Shabbat Table Topics – Parashat Devarim/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת דברים
"הנאום האחרון" המקורי
רוב האנשים מעבירים את חייהם ללא ידיעה מתי יגיע זמנם למות. עם זאת, למשה רבינו נפלה הזכות להיות בעל ידיעה מקדימה כזו, והוא השתמש בה כדי להכין את העם שאותו הוא היה עתיד להשאיר מאחור. להלן מספר שאלות עיקריות שיש לתת עליהן את הדעת לגבי נאומו של משה:
- בחלק הראשון (דברים א'-ג') סוקר משה חלקים מההיסטוריה של העם. מה מטרתו בכך? האם זה נעשה על מנת לנזוף בעם, כפי שטוען רמב"ן, או דווקא במטרה לעודד אותו, כפי שרומז רש"ר הירש?
- בניגוד לפתיחה, החלק הארי של הנאום (דברים ד'-כ"ו) עוסק בעיקר בחוקים ומצוות. האם המצוות הללו ניתנו לראשונה בשנה הארבעים, או שמא הן נמסרו קודם לכן וכעת רק חזר משה אליהן? מדוע דווקא מצוות אלה נבחרו להיאמר במעמד זה? השוו רשב"ם ואבן עזרא.
- עד כמה נאומו של משה נכתב על ידי משה עצמו, וכמה הוכתב על ידי הקב"ה? הדיבור בגוף ראשון עשוי לרמוז שמשה כתב את ספר דברים "מפי עצמו". האם מבחינה תיאולוגית מסקנה כזו היא בעייתית?1 האם יתכן שיש הבדל מבחינה זו בין החלקים ההיסטוריים של ספר דברים וחטיבת המצוות?
- כמה זמן נמשך אותו נאום של משה? אנו יודעים שהנאום התחיל בא' שבט, אך לא ברור מתי מת משה. בעוד שרוב המפרשים סבורים שהוא נפטר בז' אדר, אחרים מציעים תאריכים שונים למותו, עד חודש שלם קודם לכן. אילו עדויות ניתן למצוא לכל אחת מהעמדות הללו? כיצד זה עשוי לשנות את נקודת המבט שלנו על נאומו של משה (וכן על סיפורים מקראיים אחרים הקשורים למערכת הזמנים בספר דברים)? ראו את הדיון בפירוש רד"ק על ספר יהושע.
תיאורים סותרים
בספר דברים חוזר משה ומספר על הרבה אירועים המתוארים בחומשים הקודמים. לעיתים קרובות קיימים הבדלים קריטיים בין הגרסאות, ובמקרים מסוימים הגרסאות אף סותרות זו את זו. איך ניתן להבין את ההבדלים?
- השוו סיפורי המרגלים בפרשות שלח ודברים. אילו הבדלים אתם מזהים? אילו מהם המטרידים ביותר? איך ניתן להסביר אותם? עשו אותו דבר לתיאור כיבושי סיחון ועוג בפרשת חוקת ופרשת דברים.
- מהם היעדים והמסרים הכלליים של נאומו ההיסטורי של משה בפרקי הפתיחה של ספר דברים, וכיצד עשויים אלו להשפיע על הדרך בה הוא מספר על אירועים קודמים?
- האם יהיה בעייתי לומר שמשה משנה את פרטי הסיפור בכוונה כדי לקדם את האג'נדה שלו?
להרחבה, ראו סיפור המרגלים בבמדבר ובדברים, מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים, ומלחמות עם סיחון ועוג בבמדבר ובדברים.
מסלול המרגלים ודיווחם
האם המרגלים באמת נסעו ממדבר צין עד הגבול הצפוני של ארץ ישראל ובחנו את הערים החשובות, הביצורים ומקורות המים לאורך הדרך, ואז חזרו למשה, תוך פחות מארבעים יום?
- בעוד שרש"י טוען שלמרגלים היה סיוע א-לוהי שזירז אותם ואפשר להם לסייר בכל הארץ, נצי"ב סובר שהמרגלים טיילו בזוגות וחילקו את הארץ ביניהם. חוקרים מודרניים,2 לעומת זאת, טוענים שהמרגלים סיירו רק בדרום הארץ, כי הם ידעו שזו תהיה התחנה הראשונה בכיבוש.
- אילו פסוקים תומכים בכל עמדה? אילו פסוקים סותרים אותן?
- מה העמדות השונות מלמדות על טיבו של חטא המרגלים? האם חטא המרגלים ייראה לנו אחרת אם יתברר שחברון הייתה העיר היחידה בה ביקרו, ולא רק תחנה אחת מבין רבות? האם החטא ייראה לנו אחרת אם רק אחד או שניים מהמרגלים נתקלו בענקים? ראו המרגלים – לאן הלכו?
עוזריו של משה
האירוע הראשון אותו בוחר משה להזכיר בנאומו בדברים א' הוא מינוי אנשים נוספים אשר יסייעו לשאת את "משא העם". עם זאת, לא ברור לאיזה אירוע בדיוק מתייחס משה. האם מדובר ביישום עצותיו של יתרו בשמות י"ח, מינוי הזקנים בבמדבר י"א, או שילוב כלשהו בין השניים?
- מה הקשר בין המינויים הנזכרים בספר שמות לבין אלו שבספר במדבר? האם קטעים אלה מתארים שני אירועים נבדלים או מספרים על אירוע אחד מנקודות מבט שונות? אם משה כבר מינה לו עוזרים בספר שמות, מדוע היה זקוק לאנשים נוספים בספר במדבר? לבסוף, אילו היבטים בנאום בספר דברים תואמים לכל מינוי? להרחבה, ראו מינוי העוזרים של משה.
- בספר שמות, מהם הכישורים הדרושים לשופטים שמדגיש יתרו בעצתו? על אילו כישורים מדבר משה בספר דברים? באיזה אופן שתי הרשימות הללו קשורות זו לזו? אילו תכונות אתם רואים כחשובות עבור שופטים? האם משה הצליח למצוא אנשים עם כל התכונות הללו? ראו אנשי חיל ועצת יתרו וביצועה.
- מהם "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"? האם המספרים האלו מתייחסים למספר האנשים עליהם הייתה אמורה לשלוט כל קבוצת שופטים? אם כן, החישובים המתמטיים יניבו נתון של 78,600 שופטים לאוכלוסייה של 600,000 גברים בלבד, מה שמייצר ביורוקרטיה גדולה מאוד. האם ניתן להבין בדרכים אחרות את המונחים האלו? מערכת יתרו – בירוקרטיה מנופחת?
הקשיית לבבות
דברים ב' מציין כי סיחון סירב לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו "כִּי הִקְשָׁה י״י אילֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ". מהפסוק נרמז שה' עשה מניפולציות על סיחון כדי לגרום לתבוסתו בידי ישראל.
- מה ניתן ללמוד מקטע זה על עיקרון הבחירה החופשית של האדם? האם יש נסיבות בהן ה' בוחר לבטל עיקרון זה? אם ה' אכן מונע את בחירתו החופשית של אדם, כיצד הוא יכול להטיל בו בזמן על האדם את האחריות למעשיו?
- ישנם אירועים רבים שאנו מייחסים להתערבות או שליטה של ה'. האם כל האירועים האלה הם מעשים על-טבעיים של ה', או שמא מדובר באירועים טבעיים שאנחנו בכל זאת מייחסים לה'? אם מדובר באירועים טבעיים, מדוע אנו מתייחסים אליהם כ"יד ה'"?
- הדוגמה הידועה ביותר להקשיית לב על ידי הקב"ה היא המקרה של פרעה והמצרים. האם תוכלו לחשוב על דוגמאות לדמויות "פרעה" מודרניות שמסרבות באופן דומה להיכנע, גם כשברור שהם כבר הפסידו, וגם כשהם יודעים שזה יגרום לפגיעה קשה בעמים שלהם? למה דמויות מודרניות אלה "מקשות את לבבותיהן"? האם ניתן להסביר את הקשיית הלב של דמויות מקראיות באותו אופן?
להרחבה, ראו הקשיית לבבות.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת דברים.
