Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Bo/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| (16 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Basic"> | <page type="Basic"> | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בא</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת בא</h1> | ||
| − | <category | + | <category>האם עוול אחד מצדיק עוול נוסף? |
| − | <p>פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי | + | <p>פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי חופשה במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>מדוע ה' | + | <li>מדוע ה' לא התנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"?</a></li> |
| − | <li>כשהמצרים לבני ישראל את כלי הזהב | + | <li>כשהמצרים נתנו לבני ישראל את כלי הזהב, האם הם התכוונו להשאיל אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו לאחר החג שלהם, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה רק להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו <a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li> |
<li>האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?</li> | <li>האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category | + | <category>מצוות להמונים? |
| − | <p>האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של | + | <p>האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של המוני העם?</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> <multilink><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a><a href="RYosefibnKaspiShemot12-13" data-aht="source">שמות י"ב:י"ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על ה' | + | <li> <multilink><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="RYosefibnKaspiShemot4-25" data-aht="source">שמות ד':כ"ה</a><a href="RYosefibnKaspiShemot12-13" data-aht="source">שמות י"ב:י"ג</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על ה' וגם לא על המלאך המשחית, אלא נועד רק להרגיע את החששות של בני ישראל. הם האמינו (בטעות) שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג מתח, וכך ה' התאים את הציוויים שלו לתפיסה שלהם כדי שלא ייכנסו לפניקה בזמן מכת הבכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>.<fn>ראו הסברו הדומה להקזת דם על ידי ציפורה ב<a href="Mystery at the Malon" data-aht="page">תעלומת סיפור המלון</a>.</fn></li> |
| − | <li> | + | <li>למקרים נוספים בהם פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת <a href="Tzara'at" data-aht="page">צרעת</a> ועל "עין הרע" ו<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a>, והבנת רמב"ם לגבי <a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>.</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>אוטונומיה נבואית | <category>אוטונומיה נבואית | ||
| − | <p>פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. ב<a href="Shemot10-1-6" data-aht="source">פרק י'</a>, משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, ב<a href="Shemot11-1-8" data-aht="source">פרק י"א</a>, | + | <p>פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. ב<a href="Shemot10-1-6" data-aht="source">פרק י'</a>, משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה רק מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, ב<a href="Shemot11-1-8" data-aht="source">פרק י"א</a>, ה' אומר למשה שתהיה מכה סופית אחת, אך משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם ה' שהמכה הזו תהרוג דווקא את הבכורים.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>האם נביא יכול | + | <li>האם נביא יכול לדבר מיוזמתו אך עדיין לייחס את דבריו לה'? או שמא צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן?</li> |
| − | <li>כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא | + | <li>כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא רק מעביר מסרים מה', או שמא הוא רשאי לפעול באופן עצמאי? בהנחה שיש לו עצמאות, האם הנביא יכול לטעות? ראו <a href="Invoking Hashem's Name Without Explicit Divine Sanction" data-aht="page">פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'</a>.</li> |
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>זהותם הדתית של בני ישראל במצרים | <category>זהותם הדתית של בני ישראל במצרים | ||
| − | <p>לטענת מספר פרשנים | + | <p>לטענת מספר פרשנים,<fn>לשתי דוגמאות, ראו <multilink><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah16-2" data-aht="source">ט"ז:ב'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink> ו<multilink><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">במדבר רבה</a><a href="BemidbarRabbahNaso13" data-aht="source">נשא י"ג</a><a href="Bemidbar Rabbah" data-aht="parshan">אודות במדבר רבה</a></multilink>.</fn> שחיטת הפסח סימלה דחיית האליל המצרי ושלילת כוחו. עמדה זו מניחה שבני ישראל נטמעו בתרבות המצרית והיו צריכים להפגין את נאמנותם לה' כדי לזכות בגאולה (ראו <a href="Purpose of the Pesach" data-aht="page">מטרת פסח מצרים</a>).</p> |
| − | |||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>האם יש שמות | + | <li>האם יש בספר שמות הוכחות לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה <a href="Religious Identity in Egypt" data-aht="page">זהותם הדתית של בני ישראל במצרים</a>?</li> |
| − | + | <li>מה הייתה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?<fn>עיינו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a> לדיון בשאלה האם האבות שמרו מצוות בכלל.</fn> </li> | |
| − | <li>מה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני | ||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category>הוויכוח על | + | <category>הוויכוח על הפיצויים |
| − | <p> | + | <p>רבים מסבירים שהמצרים נתנו לבני ישראל כלי זהב וכסף לפני שעזבו את מצרים כפיצוי על שנות השעבוד.</p> |
| − | <li> | + | <ul> |
| − | <li> | + | <li>אם הייתם גרים במצרים באותה תקופה, האם הייתם מוכנים לקבל פיצויים כאלה?</li> |
| + | <li>השוו בין סוגיית לקיחת כלי הזהב לוויכוחים שהתנהלו במדינת ישראל בשנותיה הראשונות על הסכם השילומים עם גרמניה. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה ב<a href="Reparations and Despoiling Egypt" data-aht="page">פיצויים לעבדות וניצול מצרים</a>.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 13:46, 24 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת בא
האם עוול אחד מצדיק עוול נוסף?
פעמיים בפרקים הראשונים של ספר שמות, נראה שה' מצווה את בני ישראל לרמות את פרעה ו/או את המצרים. ה' אומר למשה לבקש מפרעה רק שלושה ימי חופשה במדבר, בעוד שכוונתו האמיתית היא שבני ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. מאוחר יותר הוא מורה לבני ישראל לבקש כלי זהב וכסף משכניהם המצריים, למרות שהוא יודע שהם לא יוכלו להחזיר את הכלים.
- מדוע ה' לא התנהל בשקיפות מול פרעה? מה הוא הרוויח כשהוא ביקש רק חופשה קצרה? האם פרעה האמין לו? נסו להביא ראיות לשני הכיוונים, וראו "דרך שלשת ימים"?
- כשהמצרים נתנו לבני ישראל את כלי הזהב, האם הם התכוונו להשאיל אותם, בציפייה שבני ישראל יחזרו לאחר החג שלהם, או שמא הם ידעו שבני ישראל עוזבים את מצרים לתמיד, ונתנו את הכלים כמתנה גמורה? אם הכוונה הייתה רק להשאיל, האם יש להתייחס למעשים של בני ישראל כגניבה? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים.
- האם חוסר היושר היה מוצדק במקרים האלה? למה או למה לא? באופן כללי, מתי מותר לרמות את האויב? האם העובדה שמישהו קיבל יחס שלא היה צודק, מצדיקה את זה שהוא משקר בתגובה?
מצוות להמונים?
האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו רק בגלל אמונותיהם המוטעות של המוני העם?
- ר' יוסף אבן כספי טוען שדם הפסח שנמרח על המשקופים לא השפיע על ה' וגם לא על המלאך המשחית, אלא נועד רק להרגיע את החששות של בני ישראל. הם האמינו (בטעות) שדם הוא תרופת פלא שיכולה להפיג מתח, וכך ה' התאים את הציוויים שלו לתפיסה שלהם כדי שלא ייכנסו לפניקה בזמן מכת הבכורות. להרחבה והבנות נוספות של הטקס, ראו מטרת פסח מצרים.1
- למקרים נוספים בהם פרשנים מציעים עמדות דומות, ראו ביאורי שד"ל על טומאת צרעת ועל "עין הרע" ומחצית השקל – למניין או למשכן?, והבנת רמב"ם לגבי מטרת הקרבנות.
אוטונומיה נבואית
פעמיים בפרשת בא, משה מדבר בשם ה' ומזכיר סמכות א-לוהית, למרות שהתורה לא אומרת לנו שה' העביר למשה את התוכן המדובר. בפרק י', משה מתעמת עם פרעה במצוות ה', אך, לכאורה רק מיוזמתו הפרטית, הוא מכריז על מכת הארבה בשם ה'. בדומה, בפרק י"א, ה' אומר למשה שתהיה מכה סופית אחת, אך משה עצמו הוא שמכריז לראשונה בשם ה' שהמכה הזו תהרוג דווקא את הבכורים.
- האם נביא יכול לדבר מיוזמתו אך עדיין לייחס את דבריו לה'? או שמא צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן?
- כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא רק מעביר מסרים מה', או שמא הוא רשאי לפעול באופן עצמאי? בהנחה שיש לו עצמאות, האם הנביא יכול לטעות? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
זהותם הדתית של בני ישראל במצרים
לטענת מספר פרשנים,2 שחיטת הפסח סימלה דחיית האליל המצרי ושלילת כוחו. עמדה זו מניחה שבני ישראל נטמעו בתרבות המצרית והיו צריכים להפגין את נאמנותם לה' כדי לזכות בגאולה (ראו מטרת פסח מצרים).
- האם יש בספר שמות הוכחות לזה שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים? מה הייתה זהותם הדתית של בני ישראל במצרים?
- מה הייתה המשמעות של להיות "דתי" בעידן שלפני מתן התורה? האם היה משהו (מעבר למונותאיזם) שהבדיל בין בני ישראל לשכניהם המצריים?3
הוויכוח על הפיצויים
רבים מסבירים שהמצרים נתנו לבני ישראל כלי זהב וכסף לפני שעזבו את מצרים כפיצוי על שנות השעבוד.
- אם הייתם גרים במצרים באותה תקופה, האם הייתם מוכנים לקבל פיצויים כאלה?
- השוו בין סוגיית לקיחת כלי הזהב לוויכוחים שהתנהלו במדינת ישראל בשנותיה הראשונות על הסכם השילומים עם גרמניה. לעוד, ראו דברי בעל האזנים לתורה בפיצויים לעבדות וניצול מצרים.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בא.
