Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Devarim/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(11 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים</h1>
−
<category>The Original "Last Lecture"
+
<category>"הנאום האחרון" המקורי
−
<p>Most people go through life without knowing when they will die.&#160; Moshe, though, had the mixed blessing of having such foreknowledge, and he used it to prepare the nation which he was going to be leaving behind.&#160; Here are some overarching questions to consider about Moshe's address:</p>
+
<p>רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה רבינו נפלה הזכות להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא היה עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לתת עליהן את הדעת לגבי נאומו של משה:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>In the first section (Devarim 1–3), Moshe reviews some of the nation's history.&#160; What is his purpose in doing so?&#160; Is it to rebuke, as&#160;<multilink><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">דברים הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> claims, or to encourage, as&#160;<multilink><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> implies?</li>
+
<li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים&#160;מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען&#160;</span><multilink><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">דברים הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">,&#160;או דווקא במטרה לעודד אותו, כפי שרומז&#160;</span><multilink><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">?</span></li>
−
<li>The main section (Devarim 4–26), in contrast, is legal in nature. Were these new laws first introduced in the fortieth year, or had these been previously conveyed and were just being reviewed?&#160; Why were specifically these laws chosen to be relayed now? Contrast&#160;<multilink><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</li>
+
<li>בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) עוסק בעיקר בחוקים ומצוות. האם המצוות הללו ניתנו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק חזר משה אליהן? מדוע&#160;דווקא מצוות אלה נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו <multilink><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</li>
−
<li>How much of Moshe's speech constitutes his own words, and how much is from Hashem?&#160; The first person narrative would suggest that Moshe wrote Sefer Devarim "מפי עצמו".&#160; Is this theologically problematic to suggest?<fn>השוו <multilink><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">בבלי מגילה</a><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">מגילה ל"א:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין צ"ט.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.</fn>&#160; Might there be a difference between the historical and legal sections of Moshe's words?</li>
+
<li>עד כמה&#160;נאומו של משה נכתב על ידי&#160;משה עצמו, וכמה הוכתב&#160;על ידי הקב"ה? הדיבור בגוף ראשון עשוי לרמוז שמשה כתב את ספר דברים "מפי עצמו". האם מבחינה תיאולוגית מסקנה כזו היא בעייתית?<fn>השוו <multilink><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">בבלי מגילה</a><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">מגילה ל"א:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין צ"ט.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.</fn> האם יתכן שיש הבדל מבחינה זו בין החלקים ההיסטוריים של ספר דברים וחטיבת המצוות?</li>
−
<li>Over how long a period did Moshe give over his farewell address?&#160; הספר <a href="Devarim1-3" data-aht="source">פותח</a> בא' שבט, but it is unclear when Moshe died.&#160; While most assume that he died בז' אדר,&#160;<a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot16-35" data-aht="source">אחרים</a> suggest that his death occurred any time up to a full month earlier.&#160; What evidence is there for any of these positions? How might it change our perspective on Moshe's speech (or other related Biblical stories)?&#160; ראו הדיון בפירוש <multilink><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">יהושע ג':ב'</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> על ספר יהושע.</li>
+
<li>כמה זמן&#160;נמשך אותו נאום&#160;של משה? אנו יודעים שהנאום <a href="Devarim1-3" data-aht="source">התחיל</a> בא' שבט, אך לא ברור מתי מת משה. בעוד&#160;שרוב המפרשים&#160;סבורים שהוא נפטר בז' אדר,&#160;<a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot16-35" data-aht="source">אחרים</a> מציעים תאריכים שונים למותו, עד&#160;חודש שלם קודם לכן. אילו עדויות ניתן למצוא לכל אחת מהעמדות הללו? כיצד&#160;זה עשוי לשנות את נקודת המבט שלנו על&#160;נאומו של משה (וכן על סיפורים מקראיים אחרים הקשורים למערכת הזמנים בספר דברים)? ראו את הדיון בפירוש <multilink><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">יהושע ג':ב'</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> על ספר יהושע.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>תיאורים סותרים
 
<category>תיאורים סותרים
−
<p>In Sefer Devarim, Moshe recounts several episodes described in earlier books of the Torah. Often, these accounts differ on key points.&#160; In some cases, they even appear to contradict each other. How are we to understand the variations?</p>
+
<p>בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?</p><ul>
 
<ul>
 
<ul>
−
<ul>
+
<li>השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם? עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים.&#160;</li>
−
<li>Compare the accounts of the story of the Spies as narrated in both Parashat Shelach and Parashat Devarim. What differences do you note? Which are the most troubling? How might you explain them?&#160; Do the same for the description of the conquests of Sichon and Og in Parashat Chukkat and Parashat Devarim.&#160;</li>
+
<li>מהם היעדים והמסרים הכלליים של נאומו ההיסטורי של משה בפרקי הפתיחה של ספר דברים, וכיצד עשויים אלו להשפיע על הדרך בה הוא מספר על אירועים קודמים?</li>
−
<li>What are the overall objectives and messages of Moshe's historical speech in the opening chapters of Sefer Devarim and how might these affect the way that he retells earlier stories?</li>
+
<li>האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?</li>
−
<li>Is it problematic to say that Moshe intentionally recasts history to promote an agenda?</li>
 
−
</ul>
 
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>להרחבה, ראו <a href="The Story of the Spies in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים</a>, <a href="Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים</a>, ו<a href="Battles with Sichon and Og in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים</a>.</p>
+
</ul><p>להרחבה, ראו <a href="The Story of the Spies in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים</a>, <a href="Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים</a>, ו<a href="Battles with Sichon and Og in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
−
<category>The Spies' Route and Slander
+
<category>מסלול המרגלים ודיווחם
−
<p>Did the Spies really travel from the Wilderness of Zin all the way to Israel's northern border, evaluating the country's main cities, fortifications, and water sources along the way, then return to Moshe, all within a span of forty days?</p>
+
<p>האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?</p><ul>
−
<ul>
+
<li>בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">במדבר י"ג:כ"א-כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, <multilink><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">במדבר י"ג:י"ז, כ"א-כ"ב</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,<fn>ראו ר' י' בן-נון, "<a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%96&amp;ktav=1&amp;gil=7">משא אגג - חטא שאול בעמלק</a>", מגדים ז' (תשמ"ט): 53.</fn> לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.</li>
−
<li>While <multilink><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">במדבר י"ג:כ"א-כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>asserts that special Divine providence hastened the Spies' pace and enabled them to explore the entire land, <multilink><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">במדבר י"ג:י"ז, כ"א-כ"ב</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> claims that the spies scouted in pairs, dividing up the country between them.&#160; Some modern scholars,<fn>See R. Yoel Bin-Nun, "<a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%96&amp;ktav=1&amp;gil=7">משא אגג - חטא שאול בעמלק</a>", Megadim 7 (1989): 53</fn> in contrast, suggest that the spies scouted only the southern region of the land, as that was intended to be their entry point into the land, and the first stage of its conquest.</li>
+
<li>אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?</li>
−
<li>Which verses support each position? Which are difficult?</li>
+
<li>מה העמדות השונות מלמדות על טיבו של חטא המרגלים? האם חטא המרגלים ייראה לנו אחרת אם יתברר שחברון הייתה העיר היחידה בה ביקרו, ולא רק תחנה אחת מבין רבות? האם החטא ייראה לנו אחרת אם רק אחד או שניים מהמרגלים נתקלו בענקים? ראו&#160;<a href="The Spies – Where Did They Tour" data-aht="page">המרגלים – לאן הלכו?</a></li>
−
<li>How do the different positions shed light on the nature of the Spies' sin as a whole? How might our evaluation of the spies differ if Chevron was the sole city visited rather than merely one stop of many? What difference would it make if only one or two of the spies encountered the giants or if all of them did?&#160;For discussion, see <a href="The Spies – Where Did They Tour" data-aht="page">המרגלים – לאן הלכו?</a></li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Moshe's Assistants
+
<category>עוזריו של משה<br/>
−
<p>The very first event Moshe chooses to recount in his speech in <a href="Devarim1-9-18" data-aht="source">דברים א'</a> is his enlisting of leadership to aid in "bearing the burden" of the nation. It is not clear, however, to which episode Moshe is referring.&#160; Is it the implementation of Yitro's advice in <a href="Shemot18-13-26" data-aht="source">שמות י"ח</a>, the appointing of elders in <a href="Bemidbar11-14-25" data-aht="source">במדבר י"א</a>, or some combination?</p>
+
<p>האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו ב<a href="Devarim1-9-18" data-aht="source">דברים א'</a> הוא מינוי אנשים נוספים אשר&#160;יסייעו לשאת את "משא העם". עם זאת, לא ברור לאיזה אירוע בדיוק מתייחס משה. האם מדובר ביישום&#160;עצותיו של יתרו ב<a href="Shemot18-13-26" data-aht="source">שמות י"ח</a>, מינוי הזקנים ב<a href="Bemidbar11-14-25" data-aht="source">במדבר י"א</a>, או שילוב כלשהו בין השניים?</p><ul>
−
<ul>
+
<li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מה הקשר בין המינויים הנזכרים בספר שמות לבין אלו שבספר במדבר? האם קטעים אלה מתארים שני אירועים&#160;נבדלים&#160;או מספרים על אירוע אחד מנקודות מבט שונות? אם משה כבר מינה לו עוזרים בספר שמות, מדוע היה זקוק לאנשים נוספים בספר במדבר? לבסוף, אילו היבטים בנאום בספר דברים תואמים לכל מינוי? להרחבה, ראו </span><a style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;" href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי העוזרים של משה</a><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">.</span></li>
−
<li>What is the relationship between the appointments of Shemot and Bemidbar?&#160; Do these accounts describe two distinct events or tell of one event from different perspectives?&#160; If Moshe had already appointed assistants in Shemot, why would he need others in Bemidbar?&#160; Finally, which aspects of Moshe's retelling in Devarim match each account?&#160; See&#160;<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי העוזרים של משה</a> for more.</li>
+
<li>בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים שמדגיש יתרו בעצתו? על אילו כישורים מדבר משה בספר דברים? באיזה אופן שתי הרשימות הללו&#160;קשורות זו לזו? אילו תכונות אתם רואים כחשובות עבור שופטים? האם משה הצליח למצוא אנשים עם כל התכונות הללו?&#160;ראו <a href="Dictionary:חַיִל" data-aht="page">אנשי חיל</a> ו<a href="Advice and Implementation" data-aht="page">עצת יתרו וביצועה</a>.</li>
−
<li>In Shemot, what does Yitro suggest are the necessary qualifications for the judges?&#160; What qualifications does Moshe speak of in Devarim?&#160; How do these relate to one another? How would your own list compare? Was Moshe able to find people with all of these qualities? See&#160;<a href="Dictionary:חַיִל" data-aht="page">אנשי חיל</a> and <a href="Advice and Implementation" data-aht="page">עצת יתרו וביצועה</a>.</li>
+
<li>מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים האלו מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין בדרכים אחרות את המונחים האלו?&#160;<a href="Yitro's System – A Bloated Bureaucracy" data-aht="page">מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?</a></li>
−
<li>What are "rulers of thousands, hundreds, fifties, and tens"?&#160; Does this refer to the numbers of people over whom each group of judges was supposed to rule?&#160; If so, the mathematical calculations would produce a figure of 78,600 judges for a population of only 600,000 men, making for a very large bureaucracy. Are there other ways these terms could be understood?&#160; See <a href="Yitro's System – A Bloated Bureaucracy" data-aht="page">מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?</a></li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Hardened Hearts
+
<category>הקשיית לבבות
−
<p><a href="Devarim2-26-30" data-aht="source">דברים ב'</a>&#160;notes that Sichon refused to allow the Israelites to pass through his land because "Hashem hardened his spirit and made his heart obstinate."&#160; The verse suggests that Hashem manipulated Sichon so as to cause his defeat at the hands of Israel.</p>
+
<p><a href="Devarim2-26-30" data-aht="source">דברים ב'</a>&#160;מציין כי סיחון סירב לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו "כִּי הִקְשָׁה י״י אילֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". מהפסוק נרמז שה' עשה מניפולציות על סיחון כדי לגרום לתבוסתו בידי ישראל.</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>What does this episode suggest about man's free will? Are there circumstances under which Hashem chooses to override this principle? If Hashem does indeed take away someone's free choice, how can He hold the person responsible for their actions?</li>
+
<li>מה ניתן ללמוד מקטע זה על עיקרון הבחירה החופשית של האדם? האם יש נסיבות בהן ה' בוחר לבטל עיקרון זה? אם ה' אכן מונע את בחירתו החופשית של אדם, כיצד הוא יכול להטיל בו בזמן על האדם את האחריות למעשיו?</li>
−
<li>There are many events that Tanakh attributes to Hashem, saying, "it was the hand of God" or the like.&#160; Are all of these cases miraculous wonders, or might they have happened through the natural order?&#160; If the latter, why are these instances described as Hashem's doing?</li>
+
<li>ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?</li>
−
<li>The best known example of Hashem's hardening of hearts is the case of Paroh and the Egyptians. Can you think of examples of modern "Paroh's" who similarly refuse to capitulate in the face of definite defeat, knowing that it will lead to the destruction or suffering of their nations?&#160; What leads these modern figures to "harden their hearts"?&#160; Can the hardened hearts of Biblical characters be explained in similar fashion?</li>
+
<li>הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי הקב"ה היא המקרה של פרעה והמצרים. האם תוכלו לחשוב על דוגמאות לדמויות "פרעה" מודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם? למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?</li>
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>For further discussion of the above, see <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</p>
+
<p>להרחבה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
−
<category>More...
+
<category>עוד...
−
<p>For more, see: <a href="Parashat Devarim/TopicList" data-aht="page">Parashat Devarim Topics</a>.</p>
+
<p>לעוד נושאים בפרשה, ראו: <a href="Parashat Devarim/TopicList" data-aht="page">רשימת נושאים – פרשת דברים</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 11:56, 18 September 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים

"הנאום האחרון" המקורי

רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה רבינו נפלה הזכות להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא היה עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לתת עליהן את הדעת לגבי נאומו של משה:

  • בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען רמב"ןדברים הקדמהאודות ר' משה בן נחמן, או דווקא במטרה לעודד אותו, כפי שרומז רש"ר הירשדברים א':א'אודות ר' שמשון רפאל הירש?
  • בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) עוסק בעיקר בחוקים ומצוות. האם המצוות הללו ניתנו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק חזר משה אליהן? מדוע דווקא מצוות אלה נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו רשב"םדברים א':א'אודות ר' שמואל בן מאיר ואבן עזראדברים א':א'אודות ר' אברהם אבן עזרא.
  • עד כמה נאומו של משה נכתב על ידי משה עצמו, וכמה הוכתב על ידי הקב"ה? הדיבור בגוף ראשון עשוי לרמוז שמשה כתב את ספר דברים "מפי עצמו". האם מבחינה תיאולוגית מסקנה כזו היא בעייתית?1 האם יתכן שיש הבדל מבחינה זו בין החלקים ההיסטוריים של ספר דברים וחטיבת המצוות?
  • כמה זמן נמשך אותו נאום של משה? אנו יודעים שהנאום התחיל בא' שבט, אך לא ברור מתי מת משה. בעוד שרוב המפרשים סבורים שהוא נפטר בז' אדר, אחרים מציעים תאריכים שונים למותו, עד חודש שלם קודם לכן. אילו עדויות ניתן למצוא לכל אחת מהעמדות הללו? כיצד זה עשוי לשנות את נקודת המבט שלנו על נאומו של משה (וכן על סיפורים מקראיים אחרים הקשורים למערכת הזמנים בספר דברים)? ראו את הדיון בפירוש רד"קיהושע ג':ב'אודות ר' דוד קמחי על ספר יהושע.

תיאורים סותרים

בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?

    • השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם? עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים. 
    • מהם היעדים והמסרים הכלליים של נאומו ההיסטורי של משה בפרקי הפתיחה של ספר דברים, וכיצד עשויים אלו להשפיע על הדרך בה הוא מספר על אירועים קודמים?
    • האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?

להרחבה, ראו סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים, מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים, ומלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים.

מסלול המרגלים ודיווחם

האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?

  • בעוד שרש"יבמדבר י"ג:כ"א-כ"האודות ר' שלמה יצחקי טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, נצי"בבמדבר י"ג:י"ז, כ"א-כ"באודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,2 לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.
  • אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?
  • מה העמדות השונות מלמדות על טיבו של חטא המרגלים? האם חטא המרגלים ייראה לנו אחרת אם יתברר שחברון הייתה העיר היחידה בה ביקרו, ולא רק תחנה אחת מבין רבות? האם החטא ייראה לנו אחרת אם רק אחד או שניים מהמרגלים נתקלו בענקים? ראו המרגלים – לאן הלכו?

עוזריו של משה


האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו בדברים א' הוא מינוי אנשים נוספים אשר יסייעו לשאת את "משא העם". עם זאת, לא ברור לאיזה אירוע בדיוק מתייחס משה. האם מדובר ביישום עצותיו של יתרו בשמות י"ח, מינוי הזקנים בבמדבר י"א, או שילוב כלשהו בין השניים?

  • מה הקשר בין המינויים הנזכרים בספר שמות לבין אלו שבספר במדבר? האם קטעים אלה מתארים שני אירועים נבדלים או מספרים על אירוע אחד מנקודות מבט שונות? אם משה כבר מינה לו עוזרים בספר שמות, מדוע היה זקוק לאנשים נוספים בספר במדבר? לבסוף, אילו היבטים בנאום בספר דברים תואמים לכל מינוי? להרחבה, ראו מינוי העוזרים של משה.
  • בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים שמדגיש יתרו בעצתו? על אילו כישורים מדבר משה בספר דברים? באיזה אופן שתי הרשימות הללו קשורות זו לזו? אילו תכונות אתם רואים כחשובות עבור שופטים? האם משה הצליח למצוא אנשים עם כל התכונות הללו? ראו אנשי חיל ועצת יתרו וביצועה.
  • מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים האלו מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין בדרכים אחרות את המונחים האלו? מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?

הקשיית לבבות

דברים ב' מציין כי סיחון סירב לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו "כִּי הִקְשָׁה י״י אילֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". מהפסוק נרמז שה' עשה מניפולציות על סיחון כדי לגרום לתבוסתו בידי ישראל.

  • מה ניתן ללמוד מקטע זה על עיקרון הבחירה החופשית של האדם? האם יש נסיבות בהן ה' בוחר לבטל עיקרון זה? אם ה' אכן מונע את בחירתו החופשית של אדם, כיצד הוא יכול להטיל בו בזמן על האדם את האחריות למעשיו?
  • ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?
  • הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי הקב"ה היא המקרה של פרעה והמצרים. האם תוכלו לחשוב על דוגמאות לדמויות "פרעה" מודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם? למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?

להרחבה, ראו הקשיית לבבות.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת דברים.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Devarim/0/he&oldid=61291&useskin=vector"