Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tetze/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תצא
אשת יפת תואר
ישנם קטעים מסוימים בתנ"ך שמפרשים מסבירים בדרכים כה מנוגדות באופן קוטבי, שמה ששלילי עבור אחד הוא חיובי לאחר. דין אשת יפת תואר הוא מקרה כזה.
There are certain sections of Tanakh which commentators explain in such diametrically opposed ways that what is negative for one is a positive for another. The protocol of the beautiful captive woman is a case in point.
- בעוד שבעל הואיל משה בעוד שבעל הואיל משה טוען שכל הפעולות שעל האישה לבצע (גילוח ראשה, "עושה" ציפורניים והחלפת בגדים) משמשות לייפוי השבויה ולהכנתה לחתונתה, רש"י טוענת שהם נועדו לגרום לה בלתי רצוי כדי למנוע את הנישואין. התלבט בשתי הקריאות בשולחן השבת שלך. מי לדעתך נתמך יותר על ידי הטקסט?asserts that all the actions the woman must do (shaving of her head, "doing" of the nails and changing of clothing) serve to beautify the captive and prepare her for her wedding, רש"י maintains that they are meant to make her undesirable so as to prevent the intermarriage. Debate the two readings at your Shabbat table. Which do you think is better supported by the text?
- הפרשנים חולקים אם התורה מתירה יחסי אישות לפני סיום ההליך כולו או רק אחריו. רמב"ם 1 טוען כי, כוויתור לנטיותיו הטבעיות של האדם, מותר לבצע פעולה מינית חד פעמית במהלך המלחמה עצמה, בתקווה שהיתר של ההליך ישכנע אותו שלא לעשות זאת שוב. האם אתה מוצא גישה כזו במילים אחרות, האם חוקי התורה חייבים לייצג אידיאל, או שמא הם פשוט מטפלים בצרכים ובטבע האנושיים?Commentators disagree whether the Torah permits marital relations before or only after the entire procedure is completed. רמב"ם1 asserts that, as a concession to man's natural inclinations, a one time sexual act is allowed during the war itself, in the hopes that the remainder of the procedure will convince him to not do so again. Do you find such an approach problematic? In other words, must the Torah's laws represent an ideal, or might they simply be addressing human needs and nature?
להרחבה, ראו מטרת דיני אשת יפת תאר.
"אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ"?
בין המצוות המרובות בפרשה, התורה מלמדת אותנו כי אין להרוג ילדים בגלל חטאי הוריהם, וגם לא הורים בגלל חטאי ילדיהם, אלא, "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ".
- מה היחס בין עיקרון זה למה שנאמר במקומות אחרים בתורה שה' "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים"? איך האמירה "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" תואמת את כל המקרים בתנ"ך שבהם נראה שיש ענישה קולקטיבית?
- מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?, ענישה קולקטיבית, וצדיק ורע לו.
עונש אכזרי וחריג?
דברים כ"ה:י"א-י"ב מתאר את מתן העונש הגופני במקרה של תקיפה. התורה דורשת לכרות את ידה של אישה שהתערבה בקטטה והחזיקה במקום הערווה של יריבו של בעלה. גם מפסוקים אחרים בתורה משתמע שמענישים על ידי הטלת מום, כגון בכלל המפורסם של "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן".
- האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
- בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
- הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן ליישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".
מחיית עמלק
מה היה נורא כל כך במעשה עמלק, שהביא לציווי למחות את זרעם לחלוטין? למספר גישות, ראו מחיית עמלק, וחשבו על הנושאים הבאים:
- כיצד יש להגיב לטרור? אם עם בעל הלך רוח טרוריסטי וחוסר נורמות אתיות תוקף אותך, עד איזו מידה תגובה קיצונית היא הכרחית או מתאימה? מה אם חפים מפשע ייהרגו כנזק משני?
- אם אתה רואה במדינה אחרת איום קיומי על הישרדותך, האם זה מוצדק לפתוח במתקפה מקדימה כדי למנוע את השמדתך שלך? כיצד ניתן לקבוע מתי קיים איום קיומי כזה?
- עד כמה הציווי למחות את עמלק הוא חריג? בשאר התנ"ך, באיזה אופן פועל ה' בדרך כלל אל מול אויבי ישראל? כיצד ציווי זה משתווה להנחיה להשמיד את שבעת עמי כנען? ראו מחיית עמלק וקריאה לשלום בכיבוש הארץ
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תצא.
