Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Kedoshim/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(8 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים</h1>
 
<category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא?
 
<category>האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא?
−
<p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a> the Torah commands not to give of one's seed to the Molekh. What does the violation of this prohibition entail? Some commentators assume that the verse refers to an idolatrous rite, such as child immolation or consecration, while others connect it to sexual offenses, such as relations or marriage to a non-Jew.</p>
+
<p>ב<a href="Vayikra18-21" data-aht="source">ויקרא י"ח:כ"א</a> ו<a href="Vayikra20-2-5" data-aht="source">כ':ב'-ה'</a> התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים.</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>What textual support might be brought for each position? ראו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</li>
+
<li>אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו <a href="Giving One's Seed to Molekh" data-aht="page">נתינת זרע למולך</a>.</li>
−
<li>Though the Torah prohibits intermarriage with the seven Canaanite nations, it nowhere explicitly legislates against marriage to other outsiders. How might this omission be understood, and how might it affect exegetes' reading of this passage?</li>
+
<li>התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>חוקי כלאים
 
<category>חוקי כלאים
−
<p>איסורי כלאים<fn>ראו <a href="Vayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a> ו<a href="Devarim22-9-11" data-aht="source">דברים כ"ב:ט'-י"א</a>.</fn> are often brought as the classic example of a law whose purpose is not self-evident and inherently logical. Commentators, nonetheless, attempt to explain the reasoning behind the various commandments. ראו <a href="Purpose of the Laws of Hybrids" data-aht="page">מטרת חוקי כלאיים</a>.</p>
+
<p>איסורי כלאים<fn>ראו <a href="Vayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a> ו<a href="Devarim22-9-11" data-aht="source">דברים כ"ב:ט'-י"א</a>.</fn> מובאים לרוב כדוגמה הקלאסית לחוק שההיגיון והתכלית שלו אינם מובנים מאליהם. הפרשנים בכל זאת ניסו להסביר את ההיגיון מאחורי המצוות השונות. ראו <a href="Purpose of the Laws of Hybrids" data-aht="page">מטרת חוקי כלאיים</a>.</p><ul>
−
<ul>
+
<li><multilink><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> סבור כי חוקי כלאיים&#160;שומרים על הסדר הטבעי שהנהיג ה', בו כל צמח וחיה נבראו עם מאפיינים ייחודיים.&#160;אבל למה, בעצם, צריך לשמור על סדר זה? האם לא מותר לאדם להתקדם מעבר לבריאה ולנסות לשפר את העולם. מה רשב"ם היה אומר על הנדסה גנטית?</li>
−
<li><multilink><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamVayikra19-19" data-aht="source">ויקרא י"ט:י"ט</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;maintains that the laws serve to preserve the natural order instituted by Hashem, in which every plant and animal was created according to its own kind. Why, though, is it problematic if this order is disrupted? Is man not allowed to move beyond creation, and attempt to improve the world?&#160; What might Rashbam say about genetic engineering?</li>
+
<li><multilink><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילוןעל החוקים לפרטיהם ד: ר"ג-רי"ז</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> ו<multilink><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">יוספוס</a><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ח':כ'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, לעומת זאת, מציעים כי החוקים נועדו להגן גם על האדמה וגם על בעלי החיים. חרישה עם בהמות חזקות וחלשות ביחד פוגעת בבהמה החלשה יותר, ושתילת מיני צמחים מגוונים ביחד מתישה את האדמה.&#160;אך כיצד גישה זו מסבירה את האיסור ללבוש יחד צמר ופשתן?</li>
−
<li><multilink><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloTheSpecialLawsIV-203-217" data-aht="source">פילוןעל החוקים לפרטיהם ד: ר"ג-רי"ז</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink> ו<multilink><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">יוספוס</a><a href="JosephusAntiquitiesoftheJews4-8-20" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ח':כ'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, in contrast, suggest that the laws are meant to protect both the land and animals. Ploughing the land with animals of different strengths is not fair to the weaker animal, and planting diverse plant species exhausts the land. How, though, might this explanation understand the prohibition of wearing wool and linen together?</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>שליטה עצמית
 
<category>שליטה עצמית
−
<p>לפי <multilink><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו <a href="Purpose of Orlah" data-aht="page">מטרת איסור ערלה</a>.] הוא מקשר בינה למצווה של "קדושים תהיו," explaining that holiness can only be achieved via self-control.</p>
+
<p>לפי <multilink><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RSRHirschVayikra19-23-25" data-aht="source">ויקרא י"ט:כ"ג-כ"ה</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו <a href="Purpose of Orlah" data-aht="page">מטרת איסור ערלה</a>.] הוא מקשר בינה לבין המצווה "קדושים תהיו", ומסביר שאפשר להשיג קדושה רק באמצעות שליטה עצמית.</p><ul>
−
<ul>
+
<li>רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל.&#160; איך זה&#160;מסתדר עם הבנתו שקדושה קשורה למשמעת עצמית? מדוע ריסון עצמי נדרשת להשגת קדושה?</li>
−
<li>רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל.&#160; How does this work with his understanding that holiness is intricately connected to self discipline? Why is self-restraint so crucial for attaining holiness?</li>
+
<li>בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">ויקרא דרוש י'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>&#160;מתקדם&#160;צעד אחד קדימה ומציע כי לכל החוקים שתכליתם אינה ברורה (כמו האיסור ללבוש פשתן וצמר יחדיו) יש תכלית בסיסית אחת: להגביל את האדם. האם יתכן שהמטרה של איסורים מסוימים היא פשוט שיהיו איסורים?</li>
−
<li>בעל <multilink><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="AkeidatYitzchakVayikraDerush10" data-aht="source">ויקרא דרוש י'</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>&#160;goes a step further to suggest that all laws whose reason is unclear (such as the prohibition to wear linen and wool together) need have no other purpose other than the fact that they restrict man.&#160; Is it possible that the goal of certain prohibitions is simply to have prohibitions?</li>
+
<li>האם איפוק הוא תמיד תכונה חיובית? האם פינוק הוא תמיד תכונה שלילית? איך משיגים איזון בריא בין השניים?</li>
−
<li>Is abstinence always to be lauded? Is indulgence always negative? What is a healthy balance between the two?</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 07:34, 4 June 2020

נושאים לשולחן שבת – פרשת קדושים

האם נישואי תערובת אסורים מדאורייתא?

בויקרא י"ח:כ"א וכ':ב'-ה' התורה אוסרת נתינת זרע למולך. מה כרוך בעבירה על איסור זה? חלק מהפרשנים סוברים שהפסוק מתייחס למעשה עבודה זרה, כמו שריפת ילדים או הקדשתם לאלילים, ואילו פרשנים אחרים מזהים את נתינת זרע למולך כעבירת בעלת אופי מיני, כמו יחסים או נישואים עם לא-יהודים.

  • אילו הוכחות אפשר למצוא בטקסט עבור כל עמדה? ראו נתינת זרע למולך.
  • התורה אוסרת נישואי תערובת עם שבעת העמים הכנעניים, אך בשום מקום לא מוזכר במפורש איסור כללי על נישואין לגוים אחרים. כיצד ניתן להבין השמטה זו, ואיך זה יכול להשפיע על הקריאה של הפרשנים בקטע זה?

חוקי כלאים

איסורי כלאים1 מובאים לרוב כדוגמה הקלאסית לחוק שההיגיון והתכלית שלו אינם מובנים מאליהם. הפרשנים בכל זאת ניסו להסביר את ההיגיון מאחורי המצוות השונות. ראו מטרת חוקי כלאיים.

שליטה עצמית

לפי רש"ר הירשויקרא י"ט:כ"ג-כ"האודות ר' שמשון רפאל הירש, מטרת מצוות ערלה היא ללמד שליטה עצמית. [ראו מטרת איסור ערלה.] הוא מקשר בינה לבין המצווה "קדושים תהיו", ומסביר שאפשר להשיג קדושה רק באמצעות שליטה עצמית.

  • רש"ר הירש מסביר שמובן השורש "קדש" הוא להבדיל.  איך זה מסתדר עם הבנתו שקדושה קשורה למשמעת עצמית? מדוע ריסון עצמי נדרשת להשגת קדושה?
  • בעל עקדת יצחקויקרא דרוש י'אודות ר' יצחק עראמה מתקדם צעד אחד קדימה ומציע כי לכל החוקים שתכליתם אינה ברורה (כמו האיסור ללבוש פשתן וצמר יחדיו) יש תכלית בסיסית אחת: להגביל את האדם. האם יתכן שהמטרה של איסורים מסוימים היא פשוט שיהיו איסורים?
  • האם איפוק הוא תמיד תכונה חיובית? האם פינוק הוא תמיד תכונה שלילית? איך משיגים איזון בריא בין השניים?

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת קדושים.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Kedoshim/0/he&oldid=70004&useskin=vector"