Shabbat Table Topics – Parashat Emor/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר

איך מקדשים את השם?

הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור חובת קידוש השם.

Sectarian Debates Over the Omerויכוחים עדתיים על העומר



מועד מנחת עומר היה מקור לוויכוח נוקב בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מספקת תאריך קלנדרי, אלא מציינת כי יש להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים השומרוניים, הקראים וקומראן כולם מבינים את "הַשַּׁבָּת" להתייחס ליום השביעי בשבוע (וכי המנחה של עומר מובאת לכן ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".

מה מניע את העמדה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" בצורה זו? האם זהו ביטוי פשוט של המילה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אחרות עשויות לגרום לפרשנים הרבניים לחלוק על הקריאה העדתית?
לפי הקבוצות העדתיות, מה כל כך משמעותי ביום ראשון עד שהשם יתבקש שמנחת העומר (וכך חג השבועות) תיפול תמיד באותו יום במיוחד? בנוסף, היעדר מועד קבוע לחג השבועות 3 משמש לניתוק כל קשר בינה לבין האירוע ההיסטורי של ההתגלות. מה זה עושה ל"חג מתן תורתנו "?
א 'כסלו 4 מציע שמובן בטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא מציע כי העומר הובא במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, כל המנחה נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר שלאחר מכן מהשגחה על טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן במיוחד בעונת הקציר?

The date of the Omer offering has been a source of fiery debate between various sects of Judaism for over two thousand years. The Torah provides no calendrical date, merely stating that the Omer should be brought "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת".  While the Samaritan, Karaite, and Qumran sects all understand "הַשַּׁבָּת" to refer to the seventh day of the week (and that the Omer offering is therefore brought on a Sunday), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".

  • What motivates the Rabbinic position to read the word "Shabbat" in this manner?  Is this a simple rendering of the word?  What other textual or theological issues might lead Rabbinic commentators to disagree with the sectarian readings?
  • According to the sectarian groups, what is so significant about a Sunday that Hashem would mandate that the Omer offering (and thus Shavuot) always fall out on that day specifically? In addition, the lack of a set date for Shavuot3 serves to sever any connection between it and the historical event of revelation. What does that do to "חג מתן תורתנו"?
  • א' כסלו4 מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", and he suggests that the Omer was originally brought on the day after the cessation of the manna.  In fact, the whole offering was meant to commemorate the miracle of the manna and the subsequent transition from supernatural providence to natural living.  Why might it be important to remember the miracle of the manna specifically during harvest season?

לחם הפנים ולחם הברית

  • אוכל משחק תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. טקסי המשכן אינם יוצאים מן הכלל, והם כוללים את שירת הקרבנות במזבח החיצוני ולם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון בשכנו של האשם?
    ספר זה, ר 'חובב יחיאלי 6 המציעים את הפה לפה היה סוג של המפלגה והמחשבים האשכניים, 5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. ראו מטרת השולחן ולם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
  • Food plays an important role in many religious ceremonies.  The rites of the Mishkan are no exception, and they include both the sacrificial service on the outer Altar ולחם הפנים בשולחן הפנימי.  Why, though, is there a need for food in Hashem's abode?
  • בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי6 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפניםמטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.

"עַיִן תַּחַת עַיִן"

כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".

  • האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
  • בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
  • הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן יישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אמר.