Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tetze/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תצא</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תצא</h1>
−
<category>A Beautiful Captive Woman
+
<category>אשת יפת תואר
−
<p>There are certain sections of Tanakh which commentators explain in such diametrically opposed ways that what is negative for one is a positive for another.&#160; The protocol of the beautiful captive woman is a case in point.</p><ul>
+
<p>קטעים מסוימים בתנ"ך זכו לפירושים שונים אחד מהשני, עד כדי כך שמה שנראה שלילי בעיני פרשן אחד הוא חיובי בעיני פרשנים אחרים. דין אשת יפת תואר הוא מקרה כזה.</p>
−
<li>While the&#160;<multilink><a href="HoilMosheDevarim21-12" data-aht="source">Hoil Moshe</a><a href="HoilMosheDevarim21-12" data-aht="source">Devarim 21:12</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink> asserts that all the actions the woman must do (shaving of her head, "doing" of the nails and changing of clothing) serve to beautify the captive and prepare her for her wedding,&#160;<multilink><a href="RashiDevarim21-10-14" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiDevarim21-10-14" data-aht="source">Devarim 21:10-14</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> maintains that they are meant to make her undesirable so as to prevent the intermarriage.&#160; Debate the two readings at your Shabbat table.&#160; Which do you think is better supported by the text?</li>
+
<ul>
−
<li>Commentators disagree whether the Torah permits marital relations before or only after the entire procedure is completed.&#160; <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim8-2-7" data-aht="source">Rambam</a><a href="RambamHilkhotMelakhim8-2-7" data-aht="source">Hilkhot Melakhim 8:2-7</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Maimon</a></multilink><fn>Rambam's position follows that of Rav in Yerushalmi Makkot.</fn> asserts that, as a concession to man's natural inclinations, a one time sexual act is allowed during the war itself, in the hopes that the remainder of the procedure will convince him to not do so again.&#160; Do you find such an approach problematic?&#160; In other words, must the Torah's laws represent an ideal, or might they simply be addressing human needs and nature?</li>
+
<li>בעל <multilink><a href="HoilMosheDevarim21-12" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheDevarim21-12" data-aht="source">דברים כ"א:י"ב</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>&#160;טוען שכל הפעולות&#160;שהאישה מבצעת&#160;(גילוח הראש, "עשיית" הציפורניים, והחלפת הבגדים) משמשות לייפוי השבויה לקראת חתונתה.&#160;<multilink><a href="RashiDevarim21-10-14" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiDevarim21-10-14" data-aht="source">דברים כ"א:י'-י"ד</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, לעומת זאת,&#160;טוען שהן נועדו להפוך אותה לבלתי רצויה כדי למנוע את הנישואין. דונו בשתי הקריאות בשולחן השבת שלכם. לאיזו גישה יש תמיכה משמעותית יותר בטקסט?</li>
−
</ul><p>See <a href="Purpose of the Captive Woman Protocol" data-aht="page">Purpose of the Captive Woman Protocol</a> for elaboration.</p>
+
<li>הפרשנים חלוקים בשאלה אם התורה מתירה יחסי אישות לפני סיום התהליך כולו, או רק אחריו. <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim8-2-7" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotMelakhim8-2-7" data-aht="source">הלכות מלכים ח':ב'-ז'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink><fn>גישתו של רמב"ם צועדת בעקבות עמדתו של רב בירושלמי מכות.</fn> טוען שהתורה מוותרת לנטיות הטבעיות של האדם, ומתירה מעשה מיני חד-פעמי במהלך המלחמה עצמה, בתקווה ששאר התהליך ישכנע את האדם לא לעשות זאת שוב. האם אתם רואים בעיה בגישה זו? האם התורה בהכרח מייצגת אידיאל, או&#160;שלפעמים היא בסך הכל מגיבה לטבע האדם?</li>
 +
</ul>
 +
<p>להרחבה, ראו <a href="Purpose of the Captive Woman Protocol" data-aht="page">מטרת דיני אשת יפת תאר</a>.</p>
 +
</category>
 +
<category>"אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ"?
 +
<p>בין המצוות המרובות בפרשה, התורה מלמדת אותנו כי אין להרוג ילדים בגלל חטאי הוריהם, וגם לא הורים בגלל חטאי ילדיהם, אלא, "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".</p>
 +
<ul>
 +
<li>מה היחס בין עיקרון זה למה שנאמר במקומות אחרים בתורה שה' "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים"?&#160; איך האמירה "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" תואמת את כל המקרים בתנ"ך שבהם נראה שיש ענישה קולקטיבית?</li>
 +
<li>מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה&#160;עקיפה?&#160;האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה&#160;מהווה&#160;הבדל כלשהו?</li>
 +
<li>לדיון נרחב, ראו <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>, <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">ענישה קולקטיבית</a>, ו<a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">צדיק ורע לו</a>.</li>
 +
</ul>
 
</category>
 
</category>
 
<category>עונש אכזרי וחריג?
 
<category>עונש אכזרי וחריג?
−
<p><a href="Devarim25-11-12" data-aht="source">Devarim 25:11-12</a>&#160;describes the administering of bodily punishment in a case of assault, demanding to cut off the hand of a woman who has intervened in a brawl and seized the private parts of a male.&#160; Other verses similarly imply a punishment of mutilation, as in the famous call for an "eye for an eye, tooth for tooth".</p>
+
<p><a href="Devarim25-11-12" data-aht="source">דברים כ"ה:י"א-י"ב</a>&#160;מתאר את מתן העונש הגופני במקרה של תקיפה. התורה דורשת לכרות את ידה של אישה שהתערבה בקטטה והחזיקה במקום הערווה של יריבו של בעלה. גם מפסוקים אחרים בתורה משתמע שמענישים על ידי הטלת מום, כגון בכלל המפורסם של "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן".</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?</li>
 
<li>האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?</li>
Line 20: Line 30:
 
<p>מה היה נורא כל כך&#160;במעשה&#160;עמלק, שהביא&#160;לציווי למחות את זרעם לחלוטין? למספר גישות, ראו <a href="Annihilating Amalek" data-aht="page">מחיית עמלק</a>, וחשבו על הנושאים הבאים:</p>
 
<p>מה היה נורא כל כך&#160;במעשה&#160;עמלק, שהביא&#160;לציווי למחות את זרעם לחלוטין? למספר גישות, ראו <a href="Annihilating Amalek" data-aht="page">מחיית עמלק</a>, וחשבו על הנושאים הבאים:</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>כיצד יש להגיב לטרור? אם עם בעל הלך רוח טרוריסטי וחוסר נורמות אתיות תוקף אותך, עד איזו מידה&#160;תגובה קיצונית היא הכרחית או מתאימה? מה אם חפים מפשע ייהרגו כנזק משני?</li>
+
<li>כיצד יש להגיב לטרור? אם אומה שהיא בעלת הלך רוח טרוריסטי וחסרת נורמות אתיות תוקפת אותך, באיזו מידה&#160;תגובה קיצונית היא הכרחית או מתאימה? מה אם חפים מפשע ייהרגו כנזק משני?</li>
−
<li>אם אתה רואה במדינה אחרת איום קיומי על הישרדותך, האם זה מוצדק לפתוח במתקפה מקדימה כדי למנוע את&#160;השמדתך שלך?&#160;כיצד ניתן&#160;לקבוע מתי קיים איום קיומי כזה?</li>
+
<li>אם אדם רואה במדינה אחרת איום קיומי על הישרדותו, האם מותר לו לפתוח במתקפה מקדימה כדי להציל את עצמו?&#160;כיצד ניתן&#160;לקבוע מתי קיים איום קיומי כזה?</li>
−
<li>עד כמה הציווי&#160;למחות את עמלק הוא חריג? בשאר התנ"ך, באיזה אופן פועל ה' בדרך כלל אל מול אויבי ישראל? כיצד ציווי זה משתווה להנחיה להשמיד את שבעת עמי כנען? ראו <a href="Annihilating Amalek" data-aht="page">מחיית עמלק</a> ו<a href="Calling for Peace in the Conquest of Canaan" data-aht="page">קריאה לשלום בכיבוש הארץ</a></li>
+
<li>עד כמה הציווי&#160;למחות את עמלק הוא חריג? בשאר התנ"ך, באיזה אופן פועל ה' בדרך כלל מול אויבי ישראל? כיצד ציווי זה משתווה להנחיה להשמיד את שבעת עמי כנען? ראו <a href="Annihilating Amalek" data-aht="page">מחיית עמלק</a> ו<a href="Calling for Peace in the Conquest of Canaan" data-aht="page">קריאה לשלום בכיבוש הארץ</a>.</li>
−
</ul>
 
−
</category>
 
−
<category>"אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ"?
 
−
<p>Among the many laws of the parashah, we are taught that children should not be put to death for their parent's sins, nor parents for their children's sins.&#160; Rather, "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".</p><ul>
 
−
<li>How does this relate to the principle laid forth elsewhere in Torah, that Hashem is "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים"?&#160; How does the statement&#160;"אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" dovetail with all the cases in Tanakh where there seems to be collective punishment?</li>
 
−
<li>מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה&#160;עקיפה?&#160;האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה&#160;מהווה&#160;הבדל כלשהו?</li>
 
−
<li>לדיון נרחב, ראו <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a>, <a href="Philosophy:Collective Punishment" data-aht="page">Collective Punishment</a>, and <a href="Philosophy:Theodicy – צדיק ורע לו" data-aht="page">Theodicy – צדיק ורע לו</a>.</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 10:06, 17 September 2019

נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תצא

אשת יפת תואר

קטעים מסוימים בתנ"ך זכו לפירושים שונים אחד מהשני, עד כדי כך שמה שנראה שלילי בעיני פרשן אחד הוא חיובי בעיני פרשנים אחרים. דין אשת יפת תואר הוא מקרה כזה.

  • בעל הואיל משהדברים כ"א:י"באודות ר' משה יצחק אשכנזי טוען שכל הפעולות שהאישה מבצעת (גילוח הראש, "עשיית" הציפורניים, והחלפת הבגדים) משמשות לייפוי השבויה לקראת חתונתה. רש"ידברים כ"א:י'-י"דאודות ר' שלמה יצחקי, לעומת זאת, טוען שהן נועדו להפוך אותה לבלתי רצויה כדי למנוע את הנישואין. דונו בשתי הקריאות בשולחן השבת שלכם. לאיזו גישה יש תמיכה משמעותית יותר בטקסט?
  • הפרשנים חלוקים בשאלה אם התורה מתירה יחסי אישות לפני סיום התהליך כולו, או רק אחריו. רמב"םהלכות מלכים ח':ב'-ז'אודות ר' משה בן מיימון1 טוען שהתורה מוותרת לנטיות הטבעיות של האדם, ומתירה מעשה מיני חד-פעמי במהלך המלחמה עצמה, בתקווה ששאר התהליך ישכנע את האדם לא לעשות זאת שוב. האם אתם רואים בעיה בגישה זו? האם התורה בהכרח מייצגת אידיאל, או שלפעמים היא בסך הכל מגיבה לטבע האדם?

להרחבה, ראו מטרת דיני אשת יפת תאר.

"אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ"?

בין המצוות המרובות בפרשה, התורה מלמדת אותנו כי אין להרוג ילדים בגלל חטאי הוריהם, וגם לא הורים בגלל חטאי ילדיהם, אלא, "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".

  • מה היחס בין עיקרון זה למה שנאמר במקומות אחרים בתורה שה' "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים"?  איך האמירה "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" תואמת את כל המקרים בתנ"ך שבהם נראה שיש ענישה קולקטיבית?
  • מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
  • לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?, ענישה קולקטיבית, וצדיק ורע לו.

עונש אכזרי וחריג?

דברים כ"ה:י"א-י"ב מתאר את מתן העונש הגופני במקרה של תקיפה. התורה דורשת לכרות את ידה של אישה שהתערבה בקטטה והחזיקה במקום הערווה של יריבו של בעלה. גם מפסוקים אחרים בתורה משתמע שמענישים על ידי הטלת מום, כגון בכלל המפורסם של "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן".

  • האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
  • בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
  • הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן ליישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".

מחיית עמלק

מה היה נורא כל כך במעשה עמלק, שהביא לציווי למחות את זרעם לחלוטין? למספר גישות, ראו מחיית עמלק, וחשבו על הנושאים הבאים:

  • כיצד יש להגיב לטרור? אם אומה שהיא בעלת הלך רוח טרוריסטי וחסרת נורמות אתיות תוקפת אותך, באיזו מידה תגובה קיצונית היא הכרחית או מתאימה? מה אם חפים מפשע ייהרגו כנזק משני?
  • אם אדם רואה במדינה אחרת איום קיומי על הישרדותו, האם מותר לו לפתוח במתקפה מקדימה כדי להציל את עצמו? כיצד ניתן לקבוע מתי קיים איום קיומי כזה?
  • עד כמה הציווי למחות את עמלק הוא חריג? בשאר התנ"ך, באיזה אופן פועל ה' בדרך כלל מול אויבי ישראל? כיצד ציווי זה משתווה להנחיה להשמיד את שבעת עמי כנען? ראו מחיית עמלק וקריאה לשלום בכיבוש הארץ.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תצא.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Shabbat_Table_Topics_–_Parashat_Ki_Tetze/0/he&oldid=61269&useskin=vector"