוול אחד מצדיק עוול נוסף?

פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי חופשה במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.

  • מדוע ה' לא התנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו "דרך שלשת ימים"?
  • כשהמצרים נתנו לבני ישראל את כלי הזהב, האם הם התכוונו להשאיל אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו לאחר החג שלהם, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה רק להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים.
  • האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?

מצוות להמונים?

האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של המוני העם?

אוטונומיה נבואית

פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. בפרק י', משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה רק מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, בפרק י"א, ה' אומר למשה שתהיה מכה סופית אחת, אך משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם ה' שהמכה הזו תהרוג דווקא את הבכורים.

  • האם נביא יכול לדבר מיוזמתו אך עדיין לייחס את דבריו לה'? או שמא צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן?
  • כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא רק מעביר מסרים מה', או שמא הוא רשאי לפעול באופן עצמאי? בהנחה שיש לו עצמאות, האם הנביא יכול לטעות? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.

זהותם הדתית של בני ישראל במצרים

לטענת מספר פרשנים,2 שחיטת הפסח סימלה דחיית האליל המצרי ושלילת כוחו. עמדה זו מניחה שבני ישראל נטמעו בתרבות המצרית והיו צריכים להפגין את נאמנותם לה' כדי לזכות בגאולה (ראו מטרת פסח מצרים).

  • האם יש בספר שמות הוכחות לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים?
  • מה הייתה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?3 

הוויכוח על הפיצויים

רבים מסבירים שהמצרים נתנו לבני ישראל כלי זהב וכסף לפני שעזבו את מצרים כפיצוי על שנות השעבוד.

  • אם הייתם גרים במצרים באותה תקופה, האם הייתם מוכנים לקבל פיצויים כאלה?
  • השוו בין סוגיית לקיחת כלי הזהב לוויכוחים שהתנהלו במדינת ישראל בשנותיה הראשונות על הסכם השילומים עם גרמניה. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה בפיצויים לעבדות וניצול מצרים.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בא.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Bo/0/he&oldid=60064&useskin=vector"