Shabbat Table Topics – Parashat Masei/0/he

נושאים לשולחן שבת – פרשת מסעי

קריאה לשלום בכיבוש הארץ

במדבר ל"ג הוא אחד ממספר מקורות שמתייחסים להריגת תושבי כנען. האם באמת לא הייתה אפשרות לדו-קיום? פרשני ימי הביניים חלוקים בנושא. בעוד שרש"יסוטה ל"ה:אודות ר' שלמה יצחקי טוען שאסור היה לדרוש שלום, ולא ניתן היה למנוע מלחמה, רמב"םהלכות מלכים ו':א', ד'-ה'אודות ר' משה בן מיימון טוען שבני ישראל היו מחויבים להציע שלום, לפני שפתחו במלחמה נגד הכנענים.


לפי רש"י,
לפי רמב"ם, להרחבה, ראו קריאה לשלום בכיבוש הארץ.

 

• כיצד הם קוראים את פסוקי דברים כ' ( שם נמצאת ההנחיה העיקרית להשמיד את הכנענים)? אילו פסוקים נוספים תומכים בכל עמדה? כיצד סיפור הונאת הגבעונים ביהושע ט' עוזר לנו להבין את הנושר?
• לפי רש"יסוטה ל"ה:אודות ר' שלמה יצחקי, קיימת סיבה דתית לגזירת ההשמדה: החשש שהעמים יסיתו את בני ישראל לעבודה זרה. לפעמים יש צורך במדיניות אפס סובלנות. האם אתם מסכימים? באילו נסיבות אסור להתפשר?
• לפי רמב"םהלכות מלכים ו':א', ד'-ה'אודות ר' משה בן מיימון, מה היה קורה אילו העמים היו מקבלים את תנאי השלום והיו נכנעים לבני ישראל? האם שתי האוכלוסיות היו יכולים לחיות ביחד בארץ? איך זה היה משנה את מהלך ההיסטוריה שלנו? להרחבה, ראו קריאה לשלום בכיבוש הארץ.

ערי מקלט או גלות?

במדבר ל"ה במדבר ל"ה מדבר על יצירת ערי מקלט כמקומות שאליהם רוצח שלא יכול היה לברוח מגואל הדם.

מה מציע החוק הזה לגבי השקפת התורה על נוקמי הדם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח שלא בכוונה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו זמנית על כך שהתורה לא הוציאה את חוק נקמת הדם. אם הגואל הדם הוא מוסד שלילי, מדוע לאפשר זאת בכלל? אם זה לגיטימי, מדוע להגן על הרוצח שלא בכוונה מפניהם?
הצד הפשוט של השאלה מתייחס להערכת התורה על הרוצח שלא בכוונה. עד כמה אשם התורה מחזיקה אותו? האם הוא חף מפשע לחלוטין, ונשלח לערים רק לטובתו? אולם אם כן, מדוע רשאי הוא לעזוב את העיר רק במותו של הכהן הגדול ולא לפי שיקול דעתו? האם זה מרמז שאולי גם הוא ראוי במידה מסוימת לעונש, וכי הערים הן סוג של גלות חובה ולא מקלט בטוח?

speaks of the creation of ערי מקלט as places to which an inadvertent killer might flee from a גואל הדם. 

• What does this law suggest about the Torah's view of blood avengers?  On one hand, the very existence of such cities attests to the fact that the Torah does not want the unintentional killer to die.  On the other hand, this institution simultaneously attests to the fact that the Torah did not outlaw avenging of blood. If the גואל הדם is a negative institution, why allow it at all?  If it is legitimate, why protect the unintentional murderer from them?
• The flip side of the question relates to the Torah's evaluation of the unintentional murderer.  How culpable does the Torah hold him?   Is he totally innocent, and sent to the cities only for his own good?  If so, though, why is he allowed to leave the city only at the death of the high priest and not at his own discretion?  Does this suggest that perhaps he, too, is somewhat deserving of punishment, and that the cities are a form of mandatory exile rather than a safe haven?

להרחבה, ראו ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?.

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת מסעי.