Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tisa/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| (2 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 7: | Line 7: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>כיצד זה ייתכן? האם בתקופת הביניים לא היו מקרי מוות או לידות? יתרה מזאת, בהתחשב בכך שרק חודשים ספורים הפרידו בין שני האירועים, מדוע היה צורך בכלל בשני מפקדים?</li> | <li>כיצד זה ייתכן? האם בתקופת הביניים לא היו מקרי מוות או לידות? יתרה מזאת, בהתחשב בכך שרק חודשים ספורים הפרידו בין שני האירועים, מדוע היה צורך בכלל בשני מפקדים?</li> | ||
| − | <li><multilink><a href="UCassutoShemot38-25" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoShemot38-25" data-aht="source">שמות ל״ח:כ״ה</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> נעזר במידע על מפקדי אוכלוסייה אחרים במזרח הקדום כדי להציע ששני האירועים היו חלק מתהליך | + | <li><multilink><a href="UCassutoShemot38-25" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoShemot38-25" data-aht="source">שמות ל״ח:כ״ה</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> נעזר במידע על מפקדי אוכלוסייה אחרים במזרח הקדום כדי להציע ששני האירועים היו חלק מתהליך ממושך שהחל בבניית המשכן ונמשך עד החודש השני של השנה השנייה. <multilink><a href="RYosefBekhorShorShemot38-25" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור </a><a href="RYosefBekhorShorShemot32-1" data-aht="source">שמות ל״ב:א׳</a><a href="RYosefBekhorShorShemot32-25" data-aht="source">שמות ל״ב:כ״ה</a><a href="RYosefBekhorShorShemot38-25" data-aht="source">שמות ל״ח:כ״ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>מסכים שהיה רק מפקד אחד, אך מציע שזה התרחש רק בראשית השנה השנייה ב<a href="Bemidbar1-46" data-aht="source">במדבר א'</a>. טענתו היא שחצאי השקלים של פרשת כי תשא לא מילאו שום תפקיד בספירת האומה, וייעודם היה אך ורק בניית המשכן. מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות? ראו <a href="Censuses in the Wilderness" data-aht="page">מפקדים בני ישראל במדבר</a>, ו<a href="Half Shekels – For Census or Tabernacle" data-aht="page">מחצית השקל – למניין או למשכן?</a></li> |
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| Line 17: | Line 17: | ||
</ul> | </ul> | ||
</category> | </category> | ||
| − | <category>להגנת אהרן | + | <category>להגנת אהרן |
<p>איך העם, ובמיוחד אהרן, יכולים לטעות ולעשות עגל זהב זמן קצר כל כך לאחר ההתגלות בסיני? האם יתכן שאהרן אכן היה מעורב בטקס עבודה זרה? אם כן, כיצד ניתנת לו הכהונה הגדולה זמן כה קצר לאחר מכן?</p> | <p>איך העם, ובמיוחד אהרן, יכולים לטעות ולעשות עגל זהב זמן קצר כל כך לאחר ההתגלות בסיני? האם יתכן שאהרן אכן היה מעורב בטקס עבודה זרה? אם כן, כיצד ניתנת לו הכהונה הגדולה זמן כה קצר לאחר מכן?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| Line 35: | Line 35: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>כיצד דבר זה מבטא צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?</li> | <li>כיצד דבר זה מבטא צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?</li> | ||
| − | <li>מתי, אם בכלל, עונש | + | <li>מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?</li> |
<li>לדיון נרחב, ראו <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a></li> | <li>לדיון נרחב, ראו <a href="Are Children Punished for Parents' Sins" data-aht="page">האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?</a></li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Latest revision as of 11:37, 27 August 2019
נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תשא
מספרים זהים
פרשת כי תשא נפתחת בציווי לספור את העם באמצעות מחצית השקל. באופן מפתיע, מניין הראשים שיצא במפקד זה זהה לסכום שעלה במפקד בבמדבר א' שהתרחש רק בשנה השנייה במדבר.
- כיצד זה ייתכן? האם בתקופת הביניים לא היו מקרי מוות או לידות? יתרה מזאת, בהתחשב בכך שרק חודשים ספורים הפרידו בין שני האירועים, מדוע היה צורך בכלל בשני מפקדים?
- מ"ד קאסוטו נעזר במידע על מפקדי אוכלוסייה אחרים במזרח הקדום כדי להציע ששני האירועים היו חלק מתהליך ממושך שהחל בבניית המשכן ונמשך עד החודש השני של השנה השנייה. ר' יוסף בכור שור מסכים שהיה רק מפקד אחד, אך מציע שזה התרחש רק בראשית השנה השנייה בבמדבר א'. טענתו היא שחצאי השקלים של פרשת כי תשא לא מילאו שום תפקיד בספירת האומה, וייעודם היה אך ורק בניית המשכן. מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות? ראו מפקדים בני ישראל במדבר, ומחצית השקל – למניין או למשכן?
פרשנות ופולמוס
עמדותיהם של הפרשנים בסוגיות המקראיות מושפעות ממספר גורמים וביניהם: הבנתם את הטקסט, שאלות תיאולוגיות ופילוסופיות, אירועים שקרו בזמנם, ופולמוסים עם כתות ודתות אחרות.
- ראו ר' יוסף בכור שור על חטא העגל, שם הוא מתווכח במפורש עם "האומות המלעיגות" על ישראל על כישלונם וחטאם במעשה העגל, ושימו לב כיצד עמדתו באה על מנת להדוף טענות כאלה. ראו גם ר' סעדיה גאון על מחצית השקל – למניין או למשכן הסבור שקיימת מצווה שנתית מדאורייתא להביא מחצית השקל לתמיכה במקדש, עמדה שנראית מכוונת נגד הטענות הקראיות.
- נקודה למחשבה: האם העובדה שפרשנות נובעת ממניע פולמוסי הופכת אותה לפחות תקפה או מדוייקת מבחינה אינטלקטואלית מאשר זו המושפעת מהטקסט בלבד?
להגנת אהרן
איך העם, ובמיוחד אהרן, יכולים לטעות ולעשות עגל זהב זמן קצר כל כך לאחר ההתגלות בסיני? האם יתכן שאהרן אכן היה מעורב בטקס עבודה זרה? אם כן, כיצד ניתנת לו הכהונה הגדולה זמן כה קצר לאחר מכן?
- נסו לארגן דיון בשולחן השבת שלכם, כאשר כמה מסנגרים על מעשיו של אהרן, ואחרים מקטרגים עליהם. לדיון נרחב, ראו חטא העגל.
- האם מהות חטא העגל הייתה שהאומה ממש האמינה באלהים אחרים, או, כפי שמציע ריה"ל בכוזרי, הטעות הייתה בעשיית פסל ומסכה, על אף שבעיקרון הוא נועד לייצג את האל עצמו? ראו גם ר' יוסף בכור שור אשר מציע אפשרות שלישית, לפיה האנשים פשוט חיפשו מנהיג אלטרנטיבי לעם במקום משה האבוד, ושאין מדובר כאן בכלל בחטא כנגד הקב"ה. אילו מהגישות הללו אתם מוצאים כהכי משכנעת ונתמכת על ידי הפסוקים? כיצד כל עמדה תסביר את מעשיו של אהרן?
סמכות הנביא
בעקבות חטא עגל הזהב, מצווה משה את הלוים, בשם ה', להרוג את כל עובדי העגל (שמות ל"ב:כ"ז). עם זאת, אין שום תיעוד של ציווי א-לוהי מפורש בנידון.
- האם נביא יכול לדבר מיוזמתו, ואז לייחס את דבריו לא-להים? או שמא עלינו להניח שלמרות שתיקת הטקסט, ה' בוודאי נתן את ההוראות לפני כן? האם יכול להיות שמשה שונה מנביאים אחרים בהקשר זה?
- מה מידת האוטונומיה שיש לנביא? האם הוא פשוט שופר של הא-ל, או שמא יש לו רשות לפעול מעצמו? אם יש לו מרחב עצמאות, האם הוא יכול לטעות? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת"
מדוע קורה לפעמים שצדיקים נענשים בזמן שחוטאים יוצאים ללא פגע? נראה כי הפסוק "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עָל בָּנִים" מרמז כי לפחות בנסיבות מסוימות, ה' עצמו מעניש ילדים חפים מפשע בזמן שהוריהם החוטאים אינם מקבלים כל עונש.
- כיצד דבר זה מבטא צדק א-לוהי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?
- מתי, אם בכלל, עונש קולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה בתוך המשפחה מהווה הבדל כלשהו?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תשא.
