Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Kedoshim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| (4 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 4: | Line 4: | ||
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים</h1> | <h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים</h1> | ||
<category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא? | <category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא? | ||
| − | <p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a> התורה אוסרת | + | <p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a> התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li> | + | <li>אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</li> |
| − | <li>התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר איסור כללי על נישואין | + | <li>התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>חוקי כלאים | <category>חוקי כלאים | ||
| − | <p>איסורי כלאים<fn>ראו <a href="Vayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a> ו<a href="Devarim22-9-11" data-aht="source">דברים כ"ב:ט'-י"א</a>.</fn> מובאים לרוב כדוגמה הקלאסית לחוק שההיגיון והתכלית שלו אינם מובנים מאליהם. הפרשנים בכל זאת ניסו להסביר את ההיגיון מאחורי המצוות השונות. ראו <a href="Purpose of the Laws of Hybrids" data-aht="page">מטרת חוקי כלאיים</a>.</p> | + | <p>איסורי כלאים<fn>ראו <a href="Vayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a> ו<a href="Devarim22-9-11" data-aht="source">דברים כ"ב:ט'-י"א</a>.</fn> מובאים לרוב כדוגמה הקלאסית לחוק שההיגיון והתכלית שלו אינם מובנים מאליהם. הפרשנים בכל זאת ניסו להסביר את ההיגיון מאחורי המצוות השונות. ראו <a href="Purpose of the Laws of Hybrids" data-aht="page">מטרת חוקי כלאיים</a>.</p><ul> |
| − | + | <li><multilink><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> סבור כי חוקי כלאיים שומרים על הסדר הטבעי שהנהיג ה', בו כל צמח וחיה נבראו עם מאפיינים ייחודיים. אבל למה, בעצם, צריך לשמור על סדר זה? האם לא מותר לאדם להתקדם מעבר לבריאה ולנסות לשפר את העולם. מה רשב"ם היה אומר על הנדסה גנטית?</li> | |
| − | <ul> | + | <li><multilink><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילוןעל החוקים לפרטיהם ד: ר"ג-רי"ז</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> ו<multilink><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">יוספוס</a><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ח':כ'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, לעומת זאת, מציעים כי החוקים נועדו להגן גם על האדמה וגם על בעלי החיים. חרישה עם בהמות חזקות וחלשות ביחד פוגעת בבהמה החלשה יותר, ושתילת מיני צמחים מגוונים ביחד מתישה את האדמה. אך כיצד גישה זו מסבירה את האיסור ללבוש יחד צמר ופשתן?</li> |
| − | <li><multilink><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> | ||
| − | <li><multilink><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילוןעל החוקים לפרטיהם ד: ר"ג-רי"ז</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> ו<multilink><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">יוספוס</a><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ח':כ'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, לעומת זאת, מציעים כי החוקים נועדו להגן גם על האדמה וגם על בעלי החיים. חרישה עם בהמות חזקות וחלשות ביחד פוגעת בבהמה החלשה יותר, ושתילת מיני צמחים מגוונים מתישה את האדמה. אך כיצד גישה זו מסבירה את האיסור ללבוש יחד צמר ופשתן?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
<category>שליטה עצמית | <category>שליטה עצמית | ||
| − | <p>לפי <multilink><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו <a href="Purpose of Orlah" data-aht="page">מטרת איסור ערלה</a>.] הוא מקשר בינה | + | <p>לפי <multilink><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו <a href="Purpose of Orlah" data-aht="page">מטרת איסור ערלה</a>.] הוא מקשר בינה לבין המצווה "קדושים תהיו", ומסביר שאפשר להשיג קדושה רק באמצעות שליטה עצמית.</p><ul> |
| − | + | <li>רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל.  איך זה מסתדר עם הבנתו שקדושה קשורה למשמעת עצמית? מדוע ריסון עצמי נדרשת להשגת קדושה?</li> | |
| − | <ul> | + | <li>בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">ויקרא דרוש י'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink> מתקדם צעד אחד קדימה ומציע כי לכל החוקים שתכליתם אינה ברורה (כמו האיסור ללבוש פשתן וצמר יחדיו) יש תכלית בסיסית אחת: להגביל את האדם. האם יתכן שהמטרה של איסורים מסוימים היא פשוט שיהיו איסורים?</li> |
| − | <li>רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל.  | + | <li>האם איפוק הוא תמיד תכונה חיובית? האם פינוק הוא תמיד תכונה שלילית? איך משיגים איזון בריא בין השניים?</li> |
| − | <li>בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">ויקרא דרוש י'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>  | ||
| − | <li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 08:34, 4 June 2020
נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים
האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא?
בויקרא י"ח:כ"א וכ':ב'-ה' התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים.
- אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו נתינת זרע למולך.
- התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?
חוקי כלאים
איסורי כלאים1 מובאים לרוב כדוגמה הקלאסית לחוק שההיגיון והתכלית שלו אינם מובנים מאליהם. הפרשנים בכל זאת ניסו להסביר את ההיגיון מאחורי המצוות השונות. ראו מטרת חוקי כלאיים.
- רשב"ם סבור כי חוקי כלאיים שומרים על הסדר הטבעי שהנהיג ה', בו כל צמח וחיה נבראו עם מאפיינים ייחודיים. אבל למה, בעצם, צריך לשמור על סדר זה? האם לא מותר לאדם להתקדם מעבר לבריאה ולנסות לשפר את העולם. מה רשב"ם היה אומר על הנדסה גנטית?
- פילון ויוספוס, לעומת זאת, מציעים כי החוקים נועדו להגן גם על האדמה וגם על בעלי החיים. חרישה עם בהמות חזקות וחלשות ביחד פוגעת בבהמה החלשה יותר, ושתילת מיני צמחים מגוונים ביחד מתישה את האדמה. אך כיצד גישה זו מסבירה את האיסור ללבוש יחד צמר ופשתן?
שליטה עצמית
לפי רש"ר הירש, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו מטרת איסור ערלה.] הוא מקשר בינה לבין המצווה "קדושים תהיו", ומסביר שאפשר להשיג קדושה רק באמצעות שליטה עצמית.
- רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל. איך זה מסתדר עם הבנתו שקדושה קשורה למשמעת עצמית? מדוע ריסון עצמי נדרשת להשגת קדושה?
- בעל עקדת יצחק מתקדם צעד אחד קדימה ומציע כי לכל החוקים שתכליתם אינה ברורה (כמו האיסור ללבוש פשתן וצמר יחדיו) יש תכלית בסיסית אחת: להגביל את האדם. האם יתכן שהמטרה של איסורים מסוימים היא פשוט שיהיו איסורים?
- האם איפוק הוא תמיד תכונה חיובית? האם פינוק הוא תמיד תכונה שלילית? איך משיגים איזון בריא בין השניים?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת קדושים.
