Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Emor/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 11: Line 11:
 
</category>
 
</category>
 
<category>מחלוקת עדתית בנושא העומר<br/>
 
<category>מחלוקת עדתית בנושא העומר<br/>
−
<p>מועד מנחת העומר&#160;מהווה&#160;מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה&#160;מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון),&#160;חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו <a href="MiMachorat HaShabbat" data-aht="page">"ממחרת השבת"</a>.</p>
+
<p>תאריך הקרבת&#160;העומר&#160;מהווה&#160;מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה&#160;מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון),&#160;חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו <a href="MiMachorat HaShabbat" data-aht="page">"ממחרת השבת"</a>.</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?</li>
 
<li>מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?</li>
−
<li>לפי הקבוצות העדתיות, מה כל כך משמעותי ביום ראשון עד שהשם יתבקש שמנחת העומר (וכך חג השבועות) תיפול תמיד באותו יום במיוחד? בנוסף, היעדר מועד קבוע לחג השבועות 3 משמש לניתוק כל קשר בינה לבין האירוע ההיסטורי של ההתגלות. מה זה עושה ל"חג מתן תורתנו "?According to the sectarian groups, what is so significant about a Sunday that Hashem would mandate that the Omer offering (and thus Shavuot) always fall out on that day specifically? In addition, the lack of a set date for Shavuot<fn>מפני שלפי שיטותיהם "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת"&#160;יכול לחול בתאריך שונה בכל שנה (כי הוא תלוי באיזה יום בחודש נופל יום ראשון זה), בכל שנה חג השבועות יכול להיות בתאריך שונה בסיון. [דבר זה נכון גם לשומרונים וגם לקראים, אך לא לגבי כת קומראן. מכיוון שלכת קומראן היה לוח שנה של 364 ימים, מספר המתחלק באופן שווה בשבעה, קרבן העומר הובא תמיד לא רק ביום קבוע בשבוע, אלא גם בתאריך קבוע בחודש, דהיינו כ"ו ניסן. בעקבות זה, חג השבועות נחגג תמיד בט"ו בסיוון.]</fn> serves to sever any connection between it and the historical event of revelation. What does that do to "חג מתן תורתנו"?</li>
+
<li>לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שה' יצווה שמנחת שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיה דווקא ביום ראשון? בנוסף, היעדר&#160;תאריך&#160;קבוע לחג השבועות<fn>מפני שלפי שיטותיהם "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת"&#160;יכול לחול בתאריך שונה בכל שנה (כי הוא תלוי באיזה יום בחודש נופל יום ראשון זה), בכל שנה חג השבועות יכול להיות בתאריך שונה בסיון. [דבר זה נכון גם לשומרונים וגם לקראים, אך לא לגבי כת קומראן. מכיוון שלכת קומראן היה לוח שנה של 364 ימים, מספר המתחלק באופן שווה בשבעה, קרבן העומר הובא תמיד לא רק ביום קבוע בשבוע, אלא גם בתאריך קבוע בחודש, דהיינו כ"ו ניסן. בעקבות זה, חג השבועות נחגג תמיד בט"ו בסיוון.]</fn>&#160;בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?</li>
−
<li>א 'כסלו 4 מציע שמובן בטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא מציע כי העומר הובא במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, כל המנחה נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר שלאחר מכן מהשגחה על טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן במיוחד בעונת הקציר?א' כסלו<fn>ראו א' כסלו, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%98%D7%96&amp;ktav=1&amp;gil=16">"והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת"</a>, מגדים ט"ז (תשנ"ב): 55-43.</fn> מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", and he suggests that the Omer was originally brought on the day after the cessation of the manna.&#160; In fact, the whole offering was meant to commemorate the miracle of the manna and the subsequent transition from supernatural providence to natural living.&#160; Why might it be important to remember the miracle of the manna specifically during harvest season?</li>
+
<li>א' כסלו<fn>ראו א' כסלו, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%98%D7%96&amp;ktav=1&amp;gil=16">"והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת"</a>, מגדים ט"ז (תשנ"ב): 55-43.</fn> מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה,&#160;הקרבת העומר&#160;נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית&#160;לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Version as of 10:06, 29 August 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר

איך מקדשים את השם?

הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור חובת קידוש השם.

מחלוקת עדתית בנושא העומר


תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".

  • מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?
  • לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שה' יצווה שמנחת שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיה דווקא ביום ראשון? בנוסף, היעדר תאריך קבוע לחג השבועות3 בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?
  • א' כסלו4 מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?

לחם הפנים ולחם הברית

  • אוכל משחק תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. טקסי המשכן אינם יוצאים מן הכלל, והם כוללים את שירת הקרבנות במזבח החיצוני ולם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון בשכנו של האשם?
    ספר זה, ר 'חובב יחיאלי 6 המציעים את הפה לפה היה סוג של המפלגה והמחשבים האשכניים, 5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. ראו מטרת השולחן ולם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
  • Food plays an important role in many religious ceremonies.  The rites of the Mishkan are no exception, and they include both the sacrificial service on the outer Altar ולחם הפנים בשולחן הפנימי.  Why, though, is there a need for food in Hashem's abode?
  • בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי6 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.

"עַיִן תַּחַת עַיִן"

כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".

  • האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
  • בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
  • הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן יישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אמר.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Emor/0/he&oldid=60589&useskin=vector"