Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Devarim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים</h1> | ||
<category>"הנאום האחרון" המקורי | <category>"הנאום האחרון" המקורי | ||
| − | <p>רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה נפלה הזכות המפוקפקת להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לקחת בחשבון לגבי נאומו של משה:</p> | + | <p>רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה נפלה הזכות המפוקפקת להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לקחת בחשבון לגבי נאומו של משה:</p> |
| − | <li>בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען <multilink><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">דברים הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, או דווקא במטרה לעודד, כפי שרומז <multilink><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> | + | <ul> |
| − | + | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען </span><multilink><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanDevarimIntroduction" data-aht="source">דברים הקדמה</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">, או דווקא במטרה לעודד אותו, כפי שרומז </span><multilink><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">?</span></li> | |
<li>בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) מתעסק בחוקים ומצוות בעיקר. האם המצוות החדשות הללו הוצגו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק נאמרו בשנית? מדוע דווקא מצוות אלו נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו <multilink><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</li> | <li>בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) מתעסק בחוקים ומצוות בעיקר. האם המצוות החדשות הללו הוצגו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק נאמרו בשנית? מדוע דווקא מצוות אלו נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו <multilink><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim1-1" data-aht="source">דברים א':א'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.</li> | ||
| − | + | <li>עד כמה נאומו של משה נהגה על ידי משה עצמו, וכמה הוכתב על ידי הקב"ה? הדיבור בגוף ראשון עשוי לרמוז שמשה כתב את ספר דברים "מפי עצמו". האם מבחינה תיאולוגית מסקנה כזו היא בעייתית?<fn>השוו <multilink><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">בבלי מגילה</a><a href="BavliMegillah31b" data-aht="source">מגילה ל"א:</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> ו<multilink><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin99a" data-aht="source">בבלי סנהדרין צ"ט.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>.</fn> האם יתכן שיש הבדל בין הציוויים לבין הקטעים ההיסטוריים בדברי משה?</li> | |
| − | <li>עד כמה נאומו של משה נהגה על ידי משה עצמו, וכמה | + | <li>כמה זמן נמשך אותו נאום של משה? אנו יודעים שהנאום <a href="Devarim1-3" data-aht="source">התחיל</a> בא' שבט, אך לא ברור מתי מת משה. בעוד שרוב המפרשים סבורים שהוא נפטר בז' אדר, <a href="MekhiltaDeRabbiYishmaelShemot16-35" data-aht="source">אחרים</a> מציעים תאריכים שונים למותו, עד חודש שלם קודם לכן. אילו עדויות ניתן למצוא לכל אחת מהעמדות הללו? כיצד זה עשוי לשנות את נקודת המבט שלנו על נאומו של משה (וכן על סיפורים מקראיים קשורים אחרים)? ראו את הדיון בפירוש <multilink><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakYehoshua3-2" data-aht="source">יהושע ג':ב'</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> על ספר יהושע.</li> |
| − | |||
| − | <li>כמה זמן נמשך אותו נאום של משה? | ||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>תיאורים סותרים | <category>תיאורים סותרים | ||
| − | <p>בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?</p><ul> | + | <p>בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?</p> |
| + | <ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם?  עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים. </li> | <li>השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם?  עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים. </li> | ||
| Line 22: | Line 20: | ||
<li>האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?</li> | <li>האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| − | </ul><p>להרחבה, ראו <a href="The Story of the Spies in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים</a>, <a href="Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים</a>, ו<a href="Battles with Sichon and Og in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים</a>.</p> | + | </ul> |
| + | <p>להרחבה, ראו <a href="The Story of the Spies in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים</a>, <a href="Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים</a>, ו<a href="Battles with Sichon and Og in Bemidbar and Devarim" data-aht="page">מלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים</a>.</p> | ||
</category> | </category> | ||
<category>מסלול המרגלים ודיווחם | <category>מסלול המרגלים ודיווחם | ||
| − | <p>האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?</p><ul> | + | <p>האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?</p> |
| + | <ul> | ||
<li>בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">במדבר י"ג:כ"א-כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, <multilink><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">במדבר י"ג:י"ז, כ"א-כ"ב</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,<fn>ראו ר' י' בן-נון, "<a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%96&ktav=1&gil=7">משא אגג - חטא שאול בעמלק</a>", מגדים ז' (תשמ"ט): 53.</fn> לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.</li> | <li>בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar13-21-25" data-aht="source">במדבר י"ג:כ"א-כ"ה</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, <multilink><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="NetzivBemidbar13-1721-22" data-aht="source">במדבר י"ג:י"ז, כ"א-כ"ב</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink> סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,<fn>ראו ר' י' בן-נון, "<a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%96&ktav=1&gil=7">משא אגג - חטא שאול בעמלק</a>", מגדים ז' (תשמ"ט): 53.</fn> לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.</li> | ||
<li>אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?</li> | <li>אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?</li> | ||
| Line 32: | Line 32: | ||
</category> | </category> | ||
<category>עוזריו של משה<br/>Moshe's Assistants | <category>עוזריו של משה<br/>Moshe's Assistants | ||
| − | <p>האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו | + | <p>האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו ב<a href="Devarim1-9-18" data-aht="source">דברים א'</a> הוא גיוס אנשי ההנהגה הנוספים אשר יסייעו לשאת את "משא העם". עם זאת, לא ברור לאיזה אירוע בדיוק מתייחס משה. האם מדובר ביישום עצותיו של יתרו ב<a href="Shemot18-13-26" data-aht="source">שמות י"ח</a>, מינוי הזקנים ב<a href="Bemidbar11-14-25" data-aht="source">במדבר י"א</a>, או שילוב כלשהו בין השניים?</p> |
| − | + | <ul> | |
| − | + | <li><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">מה הקשר בין המינויים הנזכרים בשמות לבין אלו שבבמדבר? האם קטעים אלה מתארים שני אירועים נבדלים או מספרים על אירוע אחד מנקודות מבט שונות? אם משה כבר מינה לו עוזרים בשמות, מדוע היה זקוק לנוספים בבמדבר? לבסוף, אילו היבטים בנאום בדברים תואמים לכל מינוי? להרחבה, ראו </span><a style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;" href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי העוזרים של משה</a><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant: inherit; font-weight: inherit; line-height: inherit;">.</span></li> | |
| − | + | <li>לפי יתרו בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים? על אילו כישורים מדבר משה בדברים? באיזה אופן שתי הדעות הללו קשורות זו לזו? אילו תכונות אתם רואים כחשובות עבור שופטים? האם משה הצליח למצוא אנשים עם כל התכונות הללו? ראו <a href="Dictionary:חַיִל" data-aht="page">אנשי חיל</a> ו<a href="Advice and Implementation" data-aht="page">עצת יתרו וביצועה</a>.</li> | |
| − | <li>לפי יתרו בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים? על אילו כישורים מדבר משה בדברים? באיזה אופן שתי | + | <li>מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין בדרכים אחרות את המונחים האלה? <a href="Yitro's System – A Bloated Bureaucracy" data-aht="page">מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?</a></li> |
| − | |||
| − | <li>מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין | ||
| − | |||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>הקשיית לבבות | <category>הקשיית לבבות | ||
| − | + | <p><a href="Devarim2-26-30" data-aht="source">דברים ב'</a> מציין כי סיחון סירב לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו "כִּי הִקְשָׁה י״י אילֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". מהפסוק עולה שה' עשה מניפולציות על סיחון כדי לגרום לתבוסתו בידי ישראל.</p> | |
| − | + | <ul> | |
| − | <li>מה ניתן ללמוד מקטע זה על | + | <li>מה ניתן ללמוד מקטע זה על עקרון הבחירה החופשית של האדם? האם יש נסיבות בהן ה' בוחר לבטל עיקרון זה? אם ה' אכן מונע את בחירתו החופשית של אדם, כיצד הוא יכול להטיל בו בזמן על האדם את האחריות למעשיו?</li> |
<li>ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?</li> | <li>ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?</li> | ||
<li>הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי ה' היא המקרה של פרעה והמצרים. חשבו על דוגמאות אחרות לדמויות "פרעה" המודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם. למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?</li> | <li>הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי ה' היא המקרה של פרעה והמצרים. חשבו על דוגמאות אחרות לדמויות "פרעה" המודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם. למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?</li> | ||
| − | </ul><p>להרחבה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</p> | + | </ul> |
| + | <p>להרחבה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a>.</p> | ||
</category> | </category> | ||
<category>עוד... | <category>עוד... | ||
Version as of 09:05, 18 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים
"הנאום האחרון" המקורי
רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה נפלה הזכות המפוקפקת להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לקחת בחשבון לגבי נאומו של משה:
- בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען רמב"ן, או דווקא במטרה לעודד אותו, כפי שרומז רש"ר הירש?
- בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) מתעסק בחוקים ומצוות בעיקר. האם המצוות החדשות הללו הוצגו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק נאמרו בשנית? מדוע דווקא מצוות אלו נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו רשב"ם ואבן עזרא.
- עד כמה נאומו של משה נהגה על ידי משה עצמו, וכמה הוכתב על ידי הקב"ה? הדיבור בגוף ראשון עשוי לרמוז שמשה כתב את ספר דברים "מפי עצמו". האם מבחינה תיאולוגית מסקנה כזו היא בעייתית?1 האם יתכן שיש הבדל בין הציוויים לבין הקטעים ההיסטוריים בדברי משה?
- כמה זמן נמשך אותו נאום של משה? אנו יודעים שהנאום התחיל בא' שבט, אך לא ברור מתי מת משה. בעוד שרוב המפרשים סבורים שהוא נפטר בז' אדר, אחרים מציעים תאריכים שונים למותו, עד חודש שלם קודם לכן. אילו עדויות ניתן למצוא לכל אחת מהעמדות הללו? כיצד זה עשוי לשנות את נקודת המבט שלנו על נאומו של משה (וכן על סיפורים מקראיים קשורים אחרים)? ראו את הדיון בפירוש רד"ק על ספר יהושע.
תיאורים סותרים
בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?
- השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם? עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים.
- מהן היעדים והמסרים הכלליים של נאומו ההיסטורי של משה בפרקי הפתיחה של ספר דברים, וכיצד עשויים אלו להשפיע על הדרך בה הוא מספר על אירועים קודמים?
- האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?
להרחבה, ראו סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים, מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים, ומלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים.
מסלול המרגלים ודיווחם
האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?
- בעוד שרש"י טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, נצי"ב סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,2 לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.
- אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?
- מה העמדות השונות מלמדות על טיבו של חטא המרגלים? האם חטא המרגלים ייראה לנו אחרת אם יתברר שחברון הייתה העיר היחידה בה ביקרו, ולא רק תחנה אחת מבין רבות? האם החטא ייראה לנו אחרת אם רק אחד או שניים מהמרגלים נתקלו בענקים? ראו המרגלים – לאן הלכו?
עוזריו של משהMoshe's Assistants
האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו בדברים א' הוא גיוס אנשי ההנהגה הנוספים אשר יסייעו לשאת את "משא העם". עם זאת, לא ברור לאיזה אירוע בדיוק מתייחס משה. האם מדובר ביישום עצותיו של יתרו בשמות י"ח, מינוי הזקנים בבמדבר י"א, או שילוב כלשהו בין השניים?
- מה הקשר בין המינויים הנזכרים בשמות לבין אלו שבבמדבר? האם קטעים אלה מתארים שני אירועים נבדלים או מספרים על אירוע אחד מנקודות מבט שונות? אם משה כבר מינה לו עוזרים בשמות, מדוע היה זקוק לנוספים בבמדבר? לבסוף, אילו היבטים בנאום בדברים תואמים לכל מינוי? להרחבה, ראו מינוי העוזרים של משה.
- לפי יתרו בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים? על אילו כישורים מדבר משה בדברים? באיזה אופן שתי הדעות הללו קשורות זו לזו? אילו תכונות אתם רואים כחשובות עבור שופטים? האם משה הצליח למצוא אנשים עם כל התכונות הללו? ראו אנשי חיל ועצת יתרו וביצועה.
- מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין בדרכים אחרות את המונחים האלה? מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?
הקשיית לבבות
דברים ב' מציין כי סיחון סירב לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו "כִּי הִקְשָׁה י״י אילֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". מהפסוק עולה שה' עשה מניפולציות על סיחון כדי לגרום לתבוסתו בידי ישראל.
- מה ניתן ללמוד מקטע זה על עקרון הבחירה החופשית של האדם? האם יש נסיבות בהן ה' בוחר לבטל עיקרון זה? אם ה' אכן מונע את בחירתו החופשית של אדם, כיצד הוא יכול להטיל בו בזמן על האדם את האחריות למעשיו?
- ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?
- הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי ה' היא המקרה של פרעה והמצרים. חשבו על דוגמאות אחרות לדמויות "פרעה" המודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם. למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?
להרחבה, ראו הקשיית לבבות.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת דברים.
