Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Emor/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר</h1> | ||
<category>איך מקדשים את השם? | <category>איך מקדשים את השם? | ||
| − | <p>הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור <a href="Sanctifying Hashem's Name" data-aht="page">חובת קידוש השם</a>.</p><ul> | + | <p>הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור <a href="Sanctifying Hashem's Name" data-aht="page">חובת קידוש השם</a>.</p> |
| + | <ul> | ||
<li>אילו מעשים מהווים "קידוש השם"?  בעוד ש<multilink><a href="SifraVayikra22-32" data-aht="source">ספרא ויקרא</a><a href="SifraVayikra22-32" data-aht="source">כ"ב:ל"ב</a><a href="Sifra Vayikra" data-aht="parshan">אודות הספרא ויקרא</a></multilink> סובר שהפסוק מתייחס לחובת מסירות נפש, <multilink><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink><fn>אולם, אף רמב"ם מסכים שהפסוק מהווה מקור גם לחובת מסירות נפש.</fn> טוען שהוא מתייחס להתנהגות חיובית באופן כללי. לאיזו מהגישות הללו יש תמיכה משמעותית יותר בטקסט?<fn>לדוגמה, אם אדם מתנהג בנימוס באופן שיוביל אחרים לשבח אותו, בכך הוא מקדש את שם שמים.</fn> </li> | <li>אילו מעשים מהווים "קידוש השם"?  בעוד ש<multilink><a href="SifraVayikra22-32" data-aht="source">ספרא ויקרא</a><a href="SifraVayikra22-32" data-aht="source">כ"ב:ל"ב</a><a href="Sifra Vayikra" data-aht="parshan">אודות הספרא ויקרא</a></multilink> סובר שהפסוק מתייחס לחובת מסירות נפש, <multilink><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink><fn>אולם, אף רמב"ם מסכים שהפסוק מהווה מקור גם לחובת מסירות נפש.</fn> טוען שהוא מתייחס להתנהגות חיובית באופן כללי. לאיזו מהגישות הללו יש תמיכה משמעותית יותר בטקסט?<fn>לדוגמה, אם אדם מתנהג בנימוס באופן שיוביל אחרים לשבח אותו, בכך הוא מקדש את שם שמים.</fn> </li> | ||
<li>בזמנים שונים בהיסטוריה, מסרו יהודים נפשותיהם על קידוש ה'. מה נתן להם את הכוח לעשות זאת? כיצד יש לראות את מי שלא עמד באתגר? ראו דברי רמב"ם ב<multilink><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> והיחס שלו לאנוסים שאמרו את השאהדה (הצהרת האמונה האסלאמית) כדי לא להיהרג על ידי המוואחידון.</li> | <li>בזמנים שונים בהיסטוריה, מסרו יהודים נפשותיהם על קידוש ה'. מה נתן להם את הכוח לעשות זאת? כיצד יש לראות את מי שלא עמד באתגר? ראו דברי רמב"ם ב<multilink><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="RambamIggeretHaShemad" data-aht="source">איגרת השמד</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> והיחס שלו לאנוסים שאמרו את השאהדה (הצהרת האמונה האסלאמית) כדי לא להיהרג על ידי המוואחידון.</li> | ||
| Line 10: | Line 11: | ||
</category> | </category> | ||
<category>מחלוקת עדתית בנושא העומר<br/> | <category>מחלוקת עדתית בנושא העומר<br/> | ||
| − | <p>תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו <a href="MiMachorat HaShabbat" data-aht="page">"ממחרת השבת"</a>.</p> | + | <p>תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את המלה "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו <a href="MiMachorat HaShabbat" data-aht="page">"ממחרת השבת"</a>.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית | + | <li>מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית להבין את המלה "הַשַּׁבָּת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?</li> |
| − | <li>לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שגרם | + | <li>לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שגרם לציווי (להבנתם) שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיו דווקא ביום ראשון? שימו לב שהיעדר תאריך קבוע לחג השבועות<fn>מפני שלפי שיטותיהם "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" יכול לחול בתאריך שונה בכל שנה (כי הוא תלוי באיזה יום בחודש נופל יום ראשון זה), בכל שנה חג השבועות יכול להיות בתאריך שונה בסיון. [דבר זה נכון גם לשומרונים וגם לקראים, אך לא לגבי כת קומראן. מכיוון שלכת קומראן היה לוח שנה של 364 ימים, מספר המתחלק באופן שווה בשבעה, קרבן העומר הובא תמיד לא רק ביום קבוע בשבוע, אלא גם בתאריך קבוע בחודש, דהיינו כ"ו ניסן. בעקבות זה, חג השבועות נחגג תמיד בט"ו בסיוון.]</fn> בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?</li> |
<li>א' כסלו<fn>ראו א' כסלו, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%98%D7%96&ktav=1&gil=16">"והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת"</a>, מגדים ט"ז (תשנ"ב): 55-43.</fn> מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?</li> | <li>א' כסלו<fn>ראו א' כסלו, <a href="http://herzogpress.herzog.ac.il/gilayon.asp?gilh=%D7%98%D7%96&ktav=1&gil=16">"והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת"</a>, מגדים ט"ז (תשנ"ב): 55-43.</fn> מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 24: | Line 25: | ||
</category> | </category> | ||
<category>"עַיִן תַּחַת עַיִן" | <category>"עַיִן תַּחַת עַיִן" | ||
| − | <p>כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".</p><ul> | + | <p>כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".</p> |
| + | <ul> | ||
<li>האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?</li> | <li>האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?</li> | ||
<li>בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?</li> | <li>בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?</li> | ||
Latest revision as of 12:18, 12 September 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר
איך מקדשים את השם?
הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור חובת קידוש השם.
- אילו מעשים מהווים "קידוש השם"? בעוד שספרא ויקרא סובר שהפסוק מתייחס לחובת מסירות נפש, רמב"ם1 טוען שהוא מתייחס להתנהגות חיובית באופן כללי. לאיזו מהגישות הללו יש תמיכה משמעותית יותר בטקסט?2
- בזמנים שונים בהיסטוריה, מסרו יהודים נפשותיהם על קידוש ה'. מה נתן להם את הכוח לעשות זאת? כיצד יש לראות את מי שלא עמד באתגר? ראו דברי רמב"ם באיגרת השמד והיחס שלו לאנוסים שאמרו את השאהדה (הצהרת האמונה האסלאמית) כדי לא להיהרג על ידי המוואחידון.
מחלוקת עדתית בנושא העומר
תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את המלה "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".
- מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית להבין את המלה "הַשַּׁבָּת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?
- לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שגרם לציווי (להבנתם) שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיו דווקא ביום ראשון? שימו לב שהיעדר תאריך קבוע לחג השבועות3 בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?
- א' כסלו4 מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?
לחם הפנים ולחם הברית
- אוכל ממלא תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. כלל זה נכון גם לגבי טקסי המשכן, שכללו את עבודת הקרבנות במזבח החיצוני ואת לחם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון במשכן ה'?
- בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי6 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
"עַיִן תַּחַת עַיִן"
כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".
- האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
- בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
- הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן יישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אמר.
