Shabbat Table Topics – Parashat Mattot/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת מטות
פגם במנהיגות?
בעל עקדת יצחק ואברבנאל מחזיקים בעמדות סותרות ביחס לטיפולו של משה בבקשתם של שניים וחצי השבטים. בעוד שבעל עקדת יצחק טוען שתגובתו הזועמת של משה היא ראויה ביחס לבקשה הבעייתית של השבטים, אברבנאל טוען שמשה כעס יתר על המידה והבין לא נכון את כוונותיהם האמיתיות.
בעל עקדת יצחק ואברבנאל have conflicting views regarding Moshe's handling of the petition of the two and half tribes. בעוד שבעל עקדת יצחק justifies Moshe's angry reaction as the appropriate response to a problematic request, Abarbanel posits that Moshe overreacted and misunderstood the tribes' true intentions.
- עם מי אתם מסכימים? ערכו דיון בשולחן השבת שלכם, והשתמש במקורות הנמצאים בבקשת בני ראובן, גד, וחצי שבט מנשה לסיוע בדיון.
- בלי קשר לצד בדיון אותו אתה לוקח, מה הסיפור שלנו יכול ללמד אותנו על טקטיקות של משא ומתן?
- האם זה בעייתי לבקר את משה ולטעון שכישורי המנהיגות שלו לא היו מושלמים? מעניין לראות כי למרות עמדתו כאן, במקומות אחרים אברבנאל מבקר בחריפות את מי שטוען לפגם במשה.1 ראו ויכוחו עם רלב"ג בהאם משה היה זקוק לעצת יתרו?.
- With whom do you agree? Set up a debate at your Shabbat table, using the sources found בבקשת בני ראובן, גד, וחצי שבט מנשה to aid in the discussion.
- Regardless of which side of the debate you take, what can our story teach us about negotiating tactics?
- Is it problematic to criticize Moshe and suggest that he might not have had perfect leadership skills? Interestingly, despite his position here, elsewhere, Abarbanel harshly criticizes those who find fault with Moshe.2 ראו ויכוחו עם רלב"ג בהאם משה היה זקוק לעצת יתרו?.
מוגבלותו של הקורא יודע-כל
כשמדברים על השבטים שניהלו משא ומתן בנוגע להתיישבותם בגדה המזרחית של הירדן, רבים מתייחסים אליהם כ"שניים וחצי השבטים", ואינם מבחינים בין ראובן, גד וחצי המנשה. מכיוון שהקוראים כבר יודעים שמחצית משבט מנשה התיישבו במזרח, לרוב הם אינם שמים לב לכך שלאורך כל הדיון עם משה, רק ראובן וגד הם שממלאים תפקיד, ואילו מנשה נעדר באופן בולט.
When speaking of the tribes that negotiated settling the eastern bank of the Jordan, many refer to the group as the "two and a half tribes," not distinguishing between Reuven, Gad, and the half of Menashe. Since readers know that half of Menashe settled in the East, they often do not notice that throughout the discussion with Moshe, it is only Reuven and Gad who play a role, while Menashe is conspicuously absent.
- האם שבט מנשה היה חלק מהעתירה המקורית? אם כן, מדוע הוא לא מוזכר? אם לא, מדוע בסופו של דבר גם הוא יורש את הצד המזרחי של הירדן? להרחבה, ראו חצי שבט מנשה מצטרף לבקשת בני ראובן וגד.
- ישנם מקרים רבים אחרים שבהם הידע על סוף הסיפור עשוי לפגוע בקריאה של אחד משלבי הפתיחה שלו. להלן מספר מקרים לדוגמא:
- האם בניו של יעקב ידעו שכולם ייבחרו להמשיך את השושלת של עם ישראל? אם לא, כיצד זה מסייע להסביר את התנהגותם של יוסף וגם של אחיו? ראו התנהגות יוסף כלפי משפחתו.
- האם העם ידע מראש על כך שיריחו תיהרס בדרך נס? כיצד זה להשפיע על הבנתכם לגבי שליחת המרגלים על ידי יהושע?
- האם ירושלים הייתה האופציה היחידה ל"מקום אשר יבחר ה'"? מתי ומדוע היא נבחרה? ראו בחירת ירושלים.
- Was the tribe of Menashe part of the original petition? If so, why are they not mentioned? If not, why ultimately do they too inherit on the eastern side of the Jordan? להרחבה, ראו חצי שבט מנשה מצטרף לבקשת בני ראובן וגד.
- There are many other instances where knowledge of the conclusion of the story might hamper one's reading of its opening stages. Here are some cases to consider:
- Did Yaakov's sons know that they were all to be chosen? If not how might that help explain the behavior of both Yosef and his brothers? ראו התנהגות יוסף כלפי משפחתו.
- Did the nation know in advance that Yericho was to be destroyed via miracle? How might that affect your understanding of the שליחת המרגלים של יהושע?
- Was Yerushalayim the only option for the "place that God will choose"? When and why was it chosen? ראו בחירת ירושלים.
יישוב הפשט והדרש
בבמדבר ל"א מתוארת המלחמה במדיינים וכן מצווים החוקים העוסקים בטיהור השלל הנלקח בקרב. עם זאת, לא ברור מדוע שלל זה זקוק לטיהור. על אף שההקשר של הפסוקים שלנו וכן הדמיון בין חוקים אלה לאלו המצויים בבמדבר י"ט עשויים לתמוך באפשרות שהציווי מתייחס לטיהור מפני זיהום של גוויות, רוב הפרשנים הולכים בעקבות גישתם הרבנית ומציעים כי הפסוקים מדברים על טומאה מבישול אוכל לא כשר.
במדבר ל"א describes the war against Midyan and the laws dealing with the purification of the spoils from battle. It is not clear, however, why these spoils needed purification. While the context of the unit and the similarity between these laws and those in במדבר י"ט would support the possibility that the laws relate to purification from corpse contamination, most exegetes follow the Rabbinic position that suggests that the verses speak of impurity from the cooking of non-Kosher food.
- האם תוכלו למצוא סימוכין לעמדת הפרשנים? האם עמדה זו מסתדרת עם פשט הפסוקים? ראו טיהור שלל מדין – ממה?
- באופן כללי, כאשר נראה כי הפשט והדרש מתנגשים, באילו שיטות ניתן להשתמש בכדי ליישב אותם?
- לדיון בשתיים מהדוגמאות הידועות ביותר בהן נראה שהפרשנות הרבנית למצווה אינה עולה בקנה אחד עם ההבנה הפשוטה של הפסוקים, ראו "עין תחת עין" ו"ממחרת השבת".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת מטות.
