Difference between revisions of "Shabbat Table Topics – Parashat Masei/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(10 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת מסעי</h1>
 
<h1>נושאים לשולחן שבת – פרשת מסעי</h1>
<category>Calling for Peace
+
<category>קריאה לשלום בכיבוש הארץ
<p><a href="Bemidbar33-51-56" data-aht="source">במדבר ל"ג</a>&#160;is one of several sources which speak of killing off the inhabitants of Canaan. Was there really no possibility for peaceful co-existence?&#160; Medieval commentators debate the issue. While <multilink><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">סוטה ל"ה:</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> maintains that it was prohibited to call for peace and war was inevitable, <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">הלכות מלכים ו':א', ד'-ה'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>claims that the Israelites were obligated to offer terms of peace before waging war against the Canaanites.</p><ul>
+
<p><a href="Bemidbar33-51-56" data-aht="source">במדבר ל"ג</a>&#160;הוא אחד ממספר&#160;מקורות בתורה שמתייחסים להשמדת עמי כנען. האם באמת לא הייתה אפשרות לדו-קיום? פרשני ימי הביניים&#160;חלוקים&#160;בנושא. בעוד ש<multilink><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">סוטה ל"ה:</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> טוען שאסור היה לדרוש שלום, ולא ניתן היה למנוע מלחמה, <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">הלכות מלכים ו':א', ד'-ה'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;טוען שבני ישראל היו מחויבים להציע שלום לפני שפתחו במלחמה נגד הכנענים.</p>
<li>How does each side of the debate read the verses of&#160;<a href="Devarim20-10-18" data-aht="source">דברים כ'</a> (where the main directive is found)?&#160; What other verses could support each position? How does the story of the Gibeonites' deceit in&#160;<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט'</a> shed light on the issue?</li>
+
<ul>
<li>According to&#160;<multilink><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">סוטה ל"ה:</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, the reason for the decree of obliteration is religious in nature, lest the nations sway Israel towards idolatry.&#160; Sometimes a zero-tolerance policy is necessary.&#160; Do you agree?&#160; In what circumstances are compromises not an option?</li>
+
<li>כיצד כל אחד משיטות אלה מבינות את פסוקי <a href="Devarim20-10-18" data-aht="source">דברים כ'</a>&#160;(שם נמצאת ההנחיה העיקרית להשמיד את הכנענים)? אילו פסוקים נוספים תומכים&#160;בכל עמדה? כיצד סיפור מרמת הגבעונים ב<a href="Yehoshua9" data-aht="source">יהושע ט'</a> שופך אור על הנושא?</li>
<li>According to <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">הלכות מלכים ו':א', ד'-ה'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, what would have happened had the nations actually accepted the terms of peace and surrendered to Israel?&#160; Could the land have sustained both populations?&#160; How might the course of our history have changed?&#160; For more, see <a href="Calling for Peace in the Conquest of Canaan" data-aht="page">קריאה לשלום בכיבוש הארץ</a>.</li>
+
<li>לפי <multilink><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiSotah35b" data-aht="source">סוטה ל"ה:</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, קיימת סיבה דתית לגזירת ההשמדה: החשש שהעמים יסיתו את בני ישראל לעבודה זרה. לפעמים יש צורך במדיניות אפס סובלנות. האם אתם מסכימים? באילו נסיבות אסור להתפשר?</li>
 +
<li>לפי <multilink><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamHilkhotMelakhim6-14-5" data-aht="source">הלכות מלכים ו':א', ד'-ה'</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>, מה היה קורה אילו העמים היו מקבלים את תנאי השלום והיו נכנעים לבני ישראל? האם שתי האוכלוסיות היו יכולים לחיות ביחד בארץ? איך זה היה משנה את מהלך ההיסטוריה שלנו? להרחבה, ראו <a href="Calling for Peace in the Conquest of Canaan" data-aht="page">קריאה לשלום בכיבוש הארץ</a>.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
<category>Cities of Refuge or Exile?
+
<category>ערי מקלט או גלות?
<p><a href="Bemidbar35-10-28" data-aht="source">במדבר ל"ה</a>&#160;speaks of the creation of ערי מקלט (cities of refuge) as places to which an inadvertent killer might flee from a גואל הדם (blood avenger).&#160;</p><ul>
+
<p><a href="Bemidbar35-10-28" data-aht="source">במדבר ל"ה</a>&#160;עוסק בהבדלת ערי מקלט, מקומות שאליהם&#160;רוצח בשגגה יכול&#160;לנוס מפני גואל הדם.</p><ul>
<li>What does this law suggest about the Torah's view of blood avengers?&#160; On one hand, the very existence of such cities attests to the fact that the Torah does not want the unintentional killer to die.&#160; On the other hand, this institution simultaneously attests to the fact that the Torah did not outlaw avenging of blood. If the גואל הדם is a negative institution, why allow it at all?&#160; If it is legitimate, why protect the unintentional murderer from them?</li>
+
<li>מה&#160;אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על&#160;השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח&#160;בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא&#160;אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?</li>
<li>The flip side of the question relates to the Torah's evaluation of the unintentional murderer.&#160; How culpable does the Torah hold him?&#160;&#160; Is he totally innocent, and sent to the cities only for his own good?&#160; If so, though, why is he allowed to leave the city only at the death of the high priest and not at his own discretion?&#160; Does this suggest that perhaps he, too, is somewhat deserving of punishment, and that the cities are a form of mandatory exile rather than a safe haven?</li>
+
<li>הצד השני של השאלה מתייחס להשקפת התורה בעניין הרוצח בשגגה. האם התורה קובעת שהוא אשם? או שמא הוא חף מפשע לחלוטין, ונשלח לעיר המקלט רק לטובת עצמו? אם כן, למה הוא רשאי לעזוב את העיר רק אחרי מות הכהן הגדול, ולא לפי שיקול דעתו? האם אפשר ללמוד מכאן שגם לו מגיע עונש מסוים, וערי המקלט הן סוג של גלות?</li>
</ul><p>See <a href="Arei Miklat – Cities of Refuge or Exile" data-aht="page">ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?</a> for more.</p>
+
</ul><p>להרחבה, ראו&#160;<a href="Arei Miklat – Cities of Refuge or Exile" data-aht="page">ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
 
<category>עוד...
 
<category>עוד...

Latest revision as of 07:58, 4 June 2020

נושאים לשולחן שבת – פרשת מסעי

קריאה לשלום בכיבוש הארץ

במדבר ל"ג הוא אחד ממספר מקורות בתורה שמתייחסים להשמדת עמי כנען. האם באמת לא הייתה אפשרות לדו-קיום? פרשני ימי הביניים חלוקים בנושא. בעוד שרש"יסוטה ל"ה:אודות ר' שלמה יצחקי טוען שאסור היה לדרוש שלום, ולא ניתן היה למנוע מלחמה, רמב"םהלכות מלכים ו':א', ד'-ה'אודות ר' משה בן מיימון טוען שבני ישראל היו מחויבים להציע שלום לפני שפתחו במלחמה נגד הכנענים.

  • כיצד כל אחד משיטות אלה מבינות את פסוקי דברים כ' (שם נמצאת ההנחיה העיקרית להשמיד את הכנענים)? אילו פסוקים נוספים תומכים בכל עמדה? כיצד סיפור מרמת הגבעונים ביהושע ט' שופך אור על הנושא?
  • לפי רש"יסוטה ל"ה:אודות ר' שלמה יצחקי, קיימת סיבה דתית לגזירת ההשמדה: החשש שהעמים יסיתו את בני ישראל לעבודה זרה. לפעמים יש צורך במדיניות אפס סובלנות. האם אתם מסכימים? באילו נסיבות אסור להתפשר?
  • לפי רמב"םהלכות מלכים ו':א', ד'-ה'אודות ר' משה בן מיימון, מה היה קורה אילו העמים היו מקבלים את תנאי השלום והיו נכנעים לבני ישראל? האם שתי האוכלוסיות היו יכולים לחיות ביחד בארץ? איך זה היה משנה את מהלך ההיסטוריה שלנו? להרחבה, ראו קריאה לשלום בכיבוש הארץ.

ערי מקלט או גלות?

במדבר ל"ה עוסק בהבדלת ערי מקלט, מקומות שאליהם רוצח בשגגה יכול לנוס מפני גואל הדם.

  • מה אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?
  • הצד השני של השאלה מתייחס להשקפת התורה בעניין הרוצח בשגגה. האם התורה קובעת שהוא אשם? או שמא הוא חף מפשע לחלוטין, ונשלח לעיר המקלט רק לטובת עצמו? אם כן, למה הוא רשאי לעזוב את העיר רק אחרי מות הכהן הגדול, ולא לפי שיקול דעתו? האם אפשר ללמוד מכאן שגם לו מגיע עונש מסוים, וערי המקלט הן סוג של גלות?

להרחבה, ראו ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת מסעי.