Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tavo/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תבא</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תבא</h1>
−
<category>Geography, Polemics, and Parshanut
+
<category>גיאוגרפיה, פולמוס, ופרשנות
−
<p>Many of the sites named in Tanakh cannot be located with certainty, and even the locations of places which are well known have been debated. Mt. Eival and Mt. Gerizim are a case in point.&#160; בעוד ש<multilink><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">ר' יהודה</a><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">סוטה ז׳:ג׳</a><a href="Talmud Yerushalmi" data-aht="parshan">אודות הירושלמי</a></multilink> (and many others) suggest that they are in the vicinity of Shekhem,&#160;<multilink><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">ר' אליעזר</a><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">סוטה ז':ג'</a><a href="Talmud Yerushalmi" data-aht="parshan">אודות הירושלמי</a></multilink> claims that they are near Gilgal, close to the Jordan River.&#160; What motivates each side of the debate?</p>
+
<p>אתרים רבים שמוזכרים בתנ"ך לא ניתנים לזיהוי וודאי, וקיימת מחלוקת גם לגבי מיקומם של אתרים מוכרים. הר עיבל והר גריזים הם דוגמה לזה. בעוד ש<multilink><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">ר' יהודה</a><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">סוטה ז׳:ג׳</a><a href="Talmud Yerushalmi" data-aht="parshan">אודות הירושלמי</a></multilink>&#160;(ורבים אחרים) מציעים שהם באזור שכם, <multilink><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">ר' אליעזר</a><a href="YerushalmiSotah7-3" data-aht="source">סוטה ז':ג'</a><a href="Talmud Yerushalmi" data-aht="parshan">אודות הירושלמי</a></multilink>&#160;טוען שהם סמוכים לגלגל, קרוב לנהר הירדן. מה&#160;עומד מאחורי כל אחת מהגישות?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>What in the description of the mountain's location in&#160;<a href="Devarim11-26-32" data-aht="source">דברים י"א</a> would support each position?&#160;</li>
+
<li>מה בתיאור מיקום ההרים ב<a href="Devarim11-26-32" data-aht="source">דברים י"א</a>&#160;תומך בכל עמדה?</li>
−
<li>If the mountains really were in the middle of the country, how could the nation be expected to arrange the ceremony "בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן".&#160; Would that not involve passing through as of yet unconquered enemy territory?</li>
+
<li>אם ההרים באמת נמצאים במרכז הארץ, כיצד ניתן היה לצפות מבני ישראל לארגן את הטקס "בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"? זה הלא כרוך במעבר דרך שטח אויב שעדיין לא נכבש.</li>
−
<li>What was the purpose of the ceremony held on these mountains?&#160; Why might this location best help to achieve this goal?</li>
+
<li>מה הייתה מטרת הטקס שנערך בהרים הללו? כיצד המיקום תורם להשגת מטרה זו?</li>
−
<li>A polemical factor may also play a role in the discussion. Since the Samaritans sanctify Mt. Gerizim near Shekhem, setting a totally different geographical location for this mountain may serve to counter their claims.&#160; Does the fact that an approach is polemically motivated make it less valid or intellectually rigorous than one which is influenced by the text alone?</li>
+
<li>ייתכן ששיקולים פולמוסיים גם משחקים&#160;תפקיד בדיון. הר גריזים ליד שכם הוא קדוש בדת השומרונית, כך שזיהוי הר גריזים עם אזור גיאוגרפי שונה לחלוטין מאפשר התנגדות לטענות שלהם. האם העובדה שגישה מונעת משיקולי פולמוס הופכת אותה לפחות תקפה או רצינית מבחינה אינטלקטואלית מזו שנובעת מהטקסט בלבד?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p>להרחבה, ראו <a href="When Did the Ceremony on Mt. Eival Occur" data-aht="page">מתי אירע הטקס בהר עיבל?</a>.</p>
 
<p>להרחבה, ראו <a href="When Did the Ceremony on Mt. Eival Occur" data-aht="page">מתי אירע הטקס בהר עיבל?</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
 
<category>מדוע צדיקים סובלים?
 
<category>מדוע צדיקים סובלים?
−
<p>Much of Parashat Ki Tavo is devoted to listing the blessings to befall those who observe the commandments and the curses which will plague non-observers.&#160; Based on the promises, the righteous should be living their lives in peace and prosperity while the wicked suffer.&#160; Unfortunately, though, life does not seem to always play out that way.&#160; Why does it so often appear as if Hashem is not keeping His promises?</p>
+
<p>חלק גדול מפרשת כי תבא מוקדש לרשימת הברכות שמובטחות למי ששומר את המצוות והקללות שמהן יסבלו החוטאים. לפי ההבטחות, הצדיקים אמורים לחיות בשלווה ובעושר בזמן שהרשעים סובלים. אך למרבה הצער, נראה כי החיים לא תמיד מסתדרים ככה. מדוע לעיתים קרובות נראה שה' אינו מקיים את הבטחותיו?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Some commentators claim that despite our perceptions to the contrary, justice really is meted out in this world.&#160; We perceive injustice only because we do not always see the full picture.&#160; Thus, what we assume is a reward might actually be detrimental, and what we view as punishment might be beneficial. Similarly, people who we label as righteous might not be so and vice versa.&#160; Do you find this approach satisfying?&#160; Why or why not?</li>
+
<li>חלק&#160;מהפרשנים טוענים שלמרות שלא נראה כך, הצדק באמת מתקיים בעולם הזה. מה שנראה לנו כמו אי-צדק הוא בעצם תמונה חלקית, ואילו היינו רואים את כל התמונה, היינו מבינים שבאמת הצדק מתקיים. לפיכך, מה שנראה לנו כמו שכר עלול למעשה להזיק, ומה שנראה לנו כמו עונש עשוי להועיל. באופן דומה, אנשים שנראים כצדיקים עלולים דווקא להיות רשעים, ולהפך. האם גישה זו משביעה את רצונכם? למה או למה לא?</li>
−
<li>Others claim that it is only in the World to Come that people receive their full compensation.&#160; Since this world is mostly run by natural order, people can become victims of chance, or benefit together with the collective even when undeserving.&#160; Is it fair to delay retribution to the next world?&#160; Does the description of the blessings and curses in our Parashah support the possibility that they are referring to the World to Come?&#160; Where does the concept of individual providence play into a world run by natural order?&#160;&#160;להרחבה, ראו <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>.</li>
+
<li>אחרים טוענים ששכר ועונש מתקבלים רק בעולם הבא. העולם הזה מנוהל לרוב על ידי סדר טבעי, כך שאדם עלול לסבול במקרה, או ליהנות יחד עם כל העם גם אם הוא בעצמו אינו ראוי לכך. האם הוגן לדחות את התגמול לעולם הבא? האם תיאור הברכות והקללות בפרשתנו תומך באפשרות שהן מכוונות לעולם הבא? כיצד מושג ההשגחה הפרטית משתלב בעולם שמנוהל לפי סדר טבעי? להרחבה, ראו <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>.&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 08:27, 17 September 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תבא

גיאוגרפיה, פולמוס, ופרשנות

אתרים רבים שמוזכרים בתנ"ך לא ניתנים לזיהוי וודאי, וקיימת מחלוקת גם לגבי מיקומם של אתרים מוכרים. הר עיבל והר גריזים הם דוגמה לזה. בעוד שר' יהודהסוטה ז׳:ג׳אודות הירושלמי (ורבים אחרים) מציעים שהם באזור שכם, ר' אליעזרסוטה ז':ג'אודות הירושלמי טוען שהם סמוכים לגלגל, קרוב לנהר הירדן. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות?

  • מה בתיאור מיקום ההרים בדברים י"א תומך בכל עמדה?
  • אם ההרים באמת נמצאים במרכז הארץ, כיצד ניתן היה לצפות מבני ישראל לארגן את הטקס "בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"? זה הלא כרוך במעבר דרך שטח אויב שעדיין לא נכבש.
  • מה הייתה מטרת הטקס שנערך בהרים הללו? כיצד המיקום תורם להשגת מטרה זו?
  • ייתכן ששיקולים פולמוסיים גם משחקים תפקיד בדיון. הר גריזים ליד שכם הוא קדוש בדת השומרונית, כך שזיהוי הר גריזים עם אזור גיאוגרפי שונה לחלוטין מאפשר התנגדות לטענות שלהם. האם העובדה שגישה מונעת משיקולי פולמוס הופכת אותה לפחות תקפה או רצינית מבחינה אינטלקטואלית מזו שנובעת מהטקסט בלבד?

להרחבה, ראו מתי אירע הטקס בהר עיבל?.

מדוע צדיקים סובלים?

חלק גדול מפרשת כי תבא מוקדש לרשימת הברכות שמובטחות למי ששומר את המצוות והקללות שמהן יסבלו החוטאים. לפי ההבטחות, הצדיקים אמורים לחיות בשלווה ובעושר בזמן שהרשעים סובלים. אך למרבה הצער, נראה כי החיים לא תמיד מסתדרים ככה. מדוע לעיתים קרובות נראה שה' אינו מקיים את הבטחותיו?

  • חלק מהפרשנים טוענים שלמרות שלא נראה כך, הצדק באמת מתקיים בעולם הזה. מה שנראה לנו כמו אי-צדק הוא בעצם תמונה חלקית, ואילו היינו רואים את כל התמונה, היינו מבינים שבאמת הצדק מתקיים. לפיכך, מה שנראה לנו כמו שכר עלול למעשה להזיק, ומה שנראה לנו כמו עונש עשוי להועיל. באופן דומה, אנשים שנראים כצדיקים עלולים דווקא להיות רשעים, ולהפך. האם גישה זו משביעה את רצונכם? למה או למה לא?
  • אחרים טוענים ששכר ועונש מתקבלים רק בעולם הבא. העולם הזה מנוהל לרוב על ידי סדר טבעי, כך שאדם עלול לסבול במקרה, או ליהנות יחד עם כל העם גם אם הוא בעצמו אינו ראוי לכך. האם הוגן לדחות את התגמול לעולם הבא? האם תיאור הברכות והקללות בפרשתנו תומך באפשרות שהן מכוונות לעולם הבא? כיצד מושג ההשגחה הפרטית משתלב בעולם שמנוהל לפי סדר טבעי? להרחבה, ראו צדיק ורע לו. 

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תבא.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Ki_Tavo/0/he&oldid=61268&useskin=vector"