Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tavo/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תבא

גיאוגרפיה, פולמוס, ופרשנות

אתרים רבים שמוזכרים בתנ"ך לא ניתנים לזיהוי וודאי, וקיימת מחלוקת גם לגבי מיקומם של אתרים מוכרים. הר עיבל והר גריזים הם דוגמה לזה. בעוד שר' יהודהסוטה ז׳:ג׳אודות הירושלמי (ורבים אחרים) מציעים שהם באזור שכם, ר' אליעזרסוטה ז':ג'אודות הירושלמי טוען שהם סמוכים לגלגל, קרוב לנהר הירדן. מה עומד מאחורי כל אחת מהגישות?

  • מה בתיאור מיקום ההר בדברים י"א תומך בכל עמדה?
  • אם ההרים באמת נמצאים במרכז הארץ, כיצד ניתן היה לצפות מבני ישראל לארגן את הטקס "בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן". זה הלא כרוך במעבר דרך שטח אויב שעדיין לא נכבש.
  • מה הייתה מטרת הטקס שנערך בהרים הללו? כיצד המיקום תרם להשגת מטרה זו?
  • ייתכן ששיקולים פולמוסיים גם משחקים תפקיד בדיון. הר גריזים ליד שכם הוא קדוש בדת השומרונית, כך שזיהוי הר גריזים עם אזור גיאוגרפי שונה לחלוטין מאפשר התנגדות לטענות שלהם. האם העובדה שגישה מונעת משיקולי פולמוס הופכת אותה פחות תקפה או רצינית מבחינה אינטלקטואלית מזו שנובעת מהטקסט בלבד?

להרחבה, ראו מתי אירע הטקס בהר עיבל?.

מדוע צדיקים סובלים?

חלק גדול מפרשת כי טובו מוקדש לרישום הברכות שיחולו על אלה השומרים על המצוות והקללות אשר יכתו את מי שאינו שומר מצוות. על סמך ההבטחות, הצדיקים צריכים לחיות את חייהם בשלום ושגשוג בזמן שהרשעים סובלים. אך למרבה הצער, נראה כי החיים לא תמיד מסתדרים כך. מדוע לעתים קרובות זה נראה כאילו השם לא מקיים את הבטחותיו?

יש פרשנים הטוענים שלמרות תפיסתנו להפך, הצדק באמת מתקיים בעולם הזה. אנו תופסים אי צדק רק מכיוון שלא תמיד אנו רואים את התמונה המלאה. לפיכך, מה שאנו מניחים שהוא תגמול עשוי למעשה להזיק, ומה שאנו רואים כעונש עשוי להועיל. באופן דומה, אנשים שאנו מתייגים כצדיקים עשויים שלא להיות כאלה ולהפך. האם אתה מוצא גישה זו מספקת? למה או למה לא?
אחרים טוענים שרק בעולם הבא אנשים מקבלים את מלוא הפיצויים שלהם. מכיוון שעולם זה מנוהל בעיקר על ידי סדר טבעי, אנשים יכולים להפוך לקורבנות של מקריות, או ליהנות יחד עם הקולקטיב גם כשהם לא ראויים. האם זה הוגן לדחות את הגמול לעולם הבא? האם תיאור הברכות והקללות בפרשתנו תומך באפשרות שהם מתכוונים לעולם הבא? היכן מושג השגחה פרטנית משחק לעולם המנוהל לפי סדר טבעי? להרחבה, ראו צדיק ורע לו.

Much of Parashat Ki Tavo is devoted to listing the blessings to befall those who observe the commandments and the curses which will plague non-observers.  Based on the promises, the righteous should be living their lives in peace and prosperity while the wicked suffer.  Unfortunately, though, life does not seem to always play out that way.  Why does it so often appear as if Hashem is not keeping His promises?

  • Some commentators claim that despite our perceptions to the contrary, justice really is meted out in this world.  We perceive injustice only because we do not always see the full picture.  Thus, what we assume is a reward might actually be detrimental, and what we view as punishment might be beneficial. Similarly, people who we label as righteous might not be so and vice versa.  Do you find this approach satisfying?  Why or why not?
  • Others claim that it is only in the World to Come that people receive their full compensation.  Since this world is mostly run by natural order, people can become victims of chance, or benefit together with the collective even when undeserving.  Is it fair to delay retribution to the next world?  Does the description of the blessings and curses in our Parashah support the possibility that they are referring to the World to Come?  Where does the concept of individual providence play into a world run by natural order?  להרחבה, ראו צדיק ורע לו.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תבא.