Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Emor/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 20: Line 20:
 
<category>לחם הפנים ולחם הברית
 
<category>לחם הפנים ולחם הברית
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>אוכל משחק תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. טקסי המשכן אינם יוצאים מן הכלל, והם כוללים את שירת הקרבנות במזבח החיצוני ולם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון בשכנו של האשם?<br/>ספר זה, ר 'חובב יחיאלי 6 המציעים את הפה לפה היה סוג של המפלגה והמחשבים האשכניים, 5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. ראו מטרת השולחן ולם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.</li>
+
<li>אוכל ממלא תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. כלל זה נכון גם לגבי טקסי המשכן, שכללו&#160;את&#160;עבודת הקרבנות במזבח החיצוני ואת&#160;<a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">לחם הפנים</a>&#160;בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון במשכן ה'?</li>
−
<li>Food plays an important role in many religious ceremonies.&#160; The rites of the Mishkan are no exception, and they include both the sacrificial service on the outer Altar ו<a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">לחם הפנים</a> בשולחן הפנימי.&#160; Why, though, is there a need for food in Hashem's abode?</li>
 
 
<li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn>&#160;דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא&#160;לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>,&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
<li>בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,<fn>ראו <a href="ANE:Treaties in Tanakh and the Ancient Near East" data-aht="page">בריתות בתנ"ך ובמזרח הקדמון</a>.</fn>&#160;דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי<fn>ראו ר' חובב יחיאלי, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%9E%D7%93&amp;ktav=1&amp;gil=44">"תערך לפני שלחן – השולחן ולחם הפנים"</a>, מגדים מ"ד (תשס"ו): 49-33.</fn> מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא&#160;לקריאה זו? ראו <a href="Purpose of the Shulchan and Lechem HaPanim" data-aht="page">מטרת השולחן ולחם הפנים</a>,&#160;<a href="Purpose of the Sacrifices" data-aht="page">מטרת הקרבנות</a>, ו<a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>

Version as of 10:08, 29 August 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר

איך מקדשים את השם?

הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור חובת קידוש השם.

מחלוקת עדתית בנושא העומר


תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".

  • מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?
  • לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שה' יצווה שמנחת שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיה דווקא ביום ראשון? בנוסף, היעדר תאריך קבוע לחג השבועות3 בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?
  • א' כסלו4 מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?

לחם הפנים ולחם הברית

  • אוכל ממלא תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. כלל זה נכון גם לגבי טקסי המשכן, שכללו את עבודת הקרבנות במזבח החיצוני ואת לחם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון במשכן ה'?
  • בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי6 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.

"עַיִן תַּחַת עַיִן"

כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".

  • האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
  • בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
  • הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן יישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אמר.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Emor/0/he&oldid=60590&useskin=vector"